תמלול פודקאסט שהתקיים עם דפנה רטר ונוגה רטר:
נוגה: טוב, אז שלום לכולם וברוכים השבים אלינו לחלק השני של תת מודע. אז אנחנו במדריך ההפעלה לתת מודע. בפרק הקודם דיברנו על 11 הנחות יסוד מאוד מעניינות שעוזרות לנו לעשות סדר ולהבין איך התת מודע שלנו עובד. עד שנסיים את הפרק הזה אתם תרגישו שיש לכם עוד כל כך הרבה ידע רלוונטי על תת מודע, ועדיין אתם תרצו עוד כי זה נושא מרתק. אז בואי נמשיך.
דפנה: וכמובן אם אתם מכירים אנשים שגם מתעניינים בתת מודע ורוצים להבין את המערכות הפעלה הכי, הכי עמוקות שיש לנו, אז תפנו אותם לפרק הזה ולפרקים הקודמים שלנו, כי יש לנו באמת המון מה להגיד על התת מודע. אז עוד 10 הנחות לפנינו.
נוגה: נכון. אוקי. אז ההנחה הבאה אומרת שהתת מודע שולט ומשמר את הכול בצורה שהיא פשוטה. כמו שהוא מבין, הוא תופס את הדברים והוא משמר את זה ככה.
דפנה: נכון. את כל התפיסות שלנו, גם הרגילות וגם דברים טלפתיים. לפעמים אנשים פתאום יודעים משהו באינטואיציה והם לא מבינים מאיפה יש להם את ההבנה הזו, זה מהתת מודע.
נוגה: כשאומרים תחושת הבטן, יש לי תחושת בטן, האינטואיציה שלי אומרת… יש לי הרגשה שזה יעבוד, זה מרגיש לי נכון. אז מאיפה זה מגיע? מאיפה זה מרגיש נכון? זה מהתת מודע. על סמך מה? יש לו כל כך הרבה ידע שהוא מביא איתו וזה עוזר לנו בסוף.
דפנה: אז מדובר גם בכל מיני תפיסות שיש לנו, איך אנחנו תופסים את עצמנו, את הגוף שלנו, את המשפחה שלנו, את החברה שלנו, את הדת שלנו, את העולם בכלל. הכול-הכול, כל התפיסות שרק יש לנו- הכול התת מודע משמר ומאפשר לנו לפעול מתוכן. קצת דומה למה שאמרנו מקודם על זיכרונות.
נוגה: נכון.
דפנה: שזיכרונות זה קצת יותר הדברים שקרו לי, לעומת תפיסות שזה יותר הדברים הלוגיים, הדעות שיש לי, הערכים שיש לי, האמונות שיש לי על העולם.
נוגה: אוקי.
דפנה: התת מודע מפיק, מאחסן, משדר ומפיץ אנרגיה. זאת אומרת שכל משק האנרגיה שלנו, מי שאחראי עליו הוא התת מודע. למה הכוונה? רוצה להגיד מה את מבינה מזה?
נוגה: שאלה טובה. התת מודע עם האנרגיות שלו, התשומת לב, יש לנו הנחת יסוד שאומרת שהאנרגיה מופנית למקום שבו התשומת לב. אז אנחנו נמצאים, שמים את התשומת לב בכיוון מסוים, התת מודע מכוון אותנו לשם, מתקדם בכל מיני דרכים.
דפנה: נכון. למשל המושג מוטיבציה. מה זה אומר מוטיבציה? יש לי כוח לעשות משהו, אין לי חשק לעשות משהו, בא לי, לא בא לי, מי מחליט מה בא לי ומה לא בא לי?
נוגה: אנחנו חושבים שאנחנו.
דפנה: מי נותן לנו התלהבות לעשות משהו, תשוקה, או שמכבה לנו את זה לגמרי? התת מודע, אוקי? כמובן על סמך הערכים שיש לנו ועל סמך מה מוסרי בעינינו ומה לא, וכל מיני, כל הדברים שדיברנו עליהם מקודם. לפעמים אנחנו יכולים להיות מותשים ממש, ממש, ונגיד אני נמצאת באיזה שיעור, הוא חשוב לי ואני רוצה ללמוד אותו כמו שצריך, אני מתחילה ממש להתעפץ כזה ולנקר, ואין לי בכלל-בכלל כוח ופתאום המורה מוציא להפסקה. תק! איך שמתחילה ההפסקה פתאום יש לי המון כוח, נכון?
נוגה: נכון.
דפנה: למה? כי התת מודע לא נתן לי אנרגיה פה וכן נותן לי אנרגיה שם, אוקי? אז הוא גם שומר בשבילנו, יש בו מן בטרייה כזאת שהיא יכולה לאחסן עבורנו אנרגיה גם לזמנים שזה לא בא מעצמו. הוא גם משדר את זה החוצה, אם אני מתלהבת ממשהו אז יכול להיות שאני אדביק באנרגיה שלי עוד אנשים, והוא משדר את זה לעולם. אנחנו חיים, המשך האנרגיה שלנו מי שאחראי עליו הוא התת מודע.
