פרק 58- NLP ועוגן לשמחת חיים: הסיפור שמלמד איך להפעיל עושר פנימי בכל מצב

תמלול פרק 58

דפנה: ברוכים הבאים לפודקאסט, חיים לפי ה-NLP, והיום אנחנו בפרק 58, ואנחנו הולכים לדבר על עושר. איך אנחנו יכולים לאגן עושר בלחיצת כפתור? אז האמת היא שזה לא רק לדבר על עושר, אנחנו רוצים לדבר על עושר מעשי – איך כל אחד מאיתנו יכול לתרגל עושר ולהזמין עושר לחיים שלו.

אנחנו רוצים לתת לכם כלים, כלים מעולם ה-NLP, שיעזרו לכם לייצר תחושת עושר סביבכם – גם כשמסביב קצת סוער או הרבה סוער, כמו שאנחנו כולנו חווים בתקופה האחרונה. אז נתקלנו באיזשהו ציטוט שאומר שהעושר הוא לא תלוי במה שיש לנו, אלא במה שאנחנו מסוגלים להרגיש בכל רגע. ואמר את זה איזה מישהו אנונימי, אבל זה באמת מאוד מאוד מדויק.

זה מתחבר לי גם לאיזשהו נתון מדהים שאני שמעתי ממש לאחרונה, שמדבר על מה מנבא אם זוגות יתגרשו או לא יתגרשו. ומה שמנבא זה מידת העושר של כל אחד מהם. זאת אומרת, אם בן אדם, בלי קשר לאיך מתנהג בן הזוג שלו, שלם עם עצמו, טוב לו עם עצמו, והוא חי באיזושהי הרמוניה עם עצמו – הסיכוי שהוא יתגרש פוחת בהמון.

אמיר: אז יש לי סיפור. סיפור שאני מאוד אוהב לספר על האדם המאושר. היה היה אדם שהוא פשוט היה מאושר. וטוב לב, שמו הלך לפניו כאדם מאושר. לא חשוב מה קורה לו – הוא כל הזמן שמר על אופטימיות, והיה מאושר ומחייך. המלך שמע את זה, והזמין אותו, והציע לו לגור איתו בארמון. ואדם המאושר אמר, בטח, למה לא? וכיף.

וככה האדם המאושר עבר לגור עם המלך, והצטרף אליו לכל מסע ולכל משתה. מדי פעם המלך, שאהב לצוד, היה יוצא החוצה לציד.

האדם המאושר לא כל כך אהב את הרעיון שהורגים ציפור או משהו, אבל מה לעשות, המלך הזמין אותו, ומדי פעם כשהמלך כיוון את הנשק שלו – אז האדם המאושר במקרה מעד והזיז לו את הקנה, כדי שלא יפגע בציפור. המלך לא כל כך היה מאושר מהסיפור הזה, והאדם המאושר התנצל ואמר: סליחה אדוני המלך – וזה פה ושם, ומצא את הדרך לרכך את ליבו של המלך.

אבל פעם אחת, כשהמלך כיוון את רובי הציד, האדם המאושר הסיט לו את הקנה ונפלט כדור – והכדור פגע בבוהן הגדולה של המלך. הוא נפצע. כאן כבר המלך התרגז, כעס וצעק. והאדם המאושר – כל מה שהוא ניסה לעשות לא עזר. המלך החליט לתת לו עונש, וזרק אותו לבור, ואמר לו: בוא נראה אותך עכשיו שאתה תהיה כאן מאושר. והלך. עזב אותו.

האדם המאושר נשאר בבור. לא כל כך היה לו מה לעשות. ירד הערב, והמלך התחיל לחזור בדרך חזרה לארמון. אבל הם פגשו בשבט שתקף אותם – אוכלי אדם. ולקחו את כולם. והמלך בעצם גילה שהולכים לאכול אותו כארוחת ערב.

הוא היה בשוק, הוא היה עמום – אני המלך! מה פתאום?! ולא עזר לו כלום. הביאו אותו למרכז השבט, והייתה שם איזו פיילה עם מים רותחים. המלך התחנן – ופשוט לא עזר כלום.

ואז הגיע הרופא האליל של הכפר וראה מה הולך לקרות, ואמר: תעצרו! תעצרו הכול! מה עובר עליכם? אתם לא רואים? אני ביקשתי אדם שלם – ואני רואה שאתם הבאתם לי אדם שהוא פצוע ברגל. אי אפשר לאכול אותו, זה לא יעזור. אני רוצה לשחרר אותו. ובואו נחפש מישהו אחר.

