מודל מילטון אריקסון – כך תשפיעו על התת מודע ותשכנעו אחרים

שפה היא יותר מאמצעי תקשורת בלבד. היא יכולה לשמש ככלי להעברת מסרים, לשכנוע ואף ככלי טיפולי. שימוש נכון בדפוסי שפה ספציפיים מסייע להעביר את המסרים המדויקים ביותר, שבסופו של דבר יעקפו את המוח המודע והבררן – ויגיעו ישירות אל תת המודע.

סיפורנו מתחיל ביועץ חינוכי אחד שטיפל בילד בעייתי והיה אובד עצות. אף מטפל לא הצליח לפתור את הבעיה; אפילו לא הורי הילד עצמו – שהיו פסיכולוגים במקצועם. לבסוף הביא היועץ את הילד למטפל בשם מילטון אריקסון.

הדבר הראשון שאריקסון עשה היה לבקש מהיועץ לשבת בצד. "אני רוצה לדבר עם הילד". באופן הזה יצר אריקסון הפרדה בין היועץ והתווית של "הילד המופרע", ובין מה שהולך לקרות מעתה והלאה. לאחר המהלך הדרמטי הזה שיצר ציפייה רבה, הן אצל הילד והן אצל היועץ ההמום, שאל אריקסון את הילד: "עד כמה תהיה מופתע לצאת מכאן היום ולגלות שהשתנית?"

הילד ההמום לא ענה, ולכן חזר אריקסון על השאלה באותה אינטונציה. לבסוף הילד ענה: "אני אהיה מאוד מופתע". כאשר אריקסון פנה ליועץ החינוכי ושאל גם אותו, הוא ענה שגם הוא יהיה מאוד מופתע. אריקסון הסכים ואמר: "נכון, אתם תהיו מאוד מופתעים".

זמן מה אחרי שהסשן הזה כבר נגמר, התקשר היועץ לאריקסון ואמר לו שהילד השתנה. הוא לא הבין איך זה קרה ומה בדיוק עשה אריקסון, אבל השינוי היה ניכר. משפט אחד הצליח לחולל שינוי משמעותי בתפישת העולם של ילד, שתויג כילד מופרע ובעייתי; וזאת משום שהוצעה לו דרך חלופית לצעוד בה.

אבי השפה האריקסוניאנית

מילטון אריקסון היה פסיכיאטר, פסיכולוג ואבי הטיפול בהיפנותרפיה קצרת מועד שחי ופעל בין 1901 ל-1980. מעבר לשיטות הטיפול הקונבנציונליות בהן השתמש, אריקסון היה גם אבי השיטה הקרויה על שמו – השיטה / השפה האריקסוניאנית. בשיטה זו השתמש אריקסון בשפה המעצימה את המטופל, הופכת את בעיותיו לנקודתיות ובכך מאפשרת מציאת פתרון בצורה מהירה וקלה יותר.

בשיטה דומה השתמשה גם המטפלת וירג'יניה סאטיר, שהייתה ההשראה למודל המרכזי של NLP בראשית דרכו, כפי שנוצר על ידי ג'ון גרינדר וריצ'ארד בנדלר. השניים השתמשו בדפוסי השפה הייחודיים של סאטיר ואריקסון, ויצרו כלי טיפולי ייחודי ל-NLP, שיכול לשמש גם ככלי השפעה ושכנוע בתחומים אחרים.

מכיוון ששפה אריקסוניאנית שימשה במקור בעת מצב של היפנוזה, המטופל היה פתוח יותר לקבל את מה שהעביר לו המטפל. בהקשר זה ראוי לציין שאין חובה להשתמש בהיפנוזה כדי להגיע להישגים דומים, וכמובן שממילא רק מטפלים שהוסמכו לכך יכולים לעסוק בהיפנוזה. גם באמצעות כניסה למצב רגיעה, המטופל יכול ללמוד בצורה מהירה ולא מודעת כישורים או דברים חדשים שיסייעו לו לפתור את הבעיה איתה הוא מתמודד.

גם הכניסה למצב הרגיעה מתבצעת באמצעות מודל מילטון. זה מתחיל על ידי ביסוס רפור (כימיה), וממשיך באמצעות שילוב של משפטי אמת ומשפטי הובלה. משפט אמת משמש לתיאור המצב הקיים, כדי ליצור נקודות עיגון במציאות, ומשפט הובלה משמש כדי להוביל את המטופל למצב הרצוי לנו: "שבו בנוחות על הכיסא"… "הרגישו כיצד הרוגע מתפשט בגוף"… "דמיינו שאתם במקום שליו"… וכן הלאה.


לאחר שהמטפל ביסס רפור עם המטופל, ולאחר שהמטופל נמצא במצב רגיעה המאפשר למידה עמוקה ויעילה – ניתן להתחיל להשתמש במלוא השפה האריקסוניאנית, הכוללת 16 דפוסים שונים של השמטות, הכללות ועיוותים. הנה כמה דוגמאות:

  • "כשתסיימו לקרוא את המאמר, יכולת השכנוע שלכם תשתדרג משמעותית".
  • "כעת אתם מתחילים להבין את בסיס השפה האריקסוניאנית, ובסיום תהיה לכם הבנה מלאה יותר של השיטה".
  • "אילו סוגי מזון אתם אוכלים כדי לשמור על המשקל?"
  • "שמתם לב שהמשפטים האלה כתובים בשפה אריקסוניאנית?"
  • "ברגע שתתחילו להשתמש במה שלמדתם, תבינו שעשיתם החלטה טובה".

כל המשפטים הללו כוללים מראש הנחות חבויות מסוימות, שבעצם מהוות את המטרה אותה אנו רוצים להשיג. כשאנו מדברים בזמן הווה ועתיד באמצעות כל אחד מ-16 דפוסי השפה של אריקסון, אנחנו למעשה מנחים את המטופל להתכוונן לתוצאה המבוקשת.

באותו אופן ניתן להשתמש במודל מילטון ככלי לשכנוע גם בנסיבות אחרות, שאינן טיפוליות – דיון או ויכוח בין אנשים, מכירת מוצרים או שירותים, שכנוע לצרכים פוליטיים ועוד.


כעת אתם ודאי סקרנים לדעת כיצד תוכלו גם אתם להשתמש במודל מילטון לצרכים שלכם; בין אם אתם מטפלים, ובין אם אתם מעוניינים ליצור שינוי בחייכם.

לקבלת פרטים נוספים אודות הכשרת NLP מקיפה בחסות אוניברסיטת חיפה, צרו קשר בטופס ונחזור אליכם בהקדם.


הוסף/הוסיפי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *