מפגש עם הילד הפנימי
1. הכותבת- עדית אהרונוביץ
2. מטרת ההדמיה: פתרון בעיות–עבר, פגישה עם הילד הפנימי.
( לאחר הכנסה להרפייה)
דמיינו עצמכם נמצאים בחצר גדולה… החצר נראית לכם מוכרת… רצפתה עשויה אבני פסיפס היוצרות ציור בדיוק בצבעים האהובים עליכם כל כך… בצדי החצר פזורות אבנים וביניהם פרחים ועצים השופעים פירות : עץ לימון שפרותיו צהובים, פומלית, אשכולית אדומה . .. ועוד פירות אהובים עליכם במיוחד…..אפשרו לעצמכם להתבונן בעצים… להתקרב לאחד מהם …אתם מושיטים את ידכם… קוטפים את הפרי… מריחים את ריחו המיוחד… קולפים אותו ומכניסים לפיכם… הטעם מתפשט בכל חלל הפה וגורם לכם עונג רב…
במרכז החצר עומד בית רחב ידיים, בעל תקרה נמוכה. במרכז הבית ישנה דלת מיוחדת… אתם מרגישים צורך עז לפתוח את הדלת… יש לכם תחושה שמישהו קורא לכם מבפנים…. אתם ניגשים לידית והדלת נפתחת בקלות… פותחים אותה ופוסעים פנימה… מרגישים נינוחות… משהו מוכר… תחושה שהגעתם הביתה… אתם פוסעים לאט לאט פנימה………. מרגישים חמימות…..מתבוננים בקירות עליהם תלויות תמונות עם ציורים מוכרים ….. מגיעים למטבח וממנו עולה ריח תבשילים המזכיר לכם את ילדותכם… געגועים לבית בו גדלתם מציפים אתכם… אתם מגיעים לחדר השינה…. בפתח אתם מריחים ריח נפלא… נושמים נשימה עמוקה ושואפים את הריח המרענן של המצעים הנקיים…. אתם נשכבים על המיטה מרגישים רכות, חמימות ואהבה … משהו קורא לכם להמשיך בדרך… אתם קמים בקלילות וממשיכים לעבור בין החדרים….
אתם רואים דלת…. סקרנים לדעת להיכן היא מובילה…. לפניכם גרם מדרגות צר… אתם מתחילים לרדת בו… הלחות הגבוהה והקרירות גורמים לכם צמרמורת קלה בכל הגוף…. אתם יורדים בזהירות מדרגה אחר מדרגה ….. המדרגות מעט עקומות…. אתם אוחזים בקירות … וממשיכים לרדת… משהו מושך אתכם… מרחוק אתם שומעים קול בכי חרישי…. הגעתם למטה…. אתם ניצבים בפתח של חדר… ללא דלת…. כשעינכם מתרגלות אל החושך אתם מתקדמים לעבר הקול… ואתם רואים ילד קטן… יושב בפינה… רגליו מקופלות… ראשו טמון בין ידיו הוא לבוש בגד אפור… אתם ניגשים לילד ושואלים בעדינות מה שמו…. הוא מסרב לענות וממשיך לבכות… אתם רוצים לגעת בו … הילד מתחמק…. כשאתם מתקרבים עוד … אתם מזהים שזה הילד או הילדה שבכם…. התרגשות אוחזת בכם… בגופכם עוברת צמרמורת… בלבול…. אתם מתיישבים ליד הילד ומספרים לו שמזה זמן רב אתם מחפשים אותו…. מתארים כמה אתם מתרגשים לפגוש אותו וכמה אתם אוהבים אותו…
המפגש וההתרגשות גרמה לכם לעייפות גדולה….
במרכז החדר אתם מבחינים במיטה….למראשותיה מצעים נקיים וריחניים ושמיכה רכה , מחממת ונעימה… אתם פורשים את המצעים על המיטה ומבקשים מהילד או הילדה שבכם להתקרב אליכם… הילד שבכם מתקרב מעט… מתיישב בקצה המיטה…. אתם מניחים את הראש על המצעים הרכים… ונרדמים….
אינכם יודעים כמה זמן עבר….. מרגישים תזוזה קלה לידכם… פותחים עיניים ורואים את הילד שבכם שוכב בקצה השמיכה ובכל פעם מתקרב אליכם יותר ויותר…. מרגישים את השמיכה זזה והילד מתקרב עוד ועוד… עד שידו הקטנה… מחבקת את צווארכם… אתם מרגישים ושומעים את הנשימות שלו… מתערבבות עם הנשימות שלכם… והוא לוחש לכם: "אני רוצה חיבוק"… הדמעות שוטפות את הפנים והצוואר … אתם מחבקים את הילד שבכם בחום… הוא מחבק אתכם בחוזקה…. אהבה של שנים מתממשת ברגעים אלה… אתם מתחברים אט אט לילד הפנימי שלכם… כל העולם מחייך אליכם…
כעת אהיה בשקט למשך דקה… בזמן זה אפשרו לעוד ועוד אנרגיית חיים ואהבה להיכנס אליכם … החיבור בינכם ובין הילד הפנימי ממלא אתכם…. כשתשמעו את קולי שוב בעוד כדקה תוכלו כבר לחוש שאתם גדושים באהבה לילד הפנימי שלכם… אתם יכולים ליהנות מהדקה המתחילה עכשיו….
אתם נשארים חבוקים עד שהבוקר עולה…
בבוקר אתם מלבישים את הילד בבגד צבעוני שמונח על גב הכיסא…… עולים יחד למעלה בגרם המדרגות… כשאתם והילד הפנימי אוחזים ידיים… עוזבים את הבית עם הגינה הנפלאה ועצי הפרי… מדלגים יד ביד… קופצים.. מאושרים… מסביבכם פרפרים צבעוניים וציפורים… השמחים בשמחתכם… אתם צועדים בשביל ובו אבנים צבעוניות… צחוקכם מצטרף לקולות צחוקם של ילדים והורים נוספים ברקע… מלאי שמחת חיים…
עוד מעט יגיע הזמן לחזור… ועם האושר והשמחה… אתם מוזמנים… להיפרד מהילד לשלום או לשאת אותו אתכם בליבכם בהבטחה… בתקווה… שמעתה והלאה בכל פעם שתרצו תוכלו להיפגש שוב… להרגיש את החמימות והאהבה והידיעה שיש לכם זה את זה..
אתם מוזמנים לחזור אט אט לחדר הזה… לערנות רגילה… ולמודעות מלאה…
להניע את כפות הידיים… את הרגליים… לנשום נשימה עמוקה כדי לעורר את הגוף… וכשמתאים לכם – לפקוח את העיניים….