Search

התמודדות עם דחיינות- מחסומים קוגניטיביים

[vc_row][vc_column][vc_custom_heading text="מבוא: התמודדות עם דחיינות" font_container="tag:h2|text_align:right" el_class="division-title"][vc_column_text]האם אי פעם נקלעתם למערבולת מחשבות, משותקים מכמות המשימות הרבות ברשימת המטלות שנראת כאילו אין לה סוף, מרגישים מוצפים ולא יודעים מאיפה להתחיל, ולכן לא עושים דבר? זה לא רק עניין של חוסר כוח רצון או כישורי ניהול זמן, אלא לעתים קרובות מחסומים קוגניטיביים עמוקים. זה מרחב שבו אתם עלולים להיבלע בתחושת חוסר תקווה, עם קול בראש החוזר על עצמו, "למה בכלל לטרוח אם אני לא יכול לעשות הכל?" תארו לעצמכם כמה נפלא זה ירגיש להשתחרר מהשלשלאות הבלתי נראות הללו, ולחבק מציאות שבה אתם מתעדפים משימות ביעילות, מנהלים אותן בקלות ומפיקים סיפוק מההישגים שלכם. השינוי הזה לא רק אפשרי אלא בהישג ידכם.

 

במאמר הקודם התעמקנו בשורשי הדחיינות, ובדקנו כיצד פרפקציוניזם, פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד מאכזבה, קניית שקט ופחד מחשיפה תורמים לנטיות שלנו לעכב או להימנע ממשימות. זיהינו את ששת גורמי הליבה הללו, בדקנו את השפעתם על חיינו, והצענו טכניקות NLP מעשיות כדי לנווט ולהתגבר עליהן. בהתבסס על זה, אנו מפנים כעת את המיקוד שלנו למחסומים קוגניטיביים, קבוצה נוספת של כוחות חזקים שיכולים לשתק אותנו לחוסר מעש. מחסומים אלו, האורבים לרוב ללא ידיעתנו עמוק בתוך תת המודע שלנו, מכתיבים את התגובה שלנו למשימות ומעצבים את דפוסי ההתנהגות שלנו. על ידי הבנה וטיפול בחסמים אלה, אנו פותחים את הדלת לפרודוקטיביות משופרת וחיים מספקים.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_custom_heading text="התמודדות עם דחיינות- הגורמים הקוגנטיביים" font_container="tag:h2|text_align:right" el_class="division-title"][vc_column_text]המשיכו איתנו למחקר סעיפים נוספים בהם אנו מנתחים את המחסומים הקוגניטיביים הללו בזה אחר זה, מתייחסים לסערה הרגשית שהם יכולים לגרום ומאירים את הדרך להתגבר עליהם באמצעות טכניקות NLP מותאמות. המסע שלנו למאבק בסחבת מתעצם ככל שאנו נכנסים אל המבוך במוח שלנו, חמושים בכלים הנכונים לפרק את המחסומים. זכרו, הפוטנציאל שלכם הוא בלתי מוגבל, והמכשולים הללו אינם אלא מחסומים זמניים בדרך להצלחה.

 

** 1: דחיינות בעקבות מוצפות – איך הופכים משימה מורכבת לפשוטה**

 

תאר לעצמך שזה עתה הגדרת יעד כושר לצאת לריצה בכל בוקר. אבל כשאתה מתחיל לתכנן את המשימה, היא פתאום מרגישה עצומה. אתה מתחיל לחשוב על התעוררות מוקדמת, ציוד האימון הנכון, מה הביגוד המתאים, תכנון המסלול וארוחות לאחר הריצה. זה מרגיש כאילו אתה מטפס על הר עוד לפני שהתחלת. כמעט אפשר להרגיש את צינת הבוקר המוקדמת, את אי הנוחות בהתעוררות לפני הזריחה, את החרדה מהמסלול. מחשבות כמו "מה אם אני לא יכול לעמוד בקצב?" או "מה אם אכשל?" מתחילות להשתלט. זה מרגיש קל יותר פשוט ללחוץ על נודניק של האזעקה ולהמשיך לישון, ולהבטיח לעצמך להתחיל "מחר".