נוגה: זה התת מודע.
דפנה: כן.
נוגה: והוא מתחדש.
דפנה: כן. ולפעמים אני לא מבינה מאיפה יש לי פתאום כוח ואיפה אין לי כוח. בואי ניתן סתם דוגמה, אני כבר מתה מעייפות, שוכבת במיטה, אני עוד שנייה נרדמת ושום דבר לא יוציא אותי עכשיו מהמיטה. ופתאום הבת שלי מתקשרת ואומרת לי תקשיבי, נתקעתי עם האוטו ויש פנצ'ר ואני לא יודעת מה לעשות. צ'אק! אני כל כולי מתעוררת ואני לגמרי איתה. התת מודע עורר אותי וזה חשוב.
נוגה: כן. הוא יודע לגייס אותנו כשאנחנו צריכים במצבי חירום. טוב. ההנחה הבאה אומרת שהתת מודע משמר אינסטינקטים ומפיק הרגלים. אז אני אתחיל מלדבר על ההרגלים, אולי זה קצת מתסכל אבל כולנו מכירים את זה שהמון אנשים אומרים שהם מתמכרים בקלות, שהם נורא מהר נכנסים להרגל מסוים שמזיק להם וקשה להם לצאת ממנו. קודם כל, זו דעה רווחת. כל אחד מרגיש שלו יותר קל להתמכר מאשר אדם אחר, לסיגריות, לסמים, לאוכל מסוים, ג'אנק פוד, סוכרים וכולי. לתת מודע שלנו קל להפיק הרגלים ואז להיות עם הרגלים קיימים. יש לנו הנחות שמדברות על למה. כשהרגל נוצר זה מגן עלינו מאיזשהו מקום, אבל בשורה התחתונה יש שמה את ההרגלים. האינסטינקטים שלנו מגיעים מהתת מודע וזה משהו שאפשר לראות אותו מגיל מאוד, מאוד, מאוד צעיר.
דפנה: נכון. אם אנחנו אומרים שהתת מודע אחראי על הגוף, אז הוא אחראי גם על האינסטינקטים.
נוגה: נכון.
דפנה: שרוב האינסטינקטים הם שייכים לחיות שלנו, לדברים שאנחנו פשוט נולדים איתם ומעבירים אותם לדור הבא. ויש לנו את האינסטינקטים האלה, אז תינוק קטן נולד עם הרפלקס מורו הזה של התפיסה שכנראה זה משהו קדום עוד מהתקופה שהיינו קופיפים והיינו צריכים לתפוס בפרווה של אמא כשהיא מטפסת על עצים. ויש כל מיני אינסטינקטים, הכול זה פשוט עובר אלינו מדור לדור. התת מודע אחראי גם על זה וגם על כל ההרגלים שיש לנו, הוא זה שמפיק אותם. אנחנו לא… באופן מודע אנחנו לא יכולים להתמכר כנראה לשום דבר, כי זה התת מודע שגורם לנו. יש שאלה של ריצ'רד בנדלר, שאלה מקסימה. ריצ'רד בנדלר הוא אחד מהאנשים שהמציאו את ה- NLP, אז הוא עובד עם מישהי שהיא מכורה לסיגריות אז הוא אומר לה "תגידי לי, אבל איך את זוכרת, איך את נזכרת 20 פעם ביום לעשן? אני הייתי שוכח. איך את זוכרת?". איך? כי התת מודע מזכיר לה, אוקי? אז אם אנחנו נגיד מדברים על סיגריות, בפועל איך… בן אדם אומר אני מת לסיגריה, למה הוא מת לסיגריה? כי בגלל שהוא מכור לזה אז התת מודע שלו כבר מייצר עבורו, או הגוף שלו מייצר כבר התחלה של תופעות גמילה כי הוא לא עישן X זמן והוא כבר… הוא חייב את זה. וברגע שהוא מעשן נגמרות התופעות גמילה האלה. בעצם כל הזמן על סף גמילה ומעשן ומכבה את זה, והתת מודע אחראי על כל ה…
נוגה: על הכול.
דפנה: על כל הרכבת שדים הזאת שאם אתה נגמל מעישון אתה פשוט לא נכנס אליה.
נוגה: כן.
דפנה: זה לא שאתה תמות לסיגריה עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר ככל שיחלוף הזמן, בדיוק להפך.
נוגה: כן.
דפנה: התת מודע זקוק לחזרות עד שהרגל נקלט. זאת אומרת זה לא שעישנתי סיגריה אחת ואני כבר מכורה לזה וחייבת 20 סיגריות ביום, נכון?
נוגה: אבל זה גם… בוא ניקח את זה גם למקום אחר, זה לא שאם אני עושה ספורט או אוכלת בריא, או בוחרת באורח חיים אחר ואני עושה את זה פעם אחת, אני יכולה לצפות שכבר יהיה פה הרגל. אז כל דבר הוא לוקח זמן, יש פה איזשהו תהליך.
דפנה: נכון. ומה אנחנו אומרים? כמה זמן, כמה חזרות צריך כדי שמשהו יתקבע?
