תמלול פודקאסט שהתקיים עם דפנה רטר ונוגה רטר:
דפנה: אז אני היה לי את הזמן. התקשרנו אליה, אמרנו "ההורים הגיעו. תחזרי". היא התחילה לחזור, לבינתיים אני דיברתי איתם והכנתי אותם לשינוי הזה. וזה היה נורא, נורא חשוב, כי הם היו הורים מאוד, מאוד מגוננים בגלל ההיסטוריה.
נוגה: ברור.
דפנה: היא חזרה הביתה מלאה בביטחון ובידיעה שזהו, היא עצמאית, היא יכולה לעשות דברים לבד. וזה לא פגש טוב את הבן זוג שלה. זה עושה לי צמרמורת רק מלהיזכר מזה.
(מנגינת פתיח)
דפנה: שלום! ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט שלנו- חיים לפי ה- NLP. פודקאסט שאנחנו מקליטות באהבה רבה לתחום הזה. תחום שבעבר היה בעיקר לתלמידים שלנו, ובאיזשהו שלב אמרנו בואו ננגיש אותו לקהל הרחב. ואנחנו פשוט מתרגמות תכנים מהעולם המקסים, הקסום הזה של ה- NLP לכם. היום אנחנו הולכות לדבר על השגת שינוי. בן אדם מגיע ויש לו בעיה, מה עושים? נוגה, יקירתי, אהובתי, מה עושים? בן אדם מגיע עם בעיה.
נוגה: אז איזה כיף להיות כאן. זאת שאלה מאוד מפורסמת שמן הסתם הרבה אנשים שואלים אותה. בהרבה מאוד שיטות טיפול אם בן אדם מגיע עם איזשהו נושא שקשה לו, מתחילים מלדבר על הבעיה שלו, נכון?
דפנה: נכון. יש בעיה עם לדבר על הבעיה?
נוגה: (מצחקקת) בהחלט יש עם זה בעיה רצינית מאוד. הרבה אנשים רגילים כל הזמן לדבר על הבעיות שלהם. ולדבר ולנתח ולשתף, ועל התקיעות, ולמה זה התחיל? ובוא נחזור לעבר ובוא נדבר ונדבר ונדבר. אני רוצה לשאול אותך, האם ה- NLP חושב שזה מקדם אותנו?
דפנה: אז ככה, לפי ה- NLP באמת לדבר על הבעיה זה לא מקדם אותנו. זה משאיר אותנו באותו מקום. אנחנו ממשיכות להסתובב במעגלים סביב אותו הדבר. ואפשר לראות טיפולים ארוכים שבהם אנשים מדברים המון, המון על הבעיות שלהם. לכן מה שאנחנו נעשה ב- NLP זה שאנחנו נדבר על מטרה. מה אתה רוצה? עכשיו, מה טוב במטרה? בואי נחשוב רגע. אם אנחנו מדברים על בעיה, אז באיזה זמן אנחנו?
נוגה: מן הסתם בזמן הווה, אני עכשיו מתארת את הקושי.
דפנה: כאן ועכשיו, וזה יכול ללכת אולי גם לעבר.
נוגה: נכון.
דפנה: מה קורה כשאני מדברת על מטרה?
נוגה: את מופנית לעתיד.
דפנה: בדיוק. ומה היתרון בלדבר על העתיד? למה כדאי לי דווקא לקחת בן אדם לעתיד? זה עוד לא קרה. מה העניין?
נוגה: מה שעדיין לא קרה אנחנו יכולים להחליט איך אנחנו רוצים שהוא יהיה. מה שקורה עכשיו קורה. מה שהיה בעבר כבר קרה, אז אין לנו כל כך שליטה על זה. אבל מה שיהיה בעתיד אם נתכוונן לשם, אז הסיכוי שנצליח להגיע לשם הוא עולה. אני כן אעשה ספוילר ואני אגיד שהפרק הבא כן יעסוק בבעיות, אבל מתוך מקום אחר. אחרי שכבר נגדיר מטרה והיא מוגדרת לפי ה- NLP, אז אנחנו כן נדבר על בעיה, אבל אז אתם גם תבינו מה ההבדל.
דפנה: נכון. ובעצם הפרק הזה שאנחנו מקליטות עכשיו הוא יש לו שני חלקים, אנחנו עכשיו בחלק הראשון שלו, שבו נדבר על מטרה ואיך מגדירים מטרה. אגב, יש גופים בתוך ה- NLP שמדברים על תוצאה. מה שאנחנו נגיד מטרה, יש אנשים שמתייחסים אליה כתוצאה.
נוגה: כן.
דפנה: אז היתרונות של לדבר על מטרה זה שיש בה משהו שהוא מדאיג. אפשר לראות איך אני מתקדם. אני מכוון לשינוי. מסתכל קדימה ומכוון לשינוי ולא שוקע ככה עמוק בתוך המצב שבו אני נמצא היום. יש פה גם איזה תיאום ציפיות. אוקי, אתה רוצה להגיע לאיזשהו שינוי, מהו? בוא נדבר עליו.
נוגה: כן. ואולי בהקשר הזה אני אגיד שכשהייתי בתיכון הייתה לי חברה מאוד טובה שהיא הייתה בטיפול פסיכולוגי, ואני בתקופה הזאתי כבר הייתי עמוק בתוך ה- NLP, בדיוק חזרתי מלימודי NLP יחד איתך בארה"ב, בקליפורניה. והיא הייתה בתוך הטיפול הפסיכולוגי כבר יותר משנתיים. ושאלתי אותה האם היא מרוצה מהטיפול? והיא אומרת בטח, הוא מאוד עוזר. שאלתי אותה אוקי, במה הוא עוזר? אז היא אמרה אנחנו מדברות, זה מאוורר, היא נותנת לי כל מיני נקודות מבט שונות. אז אמרתי לה אוקי, זה באמת נשמע מעולה. מתי הטיפול יסתיים? אז היא אמרה לי אני לא יודעת. איך את תדעי שהטיפול עבד? מה יהיה הדבר שכשהוא יקרה את תהיי מרוצה מהטיפול ואת תגידי השגנו פה את מה שהיינו צריכות להשיג ואפשר לסיים אותו ולהמשיך הלאה? והיא אומרת לי שוב, אני לא יודעת. ומה
ש- NLP נותן זה לדעת בצורה מאוד ברורה מהי המטרה של הטיפול, דרכים למדוד אותה. כשהבן אדם יגיע אל המטרה שהוא הגדיר כבר בפגישה הראשונה, הטיפול מסתיים. אין פה משהו שהוא מאוד, מאוד ארוך והוא אמורפי ולא ברור. וזה בעיני נורא חשוב.
דפנה: בגלל זה גם הטיפולים של NLP הם טיפולים מאוד קצרים.
נוגה: נכון. מאוד ממוקדים.