והמלך, שחייו ניצלו, היה כל כך אסיר תודה. ואדם המאושר אמר: הכול בסדר – בוא נהיה מאושרים.

המלך אומר לו: אתה לא כועס עליי? אני זרקתי אותך אל הבור! איך זה שאין לך בכלל שום כעס? ואתה לא מצטער על כל הסיפור הזה?

אדם המאושר ענה: כל דבר לטובה. כל דבר לטובה. תאר לעצמך שלא היית זורק אותי לבור – מה היה קורה? אמיר: הם היו אוכלים אותי.

דפנה: אז מה אתה חושב על הסיפור? מה אתם חושבים על הסיפור? אז באמת אף פעם אנחנו לא יכולים לדעת מה ילד יום ומה יקרה. ובאמת הגישה שלנו מאוד מאוד חשובה.

אז מה בעיניך מגדיר אנשים מאושרים? זו שאלה טובה. האם יש אנשים שנולדו להיות מאושרים? או זה משהו שאפשר לפתח וללמוד? האם יש לנו מה לעשות?

אמיר: אני אוהב ציטוט של בודה שמאוד נגע לליבי כששמעתי אותו פעם ראשונה. בודה אמר: אין דרך אל העושר – הדרך היא העושר. כל רגע ורגע זו הדרך. אנחנו לא צריכים לחפש את העושר רחוק – בעוד עשר שנים אני אהיה מאושר, כשאני אצא לפנסיה אני אהיה מאושר, כשהילדים יעזבו את הבית – אז אני אהיה מאושר. לא. כל יום ביומו נותן לנו את ההזדמנות לחוות עושר.

דפנה: יש פה גם מרכיב מולד. זאת אומרת, יש טמפרמנט לילדים – ויש ילדים שנולדים ויותר טוב להם, הם יותר מאושרים מילדים אחרים. ואני זוכרת שאחד הילדים שלנו נולד, ומישהי אמרה לי: הוא פשוט… החיים באים לו בטוב. הכול טוב. ממש לא משנה מה קורה – הוא חי בטוב. ובאמת אפשר לראות את זה לאורך השנים, שבאמת יותר קל לו להיות מאושר מילדים אחרים שלנו.

אז זה משהו כמו 40%, ועדיין נשארים לנו 60% שאנחנו אחראים עליהם – ואנחנו יכולים לעשות המון המון דברים כדי להיות יותר מאושרים.

וזה לא כל כך מה שקורה מסביב – זה הרבה יותר מה קורה בפנים. כי מה שקורה מסביב יכול לתת לנו אושר – אבל די רגעי. למשל, בן אדם שזוכה בפיס, או בן אדם שמקבל העלאה מאוד גדולה בשכר, או בן אדם שמתחתן, או כל מיני דברים שהם נחשבים למאוד מאוד גורמים לאושר. או בן אדם שנפצע, אגב, או בן אדם שעובר איזשהו ניתוח או איזושהי מחלה – מגלים שאנשים בערך אחרי חצי שנה מסתגלים למצבים, בין אם הם טובים ובין אם הם לא טובים – וחוזרים לאותו בסיס שהם היו בו לפני כן.

אמיר: ולכן אנחנו באמצעות ה-NLP בהחלט, בהחלט יכולים לעזור לאנשים להיות יותר מאושרים, כי מה שמשנה פה זה הפנימיות ולא מה שקורה בחוץ. מאוד נכון מה שאת אומרת, וצריך גם לזכור שהחיים הם דינמיים, הם משתנים. מה שפעם יצר עושר, לאו דווקא יימשך. וזו בעצם חידה – שכל יום חדש או כל תקופה אני צריך לחפש שוב את העושר, וזה בסדר שאני אשתנה והשתניתי – ולחפש מה הדבר הבא. אני צריך ליזום. אני צריך להבין ששינוי הוא חלק מהחיים, ולשחרר – אם זה לא מסב לי עושר יותר – לשחרר את זה ולחפש ספורט אחר, או אתגר אחר, או תחביב אחר.