נוגה: ברמת התת מודע נגיד בטכניקות, אנחנו אומרים ששלוש פעמים, זה המינימום.
דפנה: את מדברת על שלוש אפשרויות או שלוש חזרות?
נוגה: בחזרות.
דפנה: שלוש חזרות על משהו.
נוגה: נגיד ב…
דפנה: אבל נגיד אם זה איזשהו הרגל אז אנחנו בדרך כלל מדברים על שלושה שבועות.
נוגה: נכון.
דפנה: נכון? 21 יום.
נוגה: כן.
דפנה: כן, סביב אמונות. אז אם אני, אם בן אדם נגיד נגמל משוקולד ו- 21 יום לא נגע בשוקולד…
נוגה: הוא יצא משם.
דפנה: אז הוא יצא משם. אם הוא יחזור לשם זה הוא חזר כבר מסיבה אחרת, איזושהי רגרסיה.
נוגה: כן.
דפנה: בעיקרון 21 חזרות והתת מודע כבר מאוד, מאוד מפנים משהו. כל הידע שיש היום על המוח ועל המוח הגמיש מדבר על זה שכשאנחנו סוללים איזשהו נתיב במוח ממקום אחד למקום שני ואנחנו חוזרים עליו הרבה פעמים…
נוגה: בדיוק. אז…
דפנה: אז הוא נקלט. אפשר לראות את זה נגיד עכשיו, אנחנו גרות בצפון אז אין לנו WAZE, די
מה- 7, 8 באוקטובר אין WAZE בצפון. אז אני דינוזאור, אני יודעת לנהוג גם בלי מפות כי יש לי מפות בראש.
נוגה: אני לא יודעת לנהוג גם עם מפות.
דפנה: אז זהו, אני רואה נגיד עכשיו אנשים צעירים, נגיד כמוך או אלה למשל, שהיא בת 18, יש לה רישיון שנה, והיא לא ידעה איך להגיע ממקום למקום והיא נאלצת עכשיו ללמוד את זה.
נוגה: נכון.
דפנה: אז היא נוסעת פעם אחת ועוד פעם ועוד פעם, וזהו, ועכשיו היא כבר יודעת איך להגיע מהבית לפרדס חנה, לחוות סוסים שהיא לומדת שמה משהו. ועכשיו היא כבר יודעת איך להגיע מהבית לחיפה למתנ"ס שבו היא מלמדת, ועכשיו… והיא פשוט לומדת את זה. אז כמה חזרות וזה נקלט וזהו, זה כבר יהיה שם.
נוגה: נכון. אני כבר יודעת איפה זה כביש 70, נסעתי בו עשרות פעמים בחיים שלי ואפילו לא טרחתי לדעת מה המספר של הכביש. ההנחה הבאה אומרת שהתת מודע מתוכנת לדרוש יותר ויותר. עכשיו ההנחה הזאת יכולה להיות מעצבנת, אבל יש בה גם יתרונות, וזה בעצם מעין דרישה פנימית ממשהו שקשה לנו להסביר אותו, וזה התת מודע. כשהוא לא מרוצה או כשהוא… מה זה לא מרוצה? הוא כל הזמן רוצה יותר. החלק ההישגי בנו שרוצה ללמוד, להתקדם, להתפתח, לא… לחגוג את היום הולדת הבאה ולהיות במקום אחר מהמקום שבו היינו ביום הולדת הקודמת, זה כי התת מודע שלנו דורש יותר.
דפנה: אני מאמינה שאתם מקשיבים עכשיו לפודקאסט הזה.
נוגה: נכון.
דפנה: כי אתם רוצים יותר, כי אתם רוצים להבין איך התת מודע עובד, כי אתם רוצים ללמוד איך להכניס NLP לחיים שלכם, כי אתם סקרנים ורוצים ללמוד עוד. זאת אומרת מה שמביא אנשים ללמידה וגם לקנייה, כמעט כל דבר שבן אדם קונה, למה אנשים קונים? כי הם רוצים יותר. למה אנשים יוצאים לחופשות? כי הם רוצים יותר. למה אנשים מתקדמים בעבודה? כי הם רוצים יותר. למה אנשים כותבים ספרים? למה אנשים מצלמים תמונות? למה… כל דבר שבאמת אנחנו עושים הוא כי התת מודע רוצה עוד ורוצה יותר והוא כל הזמן שואף קדימה והוא שואף לממש, שנממש את עצמנו ושנהיה היום במקום באמת יותר טוב ממה שהיינו בו אתמול.
נוגה: מקסים. כן. טוב, אנחנו עוברים להנחה הבאה. ההנחה הבאה?