דפנה: ממוקד, קצר, אפקטיבי, יעיל. זה הקסם.
נוגה: כן.
דפנה: אני רק אגיד שכשאנחנו נסיים את הפרק הזה, אנחנו רוצים לתת לכם מתנה. היא תופיע גם בסוף בכל הקישורים של הפרק, אז שווה להישאר עד הסוף כי יש לנו משהו טוב להציע לכם.
נוגה: נכון, בהקשר הזה. כן.
דפנה: כן. אוקי. אז בעצם מגיע בן אדם לטיפול או להנחיה, ב- NLP אנחנו יותר מדברים בשפה של הנחיה, אז מה תהיה השאלה הראשונה שנשאל אותו?
נוגה: השאלה הראשונה, הראשונה, הראשונה שכל "NLP-סט" מכיר זה מה אתה רוצה להשיג? או מהי המטרה שלך? השאלה הזאתי היא מעולה, כי אנשים רגילים ומאוד קל להם, האזור הטבעי שלהם זה קודם כל לדבר על הבעיות שלהם. עכשיו באמת הרבה פעמים זה ממש לא מקדם. אולי זה אפילו נותן לאדם לשקוע בתוך הקושי כשאין מה לעשות, זה המצב הנתון עכשיו. השאלה הזאתי מכריחה את האדם לרוץ, לפנות אל העתיד שלו ולהתמקד במה הוא רוצה. האם אנשים יודעים? שכשאנחנו שואלים אותם מה אתה רוצה להשיג, הם יודעים?
דפנה: זהו, לפעמים אנשים לא יודעים.
נוגה: כן.
דפנה: ממש הם לא יודעים. הם כאילו מתיישבים באוטו, אם אנחנו ניקח את הדימוי שילווה אותנו לאורך כל שני הפרקים הקרובים, בן אדם מתיישב באוטו ובוא נגיד שתוכנת ה- WAZE היא כמו התת מודע שלנו, היא יודעת המון. הרי מה אנחנו יודעים על מה קורה בכבישים? איפה יש פקקים, איפה יש חסימות, איפה יש מעגל תנועה, איפה יש רמזור, איפה יש… אנחנו לא יודעים כלום, כן? זאת אומרת אנחנו הרבה פעמים לא יודעים מה המצב בזמן אמת, איפה יש מכמונת מהירות ואיפה יש תחנה, איפה יש משטרה ואיפה יש תחנת דלק. ה- WAZE יודע הכול בשבילנו, כמו התת מודע שלנו שיודע הכול. והתת מודע שם בשביל לשרת אותנו, אבל אנחנו צריכים להגיד לו מה לעשות. זאת אומרת אם אנחנו נגיד ל- WAZE אוקי, אני עכשיו נמצא פה ולא טוב לי.
נוגה: נכון.
דפנה: מה ה- WAZE יעשה עם זה?
נוגה: נכון.
דפנה: ה- WAZE צריך לדעת מה המטרה, מה היעד, לאן אנחנו רוצים להגיע.
נוגה: כן. אז בואי נמשיך את הקו הזה ונגיד אוקי, אז בן אדם אומר היום יש לי חרדות ואני לא רוצה שיהיו לי חרדות. זה מה שאני רוצה- שלא יהיו לי חרדות.
דפנה: באמת באופן טבעי מה שקורה זה שבן אדם לוקח את הבעיות שיש לו ואומר- לא זה.
נוגה: לא את הבעיות.
דפנה: והוא רוצה לדבר על הבעיות שלו. והאתגר הראשון זה בעצם להביא בן אדם ל- לדבר קדימה ולדבר חיובי. כי הרי ברגע שאתה צריך להגדיר מטרה, אתה צריך להגיד מה אתה כן רוצה ולא מה אתה לא רוצה. ואנשים רגילים להגיד- זה לא טוב לי. כאן לא טוב לי.
נוגה: למה זה כל כך חשוב שבן אדם יגיד מה הוא כן רוצה ולא את מה שהוא לא רוצה?
דפנה: אם אנחנו ממשיכים עם ה- WAZE, אם לא נגיד לו לאן לנסוע- הוא לא ייסע.
נוגה: אה הא. אוקי. אבל בהקשר הזה נוסיף שהתת מודע שלנו הוא לא מבין שלילה. אם אני אגיד לכם עכשיו לא לחשוב על תופעת טבע מיוחדת שבה יש זברה ירוקה, ולא לחשוב על איזה פסים שלה ירוקים, הפסים שאמורים להיות לבנים או הפסים שאמורים להיות שחורים, מה יהיה ירוק? אבל אל תחשבו על זה. רוב הסיכוי… את צוחקת, כי גם את כרגע חשבת על זה, איזה פסים יהיו ירוקים, נכון? הלבנים או השחורים. כשאנחנו אומרים מה אנחנו לא רוצים, התת מודע שלנו לא מבין את זה והוא פשוט משמיט את המילה הזאת. כשאני עובדת עם ילדים, ואם יש פה אנשים שעובדים עם ילדים, אז משהו נורא נחמד לעשות זה כשילד אומר אני לא רוצה להתבייש, אני לא רוצה לצעוק, אני לא רוצה להרביץ, אני לא רוצה להיעלב, אני לא רוצה להילחץ, אני לא, לא, לא, לא… להגיד לו בוא תיקח דף ובוא תכתוב את זה, אם הוא כבר בגיל שהוא יכול לכתוב. ועכשיו רק תמחק את המילה לא, כי זאת מילה שיש לנו חלק במוח שלא מבין אותה. ותקריא לי מה עכשיו המוח שלך שומע. וילדים נורא צוחקים מזה, כי מה שהם קוראים עכשיו המוח שלהם שומע- אני רוצה לצעוק, אני רוצה לריב, אני רוצה להיות ביישן, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה, ואומרים לא, אבל זה לא מה שאני רוצה. אבל זה מה שהמוח מבין. אז צריך…
דפנה: אז באמת צריך להבין איך התת מודע שלנו קולט דברים.
נוגה: כן.
דפנה: התת מודע שלנו הוא לא לוגי. המודע שלנו הוא לוגי. המודע שלנו יודע אחד ועוד אחד שווה שתיים, אחד פחות אחד שווה אפס. זה המודע שלנו, הוא מאוד לוגי. וכשאנחנו אומרים לא, אנחנו בעצם עושים כאילו פעולת חיסור. אין את זה לתת מודע. למה? איך מגיעים בעצם? איך מגיע מידע לתת מודע שלנו? איך אנחנו קולטים מידע?
נוגה: דרך החושים.
דפנה: מה שאני רואה. האם יש דבר כזה לא תמונה? ההפך מתמונה. דרך שמיעה, צלילים, קולות. האם יש דבר כזה לא פסנתר? לא כינור? ההפך מאקורדיון?
(צוחקות)
נוגה: אין לי מושג מה זה ההפך מאקורדיון. אוקי.
