תמלול פרק 53
דפנה: גבר מהמגזר הערבי הגיע לאחד מהקורסים שהעברתי, ותיאר בפנינו בעיה מאוד קשה שהכניסה אותו למצוקה. למרות שהוא היה בתפקיד ניהולי בכיר בחברה טובה, היה לו פתיל קצר, וזה בא לידי ביטוי כשהוא הגיע לשדה התעופה.
כמעט בכל פעם הוא התפרץ, לא פעם עצרו אותו, והוא לא ידע מה לעשות. הוא אמר: "יש לי פתיל קצר, אני פשוט לא יודע מה לעשות!"
ותיאר מצב שנגע לליבי. הוא סיפר על חופשה משפחתית עם אשתו והילד בן החמש, שישב לידו. תוך כדי הנהיגה, הרגל שלו קפצה, והילד שם את היד על הברך של אבא שלו ואמר לו:
"אבא, אל תעשה בושות, אנחנו רוצים לנסוע לחופשה. בוא תתנהג יפה."
זו הייתה הבעיה שלו.
אמיר: אז הנושא שלנו היום…
דפנה: ברוכים הבאים לפרק 53! היום אנחנו נדבר על משאבים.
אמיר: על מאיפה אנחנו שואבים כוחות.
דפנה: נכון. הרבה פעמים אנחנו צריכים כוחות נפשיים כדי להתמודד עם האתגרים של החיים. אז אנחנו נדבר על סוגים שונים של משאבים, על מה המשאבים נותנים לנו, וכמובן, ניתן כלים מעולם ה-NLP שיעזרו לנו לחזק את המשאבים שלנו.
אמיר: אז נתחיל. מה זה בעצם משאב לפי ה-NLP?
דפנה: לפי ה-NLP, זו מילה מאוד שימושית ושכיחה, שבעצם מתייחסת ליכולת.
אמיר: משאבים הם יכולות פנימיות שקיימות בכל אדם.
דפנה: נכון, ובהרבה מקרים אנחנו לא מודעים לכל המשאבים שלנו. משאבים כוללים מיומנויות, דברים שלמדנו, שינויים שהשגנו, כישרונות שיש לנו, מנת המשכל שלנו, היצירתיות שלנו – בעצם כל מה שיש בתוכנו ומאפשר לנו להתמודד עם החיים.
אמיר: והמשאבים נותנים לנו חוסן, נותנים עוצמה, נותנים ביטחון – איזושהי ידיעה פנימית שיש לנו מאיפה לשאוב כוחות כדי להתמודד עם אתגרי החיים.
דפנה: בדיוק. תחשוב על הביטוי: "כשנגיע לגשר, נחצה אותו."
אמיר: כלומר, אני עדיין לא יודע אם יהיה גשר בדרך, אבל אם יהיה – אני יודע שאוכל לחצות אותו.
דפנה: נכון. אני סומכת על עצמי שיהיו לי את המשאבים, הכוחות, הכישורים – לחצות את הגשר הזה.
אמיר: ואנשים לפעמים מפחדים מאוד מהעתיד. הם שואלים את עצמם:
"מה יהיה אם?"
"ואם יהיה גשר פה?"
"ואם יהיה גשר שם?"
"ואם אני לא אצליח לחצות אותו?"
ובעצם, הם מקיפים את עצמם בהמון מכשולים דמיוניים, במקום להאמין במשאבים שיש להם.
דפנה: בדיוק! אנחנו רוצים לחזק את הידיעה הזו – שכשתגיע לגשר, יהיו לך את הכוחות לחצות אותו.
אמיר: אני מאוד אוהב את המילה משאבים. אנחנו שומעים אותה הרבה פעמים בהקשר של טבע, כמו משאבי טבע או אוצרות טבע.
דפנה: נכון. וברגע שיש צורך, אנחנו מחפשים את המשאב.
אמיר: והמשאבים הם אלה שמאפשרים לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים.
דפנה: זה הדלק של האוטו. בלי דלק, האוטו לא ייסע.
אמיר: בדיוק. עוד דימוי שאפשר לחשוב עליו – רוכב על סוס.
דפנה: תסביר.
אמיר: תחשבי על זה: לרוכב יש רצון להגיע לאיזשהו מקום, אבל הוא צריך את הסוס כדי להגיע לשם. הוא גם צריך לדעת איך להנחות את הסוס, איך לכוון אותו נכון.