דפנה: אז ההנחה הבאה אומרת שהתת מודע הוא במיטבו כיחידה אחת ואנחנו לא יכולים לחלק אותו, הוא הוליסטי לגמרי. דיברנו מקודם על זה שגם הגוף והנפש הם אחד, אי אפשר לחלק את הדברים. למרות שבעבודה שאנחנו עושים ב- NLP אנחנו הרבה פעמים דווקא נחלק לחלקים ונגיד אני עכשיו רוצה ליצור קשר עם החלק היצירתי שלך ואני רוצה לשמוע מה הוא יכול ליצור עבורי עכשיו כדי לפתור בעיה מסוימת. עכשיו אני רוצה ליצור קשר עם החלק הדמיוני שלך ואני רוצה שהוא יצור עבורנו איזושהי סיטואציה בעתיד.
נוגה: או רק עכשיו הקלטנו פרק על הרופא הפנימי שבו אנחנו יכולים לדבר רק עם הכתף או רק עם השחלות, אז אנחנו כן יכולים לפרק את זה לצורך עבודה שהיא ממוקדת, כירורגית. אבל…
דפנה: אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לעשות אינטגרציה בין כל החלקים, כי התת מודע שלנו הכול, הכול, הכול קשור בהכול. והשחלות קשורות לערכים שיש לי, והכתף קשורה לאמונות, הכול, הכול הוא ביחד, אוקי? אז כדי שהתת מודע יתפקד טוב אנחנו צריכים להתייחס אליו כאל משהו מאוד, מאוד הוליסטי, גוף, נפש, תודעה, מחשבות, רגשות, התנהגויות, אמונות, הכול, הכול, הכול זה אחד, הכול משפיע על הכול. הכול מתפקד מעולה כשהוא אחד.
נוגה: מדהים. טוב. ההנחה הבאה אומרת שהתת מודע עושה שימוש בסמלים וגם מגיב אליהם. אנחנו המון מדברים על זה בקורסים, שאם אנחנו רוצים להגיע אל התת מודע אז יש בו משהו שהוא אפילו יותר ראשוני ממילים, וזה סמל זה דבר שמאוד קל לתת מודע לקלוט אותו ולהגיב אליו. אז כשאנחנו רוצים להעביר מסר לאדם אחר, אבל לפנות אל התת מודע שלו, כדאי לנו לעבוד עם סמלים. אני נורא אוהבת לתת את הדימוי של הגינה, שזה דימוי או סמל שגם קראתי בספר שנקרא "כוחו של התת מודע", שמי שלא מכיר- אנחנו ממליצות עליו המלצה חמה מאוד, ספר מדהים. אפרופו תת מודע. נכון. והוא מדבר שמה על זה שהתת מודע הוא כמו מעין גינה ושהמחשבות שלנו זה יכול להיות זרע שאנחנו שותלים בגינה הזאתי ואז יגדל שם עץ. ואם המחשבה היא מחשבה חיובית ומקדמת, אז יגדל עץ של תפוחים או תפוזים. ואם המחשבה היא שלילית ומחלישה, אז יגדל לנו שמה איזה שיח קוצני.
דפנה: קיקיון.
נוגה: כן. וזה כל כך מחדד את ה- אוקי, איך מחשבות משפיעות על התת מודע? כשאנחנו עובדים דרך דימויים קל לנו להבין, לתפוס נושא מסוים דרך דימויים, כי אז אנחנו באמת פונים לתת מודע.
דפנה: נכון. בפרק הקודם למשל אני הזכרתי את ציפור הנפש.
נוגה: נכון.
דפנה: שיש לה הכול מגירות, מגירות, מגירות, ו- אה! עכשיו אני מבינה נגיד איך התת מודע עובד. אנחנו יכולים לראות סמל והוא ישר גם ישפיע עלינו רגשית.
נוגה: כמו נגיד?
דפנה: צלב קרס.
נוגה: נכון.
דפנה: או כמו מגן דוד, או כמו צלב, או כמו תמרור עצור.
נוגה: או אפילו סתם איך שהנאצים היו עושים הייל היטלר.
דפנה: כן.
נוגה: עם היד.
דפנה: כן.
נוגה: כן.
דפנה: אז סמלים מעוררים אותנו רגשית. דגלים, זה לא סתם שלכל מדינה יש דגל ויש המנון ויש סמל, אוקי? וכל האימוג'ים נגיד.
נוגה: נכון.
דפנה: שיש בוואטסאפ… בסמל אתה יכול להעביר המון מידע שבמילים ייקח לך הרבה זמן. ואז פתאום אני שמה את הסמל של האימוג'י המצדיעה, הבנתי, הבנת? כשאני לקחתי לתשומת לבי פה את מה שאמרת ואני עומדת דום, אבל אני לא רוצה להגיד את זה כך ואני אומרת את זה בהומור. התת מודע מאוד אוהב את האימוג'ים האלה.
נוגה: כן.
דפנה: כתב חרטומים כזה.
נוגה: כן.
(מצחקקות)
דפנה: של פעם.
נוגה: יואו, ההנחה הבאה היא נורא משמעותית. שלך.
דפנה: נכון. אז הנחה מספר 19 אומרת שהתת מודע לוקח הכול באופן אישי. אין לתת מודע שלנו אפשרות שלא לקחת דברים באופן אישי. אז אם קורה משהו ואם מישהו היה חמוץ אליי ועשה לי פרצוף, ברור שאני עשיתי משהו שגרם לו להתנהג אליי ככה. אני לא אחשוב שאולי הוא רב עם אשתו, אולי הוא שמע בשורה מאוד קשה בבוקר, אולי תפוס לו הגב, אולי היא בהיריון.
