Search

טראנס יוצר ומסע התודעה הגדול

נכתב על ידי ד"ר סטיבן גיליגן

 טראנס יוצר הוא חלל ניסיוני שממנו יכולים להיווצר ממדי מציאות חדשים לחלוטין. על כן הוא כלי יעיל במיוחד לניווט מסע התודעה, מסע הנמצא בלב ליבם של חיים מלאי משמעות. מטרת המסע היא ללכת אל מעבר למוכר על ידי יצירת מציאויות חיוביות חדשות, שינוי התודעה, ריפוי פצעים, והתפתחות לקראת מצבי תודעה גבוהים יותר. התוצאה היא חברות במועדון ה-4-H,  המעניקה (1) שמחה (Happiness), (2) בריאות (Health), (3) יכולת לעזור לאחרים (Helpfulness to others), ו- (4) ריפוי לעצמי, לאחרים ולעולם,  (  Healing of self, others, and the world). על מנת להבין כיצד טראנס יוצר יכול לתפעל את היכולות הללו, אנו צריכים לבחון שלוש הנחות יסוד:

  1. התודעה היא ראשונית.
  2. התודעה יוצרת את שדות הקוונטים של הלא מודע היצירתי, שבתורו יוצר את העולם הקלאסי של השכל המודע.
  3. השכל יוצר ומנווט מפות תיאוריות דרך העולם(ות).

הנחות-יסוד אלו מספקות בסיס להבנת טראנס יוצר כאמצעי להעברת התודעה והלא-מודע היצירתי לשלב מאוחד בו השינוי היצירתי נעשה אפשרי.

החיים הם מסע של תודעה

 

עבודת הטראנס היוצר יוצאת מן ההנחה הבסיסית, על פיה המציאות נוצרת על ידי התודעה עצמה. נקודת מבט זו, הרווחת זמן רב בגישות מיסטיות, התפתחה באיטיות לאורך המאה שעברה דרך ממצאים מן הפיסיקה הקוונטית. [1].  בניגוד להשקפה החומרית המניחה כי התודעה היא תופעת לוואי העולה ממצבים שונים של פעילות המוח, הפיסיקה הקוונטית תופסת את המציאות כנוצרת על ידי תודעה הנמצאת באינטראקציה עם שדות קוונטים גליים. שדות גליים אלה הם "מציאויות מדומות," כלומר, הם קיימים כאפשרויות אינסופיות, לא כמציאויות. "ההתנפצות" של גל וירטואלי של "שדה בעל אפשרויות אינסופיות" לתוך מציאות ספציפית מתרחשת כאשר תודעה מתבוננת יוצרת קשר עם השדה הקוונטי. באופן בסיסי, השקפה זו אומרת: בלי מודעות, אין מציאות. וכפי שנראה, התודעה היא כל אחד מאיתנו וכולנו.

כמובן שהשקפה זו היא מרחיקת לכת בהשוואה לחשיבה המערבית המסורתית שלנו. כפי שפיסיקאים דוגמת דיוויד בוהם ציינו, היא עלתה בחלקה בעקבות ממצאים ניסויים מדהימים, למשל (1) אלקטרונים הנעים במקוטע ממסלול אחד למשנהו, (2) אלקטרון מופיע כחלקיק או כגל, כפונקציה של תלות בתודעה המתבוננת, ו- (3) השפעה בלתי-מקומית, דהיינו, חלקיק המשפיע באופן מיידי (במהירות הגבוהה ממהירות האור), על חלקיק רחוק. עבודות עדכניות יותר מראות כי רוב היקום – כ-96%!!- מורכב מ"חומר שחור" ו-"אנרגיה שחורה" בלתי נראים. ממצאים כאלה מצביעים על כך שהעולם הקלאסי של ה-זמן/חלל הוא אינו ראשוני.

מאחר שהיא תופסת את התודעה כראשונית, עבודת הטראנס היוצר מניחה כי כל אדם הוא בעל פוטנציאל לפעולה יצירתית. מתוך הבנה כי לא פשוט לממש פוטנציאל זה, אחד הדגשים העיקריים של העבודה הוא על אופן פיתוחם של מצבי מודעות גבוהים יותר הנחוצים עבור הרפתקה הזו. ההנחה היא כי התודעה מתפתחת ברמות רבות, אם כי באיטיות ותוך כדי תפניות רבות; האתגר הוא למצוא דרך לחבור איתה ולחשוף אותה אף יותר. במונחים מעשיים, המטפל בשיטת הטרנס היוצר, מבצע עם המטופל "מדיטציית יחסיות" תוך שימוש ברעיונות כמו "משהו מתעורר", "אני בטוח שזה הגיוני" ו-"משהו מנסה לרפא". מכאן, חלק גדול מן התהליך הוא ליצור מצב בו הן המטופל והן המטפל נמצאים במצב יוצר על מנת לממש את האפשרויות הללו. זוהי תכליתו של המצב ההיפנוטי: להעביר למצב מודעות גבוה יותר בו למידה יוצרת נעשית אפשרית.