 

הבעיה היא לא המוטיבציה או הרצון שלך להיות בכושר, אלא המורכבות המוחצת של המשימה, מחסום קוגניטיבי שעומד בינך לבין נעלי הריצה שלך. ההרגשה הזו של מוצפות לא רק מעכבת את ההתקדמות לקראת הכושר, אלא היא גם משבשת את ההערכה העצמית שלך, ומונעת ממך את השמחה והיתרונות הבריאותיים שהריצה יכולה להביא.

 

NLP מציעה טכניקה בשם 'Chunking Down', המסייעת בפירוק משימות מורכבות לחלקים הניתנים לניהול. באמצעות 'Chunking Down' או שיטת הסלמי, אתה יכול להפריד את יעד הכושר שלך למשימות קטנות יותר ברות השגה. ראשית, התמקד בהגדרת זמן השכמה נוח. לאחר מכן, החלט על תלבושת אימון. לאחר מכן, תכנן מסלול קל ברחבי הבית שלך, ולבסוף, חשוב על ארוחה פשוטה לאחר הריצה. על ידי חלוקת המשימה המפחידה לנתחים קטנים יותר, אתה הופך אותה לפחות מציפה ויותר נגישה, ומשנה בהדרגה את הדרך בה אתה מתקרב ליעד הכושר שלך. כל ריצת בוקר הופכת לצעד לקראת בריאות טובה יותר, ולא למשימה ענקית.

לפעמים הבעיה היא רק להתחיל, ברגע שמתחילים הכל זורם ולכן כדאי להתמקד רק במשימה הראשונה, עם הוראות מאוד קצרות ופשוטות.

 

** 2: דחיינות בעקבות קשיים עם תפקידים ניהוליים – המאבק לתעדוף וביצוע**

 

המאבק לתעדוף ולביצוע משימות, במיוחד בתפקידים ניהוליים, הוא מחסום קוגניטיבי נפוץ המוביל לדחיינות. זו התחושה של מוצפות עקב ריבוי משימות, מה שמקשה על סדר עדיפויות וניהולן ביעילות. חוסר היכולת לקבל החלטות במהירות וביעילות יכולה לגרום לדחיינות, שבה משימות מתעכבות או נמנעות לחלוטין.

 

דמיינו את עצמכם בתפקיד של מנהל פרויקט בעבודה. יש לכם מספר פרויקטים שרצים בו זמנית, כל אחד עם צוות אחר, דרישות מגוונות ותאריכי סיום מחמירים. לעתים קרובות אתם מרגישים כאילו אתם אבודים במבוך, עם שבילים שנמתחים לכל הכיוונים. קשה להחליט איזו משימה צריכה את תשומת הלב שלכם קודם ומה צריכה להיות תוכנית הפעולה. החרדה, הבלבול וחוסר ההחלטיות גובים מחיר בבריאות הנפשית שלכם, ומתגנבים לראשכם מחשבות כמו : "אני לא יכול לעשות את זה", "הכל בלאגן" או "אני לא מספיק טוב". המצב מותיר אותכם לחוצים ומוצפים, ומשפיע לא רק על העבודה שלכם אלא גם על חייכם האישיים ועל מערכות היחסים שלכם.

 

במצבים כאלה, טכניקת ה-NLP של ארגון המוח מהווה דרך התמודדות עם דחיינות פשוטה ומועילה מאוד. זוהי טכניקה שמעבירה את היכולת הארגונית של ניהול ותעדוף משימות מהקשר שבו אתם עושים זאת טוב, להקשר שבו יש לכם בעיה.  זה עוזר ליצור סדר בתוך כאוס, לארגן את המשימות שלכם על סמך העדיפות שלהן ולהפוך אתכם ליעילים יותר.

 

לדוגמא, נניח בחייכם האישיים, תכננתם וביצעתם בהצלחה אירוע משפחתי. זכית לשבחים על כישורי הארגון שלכם ועל כמה שהאירוע עבר בצורה חלקה. כעת, על ידי שימוש בטכניקת ארגון המוח, תוכלו להביא את החוויה הזו ואת הרגשות החיוביים הקשורים בה למצב הנוכחי שלכם בעבודה. אתם מדמיינים שאתם מטפלים בפרויקטים בדיוק כמו שטיפלתם באירוע המשפחתי. אתם מחלקים את הפרויקטים למשימות, מקצים אותם לחברי הצוות ומתעדפים אותם. אתם מרגישים שהמוח עובד בצורה יותר מסודרת ובטוחים ביכולת שלכם להתמודד עם מה שיבוא.  אתם מרגישים את אותם ביטחון ושליטה שחשתם במהלך האירוע המשפחתי. מבוך המשימות המכריע בעבר מרגיש כעת שניתן לניהול, ואתם מוכנים לבצע אותן ביעילות. השינוי מ"אני לא יכול לעשות את זה" ל"יש לי את זה" הוא עוצמתי ומשחרר.