נוגה: כן.
דפנה: את רוצה לתת על זה איזושהי דוגמה?
נוגה: זאת הנחה שהיא נורא מתסכלת, ובכל זאת אני חושבת שממש ממש חשוב לדבר עליה כי המודעות עוזרת. צאו מנקודת הנחה שברירת המחדל של התת מודע שלנו זה שלא משנה מה קורה סביבנו, הוא חושב שזה אישי כלפיו. כל דבר שאמרו, עשו, הבעת פנים, משהו שהוא… אני ישר לוקחת את זה אישית ואומרת מה אני עשיתי? כועסים עליי, מאשימים אותי, אני יכולה להיעלב ולהיפגע. כשרוב הדברים, באמת שרוב הדברים הם לא אישיים כלפינו. עכשיו, המנגנון הזה הוא ככה, אנחנו לא יכולות לשנות את המנגנון של התת מודע, אבל המודעות יכולה לעזור לנו להפעיל שיקול דעת ולשים סימן שאלה- האם זה אישי כלפיי? ולבחון את זה. כי התת מודע מבחינתו יש פה סימן קריאה. ואנחנו אומרים בואו נשים בצורה מודעת סימן שאלה ונבדוק. ובאמת כמו שאת אומרת, אולי היא קיבל בשורה רעה, אולי נתפס לו הגב, אולי היא במחזור, בווסת. ואז אנחנו יכולים להירגע ולהגיב לזה ממקום יותר מכיל רגשית ופחות אמוציונלי ולקפוץ למסקנות ולהיכנס כבר לסרטים. זאת הנחה שאם אתם תיקחו אותה מהפרק הזה, זה כבר מאוד, מאוד יקל על החיים. אני כל הזמן מזכירה לעצמי את ההנחה הזאת.
דפנה: נכון. וגם בתקשורת בינאישית, באמת מישהי נורא נעלבה ממני על משהו. בכלל לא התכוונתי. למה היא נעלבה? כי היא לקחה את זה אישי. לא התקשרתי אליה כי לא אכפת לי ממנה. לא, לא התקשרתי אליה בגלל שהייתי בטיסה ולא יכולתי להתקשר, ולא עלה בדעתה שאולי אני בכלל לא זמינה, אוקי? אז לזכור את זה גם על אנשים אחרים ולא לכעוס עליהם כשהם… מה היא כזאת רגישה? למה היא נעלבת? מה היא לוקחת את זה אישי? ככה התת מודע שלנו, אין לה אפשרות אחרת. התת מודע רואה את עצמו במרכז היקום, הכול סובב סביבו.
נוגה: (צחקוק) כן.
דפנה: השמש זורחת לכבודו ושוקעת לכבודו. הכול, הכול אישי לגמרי, למרות שזה בכלל לא. יש אנשים גם שממש עושים מזה מן אידיאולוגיה כזאת, נגיד יש לי השגחה אישית, השגחה פרטית. יש אנשים שזה מאוד, מאוד מחזק אותם הדעה הזאת שיש איזה משהו עליון רוחני שמשגיח עליהם. נהדר.
נוגה: כן.
דפנה: ממש, ממש נהדר. אז רק לזכור את זה, וגם אני כשאני נעלבת וגם אחרים שנעלבים.
נוגה: כן. וגם ללמד אחרים את ההנחה הזאתי, כי זה לא להאמין כמה היא יכולה להקל עלינו.
דפנה: ממש.
נוגה: במצבים שונים. טוב. ההנחה הבאה, הנחה מספר 20. התת מודע פועל להשגת יעילות במינימום זמן. דיברנו על זה שהתת מודע הוא מאוד יעיל והוא לומד מהר והוא רוצה להשיג דברים במהירות ולחסוך מעצמו את הזמן. יש לזה יתרונות, אנחנו באמת חוסכים זמן. החסרונות זה כדי שהתת מודע ייעל את עצמו הוא הרבה פעמים עושה הכללות שהן לא תמיד יכולות להיות נכונות. לדוגמה, אני יוצאת מהבית, נוסעת לירושלים, והיה לי פנצ'ר. בפעם הבאה לפני שאני אסע לירושלים בגלל שהתת מודע רוצה לעשות דברים במינימום זמן ולחסוך, אז יכולה לעבור לי מחשבה- אולי אני אבדוק האם יש לי גלגל רזרבי כי בפעם הקודמת… כי כשאני נוסעת לירושלים תמיד יש לי פנצ'רים.
דפנה: תמיד. תמיד (צחקוק).
נוגה: זה קרה פעם אחת. בדרך כלל אחרי פעם אחת מתחילות ההכללות.
דפנה: נכון. כשאנחנו מדברים אבל גם על זה שהתת מודע רוצה לעשות משהו במינימום מאמץ, אז יכול להיות שלפעמים הוא יעשה משהו כדי לקצר את הדרך, הוא יעשה אותו לא טוב.