דפנה: כן, זה קצת כמו שיווי משקל של רוכב אופניים. זה מאוזן כל עוד זה בתנועה. עושר זה לא משהו שאנחנו יכולים פשוט, אוקיי, מצאתי את העושר, אני יכול לנוח. תנוח – הופ, נרדמת – אתה עלול מיד ליפול. כי זה משהו שהוא כל כך כל כך דינמי, והוא כל כך משתנה, והוא גם כל כך אישי. כי מה שגורם לך עושר – לא גורם לי עושר, ולהפך. נגיד כמונו – עדיין, מה שמסב לכל אחד מאיתנו עושר – הוא כל כך כל כך שונה.

אמיר: כן, אז יש ל-NLP הרבה כלים לייצר עושר. ואחד מהכלים שדיברנו עליו בפודקאסט הקודם, זה היה לייצר עוגן – להפעיל את העושר, או להתחבר לרגע של עושר, ולהביא אותו גם לרגע הבא. כי יש מצבים שבהם אני נוטה להתנתק מהעושר או מהשמחה הפנימית, וכאן הכלי של העוגן – שהצגנו אותו למשל בכף היד – יכול לייצר את העושר שאני מחפש.

דפנה: אז אם אנחנו מחפשים איפה כדאי לי לחפש עושר – אז זה קשור בערכים שלנו. וככל שבן אדם חי בהלימה יותר גדולה עם הערכים שחשובים לו – כך הוא יהיה יותר מאושר. ואמרנו שזה מאוד אישי. זאת אומרת, הערכים שלי הם לאו דווקא הערכים שלך. דיברנו על זה מאוד בהרחבה בפרק 52, אז מי שרוצה להעמיק בנושא הערכים ואיך הם מחליטים בשבילכם – מוזמן להקשיב, כי באמת ערכים הם אלה שמניעים אותנו.

ואם יש ערך שחשוב לי – למשל מאוד מאוד חשוב לי, לא יודעת מה, להתנדב ולתמוך במשפחות של החטופים – ואני לא עושה את זה מספיק, זה יפגע לי באושר. גם אם זה קשה לנסוע ולעמוד ולהיות שם – אם אני אעשה, זה גם אם אני עושה דברים שהם קשים לי והם לא נוחים לי.

אמיר: אבל בהלימה עם הערכים שלי זה יגרום לי לסיפוק ולאושר. או למשל אם יש לי ערך מאוד חשוב – עניין – אני אדם כזה שמחפש עניין בכל דבר. אם אני נמצא במקום שאין בו עניין, ואני משתעמם – אז זה פוגע בהנאה ובאושר שלי. זאת אומרת, אני צריך לספק את הערך של העניין, גם אם זה כרוך באתגר או בלימודים.

וממש כמו שאת אומרת, כמו שה-NLP אומר – כשאנחנו מספקים את הערכים שמאוד מאוד חשובים לנו, אנחנו נחווה משמעות ונחווה עושר. אם אני לא מצליח לספק את הערכים, אם אני חי ומשום מה משקיע את הזמן שלי ואת האנרגיה בדברים שהם לא חשובים לי – זה גורם לאנשים לפעולת דכדוך ולדיכאון.

דפנה: נכון. הרבה פעמים אנשים עובדים למשל במקום עבודה שלא מספק את הערכים שחשובים להם. ולפעמים אפילו – יצא לי פעם לפגוש בן אדם שעבד במשחקי מחשב, והוא ממש הרגיש שזה לא נכון לו. הוא, מבחינה מצפונית, קשה לו לייצר משחק מחשב, שהוא צריך לבנות אלגוריתם שיגרום לילדים להתמכר כמה שיותר למשחק הזה. והוא אמר: אני ממש מחפש לעבור למקום עבודה אחר, שיהיה יותר בהלימה עם הערכים שלי.

גם דוגמה נוספת – יש הרבה נשים שיש להן ערך לעזור לאחרים, או לטפל במישהו אחר. עכשיו, יש הרבה נשים שחושבות שאם הן לא למדו תואר טיפולי, תואר שני והלאה – אז זה רק נשאר בגדר של חלום. אחד מהדברים שאנחנו יכולים להציע – אם יש לכם ערך של עזרה ונתינה – זה לבוא ללמוד NLP. כי בקורס של שנה-שנה וחצי לומדים מקצוע שיש בו הרבה סיפוק ומשמעות והגשמת ייעוד.