דפנה: נכון! הסוס הוא כוח עצום, אבל בלי הכוונה, הוא לא יביא אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע.
אמיר: וזה בדיוק כמו המודע והתת-מודע.
דפנה: נכון. הרבה מהמשאבים שלנו נמצאים בתת-מודע, ואנחנו בכלל לא מודעים אליהם.
אמיר: וכשאנחנו לא יודעים שהם קיימים, אנחנו לא משתמשים בהם.
דפנה: ובדיוק בגלל זה ב-NLP אנחנו עובדים הרבה עם דמיון מודרך.
אמיר: למה הכוונה?
דפנה: אנחנו משתמשים בדימויים, שמאפשרים לחבר אנשים למשאבים שלהם.
אמיר: יש לך דימוי שאת אוהבת במיוחד?
דפנה: כן! אני מאוד אוהבת את דימוי העץ.
אמיר: ספרי עליו.
דפנה: אני מבקשת מאנשים לדמיין את עצמם כמו עץ גדול, עם גזע רחב ויציב, עם ענפים, עלים וצמרת שמתנשאת למעלה, ועם שורשים עמוקים שמחוברים לאדמה.
אמיר: ומה הרעיון של הדימוי הזה?
דפנה: העץ שואף לגדול כלפי מעלה, אבל הוא גם שואב כוח מהשורשים שלו.
אמיר: אה, כמו שאמרנו קודם – משאבים זה גם מה שיש לנו בפנים, גם מה שאנחנו לא רואים, אבל הוא שם.
דפנה: בדיוק! אנחנו רוצים להתחבר למשאבים שלנו, לא רק להסתמך על גורמים חיצוניים שיתנו לנו כוח.
אמיר: זה מעניין, כי זה גם מתחבר למה שאמרת על גשם ספורדי.
דפנה: נכון. אם העץ מסתמך רק על גשם, הוא תלוי במזל – אם ירד גשם, הוא יקבל מים; אם לא – הוא יתייבש.
אבל אם יש לו שורשים עמוקים, הוא שואב מים ישירות מהאדמה, והוא לא תלוי במזג האוויר.
אמיר: אז בעצם אנחנו רוצים לחבר את עצמנו לשורשים שלנו, למשאבים שכבר קיימים בתוכנו.
דפנה: בדיוק. וב-NLP, אנחנו יכולים ללמד אנשים איך לעשות את זה.
אמיר: וזה אחד הדברים הכי עוצמתיים שיש.
דפנה: ב-NLP יש לנו שתי הנחות יסוד חשובות מאוד, שקשורות לנושא של משאבים.
אמיר: נכון. והראשונה היא מאוד אופטימית ומעצימה.
דפנה: אבל לפעמים לאנשים קשה להאמין בה.
אמיר: נכון. ההנחה היא שלכל אדם יש את כל המשאבים שהוא צריך כדי להשיג את מטרותיו.
דפנה: כלומר, אם יש לי מטרה ברורה, שמוגדרת נכון לפי NLP, אני צריכה להניח מראש שיש לי את כל המשאבים הדרושים לי כדי להשיג אותה.
אמיר: וזה משנה את נקודת המבט לחלוטין.
דפנה: נכון. כי במקום להגיד "אין לי את זה", אנחנו שואלים "איך אני מוצאת את זה בתוכי?".
אמיר: וזה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-NLP – עוזרים לאנשים לגלות את המשאבים שלהם.
דפנה: לגמרי. ולמי שרוצה להעמיק עוד, דיברנו על זה גם בפרק 30 שלנו, על הנחות היסוד של ה-NLP.
אמיר: ויש לנו עוד הנחת יסוד, לא פחות חשובה:
האנרגיה שלנו זורמת לכיוון שבו תשומת הלב מתמקדת.
דפנה: זאת אומרת, שאם אני אתמקד במה שאין לי, אני אהיה במקום של חוסר. אני ארגיש מסכנה, תקועה, ממורמרת.
אבל אם אני אתמקד במה שיש לי, אני אחווה שפע, אני אראה הזדמנויות, אני ארגיש הרבה יותר טוב.
אמיר: זה בדיוק כמו שכשאנשים קונים אוטו חדש, הם פתאום רואים את אותו הדגם בכל מקום.
דפנה: נכון. או כשאישה נכנסת להיריון, פתאום היא רואה המון נשים בהיריון סביבה.
