בעוד מספר רגעים תצאי למסע בעקבות המטרה שלך.
אני מזמין אותך לקחת נשימה עמוקה,
שימי לב לתנוחה שבה בחרת להיכנס להרפיה…לטמפרטורה שבמקום בו את נמצאת…לתחושה של הבגדים על גופך…
ואפשרי לעצמך להתחיל להרפות ולהירגע.
עם כל שאיפה אפשרי לגוף להתמלא ברוגע ובשלווה יותר ויותר…
עם כל נשיפה שחררי החוצה את כל מה שמיותר…
שאיפה…ונשיפה…ועוד אחת…בקצב שהכי מתאים לך…ב צורה שמרגיעה אותך…
ועם כל נשימה הרוגע מעמיק יותר ויותר…
וכעת כשהרוגע עמוק יותר תוכלי להתחיל לדמיין חדר קטן, כשאת נמצאת במרכזו, החדר ריק מתוכן ומולך בקיר יש חלון סגור… משהו בך מתעורר, סקרנות להציץ החוצה ולגלות את הנוף הנשקף ממנו… את נגשת אל החלון, ממששת את התריסים הסגורים, יכולה ממש לחוש אותם כשאת מעבירה את ידייך עליהם ובנשימה אחת פותחת את החלון לרווחה…
עינייך הסקרניות מתמלאות באור…
את מגלה שבחוץ יום מואר ושמשי, שמיים כחולים בהירים וצלולים. הטמפרטורה בחוץ מאוד נעימה. אולי ברקע תשמעי ציוץ של ציפורים או את הרוח מלטפת את צמרות העצים…
והרוח מביאה אלייך ריח נקי, ריח של חופש…
עינייך סורקות את האופק ומבחינות בעפיפון, תוכלי לשים לב לצבעים שלו, ולשמחה שהוא מקרין… מרחף בשלווה עם הרוח ושט לאיטו בשמיים…לכאן ולכאן…באיטיות…בקלילות…בחופשיות…
את ממש יכולה להרגיש את החיבור לעפיפון ואיך הוא משרה עלייך שמחה וקלילות, עינייך מחייכות ומתמלאת ביצירתיות…
את שמה לב, שאת שולטת בעפיפון, בצבעים שלו, בגודל שלו, בקלילות ובמהירות שלו… ואפילו בכיוון שאליו הוא מתעופף… זה בא לך בטבעיות… וזה מאוד נעים…
וכמו שהעפיפון שלך מעוצב באופן יצירתי תוכלי להתחבר בקלות ליצירתיות שבך בכל סיטואציה…
לאחר כמה זמן שאת משחקת עם העפיפון, את בוחרת להביא אותו מהאופק הרחוק… ולקרב עוד ועוד… עד אלייך.
הוא עובר את אדן החלון ונכנס אל החדר.
כשהוא נמצא עכשיו מולך את בוחנת אותו לפרטי פרטים בעינייך הסקרניות, ואת ומגלה שהוא זוהר… את רואה רק אותו כי החדר חשוך. את לוקחת נשימה עמוקה ומתחברת ליצירתיות שבך, וככל שאת ממלאה את ריאותייך באויר את מעצימה אותה יותר ויותר ובכך, את מאפשרת לזוהר של העפיפון להתעצם ולהתפשט ולמלא את החדר באור נעים ומלטף. הצבעים של העפיפון צובעים את החדר, מקשטים את הקירות, מפיחים חיים… וככל שהאור והצבע מתפשטים החדר הולך ונעשה גדול יותר ויותר…
וכשהחדר מואר את מבחינה בשעון צבעוני תלוי על הקיר מימינו של החלון, ומיד כשאת מביטה בו הוא מתחיל לנוע, ולתקתק בצליל נעים שאת אוהבת ממש כמו מוזיקה שאת אוהבת להאזין לה, אולי שיר שאת מאוד אוהבת ונוסך בך תחושה נעימה?…
וכמו שהשעון מדויק ומראה את הזמן כך גם את מדויקת… וכמו שהשעון מתוכנן עד לרמה של שניות כך גם את יכולה להתחבר לרמת התכנון שבך…
וככל שהחדר מתמלא באור ובצבע ובצלילים כך את מתמלאת בשמחה, בשלווה וביצירתיות… הם הולכים ומתעצמים.
את עומדת במרכז החדר ומבחינה שהתכנון שלך יחד עם הדיוק צבעו את הכול לפרטי פרטים באופן וצורה מושלמים…
את מחוברת לדיוק ולתכנון וליצירתיות שבך…
העיניים הן הראי לנפש, ומתוך הנפש שלך את מביעה את כל האור והצבע והחיות שבך בצורה יצירתית…
ועכשיו קחי לעצמך כמה דקות להינות מכל מה שיצרת…
אפשרי לעצמך ליהנות מהחדר שיצרת לעצמך…
תתחברי לכל צבע ולכל פרט שיצרת…
אם תרצי תוסיפי רהיטים… אולי תמונות… אולי זיכרונות עמומים בשחור לבן יקבלו כעת צבע ויהפכו לנעימים…
ובכך תוכלי לאפשר לעצמך להתחבר לכל הרגשות שמגיעים עם כל אותם צבעים, זיכרונות והפרטים שהוספת… תוכלי לעשות כל מה שעולה על רוחך.
בעוד כדקה תשמעי אצ קולי שוב… (להמתין כדקה)
וכעת לאחר ששהית בחדרך, קחי איתך את החוויה משם, את היצירתיות, את יכולת התכנון, את הרגשת הסיפוק… או כל רגש אחר…
ואת מבחינה שוב בעפיפון שעדיין שם, ורואה שהצבעים שלו ממש מזכירים לך מטרה…
בעזרת היצירתיות שלך את מניעה אותו אל עבר החלון ומשמאלו הוא יושב על הקיר. ובכך את מבינה שבעזרת היצירתיות שלך התכנון והדיוק השגת את המטרה שלך והיא לנגד עינייך! היא שלך!
קחי איתך את מה שסייע לך בחדר… את כל מה שיצרת… את כל התחושות והיכולות שלך… ובידיעה שתמיד תוכלי לחזור ולבקר בחדר המיוחד שלך שיצרת, ולחוות ולספוג כדי להשיג את המטרות שלך, את מתחילה להיפרד… תוכלי לקחת נשימה עמוקה…
להזיז את כפות הרגליים… והידיים… ולהימתח… ולפקוח את העיניים…
ולחזור למודעות רגילה, לכאן ועכשיו…
דילוג לתוכן