נוגה: לדוגמה, הורה שרוצה שהילדים שלו ילכו לישון עכשיו והוא לא מצליח להשתלט עליהם, וכדי להצליח להשיג את זה במינימום זמן הוא יכול אפילו להרים עליהם יד.
דפנה: נכון. עכשיו, אם הורה למשל פשוט ילד עלה לו על העצבים וכדי להשיג את תשומת הלב שלו כמה שיותר מהר הוא נתן לו סטירה, אז קודם כל הוא השיג את מה שהוא רצה באמת במינימום מאמץ. זה היה מאוד, מאוד יעיל. מה יקרה עכשיו? התת מודע הוא ישות מוסרית.
נוגה: בדיוק.
דפנה: יהיה לו רגשות אשם. גם הילד שלו אולי יעניש אותו על זה. יכול להיות שבפעם הבאה כבר יהיה אחרת. יכול להיות שהוא אולי השיג את זה ביעילות רבה ובמינימום מאמץ, אבל במחיר שהילד מפחד ממנו ואז מסתיר ממנו, ואז אולי מתחיל לשקר לו. דיברנו גם על זה באחד הפרקים. אז זה שהתת מודע פועל, אנחנו צריכים לדעת שהתת מודע רוצה לקצר עבורנו את הדרך. וכאן הנאו-קופץ', החלקים היותר גבוהים צריכים פה להיכנס לפעולה ולהגיד רגע, זה אולי הכי יעיל, זה אולי עם הכי פחות מאמץ, אבל איזה מחיר אני אשלם על זה? ולעשות דרך קצת יותר ארוכה ויותר חכמה.
נוגה: זה בעצם מדבר בפרספקטיבה של זמן על להשיג משהו עכשיו בנקודת ההווה, זה יהיה במינימום זמן. אבל אם אנחנו נסתכל קצת יותר אל האופק, טווח זמן שהוא יותר רחוק, אז לא בטוח שהמינימום זמן זאת הדרך שאנחנו רוצים לבחור בה. זה בסדר שנבחר אחרת.
דפנה: לגמרי. אז שנזכור שהתת מודע רוצה לקצר לנו את הזמן, ועדיין אנחנו יכולים להחליט שאנחנו נעשה דרך ארוכה וחכמה.
נוגה: כן.
דפנה: בדיוק כמו שאנחנו מזכירים לעצמנו שהתת מודע לוקח הכול אישי. זאת אומרת יש דברים פה שאנחנו מבינים…
נוגה: שזה ככה.
דפנה: נכון. את המנגנוני הגנה, את המנגנוני הפעלה של התת מודע, אז אנחנו יודעים גם איך להתמודד איתם יותר טוב.
נוגה: נכון.
דפנה: הגענו להנחה האחרונה.
נוגה: כן.
דפנה: שאומרת שהתת מודע לא מסוגל לעבד באופן ישיר מושגים שליליים.
נוגה: וואי, וואי, זה…
דפנה: חפרנו על זה מלא בפודקאסט, אבל בכל זאת זה חלק מהתת מודע אז נדבר גם על זה רגע.
נוגה: יאללה. טוב. כשאני אומרת לכם לא לחשוב על הפרק הראשון ב- NLP ששמעתם אצלנו בפודקאסט, אתם בטוחים לא תיזכרו עכשיו מה היה הפרק, מה היה הנושא, על מה דיברנו, האם זה היה אקטיביות ופסיביות בין הורים לילדים כי זה הפרק הכי נשמע, זה מה שאני חושבת…
דפנה: לא, הפרק הראשון אנחנו עשינו אותו לכבוד יום האישה לפני איזה כמה שנים, את זוכרת?
נוגה: כן.
דפנה: שלא חשבנו לעשות פודקאסט, סתם רצינו לדבר בינינו על יום האישה, את זוכרת?
נוגה: על אמא ובת שעובדות באותה עבודה, אבל אחר כך בעצם נכנסנו לפודקאסט על NLP ורוב האנשים… לפרק השני יש יותר מ- 60 אלף האזנות, אני חייבת להגיד. אז אני מבקשת מכם לא לחשוב עכשיו על הפרק הראשון ששמעתם בפודקאסט שלנו, לא…
דפנה: לא להקשיב לו, לא להעביר אותו לחברים.
נוגה: בדיוק. לא להיזכר בו, לא לנסות להיזכר, לא להתאמץ, לא, לא, לא, לא, לא…
דפנה: למרות שהוא היה מעניין ממש.
נוגה: מאוד מעניין. אבל לא לחשוב מה היה הכי מעניין בפרק הזה. ומה שקורה לכם ברגע זה, לרובכם, זה שאתם כן חושבים על זה. אתם חושבים על זה, על מה היה מעניין, מה היה הפרק, אולי אפילו איפה נסעתם כששמעתם את הפרק הזה או עם מי הייתם. למה? כי התת מודע שלנו הוא לא מבין את השלילה, הוא לא יודע מה זה לא לחשוב על…
דפנה: אולי נחשוב באמת על איך נכנס מידע לתוך התת מודע.