דפנה: האם יש לנו ההפך מריח של דשא קצור? האם יש לנו ההפך מטעם של גלידה? אין לנו. אז מה שנכנס לתת מודע, נכנס דרך החושים. ואחר כך אנחנו עושים שם המון, המון עיבוד, ובהמשך זה מגיע גם לחלק המודע שלנו. השפה שלנו, המילים שבה אנחנו מדברים, הן כבר המודע שלנו.
נוגה: אה הא.
דפנה: אוקי? ובמודע אנחנו יכולים לעשות המון להטוטים כאלה לוגים. אבל ב- NLP אנחנו ממש עובדים הרבה, הרבה יותר עמוק, ולכן אנחנו נדבר כל הזמן עם התת מודע שלנו. ולצורך העניין התת מודע שלנו, המשל לתת מודע שלנו יהיה תוכנת ה- WAZE, אוקי? אז אנחנו אומרים ב- NLP שיש הנחת יסוד שאומרת שהאנרגיה זורמת למקום שאליו מופנית תשומת הלב. אני לפני… כשהייתי בת 16 הייתה לי תאונת דרכים, תאונה עם כלי חקלאי בקיבוץ. דרס אותי איזשהו כלי חקלאי כבד מאוד. דרס לי את המרפק. ומאז המרפק שלי… המרפק שלי מיד אחר כך היה מעוות לגמרי. הכול פה היה מנופח לגמרי. ועד היום נשאר לי פה עיוות במרפק. מי שרואה, יכול לראות את זה. בכל מקרה, אני במשך שנים הסתכלתי לאנשים על הקו היפה הזה של המרפק שלהם.
נוגה: וקינאת.
דפנה: וכן, חשבתי שזה כל כך יפה הקו המרפק הזה שלהם, שאצלי הוא התעוות. כשאני חושבת שיש מעט מאוד אנשים בעולם…
נוגה: שהאנרגיה שלהם מופנית למרפקים.
דפנה: (צוחקת).
נוגה: בדיוק.
דפנה: אני מאמינה שגם אתם עד היום, הצופים הנחמדים שלנו, לא הפניתם הרבה תשומת לב לקו של מרפק. אחד מאיתנו יש לך חצ'קונים, אתה מסתכל כמה בן אדם מחוצ'קן, ואם יש לך… כל אחד…
נוגה: יותר מדי נמשים, פחות מדי נמשים.
דפנה: יש את העניין הזה- כל הפוסל במומו הוא פוסל. כשאנחנו מסתכלים על הפגמים שלנו, מחפשים אותם באנשים אחרים ו… אז האנרגיה שלנו מתכווננת, הולכת למקום שבו אנחנו מתמקדים.
נוגה: כן. נגיד כשאנחנו נגיד בהיריון, אז פתאום רואים מלא אנשים בהיריון.
דפנה: ואם קנית טויוטה…
נוגה: בדיוק. לכולם יש טויוטה בכביש. אז זה באמת אם התשומת לב היא שם- האנרגיות מופנות לשם ואז… כן.
דפנה: נכון. עכשיו, אם בן אדם מגיע לטיפול והוא מדבר כל הזמן על הבעיה שלו ועל הקושי שלו, וכמה זה כבד לו ומעיק לו ורע לו ולא טוב לו…
נוגה: לשם האנרגיה מופנית.
דפנה: בדיוק. ואם הוא התכוונן קדימה והוא אומר- אני רוצה להגיע למצב שבו… עכשיו, אם הוא מגיע עם חרדות, עכשיו הוא צריך לחשוב מה זה אומר להיות בחיים נטולי חרדות. אני רוצה להיות בטוח בעצמי. אני רוצה לנהוג. אני רוצה… אוקי? תכף אנחנו נדבר גם באמת על מה זה אומר להגדיר מטרה כמו שצריך, ומה צריך להיות במטרה הזאת. אבל דיברנו עכשיו כבר על זה שהיא חייבת להיות חיובית. וברגע שהיא חיובית ואני מתמקדת על לאן כן, אני לא מעניין אותי פה, אני רוצה להגיע ל… אני יודעת מה? לחרמון.
נוגה: כן.
דפנה: בא לי להגיע למקום עם קור.
נוגה: ה- WAZE כבר יודע להתחיל, הוא יודע למה הכיוון הכללי. אני אגיד יותר מזה, הרבה פעמים כשאני שואלת אנשים בסוף הפגישה הראשונה בטיפול עם מה הם יוצאים מהפגישה הזאתי? איך הם מסכמים אותה? אז הם… אני ממש מצטטת אותם, והם אומרים קודם כל- באופטימיות ובתקווה. למה? מאיפה האופטימיות הזאת מגיעה? איך פתאום יש תקווה? כי אם היינו במשך 50 דקות או במשך 60 דקות מדברים על הבעיה, זה לא היה מעורר כל כך הרבה תקווה וזה לא היה כל כך אופטימי. אבל כשלוקחים את האדם אל העתיד, מכריחים אותו דרך שאלות שמובילות להתמקד במה הוא כן רוצה, והאנרגיה מופנית לשם, לתשומת הלב, כן יש בזה משהו אופטימי. יש בזה משהו שהוא לגמרי מעורר תקווה וזה נורא, נורא חשוב. אז אם אני אומרת שאני רוצה להיות מאושרת, זה מה שאני אומרת ל- WAZE, אני רוצה להיות מאושרת…
דפנה: כן, מי לא רוצה להיות מאושר או רגוע?
נוגה: נכון.
דפנה: או בטוחה בעצמי.
נוגה: ומאושרת. נכון.
דפנה: כן. לאהוב את עצמי.
נוגה: כן.
דפנה: כל מיני מטרות כאלה נורא, נורא, נורא גדולות. זה בערך כמו לשבת באוטו ולהגיד אוקי, WAZE יקר, תביא אותי למקום מעניין. קח אותי.
נוגה: למקום יפה.
דפנה: קח אותי למקום יפה. לנקודת נוף, תצפית נחמדה.
נוגה: אולי הוא חושב שמדבר זה יפה, למרות שעכשיו קיץ וחם.
דפנה: וגם די בא לי להגיע לחרמון אמרנו.
נוגה: נכון.
דפנה: אז ה- WAZE לא ייקח אותי. הוא לא יודע לאן. הוא צריך כתובת מאוד מדויקת. עכשיו מה זה אומר כתובת מדויקת? זה אומר להוריד את זה לרמת פירוט יותר נמוכה ולהגיד אוקי, כשתהיי מאושרת- מה תעשי? אנחנו רוצים מרכיב התנהגותי.