על מנת לפתח מצב שכזה, אנו נעשים קשובים במיוחד לכל התרחשות בה האנרגיה של אדם כלשהו גדלה או מתעצמת, התרחשות בה התודעה של אותו אדם אינה קשורה עוד למצב "העסקים כרגיל" של זהות האגו. זה יכול להתרחש כאירוע חיובי כמו תחושת התאהבות או התרוממות רוח אסתטית. אבל, באותה מידה, אלה יכולים להיות אירועים שליליים כמו פחדים, התמכרויות, והתנסויות של "אובדן שליטה", שהינם נושאים שכיחים בעבודה הטיפולית. אנו רואים חוויות כאלה כניצני ה"טראנס הספונטני הטבעי", שבעזרתן הלא מודע היצירתי מנסה להשתחרר מ"מפות ישנות" על מנת להחלים, להשתנות, או ליצור משהו חדש.  ההצלחה של ניסיון זה תלויה באיכותו של הקשר האנושי אליו; כלומר, התודעה המתלווה לחוויה יוצרת אותה כמאורע שלילי או חיובי. אם מאורע ניסיוני נתפס באופן חיובי ("יוצר"), דברים טובים (כלומר, שינוי) יתרחשו; אם הוא נתפס באופן שלילי ("לא-יוצר"), דברים רעים (דהיינו, סימפטומים) יתרחשו. על כן, על מנת ליצור טראנס יוצר, אנו ראשית צריכים לחוש באופן חיובי שדבר-מה מנסה להתעורר , ולאחר מכן ליצור מצב תודעה יוצר שיאפשר לו להתרחש. באופן זה, טראנס יוצר הוא דרך ליילד תודעה חדשה לתוך העולם.

לדוגמא, אמו של אדם מבוגר גססה ארוכות מסרטן, והוא מצא עצמו מוטרד וחרד עקב התפרצויות זעם שחווה מפעם לפעם, כאשר ישב לצידה. תחילה סייעו לו לקבל את הדפוס "השונה מהאגו" אותו חווה, סיוע שכלל פיתוח של מצב פנימי ממנו יוכל להיות עד לחוויה. כששהה בטראנס שכלי, הוא זיהה היכן בגופו הוא חש את האנרגיה, ואת הגיל המוקדם ("8") אשר שויך לתחושה הזאת. חוויות אסוציאטיביות נוספות, גם חיוביות וגם שליליות, עלו מתוך "המרק הקוונטי" של הטראנס. בעזרת הרצון להחלים ותוך כדי התרכזות נפשית-גופנית, הוא הצליח להבין את הכעס הישן כנציג של אחד החלקים העיקריים של זהותו המורכבת, אשר עברה שינוי מהותי בתגובה לגסיסתה של האם.

כמובן ששינויים משמעותיים – פטירת אהובים, לידות, מחלות, נישואין, גירושין וכו' – יתרחשו בחייו של אדם. אנו תופסים שינויים משמעותיים אלה כטבעיים ובלתי-נמנעים, כמו נהר הזורם דרך חיי אדם, ומביא אפשרויות רבות לצמיחה והתעוררות. מטרת הטראנס היוצר היא לארגן הקשרים כך שפוטנציאלים אלה יוכלו להתקבל ולהתממש באופן חיובי.

תודעה יוצרת את שדות הקוונטים עבור הלא-מודע היצירתי, שבתורו יוצר את המציאויות הקלאסיות של השכל המודע

פתיחת התודעה מעבירה אותנו דרך שני עולמות עוקבים. לעולמות אלה ישנם שמות רבים – לדוגמא, דמיון ומציאות, אפשרות ומימוש, ראשוני ומשני, וכו'. בעבודת טראנס יוצר אנו מתארים אותם כ- (1) המציאות הקוונטית של הלא-מודע היצירתי ו- (2) המציאות הקלאסית של השכל המודע.