אמיר: אז אם אני אתמקד בבעיות שלי, הן יתעצמו. אבל אם אני אתמקד בפתרונות, אני אמצא דרכים חדשות להתמודד עם האתגרים שלי.
דפנה: וזה מוביל אותנו לשאלה החשובה – איך אפשר למצוא את המשאבים הפנימיים שלנו?
אמיר: אחת השיטות היא לשאול את השאלות הנכונות.
דפנה: בדיוק. במקום לשאול "למה אני לא מצליחה?", נשאל "איך אני יכולה להצליח?".
אמיר: ואם מישהו אומר "אין לי ביטחון עצמי!", אנחנו נשאל אותו: "באילו מצבים בחיים שלך אתה כן מרגיש ביטחון?".
דפנה: ואז הוא פתאום מגלה שיש לו ביטחון במצבים מסוימים, ואז אפשר להעביר את המשאב הזה לתחומים אחרים.
אמיר: וזה מה שאנחנו עושים בטכניקות של NLP – אנחנו לומדים להשתמש במשאבים שיש לנו בהקשרים חדשים.
דפנה: וזה עוצמתי מאוד.
אמיר: זה באמת עוצמתי מאוד. תראי, הרבה אנשים כל כך תקועים בבעיה שלהם, שהם בכלל לא שואלים את עצמם מה המשאבים שהם צריכים כדי להתמודד עם זה.
דפנה: נכון. זה בדיוק מה שקורה, למשל, לאנשים עם פחד קהל. הם כל כך עסוקים בזה שהם יילחצו, שהם יזיעו, שהם ישכחו מה רצו להגיד, שהם לא שואלים את עצמם:
"רגע, מה יכול לעזור לי להרגיש יותר נינוח מול קהל?"
אמיר: וזה משנה את כל נקודת המבט! כי ברגע שאנחנו שואלים מה יעזור לי?, אנחנו מתחילים לחפש פתרונות.
דפנה: בדיוק. עכשיו, אחד הכלים הכי עוצמתיים שיש לנו ב-NLP הוא העברת יכולת.
אמיר: כלומר?
דפנה: אנחנו מחפשים תחום אחר בחיים שבו כבר יש לנו את היכולת הזאת, ומעבירים אותה להקשר החדש שבו אנחנו מרגישים תקועים.
אמיר: תני דוגמה.
דפנה: נניח שאישה אומרת: "אין לי ביטחון עצמי לדבר מול אנשים." אבל אז היא מספרת לנו שבבית, עם הילדים שלה, יש לה ביטחון מלא.
אמיר: נכון! כלומר, היכולת כבר קיימת בה, היא פשוט לא משתמשת בה בהקשר של דיבור מול קהל.
דפנה: בדיוק. אז ב-NLP אנחנו מחברים אותה למשאב הזה של הביטחון, ואז מעבירים אותו לסיטואציה החדשה.
אמיר: וזה ממש כמו Copy-Paste של יכולות!
דפנה: לגמרי. המוח שלנו יודע ללמוד מדברים שאנחנו כבר עושים בהצלחה, ואז לשכפל את זה למקומות אחרים.
אמיר: וזה מה שנקרא מודלינג (Modeling) ב-NLP.
דפנה: נכון. אנחנו מסתכלים איך אנשים מצליחים עושים משהו, ואז מעתיקים את הדרך שבה הם עושים את זה, כדי שגם אנחנו נוכל להשתמש בזה.
אמיר: וזה אחד הכלים הכי חזקים ב-NLP, כי הוא מאפשר לכל אחד ללמוד כמעט כל דבר – פשוט על ידי חיקוי של מי שכבר עושה את זה טוב.
דפנה: נכון. והדבר המדהים הוא שלפעמים אנחנו לא צריכים אפילו להסתכל על אחרים – אנחנו יכולים לעשות מודלינג לעצמנו!
אמיר: כלומר, לחפש איפה בחיים שלנו כבר יש לנו את היכולת, ואז להעתיק אותה למקום שבו אנחנו צריכים אותה עכשיו.
דפנה: בדיוק!
אמיר: וזה באמת מטורף כמה זה עובד. אני זוכר מקרה שבו עבדתי עם מישהו שאמר: "אני לא אסרטיבי. אני פשוט לא מסוגל להגיד לא."