נוגה: זהו. רציתי להגיד שדיברנו בפרק 25 על מעגל החוויה האנושית, ואמרנו שאנחנו חווים את העולם דרך שלושה פלחים- התנהגות, מחשבות ורגשות. עכשיו, כשאנחנו מגדירים מטרה, כדי שהיא תהיה מספיק מפורטת, במירכאות- כאילו כמו לתת ל- WAZE כתובת של מספר של בית בתוך רחוב בתוך עיר, ולא רק להגיד לו איזה משהו מאוד גדול- קח אותי למקום יפה במדינת ישראל. אז אנחנו כדי שזה יהיה מספיק מפורט, אנחנו עובדים על המרכיב ההתנהגותי בתוך מעגל החוויה. וזה אומר שבן אדם כשמגדיר מטרה הוא צריך להגיד באופן פרקטי התנהגות שכשהיא תקרה הוא ידע להגיד שהוא השיג את המטרה, או שהוא חי בתוך המטרה. אז בוא ניקח מישהי שרוצה להיות באמת נטולת חרדות, ואז היא אומרת- אני לא רוצה שיהיו לי חרדות. אוקי, בוא נעביר את זה לשפה חיובית- אני רוצה להיות רגועה לאורך היום ולהיות עצמאית. אוקי. מה זה אומר להיות רגועה? מה זה אומר להיות עצמאית?
דפנה: ואז גם לשאול אותה- כשלא יהיו לך חרדות, מה תעשי שהיום את לא עושה?
נוגה: איך תתנהגי? איך זה יבוא לידי ביטוי ברמה ההתנהגותית?
דפנה: כן. ואז היא יכולה להגיד- אה, אם לא יהיו לי חרדות אז אני אסע מחוץ לעיר. אה, אוקי. הנה, זה כבר התנהגותי- לנהוג מחוץ לעיר.
נוגה: בדיוק. כן, הנשימה שלי תהיה איטית ואני ארגיש שקל לי לנשום לאורך כל היום. כי אנשים שסובלים מחרדות הרבה פעמים…
דפנה: אני אשן לילה שלם.
נוגה: נכון. לפני שאני אלך לישון המחשבות שיהיו לי זה מחשבות על מה אני הולכת לעשות מחר, ואני אהיה עם זה בחיוך.
דפנה: כן. אני אחשוב מה הולך… איזה דברים טובים הולכים לקרות לי במהלך היום. כי הרי מה מאוד מזין חרדה? כל מיני תרחישים קטסטרופליים כאלה. ואנחנו לא רוצים, אם אישה באה ואומרת אני לא רוצה את התרחישים הקטסטרופליים, מה כן?
נוגה: מה כן?
דפנה: אוקי. מה כן? נחשוב שהולכים לקרות לי דברים טובים היום.
נוגה: נכון. אז זה מאוד, מאוד חשוב. אז בעצם שני הסעיפים האלה בתוך הגדרת מטרה זה לוודא שהמטרה היא חיובית ושהמטרה היא מפורטת עם מרכיב התנהגותי. זה בעצם מה שמאפשר לנו ללמוד איך לעבוד עם תוכנת ה- WAZE בצורה הנכונה, ולהגדיר כתובת ברורה
ל- WAZE כדי להתחיל לנסוע לשם. האם אני יכולה להגדיר מטרה? בוא נגיד אני סובלת עכשיו מאיזושהי מחלה ויש לי כאבים ואני מגדירה את המטרה בנוסח הבא: אני עכשיו בריאה, או אני עכשיו רגועה, אני עכשיו נוסעת מחוץ לעיר. האם אפשר לדבר בלשון הווה על המטרה?
דפנה: כדי לקדם את עצמי לשינוי שאני רוצה.
נוגה: כן. לעשות איזה מן fake כזה של…
דפנה: יש תחום כזה שנקרא affirmations, שבעצם בא ואומר- תסתכלי במראה ותגידי אני אוהבת את עצמי. אני בריאה. עכשיו, מה שקורה במצב הזה, לפחות לפי הגישה של ה- NLP, אז
ה- affirmations האלה הם בעייתיים מאוד. כי התת מודע בודק ואומר לא, את לא בריאה, כי יש לך עכשיו גידול באיזשהו מקום, יש לך עכשיו כאבים באיזשהו מקום, יש לך עכשיו דלקת באיזשהו מקום. התת מודע אומר- המשפט הזה הוא שקרי. אבל אם אני אגיד את המשפט- אני עומדת להבריא, התת מודע לא יכול להגיד שזה משפט שקרי. הוא גם לא יכול להגיד שזה משפט אמיתי.
נוגה: כן.
דפנה: מה שהוא יכול להגיד זה- וואלה? אני מקווה שכן. אולי כן. אה, לשם את רוצה להגיע? אני אכוון אותך לשם.
נוגה: אה הא.
דפנה: ועוד נושא שמאוד מאוד חשוב לנו לשאול לגבי מטרה זה האם זה בשליטתך?
נוגה: אה הא.
דפנה: מגיעה אישה ואומרת אני מחפשת זוגיות. האם זה בשליטתך?
נוגה: כן.
דפנה: כי אני מחפשת, אני יוצאת לדייטים, אני נמצאת באפליקציות הנכונות, לא מוצאת זוגיות כבר הרבה זמן. ואני נורא מתוסכלת מזה ואני… השעון מתקתק ואני כבר בת 34, וגם אמא לוחצת כבר, רוצה חתונה ונכדים, ומה יהיה?
נוגה: מקווה שאין פה איזה מסר סמוי, כי אני עוד לא בת 34.
דפנה: לא, עוד מעט 23 והכול טוב. ולאמא שלך כבר אימצתי נכדים, אני רגועה.
נוגה: בסדר.
דפנה: (מצחקקת). אז מה את אומרת, זה בשליטת… אז קודם כל, אני רק אגיד שעיקרון נורא, נורא חשוב ב- NLP זה שהמטרה חייבת להיות בשליטתך. מי שמגיע אלינו להנחיה ב- NLP, לטיפול ב- NLP, וגם אתם, אתם בבית. אתם רוצים עכשיו להתחיל לטפל בעצמכם בכלים האלה, אז האם מה שאתם רוצים הוא בשליטתכם?
נוגה: זהו, אז אני רק אגיד למה זה בכלל חשוב. כי אנחנו לא יכולים לעבוד עם אנשים שלא נמצאים כאן או שלא רוצים את השינוי. לדוגמה אם מישהי באה ואומרת אני רוצה לעבוד על התקשורת שלי עם בעלי ואני רוצה שבעלי יהיה יותר נחמד ויותר סבלני אליי. אז הנה, אז זה מפורט וזה חיובי, זאת אחלה של מטרה, אבל אין לה שליטה על זה.
דפנה: כן. גם אם אנחנו יושבים באוטו שלנו עם ה- WAZE שלנו, אז אנחנו לא יכולים להגיד
ל- WAZE קח את בעלי לחרמון.
נוגה: נכון.
דפנה: כי ה- WAZE לוקח אותנו עם האוטו שלנו.