העולם הקוונטי הוא סדר המציאות העמוק יותר: זהו "השדה הדמיוני בעל אינסוף האפשרויות" ממנו המציאויות נוצרות. הוא נמצא "לפני ומעבר" לחלל ולזמן, והוא ריק מצורות ממשיות (חומריות) אך מלא באינסוף צורות פוטנציאליות. כאשר אתה שואל אדם כלשהו מאין רעיון יצירתי הגיע, התשובה האופיינית היא "אינני יודע" או "זה פשוט בא". אנו מתייחסים אל אותו "חלל מסתורי ממנו באות כל המחשבות היצירתיות" כשדה הקוונטי של הלא-מודע היצירתי.

כאשר התודעה יוצרת קשר עם העולם הקוונטי, היא "ממוטטת" שדה גלי המכיל אפשרויות רבות אל תוך העולם הקלאסי של השכל המודע, המממש אחת מהן בלבד. עולם קלאסי זה הוא המציאות השגרתית של ה-"דברים" המופרדים: חומר מוצק, חלל וזמן, פיזיקה ניוטונית וכו'. זהו העולם האמפירי של הערכים היחידניים: דבר מה הוא אמיתי או לא; אם אתם כאן, משמע שאינכם שם; מה שאתם רואים הוא מה שישנו. חוקי הלוגיקה מתקיימים, הזמן צועד קדימה (ולא לאחור), כל הנולד מוכרח למות, הדברים הם מה שהינם. העולם הקלאסי כולל את מה שחווינו בעבר, את המסורות וההיסטוריה המקובלים של מה שכבר השגנו.

עולמות אלה משלימים זה את זה בדרכים רבות, כפי שנראה בטבלה שלהלן:

שני עולמות התודעה: קוונטי וקלאסי

קוונטי

קלאסי

אפשרות אינסופיות

ממשות ספציפית

חזוני ("חולם")

ניהולי ("מבקר", "ריאליסט")

סופר-פוזיציה (שדה גלי קוונטי)

פוזיציה

וירטואלי

ממשי

סמוי

חומרי ("מציאות קשה")

גל

חלקיק

על-זמני

זמני

ערכים מרובים

ערך יחיד

לוגיקה קוונטית

לוגיקה קלאסית

כוליות (סדר מסובך)

חלקים (סדר ברור)

אידיאלי (שלם/בלתי ניתן לפציעה)

ריאלי (שבור ופצוע)

שקוף למחצה

אטום

מרובה מימדים, בלתי ניתן לדימוי

4-מימדים, ניתן לדימוי

טריטוריה

מפה

לא מודע יצירתי

שכל מודע

כאשר אנו מסתכלים על משלימים אלה, אנו יכולים לראות שהמודעות היצירתית זקוקה לשני העולמות. השדות הקוונטים של הלא-מודע היצירתי מכילים את כל הצורות או המצבים האפשריים של דבר מה. בהתייחס לזהות הפסיכולוגית, המשמעות היא שהלא-מודע היצירתי מכיל את כל "העצמיים האפשריים" של אינדיבידואל נתון. לדוגמא, נניח שבחור בשם דייב מתלונן על דיכאון. דייב אמנם נמצא במצב של "דיכאון", אך בלא-מודע היצירתי שלו ישנן "זהויות-דייב" רבות – דייב עליז, דייב רציני, ילד, איש חכם, וכו'. מכיוון שדייב "מתמוטט" אל תוך "דייב המדוכא", אנחנו מפנים מקום לנוכחות זו, אך באותו הזמן חשים את העצמיים האפשריים האחרים הזמינים ב-"לא-מודע היצירתי" של השדה הקוונטי שלו. משימת הטראנס היוצר היא לעזור לאדם להשתחררמהיצמדות למצב ספציפי, ולהיפתח אל השדה הקוונטי של האפשרויות הנוספות. אז ניתן לערבב את המרכיבים של "המרק הקוונטי" הזה לכדי ארוחה מזינה ומשנה.

כמובן שלא מספיק לחוות אפשרויות חדשות בטראנס: עליכם לממש אותן בעולם הקלאסי על מנת ליצור שינוי אמיתי. אחרת, אתם נותרים עם פרי דמיוני, ולא מזינים מציאויות חדשות. בעוד שהלא מודע היצירתי טומן בחובו אפשרויות אינסופיות, השכל המודע הוא זה ההופך אותן לממשיות. השכל המודע שובר את הכוליות (הדבר אותו דיוויד בוהם כינה "סדר מסובך") של הלא-מודע היצירתי לשדה של חלקים רבים (הדבר אותו בוהם כינה "סדר ברור"). היחסים המשתנים בין החלקים השונים של השלם הם אלה המאפשרים לזמן, לחלל, למודעות העצמית ולקיום להופיע. (כפי שבייטסון מציין, השכל מבוסס על "שוני"). אם כן, השכל המודע של העולם הקלאסי הוא המאפשר את ההגשמה העצמית של התודעה.