והמון אנשים תוך כדי הלימודים אומרים: זה נותן לי המון המון. זה שאני מצליח לעזור למישהי להיכנס להיריון, או מישהי שהיא לא מצאה הרבה זמן עבודה – ובתוך כמה מפגשים עזרתי לה. אז אחד מהדברים שאנחנו אומרים ב-NLP – וזו הדרך, בין היתר, אל העושר.

אמיר: נכון. ובדרך כלל זה אומר לצאת מאזור הנוחות. זאת אומרת, כדי להיות מאושר אנחנו הרבה פעמים צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו, ולצאת למסעות – למקומות שאולי מפחידים אותנו, מאתגרים אותנו, חדשים לנו. אבל אז – יש לנו את ההזדמנות למצוא את העושר

דפנה: טיפ נוסף שמסב המון המון עושר – זה ספורט. זה ידוע, זה נחקר, זה נפוץ. אנחנו כן צריכים למצוא את הספורט שמתאים לנו, שכיף לנו. זאת אומרת, אני לא צריך לעשות ספורט בתור עונש. אחד אוהב לרוץ, אחד אוהב לשחות, אחד אוהב אופניים – הכל הכל סבבה.

עכשיו, זה די ידוע שספורט זה תרופה נוגדת דיכאון, ומבחינה פיזיולוגית, הספורט משחרר אנדרופינים ואדרנלין, וזה גם יוצר עושר – אפילו ברמה של הגוף. הבעיה היא שלרבה אנשים אין את המוטיבציה. זה לא בראש סולם העדיפויות. אין זמן. יש כל הזמן דברים יותר חשובים. וכאן ה-NLP יכול מאוד לעזור – להגביר את המוטיבציה ולהפוך את זה לאורח חיים.

את, למשל, כל יום יוצאת להליכה של שעתיים. לראות טבע כל בוקר.

אמיר: אני גם רץ לפעמים.

דפנה: וגם רץ. אבל זה מדהים.

אמיר: תלוי מהמצב ברף.

דפנה: זה מדהים, זה מדהים. אני רואה אותך ורואה כמה עושר זה מסב לך, ואומר – שפו, אתה השראה.

אמיר: את עושה יוגה כבר עשרות שנים, לא?

דפנה: נכון. כל בוקר. אז זה די מדהים. ואם קשה לכם לגייס מוטיבציה בשביל לעשות ספורט – אז יש לנו פרק על זה, פרק 24 – החזרת השליטה על המוטיבציה שלנו, שממש עוסק במוטיבציה. ואני נורא מתרגשת – אפרופו ספורט – לספר שממש בעוד שלושה שבועות, אני עושה, יש לי את ההתמחות על אכילה רגשית, אז אני ממש לאחרונה יצרתי תהליך NLP. אני קוראת לו "רק לעלות על נעלי ספורט" – על איך לעודד את המוטיבציה לעשות ספורט. ואני עוד הולכת להשיק את זה בעוד שלושה שבועות, אז זה מאוד מרגש אותי.

אמיר: איזה כיף.

דפנה: דבר נוסף, על פי NLP, שמסב המון המון עושר – זה להגדיר לעצמנו מטרה בצורה נכונה. מטרה מדויקת, ממוקדת. ברגע שיש לנו מטרה מול העיניים ואנחנו מתחילים להתקדם לעברה – זה מסב לנו עושר. על פי ה-NLP, בעצם כל תהליך שאנחנו מתחילים ב-NLP, מתחיל מלהגדיר או להציב מטרות שיהיו נכונות לאדם. המטרה צריכה להיות גם חיובית על פי ה-NLP וגם מדידה ומפורטת.

כשאדם יודע מה הוא רוצה, כשאדם עושה את הצעדים לעבר המטרות שלו – כמובן, המטרה צריכה להיות בהלימה לערכים שלו – אבל ההתקדמות למטרה מסבה הרבה עושר.

איינשטיין פעם אמר: כדי להיות מאושרים, אנחנו צריכים לקשור את עצמנו לא רק לאנשים ולחפצים – אלא למטרות שנכונות לנו. מטרה נכונה ומדויקת – ולכן גם צריך להשקיע הרבה מחשבה בדיוק שלה. כי ברגע שאני יודע מה אני רוצה – זה מכוון אותי ונותן לי משמעות ואושר.