נוגה: ה- WAZE הזה הוא מה זה כיפי שאנחנו לאורך כל הפודקאסט מדברות עליו.
דפנה: כן. אז מאוד, מאוד חשוב שהמטרה תהיה בשליטתו של האדם.
נוגה: כן. ואז באה בחורה בת 34 ואומרת- אבל אני עושה את כל מה שאני יכולה ויש פה… אין גברים בשוק, או הגברים בישראל זה לא מה שהיה פעם, זה משפט שאני שומעת הרבה. אז מה נעשה במצב כזה?
דפנה: אז אנחנו נשאל אותה אם כך, מה כן בשליטתך?
נוגה: כן.
דפנה: ואם היא תגיד אין שום דבר בשליטתי, וואלה, אני לא יכולה לעזור לך.
נוגה: אה הא.
דפנה: אוקי? אז אם מגיעה אישה ואומרת הבעל שלי נורא מעצבן אותי. פשוט מעצבן. הוא לא קשוב, הוא לא מתחשב, הוא לא בסדר, טה-טה-טה… אוקי, הוא לא מסכים לבוא לטיפול, אנחנו עדיין יכולים לעשות אפילו טיפול זוגי רק לה. זה אפשרי. ואז אנחנו נשאל מה כן בשליטתך? אז בשליטתי נגיד להגיב אליו יותר ברוגע, בשליטתי לאהוב אותו, לקבל אותו, בשליטתי… בואו נבדוק מה, כל מצב ומה שהוא מזמין. ונורא נורא חשוב להגדיר מה בשליטתי.
נוגה: כן.
דפנה: רק מה שבשליטתי.
נוגה: השאלה הזאתי היא שאלה מאוד, מאוד חכמה בגלל מה שהיא עושה, זה שהיא בעצם מזמינה את האדם, מובילה אותו לקחת אחריות על המצב עכשיו ולקחת אחריות גם על השגת המטרה. זאת אומרת אם זה רק… זה בעלה שמעצבן אותה ואין לה מה לעשות עם זה, או היא עושה כל מה שהיא יכולה וזה לא עוזר, אז אין לנו איך לעזור. אבל אם היא תתמקד במה שהוא כן בשליטתה, היא גם לוקחת אחריות על זה. אז זה…
דפנה: כן. יש לנו את הפרק, פרק מספר 2 שלנו ממש בתחילת הפודקאסט, על אקטיביות ופסיביות. אז אם זה בשליטתו של מישהו אחר, אני פסיבית.
נוגה: כן.
דפנה: אוקי? אז אם בן אדם חולה והוא אומר- הרופא ירפא אותי, אני לא צריך לעשות כלום בנידון, הוא מן הסתם גם לא יבוא לטיפול כזה שעובד על תודעה, על שינוי תודעתי, על שינוי של תפיסה. רק אם בן אדם יודע שיש לו חלק בזה או יש לו אחריות על זה או… אז…
נוגה: אני רק אגיד, כי כבר הזכרת את הפרק הזה, שפרק 2 על אקטיביות ופסיביות זה הפרק שאני מקבלת עליו הכי הרבה תגובות שהוא ממש, ממש תורם. אז אם יש כאן אנשים שעוד לא שמעו אותו, זה הזמן לקפוץ אחורה ולשמוע אותו כי הוא ממש פרק מעולה. כן. אז אחריות זה דבר נורא חשוב. מעבר לזה, זה גם עוזר לאדם קצת לשנות את הגישה שלו. זאת אומרת אם לפני זה, זה היה להאשים אנשים אחרים או לא לקחת אחריות או לא לראות כמה זה בשליטתי, עצם זה… אם אני כנוגה יודעת שהמטרה היא בשליטת האדם, אני עדיין רוצה לשאול אותו את השאלה הזאתי כדי שהוא יגיד רגע, זה בשליטתי? כן. והוא ישמע את עצמו אומר את זה. ואז משהו בגישה מתכוונן. אוקי, אם זה בשליטתי, אין סיבה שזה לא יקרה. מה זה אין סיבה שזה לא יקרה? זה יקרה. השאלה היא בכמה זמן? מה אני עושה בשביל זה?
דפנה: כן. וזה נורא כיף, כי זה מוציא אותנו מחוסר אונים.
נוגה: אה הא.
דפנה: הרבה פעמים אנשים מגיעים ויש להם איזושהי בעיה והיא נראית להם ענקית, והם כבר ניסו הכול והם לא יודעים מה לעשות, אז אנחנו יוצאים מחוסר אונים.
נוגה: כן. נכון. זו שאלה שהיא מצוינת. יש הרבה מאוד דברים שהם בשליטתנו, ויש הרבה דברים שהם לא בשליטתנו. כל הדברים שהם לא בשליטתנו זאת שאלה מה אנחנו רוצים לעשות עם זה. לדוגמה, החלטות של אנשים אחרים, מה יקרה מחר, מה קרה אתמול, מזג האוויר, יש כל מיני דברים שהם לא בשליטה שלנו. ואם הם לא בשליטה שלנו, אין לנו למה להפנות את תשומת הלב שלנו לשם. אם אנחנו נפנה את תשומת הלב והאנרגיה שלנו תלך לשם, במה זה יעזור? אז זה סיפור אחד שהוא מעולה. אני אספר לכם גם אולי על חוקי כביש. אז אני לא מזמן קיבלתי הודעה ממשרד התחבורה, כמה כיף, שאני מוזמנת לעשות רענון נהיגה כי עבר איזשהו זמן שבו יש לי רישיון נהיגה. והגעתי, היה לי מורה מעולה בקורס. והוא אמר כזה דבר- אתם נוסעים בכביש ואתם רואים מישהו שנצמד אליכם, נצמד אליכם, נצמד אליכם, ואתם נוסעים במהירות המותרת והוא מאוד, מאוד צמוד אליכם, כן? הוא מסכן את עצמו, הוא מסכן גם אתכם. ואז בשלב מסוים אתם מגיעים לרמזור, אתם בולמים ברמזור, והרכב שלא שמר זכות קדימה כמו שצריך נתקע בכם. ואתם מגיעים לבית משפט, מי אשם בתאונה? ואני רוצה לשאול אותך מי לדעתך אשם בתאונה במצב כזה?
דפנה: בית משפט, ממה שאני יודעת על בתי משפט, מי שנתקע נגיד במישהו אחר, האחריות היא על מי שנתקע.
נוגה: כן.
דפנה: אבל…
נוגה: אבל…
דפנה: צריך לזכור שלכל אחד מהנהגים… זאת אומרת גם הנהג הקדמי נגיד יכול היה לעשות משהו כדי למנוע את התאונה.