מאחר שבעבודת הטראנס ישנה נטייה לתפוס את הלא מודע כנעלה על המודע, חשוב לזכור כי כל מצב מודעות משלים את משנהו. כפי שנראה, עבודת הטראנס מנסה לנוע בשני העולמות באותו הזמן. על מנת לעשות זאת, עלינו להבין כיצד השכלים של שני העולמות יכולים לעבור הבנייה יצירתית.

השכל הוא האמצעי ליצירת וניווט שני העולמות

 הבחנו עד כה בשלושה שלבים שונים: התודעה עצמה, העולם הקוונטי של הלא מודע היצירתי, והעולם הקלאסי של השכל המודע. ההבחנות הללו מקבילות למה שחוקר המיתולוגיות, ג'וזף קמפבל (1949), תיאר בספרו, "הגיבור בעל אלף הפנים", כמיתוס היחידני ((Monomyth של "מסע הגיבור" בתודעה, מיתוס אותו מצא בתרבויות רבות.

בספרו, קמפבל מתחקה אחר ההתקדמות דרך שלושת השלבים, ומדגיש כיצד אנו נתקעים בתוך התוכן של העולם המודע, תוך כדי שכחת והכחשת הרמות העמוקות ממנו הוא נובע. "תקיעות" זו נוטה בעיקר להתגלות באותם מצבים שבעטיים אנשים מבקשים עזרה פסיכולוגית; הם נתקעים בעולם מלא סבל אותו יצרו בעצמם, מעין סוג של טראנס היפנוטי מוגבל, ונעשים חסרי מודעות לגבי האפשרויות העצומות שמעבר. במצב כזה, המטרה של הטראנס היוצר היא,  במילותיו של קמפבל, לעזור לאדם להפוך ל- "שקוף לגבי הנעלה" [2]; כלומר, למוסס את החומות הקשיחות של העולם המודע ולהאיר את עולם האפשרויות הרבות הנמצא מעבר.

על מנת לעשות זאת, עלינו לזכור כי שני עולמות החוויה, הלא-מודע היצירתי והמודע, נוצרים דרך פילטרים. זהו תפקיד עיקרי של השכל, שהוא למעשה כלי התודעה ש- 1) יוצר עולם ניסיוני ואז (2) מנווט בתוכו. כעת אנו יכולים להרחיב את הרעיון ש- (1) אין מציאות ללא תודעה מתבוננת, על מנת להמשיך ולהדגיש ש- (2) התודעה המתבוננת משתמשת בפילטרים מסוימים על מנת ליצור מציאות זו. פילטרים אלה פועלים ברמות רבות – לדוגמא, מערכת העצבים היא פילטר שכלי, בדומה לזהות תרבותית, זהות עצמית אינדיבידואלית, או אפילו זיכרון ניסיוני יחיד. כל טראנס יוצר הוא "ניסוי בתודעה" החוקר כיצד הפילטרים הללו (או לכל הפחות היחס אליהם) יכולים להשתנות ובכך לאפשר הבנייה של מציאות אחרת. חשוב להדגיש שזו לא משימה פשוטה; רמת המודעות שלכם צריכה להיות עמוקה לפחות כרמת הדפוס אותו אתם רוצים לשנות. אך, לכל הפחות, ההבנה כי אתם משתתפים בצורה אקטיבית ביצירת המציאות שלכם מאפשרת לכם לחקור לעומק את הדרך בה אתם עושים זאת, ואת האופן בו תוכלו לעשות זאת אחרת. סקרנות זו היא המהות של העבודה היוצרת. [3]

 הרעיון שתודעה-בעלת-פילטרים יוצרת את המציאות משמעה שלשני השכלים, המודע והלא-מודע, אין מבנה קבוע. לכן, פרויד הביט אל תוך הלא-מודע וראה אורגיה חשוכה של סקס, סמים ורוקנרול. יונג ראה מקדש של סמלים ארכיטיפיים אשר התפתחו דרך דורות של חוויות אנושיות בסיסיות. אריקסון הבחין במחסן נרחב מלא בידע מעמיק שיכול לשמש עבור יצירת חיים שמחים ומלאי משמעות. כאשר אתם מסתכלים אל תוך הלא מודע, מה אתם רואים/יוצרים?