 

** 3: דחיינות בעקבות פרופורציות שגויות – הערכה שגויה של היקף המשימה**

 

הערכה שגויה של היקף המשימה או הערכת שגויה של הזמן והמאמץ שהיא דורשת היא מחסום קוגניטיבי נוסף הגורם לדחיינות. זה קורה כשאנו תופסים משימה כעצומה מדי או הפוך מעריכים אותה כמשהו קצר ולאחר שמתחילים מבינים שזה לוקח נצח. תפיסה מוטה זו מובילה אותנו לעכב או להימנע לחלוטין מהמשימה.

הערכה שגויה של היקף המשימה בהחלט יכולה להוביל לדחיינות, אך על ידי שימוש בטכניקות ה-NLP הנכונות, תוכלו להתגבר על המחסום הקוגניטיבי הזה ולגשת למשימות בפרספקטיבה ברורה ומדויקת יותר.

נניח שהחלטתם לצבוע את הסלון בסוף השבוע. הערכתם שזה ייקח כמה שעות, אבל הנה אתם, שש שעות בפנים, ובקושי כיסתם חצי מהחדר. הגוף כואב, ואתם מתוסכלים. חושבים "למה אי פעם חשבתם שאתם יכולים לעשות את זה?" ו"זה לוקח נצח!". זה מוביל לתחושות של תסכול וייאוש.

 

דוגמא למצב הפוך, דמיינו שאתם מתבקשים לכתוב דוח ארוך לעבודה. עצם המחשבה על הדפים הרבים שאתם צריכים לכתוב מרגישה מאיימת. אתם תופסים את המשימה כהר מתנשא שעליכם לטפס עליו, והמראה עצמו מרתיע. המוח שלך מסתחרר במחשבות כמו, "זה יימשך לנצח", או "לעולם לא אסיים את זה בזמן". אתם מרגישים גל של אימה שוטף אותכם בכל פעם שאתם חושבים להתחיל במשימה. האימה הקבועה הזו גובה מחיר מהיעילות, מגבירה את רמות הלחץ, ומשפיעה לא רק על העבודה אלא על הבריאות הנפשית הכללית שלכם.

 

במצב כזה, טכניקת ה-NLP, האסטרטגיה של וולט דיסני, יכולה לבוא לעזרתכם. האסטרטגיה מעודדת גישה משולשת לכל משימה: החולם, הריאליסט והמבקר. החולם עוזר לכם לדמיין איך תיראה המשימה שהושלמה, הריאליסט מתכנן את השלבים הדרושים להשגתה, והמבקר סוקר את התוכנית עבור כל בעיה פוטנציאלית. טכניקה זו עוזרת לנו לעצב מחדש את תהליך החשיבה שלנו ומאפשרת לנו לראות את המשימה מנקודות מבט שונות, מה שמוביל להערכות מדויקות יותר של היקף המשימה.

 

לשם המחשה, דמיינו את עצמכם במצב דומה שבו אתם צריכים לכתוב דוח ארוך. באמצעות האסטרטגיה של וולט דיסני, אתם מתחילים עם שלב החולמים, מדמיינים את הדו"ח שהושלם בראש – המבנה שלו, זרימת הרעיונות, הסיפוק שבביצועו. לאחר מכן, אתם עוברים לשלב הריאליסטי, שבו אתם מתכננים את השלבים הדרושים לכתיבת הדו"ח: מחקר, מתאר, ניסוח ותיקון. לבסוף, בשלב המבקר, אתם בוחנים את התוכנית, מזהים חסמים ופתרונות אפשריים, ומתאימים את התוכנית לפי הצורך.