נוגה: בדיוק. אז בית משפט מה שהוא יקבע לפי מה שאני יודעת, לפחות מהקורס רענון נהיגה, זה שהאדם שנתקע יקבל… הוא יהיה אשם ב- 51%, אבל הנהג שנתקעו בו יהיה אשם ב- 49% כי יש עוד חוק בכביש שאומר שעל כל נהג לעשות כל מה שביכולתו כדי למנוע תאונה. אני התעצבנתי כששמעתי את זה, ואמרתי לו כן, מה בדיוק רצית שאני אעשה אם הוא לא שומר זכות קדימה? המורה שלי אמר זה נורא פשוט, את יורדת לשול או מוצאת איזושהי תחנת אוטובוס, עוצרת, ונותנת למשוגע הזה לעקוף כמו שצריך. לעקוף ואולי להיתקע ולעשות מה שהוא רוצה, אבל את תמנעי את זה מהכיוון שלך. אז זה כל מיני דוגמאות ללקיחת אחריות, ל- לעשות את כל מה שהוא בשליטה שלנו.
דפנה: נכון. אז אוקי, אז הגדרנו מטרה, היא הולכת לעתיד, היא מפורטת, זה אומר שיש בה מרכיב התנהגותי. היא חיובית, כי מעצם היותה זה מה אני רוצה, לאן אני רוצה להגיע. היא בשליטתי. מה יהיה השלב הבא?
נוגה: הרי אחת השאלות הכי חשובות, ובעיני שאלה מאוד, מאוד חכמה, זה לשאול את האדם איך אתה תזהה שמתחיל איזשהו שינוי? עכשיו אני אוהבת אפילו למקם את זה על סקאלה של מספרים, כי זה מאוד עוזר. להגיד בואי נלך על סקאלה של 1 עד 10. היום את נמצאת ב- 1, נכון? את באה עכשיו, הגדרת איזושהי מטרה, את יודעת שהמטרה הזאתי היא בשליטה שלך, ואת ב- 1. 10 זה ציון שכשאת תגיעי אליו את תגידי- תקשיבי נוגה, אני נמצאת במטרה. אני מרגישה ככה, אלה המחשבות שיש לי, אלה הדברים שאני מצליחה לעשות. טוב לי. אני מרגישה שהטיפול ענה על כל הציפיות, וזה יהיה 10. היום את ב- 1. אני רוצה לשאול אותך איך את תזהי שמתחיל שינוי? את הצעדים הראשונים. עכשיו בדרך כלל מה אנשים יעשו? יקפצו לי לאזור 8, 9, 10, ויגידו לי- מה זאת אומרת? אני אהיה רגועה, אני אירדם בלילה, הגוף שלי כבר יהיה בריא. כבר יגידו את המטרה עצמה. אני יודעת מהי המטרה עצמה, הרי הגדרנו את זה לפני כמה דקות בתחילת השאלה. מה שמעניין אותנו בשאלה הזאתי שהיא באמת חכמה, זה מה יקרה השבוע? מה יקרה בשבוע הבא?
דפנה: מה זה 2?
נוגה: בדיוק. מה זה 2 ומה זה 3?
דפנה: את יודעת מה אני עושה עם…
נוגה: מעניין אותי.
דפנה: אז אני אומרת להם נניח אנחנו עושים פה איזשהו קסם ואת הולכת הביתה, איך את תדעי שמה שאנחנו עושים הוא בכיוון הנכון? מה יהיה הדבר הראשון שתגידי וואי, נראה לי הפגישה הזאת עם דפנה עשתה לי שינוי.
נוגה: עזרה לי.
דפנה: או שאני אומרת… עם ילדים אני אוהבת להגיד נגיד שהלכת לישון בלילה והגיעה פיה שפיזרה עליך אבקת קסם וזהו. נגיד שהמטרה שלו זה לדבר בכיתה בביטחון. זהו, אתה כבר לא ביישן יותר, אבל אתה לא יודע שהפיה הזאת הייתה בלילה. אז אתה קם, אתה קם בבוקר ואתה אוכל קורנפלקס עם חלב, ואז אתה מארגן את התיק ואז אתה הולך לבית ספר. עכשיו, מה יקרה? מה יהיה הדבר הראשון שיקרה ואתה תגיד וואי, ביקרה אותי פיה בלילה?
נוגה: (מצחקקת).
דפנה: והרבה פעמים זה עוזר לאנשים ה…
נוגה: הדימוי.
דפנה: כן. כן. שאלת הקסם הזאת. מה יהיה הדבר הראשון? פתאום מתחשק לי לענות, פתאום המורה תשאל שאלה- מתחשק לי לענות ואני אחשוב, אולי אני אצביע? זה יהיה הדבר הראשון. אחר כך אני אצביע, כן? אולי אני אחר כך גם אדבר. לאט, לאט. וזאת שאלה כל כך, כל כך חשובה.
נוגה: מאוד, מאוד. עכשיו השאלה הזאתי יכולה לפנות לשישה דברים. אז אנחנו דיברנו בעבר על מעגל החוויה, שזה התנהגות, מחשבות ורגשות.
דפנה: נכון.
נוגה: שינויים ראשונים יכולים להיות בהתנהגות שלי. לדוגמה, שאני אלך עם גב יותר זקוף, או שאני אקום יותר מוקדם בבוקר, או שאני אקנה משהו מסוים. וברמה ההתנהגותית… כל זה, זה ברמה ההתנהגותית. יש לנו את הפלח של המחשבות שהוא מאוד משמעותי. איזה מחשבות מלוות אותי? אז לדוגמה אם נמשיך את הדוגמה של הילד הביישן, זה שהוא אומר- היי, מתחשק לי להצביע, זה קודם כל מתחיל ממחשבה שיש לו בתוך הדיבור הפנימי. אחר כך אם הוא יצביע זה כבר יעבור להיות התנהגות. אבל כל המחשבות האלה של פתאום אני… אני חושבת אולי כן, מה, אני אפתיע את עצמי ואני אעשה את זה? מקסים. או בכיוון של חרדות כי זה עלה כבר בתחילת הפרק, אז אני חושבת על מחר והמחשבות שיש לי זה שיקרה משהו טוב. אז זה מעולה, מעולה. ויש לנו גם את הפלח של הרגשות. אז אם אני אהיה יותר רגועה, אם אני אמצא את עצמי בנקודות ביום שאני אגיד וואו, עכשיו אני מרגישה שמחה, אוקי? אם יהיה שינוי בפלח הרגשי אז זה מעולה. ומעבר לזה, יש לנו גם את כל החושים שעל ידם אפשר לזהות את השינוי.
דפנה: נכון. זה מאוד, מאוד עוזר לאנשים כשאני אומרת אוקי, אז מה תראה? או איך תראה? מה תשמע? מה תריח? מה תטעם? מה יהיו השינויים ברמה החושית?