אמיר: נכון. ובאמת, אנחנו מזכירים פה המון פרקים – כי ה-NLP הוא כולו מכוון לאושר. אז די שכל פרק שלנו מכוון ככה לאלמנט אחר של אושר. אבל בפרק 27 – להגיע ליעד עם NLP, אנחנו דיברנו בצורה מאוד מאוד מפורטת על איך להגדיר מטרות.

דפנה: יש איזה פתגם מאוד ידוע שאומר: אלוהים, תן לי את הכוח לשנות את מה שאני יכול לשנות, לקבל את מה שלא ניתן לשנות, ולהבחין בין השניים.

דפנה: פתגם מאוד מאוד חכם. ב-NLP אנחנו מציעים סט של טכניקות מדהימות, ממוקדות, שעוזרות לנו לייצר שינוי. כמו למשל – להיגמל מעישון, אכילה רגשית, להיכנס להיריון, לצאת מחרדות, להתחיל לעשות ספורט וכדומה. אבל יש מצבים שבהם אני רוצה משהו – וזה לא אפשרי.

אמיר: אני רציתי הרבה שנים לשמור על השערות שלי – והן נשרו. הרבה שנים נלחמתי נגד זה, ועשיתי כל מיני שטויות במבט לאחור. אבל אז נורא האמנתי וקיוויתי שאני אצליח לשנות את הגוף שלי, וזה לקח לי לא מעט זמן עד שבעצם הבנתי – זה המצב. ואז על פי ה-NLP, אם אני לא יכול לשנות משהו – אני צריך למסגר אותו בצורה אחרת. לתת לו פרשנות אחרת.

וכשפגשתי אותך – אני חושב שזה היה בערך אז – החלטתי לגלח את כל המעט שערות שהיו לי. וקיבלתי החלטה שזה יפה, מודרני. שאני יכול להזדקף ולהגיד – וואלה, זה בפירוש מיוחד. אפשר לראות יותר את הפנים שלי, את העיניים שלי הגדולות. ומסגרתי את זה אחרת – קודם כל לעצמי, ואז גם שידרתי את זה לעולם.

דפנה: כן, אני גם אמרתי לך שאנשים אומרות שגברים קרחים זה מאוד סקסי.

אמיר: תודה. זה גם סוג של מסגור. אבל באמת – אם אתם יכולים לשנות, תשנו. אם אתם לא יכולים לשנות – תקבלו. ואיך לקבל? פשוט למסגר. לתת לזה איזושהי פרשנות אחרת. כי אין ברירה.

דפנה: כן. יש את המשפט היפה שאני תמיד אומרת בטריינינג: להפוך לימון ללימונדה.

אמיר: אני מאוד אוהב את המשפט הזה. כי הרבה פעמים אנחנו רואים בעצמנו איזשהו דפקט – כמו למשל, אני עם הגמגום שלי. הרבה שנים התביישתי. ראיתי בזה נכות. והאמת היא שזה באמת מפריע. כשיש גמגום – זה לא נוח, זה פוגע בתקשורת, זה לא נעים. הרבה פעמים עצרתי את הנשימה, החלפתי מילים, עשיתי כל מיני שטויות.

ואני זוכר שכשהתחלתי לעסוק ב-NLP, להיות מטפל ומרצה – אז הבנתי שאם אני משתף בחיסרון שלי, אם אני מפסיק להתבייש, מפסיק להסתיר – אם אני בא ואומר: אני אנושי, וכן, יש לי בעיה, יש לי גמגום, אני סובל מגמגום, לפעמים אני נתקע – וברגע שהעזתי לעשות את זה, בדיעבד היום אני מבין שכל אחד שם על עצמו סוג של מסכה.

וה-NLP אפשר לי לפגוש אנשים מעבר למסכה. זו הסיבה שזה ריתק אותי, ושאב אותי, והתאהבתי ב

דפנה: כן, אני גם אמרתי לך שאנשים אומרות שגברים קרחים זה מאוד סקסי.

דפנה: כן. יש את המשפט היפה שאני תמיד אומרת בטריינינג: להפוך לימון ללימונדה.

וה-NLP אפשר לי לפגוש אנשים מעבר למסכה. זו הסיבה שזה ריתק אותי, ושאב אותי, והתאהבתי ב-NLP.

דפנה: לפגוש את האנושיות, לפגוש את האדם עם הכאבים שלו, להתחבר. כולנו בני אדם. אחד עם גמגום, אחד שמן, אחד עם משקפיים – כל אחד והסיפור שלו. ולמסגר את זה כמשהו אנושי.