 

בתהליך זה אתם מבינים שאמנם המשימה היא מהותית, אבל היא  ניתנת לביצוע. ההר שפעם חששתם לטפס עליו הוא כעת סדרה של גבעות הניתנות לניהול. שיניתם את המחשבות הראשוניות שלכם מ"זה יימשך לנצח", ל"אני יכול לעשות את זה צעד אחד בכל פעם." הדו"ח אינו עוד מקור לפחד, אלא אתגר שאתם מוכנים להתמודד איתו.

 

** 4: דחיינות בעקבות קושי להבדיל בין עיקר לטפל – האתגר של זיהוי משימות קריטיות**

 

זיהוי מה הכי חשוב או דחוף במקבץ של משימות יכול לעתים קרובות להיות אתגר קוגניטיבי המוביל לדחיינות. המוח שלנו מרגיש כמו מערבולת של משימות, כולן לכאורה דחופות וחשובות, מה שמותיר אותנו משותקים, לא בטוחים מאיפה להתחיל.

 

דמיינו שאתם  מנהלים פרויקט המפקח על השקת מוצר גדול. יש לכם מספר צוותים לתאם, משימות רבות לניהול ותאריכים צפופים לעמוד בהם. כל בוקר אתם מתעוררים לתיבת דואר נכנס מלאה באימיילים שלא נקראו, ונראה שכל אחד צורח "דחוף!" הלחץ הוא עצום, והמוח מוצף במחשבות כמו "אני לא יכול לפספס שום דבר", או "אני לא יודע מאיפה להתחיל". אתם מרגישים משותקים וחרדים, והלחץ הגובר מוביל ללילות ללא שינה, מערכות יחסים מתוחות וירידה בבריאות.

 

במקרה זה, קיימות מספר טכניקות המתבססות על רעיון התרגול.  תרגול תעדוף משימות באמצעות חידונים או תרגילים מנטליים. הרעיון הוא ללמד את המוח שלנו להבדיל בין משימות על סמך דחיפותן וחשיבותן, ובכך להפוך את קבלת ההחלטות לקלה ויעילה יותר.

 

דמיינו שוב, שאתם בנעליו של מנהל הפרויקט הזה. כדי לעזור להתיר את המוח שלכם, אתם מתחילים לתרגל את הטכניקה הזו. אתם לוקחים דף נייר ומפרטים את כל המשימות העומדות לפניכם, ולאחר מכן ליד כל משימה, אתם מקצים ערך על סמך הדחיפות והחשיבות שלה. לאחר מכן אתם מסדרים מחדש את המשימות על סמך ערכים אלה.

 

כשעושים זאת שוב ושוב, מתחילים לשים לב לדפוסים – אילו משימות בדרך כלל מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר, אילו ניתן להאציל, ואילו ניתן לבצע מאוחר יותר. לאט אבל בטוח, הערפל הנפשי מתחיל להתבהר. שלל האימיילים ה"דחופים" כבר לא דוחק אתכם, במקום זאת, אתם מעריכים בשלווה כל אחד מהם על סמך דחיפותו וחשיבותו האמיתיים. המחשבות שגרמו פעם חרדה, כמו "אני לא יכול לפספס שום דבר", מתחילות להשתנות ל"אני יודע מה צריך קודם את תשומת הלב שלי".

 

בדרך זו, על ידי חידוד היכולות שלכם לתעדף משימות, ניתן  להתגבר על המחסום הקוגניטיבי של חוסר היכולת לזהות משימות קריטיות, הפחתת דחיינות ושיפור הפרודוקטיביות.

**פרק 5: דחיינות סלקטיבית – מתן עדיפות לבלתי משמעותי**

 

דחיינות סלקטיבית היא כאשר אנו ביודעין או שלא ביודעין נותנים עדיפות למשימות פחות חשובות תוך דחיית המשימות החשובות יותר.
דמיינו שיש לכם מצגת גדולה להכין בעבודה. אתם יודעים שזה חשוב, וזה דורש תשומת לב מיידית. אבל במקום זאת, אתם מוצאים את עצמכם עושים משימות טריוויאליות כמו ניקוי שולחן העבודה או מענה לאימיילים לא דחופים. אתם חושבים, "אני ארגיש יותר מוכן להתמודד עם המצגת ברגע שסביבת העבודה שלי תהיה נקייה", או "פשוט אגיב במהירות לאימיילים האלה לפני שמתחיל." אבל המשימות האלה לוקחות יותר זמן מהצפוי, ולפתע היום נגמר. המצגת נותרת ללא נגיעה, ואתם נשארים עם תחושת אשמה ולחץ בחזה. עיכוב זה גורם לכם להחמיץ דד-ליינים, פוגע במוניטין המקצועי שלכם ובהערכה העצמית שלכם.