דפנה: ואז חיפשת איתו איפה בכל זאת יש לו אסרטיביות?
אמיר: בדיוק! שאלתי אותו: "תגיד, יש איזשהו מקום שבו אתה כן עומד על שלך?" והוא ישר אמר לי: "ברור! עם הילדים שלי. כשאני אומר להם ללכת לישון, אני לא מוותר. אין מצב!"
דפנה: אז זאת דוגמה מושלמת! זאת אומרת שהיכולת קיימת אצלו, אבל רק בסיטואציות מסוימות.
אמיר: נכון. ואז עשינו תהליך של העברת יכולת, שבו הוא ממש דמיין איך הוא לוקח את אותה אסרטיביות מהבית – ומביא אותה גם לסיטואציות אחרות, כמו בעבודה.
דפנה: ואיך זה עבד לו?
אמיר: מדהים. אחרי שבוע הוא חזר ואמר: "תקשיב, הצלחתי להציב גבול ברור בעבודה! פעם ראשונה שהרגשתי בנוח להגיד לא."
דפנה: מדהים. וזה בדיוק הרעיון – לכולנו יש את כל המשאבים, פשוט לא תמיד אנחנו יודעים איך להשתמש בהם בכל ההקשרים.
אמיר: בדיוק. והמטרה היא להפוך את המשאבים שלנו לזמינים יותר – ככה שנוכל להשתמש בהם כשאנחנו באמת צריכים אותם.
דפנה: וזה מוביל אותנו לשאלה החשובה – איך אנחנו יכולים לזהות את המשאבים שלנו?
אמיר: יש כמה דרכים לעשות את זה. אחת הדרכים היא להסתכל אחורה על ההצלחות שלנו.
דפנה: נכון! פשוט לשאול את עצמנו:
"מתי בעבר התמודדתי עם אתגר והצלחתי?"
אמיר: וברגע שאנחנו מזהים רגעים כאלה, אנחנו גם מזהים אילו משאבים עזרו לנו אז – ואז אפשר להשתמש בהם שוב.
דפנה: בדיוק. כי אם הצלחתי פעם, זה אומר שהיכולת קיימת בי.
אמיר: עוד דרך לזהות משאבים היא להסתכל על אנשים אחרים.
דפנה: מה זאת אומרת?
אמיר: אם אני תקוע במשהו, אני יכול לשאול את עצמי:
"איך אנשים אחרים מתמודדים עם זה?"
דפנה: אה, זאת אומרת לעשות מודלינג למישהו אחר.
אמיר: בדיוק. לראות איך אנשים מצליחים מתנהגים, וללמוד מהם.
דפנה: וזה מדהים כמה אפשר ללמוד רק מלהתבונן באנשים אחרים.
אמיר: נכון. לפעמים זה אפילו לא מישהו שאנחנו מכירים – זה יכול להיות דמות מספר, סרט, או מנטור שאנחנו מעריצים.
דפנה: בדיוק. והשלב הבא הוא לשאול את עצמנו – איך אני יכול לקחת את זה וליישם את זה אצלי?
אמיר: וברגע שאנחנו שואלים את השאלה הזאת, אנחנו בעצם פותחים דלת חדשה במוח שלנו – ומאפשרים לעצמנו ללמוד את היכולת הזאת.
דפנה: אז בעצם מה שאנחנו אומרים כאן זה שמשאבים זה לא משהו שצריך להמציא – זה משהו שכבר קיים בנו, ואנחנו רק צריכים ללמוד איך להשתמש בו במקומות הנכונים.
אמיר: בדיוק. והרבה פעמים אנשים פשוט לא מודעים לכל הכוחות שיש להם.
דפנה: נכון. תחשוב על זה – ילד קטן, כשהוא מתחיל ללכת, הוא נופל שוב ושוב, אבל הוא לא מוותר. הוא פשוט מנסה שוב ושוב עד שהוא מצליח.
אמיר: וזה מדהים, כי באותו רגע אין לו שום ספק שהוא יצליח בסוף.
דפנה: נכון! אבל כשאנחנו גדלים, אנחנו פתאום מתחילים לפקפק בעצמנו, לשאול "מה אם אני לא אצליח?" או "מה אם אני לא טוב מספיק?".
אמיר: וזה בדיוק מה שחוסם אותנו מלהשתמש במשאבים שלנו.
דפנה: אז איך אפשר להתגבר על זה?