יש איזה תרגיל שאני באמת עושה לאנשים בטריינר, שהשם קוד שלו זה להפוך לימון ללימונדה. אני שואלת אנשים: מה הדבר שאתם הכי מתביישים בו כשאתם עומדים על הבמה? כי זה קורס שמלמד אנשים לעמוד על הבמה ולדבר בביטחון. מה הדבר שאתם הכי לא רוצים שהקהל ידע עליכם – אבל אין מה לעשות, רואים את זה. אם אתם נמוכים, או אם אתם… לא יודעת מה. או משהו ברזומה שלכם שאנשים יודעים.

ואחת הקורסים הייתה מישהי, והיא אמרה לי: תראי, כל הקריירה שלי – מהצבא כבר – בצבא הייתי קלדנית בבתי משפט צבאיים. כשתחרתי מהצבא, עברתי לבתי משפט אזרחיים. כל, כל… זה מה שאני יודעת לעשות – אני קלדנית. קצרנית וקלדנית. וזה לא כזה מרשים.

ואז אמרתי לה – אוקיי, מה היתרונות של להיות קצרנית? איזה איכויות את צריכה להפעיל שם?

אז היא אמרה לי: אני צריכה לתמצת, לקחת את העיקר מהתפל. אני צריכה לייצר קשר מאוד מאוד טוב – שיהיה לי קשר טוב עם השופט ועם עורכי הדין ועם הנאשם. שכולם יהיו איתי באיזשהו סוג של תקשורת. אני חייבת להיות ממוקדת. אני חייבת להיות קשובה. פיתחתי קשב מאוד מאוד מיוחד.

ככה התחילה לתת לי את כל הרשימה הזו, ואמרתי לה – וואו, בואי נחשוב מה קורה כשאת מביאה את כל האיכויות האלה לבמה ולטיפול.

ואמרה – זה זהב. היא אמרה לי: אני לא מאמינה. פתאום אני מרגישה כל כך טוב.

אמיר: הייתה לי שיחה מאוד מאוד דומה עם תלמידה שהייתה מהצוות שיער. היא אומרת לי: נו, איך אני עכשיו אגיד שאני מטפלת ב-NLP כשכל החיים שלי, מה שעשיתי זה… הייתי ספרית?

אמרתי לה: אוקיי, כדי להיות ספרית – מה את צריכה? איזה איכויות?

ואני קולט אותה, ואני מבין מה היא צריכה. אם היא רוצה גוונים, או אם צריך לקצר, או צריך לעצב כך או אחרת – ויש לה את החוש הזה, את הרגישות הזאת. היא קוראת נשים.

ואמרתי לה – בבקשה. אז זה מה שאת צריכה להגיד.

דפנה:
קוראים לי ככה וככה. ועד היום עבדתי כספרית. אבל כספרית פיתחתי את היכולות האלה והאלה והאלה. והיום אני יודעת כל כך טוב לקרוא נשים, והן ממש שמות את הראש שלהן בידיי, ועד היום זה היה…

אמיר:
את לא תאמיני כמה.

דפנה:
כן, בדיוק. והיום אני עוברת לעשות את זה בצורה אחרת.

אמיר:
אבל את הבטחת שאת תתני לנו עוגן, לאושר.

דפנה:
כן, אז…

אמיר:
אז מהו העוגן שאת נותנת לנו במתנה?

דפנה:
דיברנו על עוגן בפרק הקודם – אתם מוזמנים ללכת לפרק 57.

אמיר:
ו?

דפנה:
אז זה עוד כלי מאוד מאוד חשוב שגורם לנו לאושר – זה להתחבר אל המשאבים שלנו, אל הכוחות שלנו. על פי ה-NLP, אחת מהנחות היסוד אומרת שלכל אדם יש כבר את כל המשאבים שהוא זקוק להם כדי להשיג את מטרותיו. זה כבר קיים בנו, בתת-מודע – אבל אנחנו לא יודעים איך לגשת לשם. זו הבעיה. או זו החידה. זה האתגר.

אמיר:
ועל פי ה-NLP יש כלי מאוד מאוד פשוט, שנקרא עוגן – או Anchor באנגלית. אני כבר מתישהו השתמשתי באותה יכולת בעבר. אני רוצה משהו שקיים בתוכי – כי אחרת לא הייתי רוצה לרצות אותו, או לא הייתי יודע שהוא באמת קיים אצלי.