 

שיטה יעילה להילחם בדחיינות סלקטיבית היא השימוש ב- Eisenhower Matrix (המטריקס של אייזנהאואר), מסגרת תעדוף שעוזרת לנו לפצל חזותית את הפעילויות שלנו על סמך דחיפותן וחשיבותן.

 

אם נחזור לתרחיש מנהל הפרויקטים שלנו, יישום מטריקס של אייזנהאואר יכלול פירוט של כל המשימות וסיווגם לארבעה רבעים: דחוף וחשוב, חשוב אבל לא דחוף, דחוף אבל לא חשוב, ולא דחוף ולא חשוב. בעזרת הדמיה ברורה זו, תוכלו להתמקד במה שחשוב, ולהפחית את הנטייה לדחות במשימות משמעותיות.

נחזור לתרחיש הקודם. באמצעות עקרון זה, אתם מתחילים בהכרה שאמנם ניקוי שולחן העבודה והיענות למיילים הם פעולות טובות, אבל הם לא מצדיקים עיכוב העבודה על המצגת. אתם מזכירים לעצמכם שלכל משימה יש השלכות משלה ויש לטפל בה בזמן שלה. ההבנה הזו עוזרת להתמקד מחדש במשימות החשובות העומדות על הפרק, ולהעביר את המחשבות של "אני אגיב במהירות למיילים האלה לפני שמתחילים" ל"אני אתחיל עם המצגת, המיילים יכולים לחכות".

 

לפי עקרון זה, התמודדות עם דחיינות לא רק משתפרת אלא הוא גם משפר את הפרודוקטיביות ואת ההערכה העצמית.

 

** 6: דחיינות בעקבות עקרון ההסלמה – אפקט כדור השלג של משימות מושהות**

עקרון ההסלמה, המכונה גם אפקט כדור השלג, הוא התופעה שבה דחיית משימה מובילה להצטברות ספירלית של משימות, מסלימה את תחושת ההצפה ומעוררת דחיינות נוספת. זה דומה לכדור שלג שמתגלגל במורד גבעה, צובר עוד שלג וצובר גודל ומהירות ככל שהוא יורד.

 

דמיינו שאתם יוזמים שדחו את הגשת ניירת המס עבור העסק הקטן שלכם. המחשבה על התמודדות עם הניירת המורכבת ממלאת אותכם באימה, ובראש מתחילות לרוץ מחשבות כמו: "אני אעשה את זה מחר כשאהיה יותר מרוכז", או "אולי זה לא דחוף כמו שזה נראה". עם זאת, בכל יום שאתם דוחים את זה, הלחץ מצטבר. מועד המס הממשמש ובא, בשילוב עם משימות העבודה הרגילות, מתחיל להרגיש בלתי עביר. הדאגה משפיעה על ביצועי העבודה שלכם, מאמצת את מערכות היחסים שלכם ומשפיעה על הרווחה הנפשית הכללית.

 

כדי להילחם בזה, טכניקת NLP יעילה היא שינוי מחשבות שליליות אוטומטיות (מש"א) למחשבות חיוביות אוטומטיות (מח"א). מש"א מאכילים את הפחדים ואת חוסר הביטחון שלנו, מה שמוביל לדחיינות, בעוד מח"א מעוררים פעולה ומוטיבציה.

 

במקרה של היזם שלנו, שינוי המחשבה, "אני לא יכול להתמודד עם זה עכשיו; זה מורכב מדי," ל"אני יכול להתמודד עם זה צעד אחר צעד, ואני ארגיש הקלה ברגע שזה יסתיים." יכול להעצים להפליא.

 

תרגול טכניקה זו עשוי להיות כרוכה בתפיסה מודעת של מחשבות שליליות כשהן עולות ועיצוב מחדש בכוונה לאור חיובי. עם החזרה, תהליך זה יכול להפוך לאוטומטי, ולהפוך את דפוסי החשיבה שלכם משליליים לחיוביים.
עם הזמן, כדור השלג של הדחיינות מתחיל להינמס, ומשימות שפעם נראו מציפות ובלתי עבירות כעת ניתנות לניהול שוטף. אתם מתחילים להתמודד טוב יותר עם הדרישות של העבודה והחיים האישיים, מה שמוביל לשיפור הפרודוקטיביות והפחתת רמות הלחץ.