נוגה: יופי. בואי תסבירי את זה.
דפנה: מה מאכלס… אנחנו אומרים שהתת מודע שומר זיכרונות ותפיסות, נכון? ו… איך נכנס לשם בכלל מידע?
נוגה: שאלה מעולה. אז התת מודע הוא קולט את העולם החיצוני שסביבנו ע"י חמישה חושים. אנחנו רואים, אנחנו שומעים, אנחנו מרגישים בגוף שלנו כל מיני תחושות, מריחים, ויש איזשהו טעם שנמצא לנו בפה בעצם כל הזמן. ודרך זה הוא קולט את המידע ואז הוא מייצר זיכרונות והוא בוחר והוא לוקח באופן אישי, וכל ההנחות חלות על חמשת החושים שנקלטים בכל רגע נתון. אני שמעתי הרצאה, מישהי שאומרת יש לנו גם חוש שישי, חוש המחשבות. אז זה אני לא מכירה, אני יודעת שהתת מודע קולט בחושים שבאמת הם פה איתנו בחדר.
דפנה: והאם יש דבר כזה לא תמונה? לא גיטרה?
נוגה: כן (צחקוק).
דפנה: לא ריח של יסמין?
נוגה: לא צליל של פסנתר, של נגינת פסנתר? אז מה כן? אז בגלל ש…
דפנה: מה ההפך? ההפך מ…
נוגה: בדיוק.
דפנה: מה ההפך מפסנתר?
נוגה: (צחקוק).
דפנה: זאת אומרת כל מושג שלילי שהוא, הוא לוגי. זה לוגיקה. אחד ועוד אחד שווה שתיים, אחד פחות אחד שווה אפס. זה לוגיקה. המודע שלנו מסוגל לעשות את הפעולות הלוגיות האלה.
נוגה: נכון.
דפנה: התת מודע שלנו לא מסוגל לעבד מושגים שליליים. ומה המילה שאנחנו אומרים הכי הרבה בעברית לפי האקדמיה ללשון?
נוגה: את המילה לא.
דפנה: המילה לא. קודם הזמן לא, לא, לא, לא. אז אם אנחנו רוצים לייצר תקשורת אפקטיבית אנחנו צריכים לדבר בכן. ולפעמים אנחנו צריכים ממש, ממש לתרגם, כי אם למשל אני הולכת עם הקטנצ'יק שלי לסבתא ויש שמה ואזה מהממת, והדבר שהכי מפחיד אותי בעולם זה שהוא ישבור את הוואזה, אז אם אני אגיד לו אתה לא שובר את הוואזה…
נוגה: אל תיגע, אל…
דפנה: אל תיגע בוואזה.
נוגה: אל זה גם שלילי.
דפנה: כן. לא, אל תיגע גם בפרחים, לא כלום. אז זה מה שממש יתחשק לו לעשות, לשבור את הוואזה, זה יכול להיות באמת מחזה מרהיב והמים ישפכו וסבתא תהיה ממש מבואסת. אז אני צריכה להגיד לו על הוואזה מה כן. אפשר להסתכל על הוואזה ואפשר לשחק ולגעת בספר או בהרכבה או בלגו, אוקי? זאת אומרת מה כן.
נוגה: וזה קשה כי ברגע שאנחנו מעלים את המודעות אז אתם פשוט תשימו לב ברמה היומיומית שאתם כל הזמן אומרים מה לא, גם לעצמכם וגם לסביבה. וכשאתם אומרים אני לא רוצה להיכנס לחרדה, אני לא רוצה שיהיה לי התקף חרדה, אני לא רוצה להילחץ, אני לא רוצה שוב את הסיוטים האלה, ומה התת מודע שומע? חרדה, סיוטים, התקפים, עומס, לחץ, זה מה שהוא שומע. ואמרנו שהתת מודע כשהוא שומע… כשיש הוראה ברורה הוא ישמח לשרת אותנו ביעילות.
דפנה: הוא פשוט ימחק את ה- לא.
נוגה: בדיוק.
דפנה: וימשיך לשרת אותנו ביעילות, רק בלי ה- לא.
נוגה: בדיוק. רק לחרדות, לעומס, ולכל הדברים שאנחנו לא רוצים אותם. כדי לעבוד עם התת מודע שלנו אנחנו צריכים לדבר אליו בכן, להגיד לו רק את הדברים שאנחנו רוצים. לפעמים זה נורא קשה, כי מישהי אומרת אבל אני לא רוצה חרדות, אני לא רוצה שיהיו לי את החרדות. כשאת לא רוצה שיהיו לך חרדות, מה את כן רוצה? אז לא חרדות. אוקי, אז איך את רוצה להתנהג? וברגע שזה יהיה ברור לתת מודע, הוא ישמח לעזור.
דפנה: נכון. לפעמים אנחנו ממש לוקחים, כותבים מה שבן אדם אומר, טקסט מה שבן אדם אומר, ואומרים לו בוא תמחק עכשיו את ה- לאים.