נוגה: מקסים. עכשיו אני מאוד אוהבת להגיד לאנשים אלה שינויים שאני צופה שהם יקרו בשבוע או בשבועיים הקרובים. אז אתה צריך לחשוב על דברים שהם באמת מספיק קטנים ומספיק ריאלים, אבל הם ממש יקרו מהר. אז זאת שאלה ממש, ממש טובה. זו שאלה שכדאי לכם לשאול את עצמכם בלי קשר. מה אם אתם עכשיו יש משהו שחשוב לכם להשיג אותו, אתם רוצים להיות יותר מסודרים, אתם רוצים לתכנן איזשהו טיול, אתם רוצים לארגן איזושהי פעילות, מה יהיו הדברים הראשונים שיקרו לעבר זה? מה השאלה הבאה שלנו?
דפנה: אנחנו רוצים גם לדעת באיזה הקשר בן אדם רוצה את המטרה שלו. מה זה אומר הקשר
ב- NLP? זה יש לנו כל מיני הקשרי חיים. יש לנו עבודה ולימודים וזוגיות והמשפחה המורחבת והמשפחה המצומצמת והבריאות שלנו והפנאי שלנו ו… אז אם ילד נגיד בא ואומר אני רוצה לדבר יותר בביטחון, אז איפה? אה, בבית עם האחים שלי, עם האחים הקטנים שלי אני מדבר מאוד בביטחון. אז איפה הבעיה הזו? היא רק בבית ספר? או שהיא גם בבית ספר וגם בחוגים שאתה נמצא בהם? האם זה… איפה זה בא לידי ביטוי? עכשיו למה אנחנו רוצים לשאול את שאלת ההקשר הזו? כי הרבה פעמים אנשים יש להם נטייה להיות נורא מוצפים. הבעיה שלי ענקית והיא מציפה אותי, אני לא יודע מאיפה להתחיל ואני טובע בתוכה, אוקי? ושאלת ההקשר היא בעצם באה ומסדרת את זה. ואנחנו נראה עוד אי אילו שאלות כאלה שיסדרו לנו את זה כמו שצריך, בעיקר בפרק הבא שנדבר עליו. אז גם פה בהקשר- אה, אני צריך את זה רק בבית ספר. זה גם מראה לי שיש הקשרי חיים, למשל בבית, שבהם אין לי את הבעיה הזאת. ואם אין לי את הבעיה הזו בבית, סימן שיש לי את היכולת לדבר בביטחון. יש לי את היכולת להשמיע את הדעה שלי ולדעת שיש לי רעיונות טובים ויש לי מה לתרום לדיון. בבית ספר זה עוד לא בא לידי ביטוי.
נוגה: כן. אני אגיד שיש אנשים שאומרים- אבל לי זה חשוב בכל ההקשרים, או שהם יכולים עכשיו למנות עשרה הקשרים שבהם חשוב להם שהמטרה תבוא לידי ביטוי. ואז גם כאן אנחנו עדיין יכולים לסדר את זה. ואני הרבה פעמים אומרת בואי תעשי סדר עדיפויות ותגידי לי מהם השלושה הקשרים שבהם זה הכי חשוב לך. כי גם השאלה הזאתי, מה שהיא עושה זה שהיא ממשיכה למקד אותנו. אנחנו התחלנו בזה שבן אדם מגיע עם איזושהי בעיה והוא הרבה פעמים לא יודע בכלל מה הוא רוצה להשיג, והתחלנו בלשאול אותו אוקי, מהי המטרה שלך? ואז האם המטרה היא בשליטתך? ועכשיו איך אתה תתחיל לזהות את השינויים האלה? ואנחנו לוקחים את המטרה שהגדרנו בתחילת השאלון, ועכשיו שואלים איפה בדיוק? את עושה איזה מן תנועה כזאתי עם הידיים של משפך. כן. כי כמה שהמטרה תהיה יותר ממוקדת, ככה השינוי הוא יהיה יותר מהיר והוא יהיה יותר יעיל.
דפנה: ממוקדת, מדידה, שככה מפורטת.
נוגה: בדיוק.
דפנה: כן. עם מרכיב התנהגותי. אז בן אדם כבר בעצם בפגישה הראשונה, כל מה שאנחנו מדברות עכשיו קורה בפגישה ראשונה, אבל גם כל אחד מכם יכול לעשות את זה עם עצמו. ברגע שאנחנו משנים כך את כיוון החשיבה שלנו מחשיבה על בעיות לחשיבה על מטרות, אז אנחנו כבר מסתכלים קדימה ומתחילים לכוון את ה- WAZE שלנו, אוקי? איזה כיוון? איזה עיר? איזה רחוב? תכף נגיע לאיזה מספר ו… אה! מדהים.
נוגה: נכון. נכון. השאלה האחרונה שנשאל בהקשר הזה רגע לפני שאנחנו עוזבים את ההגדרת מטרה ואז אנחנו נמשיך לדבר על השאלון בפרק הבא, זה שאלה שנקראת שאלה אקולוגית. בדיקה שהיא אקולוגית. מאיפה בכלל לקוחה המילה אקולוגיה? איך זה נכנס ל- NLP? אני מכירה את זה מעולם המיחזור כבת לאמא מאוד, מאוד ירוקה.
דפנה: מאוד ירוקה.
נוגה: מאוד ירוקה. אז איך את עושה את הקשר?
דפנה: אז כמובן שלא אני, האנשים שפיתחו את ה- NLP תבעו את המושג הזה אקולוגיה. שינוי שהוא אקולוגי זה שינוי שאם אני אעשה שינוי, את השינוי שרצוי לי, אני לא אפגע בעצמי.
נוגה: אה הא.
דפנה: למשל מגיעה אישה והיא רוצה להפסיק לעשן. מעולה. העניין הוא שהיא הפסיקה לעשן כבר כמה פעמים בחיים שלה, אבל כל פעם כשהיא הפסיקה לעשן היא עלתה במשקל, אוקי? זה אומר שמשהו שם היה לא אקולוגי, כן? כי יכול מאוד להיות שבגלל שהיא עלתה במשקל היא חזרה לעשן כדי לרדת במשקל.
נוגה: כן.
דפנה: למשל.
נוגה: יש משהו, מונח מוכר שנקרא נדידת הסימפטום. זאת אומרת עכשיו אני מעשנת, הפסקתי לעשן, אז עכשיו אני אעלה במשקל. או אני אקצוץ ציפורניים, או… זאת אומרת כאילו הבעיה קצת זזה וכל פעם רואים את זה בסימפטום אחר, כי אין עבודה שהיא מספיק שורשית.
דפנה: נכון.
נוגה: כן.
דפנה: עכשיו אנחנו בפרק הבא אנחנו נדבר באמת על איך אנחנו עושים את העבודה שהיא תהיה עבודה שורשית.
נוגה: אה הא.