 

עם טיפול במחסומים קוגניטיביים אלה, הבה נעבור להפריך כמה מיתוסים נפוצים על דחיינות.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_custom_heading text="**דחיינות – הפרכת מיתוסים נפוצים**" font_container="tag:h2|text_align:right" el_class="division-title"][vc_column_text]לעתים קרובות דחיינות אינה מובנת כהלכה, כאשר מיתוסים שונים מעיבים על תפיסתנו לגבי התופעה הפסיכולוגית המורכבת הזו. בואו נפריך כמה תפיסות שגויות נפוצות:

 

  1. **מיתוס: דחיינות היא רק עצלות.**
    במציאות, דחיינות היא לא סימן לעצלנות. זהו תהליך פעיל שבו אדם בוחר לעשות משהו אחר במקום המשימה שהם יודעים שהם צריכים לעשות. עצלות, לעומת זאת, כרוכה בחוסר פעילות וחוסר רצון לפעול.

 

  1. **מיתוס: דחיניים תמיד מפספסים דד-ליין.**
    דחיינים לרוב עומדים בלוחות הזמנים שלהם, אם כי עם הרבה מתח וחרדה מיותרים. הבעיה העיקרית נעוצה בירידה באיכות העבודה ובהשפעה המזיקה על בריאותם ורווחתם עקב מאמצים של הרגע האחרון.

 

  1. **מיתוס: דחיינות היא הרגל רע שלא ניתן לשנות.**
    דחיינות אינה מאסר עולם; זה דפוס התנהגות מושרש עמוק שניתן לשנות. עם הטכניקות הנכונות ומאמץ עקבי, כמו גם טכניקות מעולם ה-NLP, כל אחד יכול להתגבר על דחיינות.

 

  1. **מיתוס: דחיינות היא בסך הכל ניהול זמן לקוי.**
    בעוד שניהול זמן יכול לשחק תפקיד בדחיינות, זה לא הגורם היחיד. כפי שראינו, מחסומים קוגניטיביים, פרפקציוניזם, פחד ובעיות בסיסיות אחרות לרוב תורמים באופן משמעותי לדחיינות.

 

על ידי הפרכת  המיתוסים הללו, נוכל לקבל הבנה ברורה ומדויקת יותר של דחיינות, שהיא הצעד הראשון לקראת התמודדות יעילה עם זה.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_custom_heading text="**סיכום: התגברות על מחסומים קוגניטיביים כדי לנצח את הדחיינות**" font_container="tag:h2|text_align:right" el_class="division-title"][vc_column_text]המסע להתגבר על דחיינות כרוך בהתמודדות עם מחסומים קוגניטיביים והתייחסות אליהם, בין אם זה תחושת מוצפות, מאבק בתעדוף משימות, הערכה שגויה של היקף וזמן ביצוע המשימות, קושי בזיהוי משימות קריטיות, כניעה לדחיינות סלקטיבית או עקרון ההסלמה שהוא חוויה של אפקט כדור השלג של משימות מושהות.

 

כל אחד מהמחסומים הקוגניטיביים הללו יכול להשפיע באופן משמעותי על הפרודוקטיביות, הרווחה ואיכות החיים הכללית שלנו. עם זאת, חמושים בהבנה מעמיקה יותר של הנושאים הללו ובטכניקות NLP יעילות, אנו יכולים להתמודד עם המחסומים הללו ולתפוס בחזרה שליטה על הזמן והמשימות שלנו.

 

במאמר הבא נעמיק בתפקידה של האינטליגנציה הרגשית בניהול הדחיינות. נחקור כיצד הבנה וניהול של הרגשות שלנו יכולים לשפר עוד יותר את היכולת שלנו להתגבר על דחיינות. הישארו מעודכנים וזכרו, כל צעד שאתם עושים מקרב אתכם לחיים ללא דחיינות מתישה והרבה עשייה נכונה. [/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]

מתעניינים ב-NLP ודמיון מודרך? בואו לחוות את זה מקרוב!

נגן וידאו
דילוג לתוכן