אמיר: אחת הדרכים היא לזהות אמונות מגבילות.
דפנה: נכון! כי לפעמים זה בכלל לא שאנחנו חסרים משאבים, אלא שיש לנו אמונה שאנחנו לא יכולים להשתמש בהם.
אמיר: בדיוק. למשל, אם מישהו אומר:
"אני פשוט לא בן אדם עם ביטחון עצמי."
דפנה: אז הוא בעצם יוצר לעצמו תקרת זכוכית, כי אם הוא מאמין שאין לו ביטחון – הוא אפילו לא ינסה למצוא דרכים להרגיש יותר בטוח.
אמיר: נכון. וברגע שאנחנו מזהים את האמונות האלה, אנחנו יכולים לאתגר אותן.
דפנה: איך?
אמיר: אפשר לשאול את עצמנו שאלות כמו:
"האם זה באמת נכון?"
"האם יש מצבים שבהם דווקא כן הרגשתי ביטחון?"
"מה יקרה אם אני פשוט אתנהג כאילו יש לי ביטחון?"
דפנה: אהבתי. כלומר, ברגע שאנחנו שוברים את האמונה המגבילה, אנחנו בעצם משחררים את המשאבים שלנו.
אמיר: בדיוק. וזה מביא אותנו לעיקרון הכי חשוב – כל שינוי מתחיל בתודעה שלנו.
דפנה: נכון. כי ברגע שאני מאמינה שאני יכולה להשתמש במשאבים שלי, אני גם אתחיל לפעול בהתאם.
אמיר: וזה ההבדל בין אנשים שמצליחים להתקדם בחיים, לבין אלה שנשארים תקועים – הראשונים מחפשים פתרונות, והאחרים מחפשים תירוצים.
דפנה: בדיוק. אז אם אתם מרגישים תקועים, תשאלו את עצמכם:
"איזה משאבים יש לי שאני לא משתמש בהם?"
"איך אני יכול לגייס את הכוח הזה עכשיו?"
אמיר: וברגע שתתחילו לשאול את השאלות האלה, תראו שפתאום דברים יתחילו לזוז.
דפנה: זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה – שאנשים יתחילו לראות את הכוחות שיש להם וללמוד איך להשתמש בהם נכון.
אמיר: נכון. ואני חושב שאחד הדברים הכי חשובים זה לשים לב למילים שאנחנו אומרים לעצמנו.
דפנה: למה אתה מתכוון?
אמיר: תראי, אם מישהו כל הזמן אומר לעצמו "אני חלש, אני לא מצליח להתמודד, אין לי כוח", אז הוא מתכנת את המוח שלו להאמין בזה.
דפנה: נכון! אנחנו בעצם יוצרים מציאות פנימית דרך השפה שלנו.
אמיר: בדיוק. ולכן חשוב להתחיל להחליף את המשפטים השליליים במשהו שמעצים אותנו.
דפנה: למשל?
אמיר: במקום להגיד "אין לי כוח", אפשר להגיד "איך אני יכול למצוא את הכוח להתמודד עם זה?".
דפנה: אהבתי. זה בדיוק המעבר מלהיות קורבן של הנסיבות – ללהיות אדם שלוקח שליטה על החיים שלו.
אמיר: נכון! וזה מוביל אותי לעוד נקודה חשובה – לפעמים אנחנו פשוט צריכים להזכיר לעצמנו את כל הדברים שכבר עברנו והצלחנו בהם.
דפנה: כי החיים שלנו מלאים בהצלחות, אבל אנחנו לא תמיד שמים לב אליהן.
אמיר: בדיוק! לפעמים אנחנו כל כך עסוקים במה שלא הצלחנו, שאנחנו שוכחים את כל מה שכן הצלחנו לעשות.
דפנה: וזה מביא אותנו לכלי שאני ממש אוהבת – יומן הצלחות.
אמיר: נכון! כלי מדהים. תספרי עליו קצת.
דפנה: הרעיון הוא פשוט – כל יום, לפני השינה, כותבים שלושה דברים שהצלחנו בהם באותו יום.
אמיר: אפילו אם זה משהו קטן?
דפנה: ברור! גם אם זה היה "הצלחתי לקום מוקדם כמו שתכננתי" או "ניהלתי שיחה חשובה בצורה טובה".
אמיר: וזה עובד כי המוח שלנו מתחיל לחפש הצלחות באופן אוטומטי.
