הדמיה לפתרון בעיה ייחודית – להקדיש זמן לסידור הבית לשם יצירת אנרגיה טובה יותר בתוכו
כתבה: מיכל ענבר פרידמן
את מוזמנת למצוא תנוחה נוחה על המזרן/הכיסא…להתרווח לך במקום בו תמצאי רוגע, נינוחות…. את מוזמנת לעצום את העיניים… לקחת נשימה עמוקה…. ולאט לאט להתחיל ולהיכנס פנימה אל השקט הפנימי שבתוכך… שאת וודאי מכירה…. בחוץ יום_______, וכאן בחדר_________, ייתכן שנשמעים קולות סביב……(דוגמאות)…… אפשרי לקולות להפוך למעין איוושה ברקע… בעוד את מתמקדת בקול שלי וממשיכה לצלול פנימה למעמקי השקט והרוגע… תוכלי לשים לב למנח הגוף שלך המונח רפוי על המזרן/הכיסא… לשים לב לקצב פעימות הלב שלך…. ומבטך פנימה אל אותו מקום שליו בתוכך…. תוכלי לדמיין בועה אשר מקיפה את שתינו… בתוכה נשמר השקט…. בתוכה את מוגנת ושליווה… את מוזמנת לקחת נשימה עמוקה ולחוש כיצד עם כל גל אוויר שנכנס… מתמלא הגוף באנרגיה נקייה… משתחרר ממתחיו… הראש משתחרר ממחשבותיו…. וכל מה שאיננו נחוץ עוד, יוצא החוצה עם האוויר בנשיפה…. וכך עוד גל אוויר נכנס פנימה… ומשחרר עוד את כל שדורש שחרור… ומכניס פנימה עוד רוגע…שלווה… מנוחה…. מנוחה לאצבעות הרגליים….. מנוחה לכפות הרגליים… מנוחה לשוקיים (…וכך הלאה במעלה הגוף)…..ועם כל נשימה כזו, הרגיעה הולכת ומעמיקה עוד ועוד…..
וכעת, תוכלי לדמיין עצמך בביתך…. הבוקר הפציע, בני הבית יצאו, הבית שקט, את ישובה, מתרווחת לך בסלון הבית, מביטה סביב… והתחושה היא תחושה של ניקיון, שלמות… הבית סביבך כפי שתמיד חלמת ושאפת… רצונותייך התממשו… ואת מתענגת על היופי סביב… על הסדר….. כל דבר במקומו מונח… הבית מאיר… מקרין טוב… אנרגיה טובה סביב…. ובתוכך תחושת סיפוק של עשייה… של התקדמות… תחושה של רוחב לב… צלילות… בידייך את ממוללת ברכות דפי פנקס… את מבחינה כי על גביהם מצוינות המשימות הרבות שסיימת לבצע בימים שקדמו…. יום יום ומשימותיו הברוכות…. את נושמת בקלילות… ליבך רחב ועל פנייך חיוך….. את חשה אנרגיה של עשייה, אף לקראת המשימות העתידות לבוא….
וכך, בעודך ישובה, את מבחינה כי מאוורר בפינת החדר החל בפעולתו, כך מעצמו, ללא חוט או מתג הפעלה, ללא יד מכוונת… המאוורר נע באיטיות, אולם תנועתו הולכת וגוברת… את מביטה סביב ומבחינה כי פריטים בבית משנים מקומם…. את רואה לנגד עינייך חפצים מהם נפרדת, כאלה שלא נזקקת להם עוד – שבים למקומם הישן… חפצים חדשים אשר ביקשת לביתך מחפשים דרכם החוצה… משהו מתחולל ונע סביבך מבלי שתעשי דבר… בידייך, את מבחינה בדפי הפנקס מתחילים לנוע מעצמם… והנה דף אחד מתעופף לו מעלה…. ועוד דף נע לכיוון החלון הפתוח…ו הדפים כאילו מקבלים חיות ונעים אנה ואנה, כאשר אחיזתך בהם מתרופפת… איך תוכלי לדעת כך מה הן המשימות הרבות שבוצעו ומה נותר עוד לעשות?… וסביב, נדמה כאילו החלל הולך ומצטמצם… והדברים מתחוללים סביבך… מעצמם… ותוך שאת מביטה סביב, משהו בליבך גורם לך לרצות לקום… רצון עז לקום ולנוע… וכשאת קמה ממקומך את חשה את ידייך נעות בעוצמה רבה… כאילו חברו עם ליבך ועם רצונך העז… לעבר פינה מסוימת בחדר…. ובאותה פינה, נגלית לעינייך זכוכית מגדלת… זכוכית מגדלת כסופה ובוהקת… מרחיבת ראייה… מנקה הפרעות… ממקדת… את נוטלת אותה, מקרבת אל עינייך, ומבעד לזכוכית המגדלת, את יכולה להבחין כי תנועת המאוורר שוקטת….ליבך אומר לך להתקרב אליו, אל המאוורר… אין הוא מהווה עוד קושי… או איום…. ועם התקרבותך אליו, את מבחינה כי בידייך החזקות, הנחושות והמנוסות, תוכלי בנגיעה קלה, להפסיק את תנועתו….. המאוורר נענה לנגיעת ידייך… והנה, פוסקת לה הרוח…. מבעד לזכוכית המגדלת הבוהקת שבידייך נראה המאוורר כעת כעוד אביזר המונח לו בפינת החדר… בדיוק במקום בו ביקשת שיונח בו…. את מניחה מטה את זכוכית המגדלת לרגע… ואת מבחינה כי ראייתך נותרה כה צלולה…. מפוקסת….. חדה….. ובמבטך החד, יחד עם הרצון העז שבליבך והעוצמה שהינך חשה בידייך, את רואה כיצד הדברים בבית שבים למקומם….. את מבינה כי כל שעלייך לעשות, הוא להיות מודעת לליבך הפועם… לרצון הבוקע ממנו… לעוצמה שבידייך… ולהביט בחדות עינייך לעבר כל פינה ופינה בביתך…. וכל פינה בה יתמקד מבטך, שבה למצבה המסודר, הנעים, הטבעי… החפצים כולם שבים למקומם… הבית שוב מוגן…. שליו…. מרווח ומזמין….את חשה עד כמה בכוחך ובשליטתך, ליצור את הסדר בביתך…."לעשות לביתך"…..בדיוק כשם שהינך מפליאה בבישולייך… קשובה לסובבייך… מתמודדת עם תחומים חדשים שאינם מוכרים לך… מעזה…. יש בכוחך… ובליבך…. ובחדות עינייך….לראות ולרצות את כל שעלייך לעשות על מנת להקיף עצמך באנרגיה טובה… ממלאת…. מעצימה…. אשר תעניק לך את תחושות הרוגע, הקלות, הגאווה, הסיפוק… להם הינך ראויה…. וכל אלו הם חלק ממך ומגופך וישרתו אותך יותר ויותר…. בכל עת שתזדקקי להם, על מנת לעשות.
…(החזרה מהרפייה)….