אז אני רוצה לזהות אירוע או זיכרון שבו הייתה לי את היכולת הזאת. למשל, אם אני רוצה לעמוד בפני קהל – יש לי הרצאה, ואני מרגיש חרדה – ואני רוצה לכוון את עצמי להתחבר לביטחון עצמי, לעוצמה או לקריזמה – אז אני יכול לחפש בעבר שלי איפה כן הרגשתי עוצמה. גם אם זה היה במסיבה של כיתה י', או אירוע סיום של בית הספר שבו עליתי על הבמה ושרתי שיר, או כתבתי איזה נאום למורה.

למשל בכף היד, או בכל מקום אחר בגוף – אז זה הופך להיות נגיש.

דפנה:
אתה בעצם רוצה שבן אדם ייצור כפתור – כפתור הפעלה – שמעורר בו את העושר הפנימי, נכון?

אמיר:
בדיוק.

דפנה:
נאמן.

אמיר:
בדיוק. ואז זה זמין בכל זמן, בכל מקום. ואז אני גם מחזיר את השליטה. העושר – זה לא שהוא מגיע או לא מגיע, אלא אני יכול ליזום ולפתוח לו את הדלת. אני יכול לאפשר לעצמי, בכל פעם שאני צריך להתחבר למשאבים הפנימיים, לחבר את עצמי למה שאני צריך כדי להיות מאושר.

דפנה:
אולי תתחיל לסכם, כי אתה טוב בסיכומים.

אמיר:
טוב, אז דיברנו על זה שאושר זה דבר שהוא מאוד אישי. דיברנו על זה של-NLP יש המון המון כלים שיכולים לחבר אותנו לאושר. וכדי לקבל את כל הכלים – פשוט תקשיבו לכל הפרקים שהיו לנו עד כה.
אבל – אם אנחנו פועלים בהלימה עם הערכים שלנו – אנחנו נהיה יותר מאושרים.
אם אנחנו נתמיד בספורט – זה מאוד מאוד יגביר את העושר שלנו.
אם אנחנו נציב לעצמנו מטרות, שיהיו לנו אתגרים, שיהיה לנו סיפוק, שנדע שאנחנו כל הזמן בצמיחה ובהגשמה עצמית – זה מאוד מאוד מיטיב עם העושר שלנו.
אם יש משהו שאנחנו יכולים לשנות – נשנה אותו.

דפנה:
איזה יופי. ואם אנחנו לא יודעים איך לשנות אותו – NLP יכול לתת לנו את הכלים לזה.
ואם לא – אז למסגר אותו באופן אחר, כדי לקבל אותו, כי זה מה יש. ואי אפשר לשנות את זה.

אמיר:
והדבר האחרון – זה שאנחנו יכולים לייצר עוגן. כפתור. שמחבר אותנו לאושר האישי שלנו.
אם נעשה את כל הדברים האלה – אנחנו באמת נהיה יותר מאושרים.

דפנה:
שפע של כלים.

אמיר:
שפע של כלים.

דפנה:
שפע של רעיונות.

אמיר:
רעיונות. אני ממש מאושר עכשיו מהפרק הזה ומכל מה שחילקנו איתכם – המאזינים.

דפנה:
אז בעצם, מה שאנחנו רוצים – זה שכל בן אדם ייקח אחריות על האושר שלו.
הוא לא יחכה שהאושר יבוא – הוא יבוא אליו.
או שהוא יבין – שהאושר כבר כאן.

אמיר:
זה היה פרק 58 שלנו.
ואם אתם אוהבים אותו – ואם יש אנשים בסביבתכם שאתם רוצים שיהיו מאושרים – תשלחו להם את הפרק הזה. או תספרו להם על הפודקאסט שלנו.

שניהם:
ואנחנו נתראה בעוד פרקים.
להתראות!

אחרי ראית את הפרק המעצים הזה, ואולי אפילו הזדהית

אנחנו מאוד רוצים לשאול אותך, לגעת באנשים מענין אותך?

נשמח להעניק לך במתנה – שיעור חינמי על NLP ודמיון מודרך

להתרשמות והרשמה חינם לחץ כאן

——————————————————————

לעוד פרקים בפודקאסט "החיים לפי ה-NLP" לחצו כאן