דפנה: נכון! ברגע שאנחנו מתרגלים לראות הצלחות, אנחנו מתחילים לזהות יותר משאבים שיש לנו.
אמיר: וזה בדיוק מה שמאפשר לנו לבנות ביטחון עצמי ולהרגיש עוצמתיים יותר.
דפנה: אז אם עדיין אין לכם יומן הצלחות – זה הזמן להתחיל אחד כזה!
אמיר: זה באמת כלי עוצמתי, ואני יכול להעיד על עצמי שזה שינה לי הרבה דברים. ברגע שאתה רואה שאתה מתקדם, אפילו בדברים קטנים, אתה מתחיל להאמין בעצמך יותר ויותר.
דפנה: נכון! והמוח שלנו לומד מזה – אם הצלחנו בעבר, כנראה שנצליח גם בעתיד.
אמיר: וזה מתקשר לעוד משהו חשוב – הסביבה שלנו.
דפנה: נכון מאוד. כי לפעמים, גם אם יש לנו המון משאבים פנימיים, האנשים שסביבנו לא מאמינים בנו – וזה משפיע עלינו בלי שנשים לב.
אמיר: בדיוק. אם אתה מוקף באנשים שאומרים לך "עזוב, זה קשה מדי, אל תנסה אפילו", אז גם אם יש לך משאבים – אתה לא תשתמש בהם.
דפנה: וזה למה כל כך חשוב להקיף את עצמנו באנשים שמאמינים בנו ומעודדים אותנו.
אמיר: נכון. ואפילו משפט קטן של תמיכה יכול לעשות הבדל עצום.
דפנה: למשל, כשמישהו אומר לך "אני מאמין בך. אתה מסוגל לעשות את זה." – זה יכול לשנות לגמרי את הגישה שלך.
אמיר: בדיוק. כי לפעמים אנחנו לא רואים את היכולות של עצמנו, אבל מישהו אחר רואה אותן – וזה עוזר לנו להתחבר אליהן.
דפנה: אז תזכרו – תהיו מוקפים באנשים שמחזקים אתכם, לא כאלה שמחלישים אתכם.
אמיר: נכון. ואם יש בסביבה שלכם מישהו שמוריד אתכם כל הזמן – תחשבו טוב אם אתם באמת רוצים שהוא יהיה חלק משמעותי מהחיים שלכם.
דפנה: כי כשאנחנו מקיפים את עצמנו באווירה חיובית, זה עוזר לנו למצוא את הכוחות שבתוכנו ולהתקדם קדימה.
אמיר: אז דיברנו על כמה דברים סופר חשובים – איך לזהות את המשאבים שלנו, איך להשתמש בהם, איך הסביבה משפיעה עלינו… אבל יש עוד משהו שאני רוצה שנדבר עליו – היכולת שלנו לחדש משאבים.
דפנה: נכון! כי לפעמים אנשים אומרים "אין לי כוח יותר, אני מרוקן, אני מותש", וזה בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים ללמוד איך למלא מחדש את המשאבים שלנו.
אמיר: בדיוק. כי גם אם יש לנו המון יכולות, אם אנחנו כל הזמן שורפים אנרגיה בלי לחדש אותה – בסוף נהיה מותשים.
דפנה: אז איך באמת אפשר לחדש משאבים?
אמיר: יש כמה דרכים. קודם כול – מנוחה אמיתית.
דפנה: וזה משהו שהרבה אנשים שוכחים. הם כל הזמן בעשייה, בעבודה, במטלות, והם לא נותנים לעצמם רגע לעצור ולהיטען מחדש.
אמיר: נכון. ולפעמים מנוחה זה לא רק לישון – זה גם לעשות דברים שנותנים לנו שמחה והנאה.
דפנה: למשל, לטייל בטבע, לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר, אפילו סתם לשבת בשקט לכמה דקות ולנשום עמוק.
אמיר: כן! והעניין הוא שאנחנו צריכים לזהות מה באמת ממלא אותנו. כי לכל אחד יש דברים אחרים שמטעינים אותו באנרגיה.
דפנה: נכון. יש אנשים שמתרעננים מלבד, ויש אנשים שדווקא מפגש עם חברים ממלא אותם באנרגיה.
אמיר: בדיוק! ולכן חשוב שכל אחד ישאל את עצמו – "מה נותן לי כוח? מתי אני מרגיש שאני נטען מחדש?"