נוגה: נכון.
דפנה: לא ואל ותתעלם מ… ותשחרר את… וכל הבני דודים של הלא.
נוגה: את כל השלילה.
דפנה: את כל השלילה. ואז עכשיו בוא תקרא את זה ברצף בלי ה- לא. ככה התת מודע שלך קולט את זה. תעשו עם עצמכם את התרגיל הזה ותראו איזה מסרים אתם מעבירים לתת מודע שלכם והאם זה סבבה. אם לא, תתרגמו. עכשיו, לתרגם זה לא פשוט.
נוגה: נכון.
דפנה: אני זוכרת נגיד אני אמרתי כשיהל נולד, זה היה לפני 28 שנה, הבכור, אז אמרתי אני אדבר איתו רק בחיוב, אני אשאיר את השלילה רק לדברים ממש… לא לרוץ לכביש! או כשבאמת צריך במינימום מאמץ להשיג יעילות, אז שה- לא יהיה שמור רק לשם.
נוגה: כן.
דפנה: זה נורא קשה. סתם אנחנו הולכים במדרכה ויש קקי של כלב, ואני רק רוצה להגיד לו אל תדרוך. עכשיו, מה אני אגיד לו במקום? אז אמרתי לו בוא נרקוד מסביב. ברגע שאומרים מה לעשות זה כל כך קל לתת מודע.
נוגה: כן.
דפנה: וזה לא פשוט בכלל ליישום. הרעיון הוא פשוט, אבל ליישם אותו…
נוגה: ואמרנו שהתת מודע לוקח לו זמן, אנחנו צריכים את החזרתיות עד שהרגל נכנס. עוד כמה שבועות מהיום יהיה לכם הרבה יותר קל לדבר בשפה חיובית, ברגע שהמודעות עולה ומתחילים לתרגל את זה. עוד חזרה ועוד חזרה וזה לאט-לאט נקלט. וזה מדהים, כי כשאנחנו מצליחים לגייס את התת מודע אז אומרים NLP זה קסם, אני אומרת NLP זאת עבודה מאוד, מאוד חכמה עם התת מודע. זה מה שזה, אבל זה מרגיש קסם. אם אתם רוצים את הקסם הזה, אז יאללה בואו נתחיל.
דפנה: אז לתרגל את זה.
נוגה: כן.
דפנה: טוב. אז בשני הפרקים האלה ביחד אנחנו אספנו ממש אוסף של 21 הנחות יסוד, כל אחת תוקפת את התת מודע מכיוון קצת אחר. יש הנחות יסוד שמדברות על אותו דבר, אבל הרבה מהן מדברות לכל מיני כיוונים. הסך הכול של הנחות היסוד האלה פשוט נותן לנו מפתח הפעלה פנימי לתת מודע שלנו, ואיזה אושר גדול זה להבין מה קורה שם בפנים, במקומות החשוכים והלא מודעים האלה. אז אהבתם? תפיצו, תספרו על זה לחברים. פשוט תשלחו להם את הפרק הזה. תגידו תקשיבו, פרק מעניין מאוד, או את שני הפרקים האחרונים, או בכלל. תדרגו אותנו באפליקציות הפודקאסטים השונות. אפשר ללחוץ על הפעמון אם אתם
ב- Youtube ותקבלו התראה על כל פרק חדש.
נוגה: וגם ב- Spotify.
דפנה: וב- Spotify. ואנחנו באמת נשמח, כי אנחנו עושות את זה באהבה.
נוגה: כן.
דפנה: ורוצות שאנשים ידברו נכון עם התת מודע שלהם ויחיו יותר בטוב.
נוגה: הפודקאסט נקרא "חיים לפי ה- NLP", אז כל נושא שהייתם רוצים ללמוד עליו, לשמוע עליו פרק שקשור ל- NLP, או אולי אתם לא יודעים אם הוא קשור אבל יכול להיות שנוכל לקשר אותו, אז אנחנו נשמח. אז אנחנו גם קוראות את התגובות ואנחנו מקבלות הודעות שמעבירים אלינו שקשורות אל הפודקאסט. אז אם יש משהו שמעניין ומסקרן אתכם שנקליט עליו פרק, תגידו לנו. אז תכתבו לנו במקומות…
דפנה: כן. גם אם אתן לא מסכימות איתנו, גם את זה אפשר לכתוב. אם אתם מסכימים איתנו, עוד יותר.
נוגה: כן.
דפנה: מסכימים ומסכימות. אז בוא נהיה בתקשורת.
נוגה: אז להתראות בינתיים.
דפנה: נפגש בעוד פרקים. ביי.
אחרי שצפית בפרק המרתק הזה,
אנחנו מאוד רוצים לשאול אותך, לגעת באנשים מענין אותך?
הנה מתנה מאיתנו בשבילך – שיעור חינמי על NLP ודמיון מודרך
להתרשמות והרשמה חינם לחץ כאן
——————————————————————
לעוד פרקים בפודקאסט "החיים לפי ה-NLP" לחצו כאן