שלום
אני אלה רטר, ילדה שגדלה על פי עקרונות ה-NLP, רוצה לספר לכם סיפור.
עמדתי עם אמא שלי וניהלנו שיחה רגילה של אם ובת במטבח. באמצע השיחה אמרתי לה שיש לי הרגשה שהצוואר שלי הולך להיתפס ואמרתי את זה בצער רב, היא אמרה שהיא מקווה שזה לא יקרה.
לקחתי את הטלפון בצער, אחרי חמש דקות, הנחתי את הטלפון ורציתי להניח את הראש על השולחן אבל כאב לי בצוואר, עצמתי את העיניים ונהלתי שיחה עם הגוף שלי. אמרתי לו תודה על הרמז שהוא נתן לי ועל הכאב הקל בצוואר אבל שיש עוד דרכים שבהם הוא יכול לתקשר איתי ואני בטוחה שהוא יודע כמה כאב לי בפעם האחרונה שנתפס לי הצוואר. הודתי לו על כל כך הרבה דברים.
ובאמצע השיחה הנחתי את הידיים על השולחן והנחתי את הראש על השולחן, משהו שעד לפני שתי דקות לא יכלתי לעשות מרוב כאב. המשכתי את השיחה הזאת וזה פשוט מדהים שאמרתי לגוף שלי תודה והכאב נעלם.
ואם הכאב הוא פנימי אז גם הריפוי יכול להיות פנימי, אם שברתי את היד אז הכאב היה חיצוני. אז המכה הייתה חיצונית, אז צריך גם שהריפוי יהיה חיצוני.
אבל אם זה משהו פנימי אז גם הריפוי יכול להיות פנימי.
זהו, רק רציתי לשתף אתכם.