דפנה: וכשאנחנו מוצאים את הדברים האלה, חשוב לתת להם מקום קבוע בחיים שלנו.
אמיר: נכון. כי אם אנחנו מחכים עד שנהיה מרוקנים לגמרי כדי לנוח, זה כבר מאוחר מדי.
דפנה: בדיוק! צריך למלא את המשאבים תוך כדי החיים, ולא רק כשכבר אין ברירה.
אמיר: וזה גם מתחבר לנושא של איזון. כי אם אנחנו רק נותנים מעצמנו בלי לעצור ולתדלק – בסוף זה יתפוצץ.
דפנה: וזה קורה להרבה אנשים – הם כל הזמן נותנים, עובדים, עושים בשביל אחרים, עד שהם פתאום קורסים נפשית או פיזית.
אמיר: נכון. אז מסר חשוב לכולם – תדאגו לעצמכם!
דפנה: בדיוק. אם אתם רוצים לתת יותר לאחרים ולעשות יותר בחיים שלכם, אתם צריכים לוודא שהמשאבים שלכם מלאים.
אמיר: וזה ממש כמו בטיסה – קודם שמים את מסכת החמצן על עצמנו, ורק אז אפשר לעזור לאחרים.
דפנה: זה דימוי מושלם! קודם כל לדאוג לעצמנו, כדי שנוכל לתפקד כמו שצריך ולהיות במיטבנו.
אמיר: אז אם נסכם את מה שדיברנו עליו היום – לכולנו יש משאבים פנימיים, גם אם לפעמים אנחנו לא מודעים אליהם.
דפנה: נכון. והמשאבים האלה יכולים להיות מיומנויות, יכולות, חוסן נפשי, תמיכה מהסביבה – כל מה שעוזר לנו להתמודד עם אתגרי החיים.
אמיר: דיברנו על זה שהמשאבים האלה כבר קיימים בנו, ואנחנו פשוט צריכים ללמוד איך לזהות אותם ולהשתמש בהם בצורה הנכונה.
דפנה: נכון. ושאחד הדברים שהכי עוזרים לזה הוא לשאול את השאלות הנכונות –
"איפה כבר השתמשתי במשאב הזה בעבר?"
"איך אני יכול לקחת את זה וליישם את זה עכשיו?"
אמיר: וגם דיברנו על העברת יכולת – איך לקחת משאב שקיים בנו בהקשר מסוים וללמוד להשתמש בו גם במקומות אחרים.
דפנה: נכון! וגם הזכרנו כמה חשוב להקיף את עצמנו באנשים שמאמינים בנו ותומכים בנו, כי הסביבה שלנו משפיעה מאוד על היכולת שלנו לגשת למשאבים הפנימיים שלנו.
אמיר: ודיברנו גם על איך לחדש את המשאבים שלנו, כי אם אנחנו לא עוצרים לתדלק את עצמנו, בסוף נגלה שאנחנו מותשים וחסרי אנרגיה.
דפנה: אז לכל מי שמאזין לנו עכשיו – תשאלו את עצמכם:
"איזה משאבים כבר יש בי?"
"איך אני יכול להתחבר אליהם יותר?"
"ומה אני יכול לעשות כדי למלא את המשאבים שלי באופן קבוע?"
אמיר: ואם אהבתם את הפרק הזה וקיבלתם ממנו ערך – נשמח שתשתפו אותו עם אנשים נוספים!
דפנה: נכון! הפיצו את הידע הזה, כי אולי מישהו שיקשיב לזה יגלה פתאום משאב עוצמתי שהיה חבוי בו כל הזמן.
אמיר: ובנוסף, אם עדיין לא עשיתם את זה – תעשו לייק, תדרגו אותנו ותפעילו את הפעמון, כדי שלא תפספסו את הפרקים הבאים!
דפנה: תודה רבה שהייתם איתנו, ונתראה בפרק הבא!
אחרי ראית את הפרק המעצים הזה, ואולי אפילו הזדהית
אנחנו מאוד רוצים לשאול אותך, לגעת באנשים מענין אותך?
נשמח להעניק לך במתנה – שיעור חינמי על NLP ודמיון מודרך
להתרשמות והרשמה חינם לחץ כאן
——————————————————————
לעוד פרקים בפודקאסט "החיים לפי ה-NLP" לחצו כאן