באותה מידה של חשיבות, אין בנמצא מבנה קבוע של השכל המודע. בעוד שהשכל המערבי המסורתי המודע מובנה לעתים קרובות מדי כאינטלקט חסר גוף, שמטרתו לשלוט או לצרוך את כל מה שהוא נתקל בו, ישנן אפשרויות נוספות רבות. מילטון אריקסון עיצב דגם יוצא מן הכלל של שכל מודע שהיה סקרן, קואופרטיבי, מחובר לאחרים, ויצירתי ביותר. כיצד אתם רוצים לארגן את הפילטרים של השכל המודע שלכם?

ברור כי ישנן מסורות רבות – כלומר, פילטרים מותנים בצורה עמוקה – ליצירת מציאות בדרך מסוימת. תבניות מותנות קיימות ברמה עצבית, תרבותית, משפחתית, חברתית ואינדיבידואלית. מהרגע בו נוצר, דפוס יתפקד אוטומטית כברירת מחדל, אלא אם משהו ישבש אותו או יתעלה מעליו; והתעלות מעל לברירת מחדל היא מטלה לא פשוטה. כך שהשקפה זו אינה סוג של סוליפסיזם[1] שטחי, המצהיר כי חשיבה חיובית ברמת האגו יכולה להביא לשינוי מושלם ומהיר. להפך, זוהי דרך להעריך כי אנחנו משתתפים-צופים בתהליך היצירתי של החיים עצמם, ולהבין כי ניתן לכוון את התודעה שלנו לשינוי של המציאויות הקיימות, ולחבירה עמן.

זהו העניין העיקרי של עבודת הטראנס היוצר. אנו עובדים באותם האזורים בהם מציאויות חדשות נזקקות. אם המציאות מובנית דרך תודעה-עם-פילטרים, אזי כוונונם המחודש יאפשר למציאות חדשה ומספקת יותר להיווצר. בלוגים מאוחרים יותר יחקרו כמה מן הדרכים בהן אנו עושים זאת בעבודת טראנס יוצר. לדוגמא, עבודת טראנס יוצר מזהה שלושה סוגי שכל – גופני, הכרתי, ושדה – ושואפת להזיז כל אחד מהם לשלב יוצר בו סגולות צמיחה של שינוי חיובי מופיעות. כמה מהסגולות של התודעה היוצרת הזו הן שימת לב, זרימה של מידע ואנרגיה בין מצבים ושלבים, מודעות מחודדת, וקבלה יצירתית. והחשוב ביותר, רמה יוצרת זו מאפשרת לנו להפסיק לחוות עצמנו כקורבנות של מציאות חיצונית קבועה, ולהתחיל לחוות עצמנו כמשתתפים במסע הגילוי הגדול של התודעה והגילוי העצמי. וזהו, אכן, ידע מרפא ומשנה חיים.

ד"ר סטיבן גיליגן

2 אפריל, 2010

[1] לדוגמא, ראה פרד אלן וולף, דיוויד בוהם, ועמית גוטסווינדי.

[2] קמפבל מעניק קרדיט לפסיכיאטר הגרמני קרל דורקהיים כמקור לציטוט המואר הזה.

[3] הייתי בקשר עם מילטון אריקסון בשש שנות חייו האחרונות, מ1974 עד 1980. פעמים רבות ראיתי סטודנטים שואלים אותו אם ניתן לשנות מצב מסוים בעזרת היפנוזה. תשובתו הטיפוסית הייתה משהו כגון, "איני יודע! אבל אני סקרן מאוד לגלות מה אפשרי עבורך כאן היום." פעמים רבות הוא  אמר שככל שעבודתו התקדמה, כך היה פחות בטוח לגבי מה בדיוק אפשרי ומה לא.

 


[1] תורה פילוסופית הגורסת כי אדם יכול להיות בטוח רק בנוגע לקיומו שלו, אך לא בנוגע לקיומם של דברים מחוצה לו (המתרגם)

מתעניינים ב-NLP? רוצים להביא NLP לחייכם? לעסוק במקצוע מרגש, מתגמל ומעצים?
אנו מזמינים אותך להרשם, ללא עלות, לסדנת NLP, בה חווים NLP מקרוב. כל הפרטים כאן!

מתעניינים ב-NLP ודמיון מודרך? בואו לחוות את זה מקרוב!

נגן וידאו