דפנה: אבל בשלב הזה של הגדרת המטרה, מה שאנחנו רוצים לעשות זה לבקש מבן אדם לדמיין את עצמו בעתיד אחרי שהשינוי הזה קרה, ובאמת היא הפסיקה לעשן, ואז אנחנו נחזור שוב לעניין של הקשרי החיים ונבדוק איך השגת המטרה הזו השפיעה על החיים שלך. קרה לי כמה פעמים כבר, בעיקר בקורס של הטריינר, אני מלמדת אנשים איך לקחת את התכנים של NLP ולעמוד איתם על הבמה ולהנחות קבוצות ולעשות סדנאות ולקחת את זה בגדול. ולא אחת קרה שבבדיקה אקולוגית על למה זה עדיין לא קרה, אז נשים… בעיקר עם נשים זה קרה לי, שהן אמרו רגע, כי ברגע שזה יקרה אני אהיה פחות בבית ואני אהיה אישה פחות טובה, אני אקדיש פחות תשומת לב לילדים שלי. אם אני ככה אהפוך להיות נורא קרייריסטית ואני מאוד אצליח פה, זה יבוא על חשבון המשפחה.
נוגה: אה הא.
דפנה: עד שאנחנו לא נפתור את העניין הזה היא לא תצליח באמת להצליח בקריירה שלה עד הסוף, אוקי? אז אנחנו רוצים באמת לבדוק מראש עוד לפני שיצאנו לדרך אם המטרה שלנו היא אקולוגית עבורנו. כל אדם ב- NLP הוא מערכת אקולוגית שלמה. זאת אומרת שכמו שבמערכת אקולוגית אנחנו אומרים תכרות יער באמזונס זה יגרום לסחף של אדמה, האדמה הזאת בגשם הבא כבר כשלא יהיה את השורשים של העצים ששומרים שהאדמה תישאר שם אז יהיה לנו בריחה של אדמה, זאת אומרת האדמה תתחיל להיעלם, להישפך לתוך הנהר. הנהר יהיה פתאום מלא באדמה, זה יפגע בדגה. הפגיעה בדגה תפגע ב… ויצרנו פה בעיה אקולוגית שלמה, למשל. אותו דבר גם עם בן אדם. אני יכולה לעשות שינוי שחשבתי שהוא מאוד, מאוד יהיה לי טוב, ובעצם פגעתי בעצמי. בהקשר הזה אני רוצה לספר סיפור על אישה צעירה שטיפלתי בה. היא הייתה בת 34, בזוגיות יציבה וטובה עם בן זוג, הם כבר עמדו לדבר על… אני לא יודעת אם הם רצו להתחתן, אבל הם כבר עמדו להביא ילד לעולם.
נוגה: וואלה.
דפנה: כן. היא הייתה מאוד, מאוד בקטע הזה. אבל הייתה לה בעיה קשה של חרדות נוראיות. חרדות שהתחילו בגיל מאוד, מאוד צעיר וגרמו לזה שהיא לא הייתה יכולה ללכת לשום מקום לבד. אז בבית ספר מכיתה ד' בערך הצמידו לה סייעת שפשוט הלכה איתה וליוותה אותה ובטיולים שנתיים תמיד היו… לא, אני לא חושבת שהיא בכלל יצאה לטיולים שנתיים. וכל הזמן היה איתה מישהו. כל הזמן, אוקי? עד גיל 34. האישה הזאת לא נמצאת לבד.
נוגה: לא עצמאית בכלל.
דפנה: לא עצמאית בכלל. גם לא היה לה ספייס בעצם.
נוגה: אז מן הסתם הבן זוג שלה היה צריך מאוד, מאוד לתמוך.
דפנה: הבן זוג שלה היה תומך והוא היה מקסים והוא קיבל אותה כמו שהיא. הוא אהב אותה כמו שהיא. ואנחנו עשינו טיפול על החרדות האלה. והמטרה של הטיפול הייתה שהיא תוכל ללכת, להיות לבד. וכשאני שאלתי אותה בתחילת הטיפול מה, איך תזהי את השינוי? אז היא אמרה לי אני אעז ללכת לבד. ואמרתי לה ואם את תעזי נגיד… אנחנו גרים ביודפת, אם את תעזי ביודפת לצאת מהקליניקה שלי וללכת לקצה הרחוב לבד ולחזור, זה יהיה עדות שהטיפול עזר? היא אומרת לי אבל אין סיכוי. אני לא אוכל לעשות דבר כזה. אמרתי לה אבל אם תצליחי לעשות את זה, זה יהיה עדות שהשינוי הוא זה? אם אני אצליח, אז ברור! ובאיזשהו שלב בטיפול עשיתי איתה טיול הכנה, הלכנו כזה לקצה הרחוב, רציתי להראות לה איפה הוא וחזרנו. ובאיזשהו שלב היא אמרה לי אני בשלה לזה. אני עכשיו יוצאת לבד מהבית ואני הולכת. והיא יצאה והיא הלכה, והיא כתבה לי- היא קטפה פרחים. עשינו סימן כזה איך היא תוכיח שהיא הייתה שם, אז היא קטפה את הורדים שנמצאים שם והיא חזרה אליי הביתה עם הורדים האלה. והיא נורא, נורא התרגשה. וזהו. ואמרנו אוקי, עושה רושם שהטיפול נגמר. ואז עשינו עוד איזשהו תהליך וכבר הזמנו, מי שליווה אותה לטיפול הזה היו ההורים שלה, והתקשרנו להורים שלה שהיו במרחק של משהו כמו 40 דקות ואמרנו להם בואו. אנחנו תוך 20 דקות סיימנו ואז היא אמרה לי את יודעת מה? מתחשק לי ללכת לטייל עוד פעם לבד, זה היה כזה כיף. אמרתי לה…
נוגה: פעם ראשונה שהיא לבד.
דפנה: ממש. בגיל 34. אמרתי לה סבבה, לכי לטייל. אני אתקשר אליך לטלפון הנייד כשההורים שלך יגיעו. וההורים הגיעו לאסוף אותה, אני יצאתי אליהם לחניה. איפה היא? היא הלכה לטייל. מה הלכה לטייל? אבל מי שומר עליה? מי נמצא איתה? זהו, תשנו גישה. היא השתנתה. איזה יופי.
נוגה: אבל זה גם נורא, נורא חשוב, זאת איזושהי נקודה לדבר עליה. כשבן אדם עושה שינוי והסביבה שלו לא מודעת לשינוי וממשיכה להתנהג כאילו הוא לא עשה שינוי, מה שהיא עושה זה שהיא משמרת את הבעיה בהווה.
דפנה: נכון. היא ממש תשאב אותו בחזרה למצב שלו.
נוגה: וצריך להכין גם את הסביבה.
דפנה: אז אני היה לי את הזמן. התקשרנו אליה אמרנו ההורים הגיעו, תחזרי. היא התחילה לחזור, לבינתיים אני דיברתי איתם והכנתי אותם לשינוי הזה. וזה היה נורא, נורא חשוב כי הם היו הורים מאוד, מאוד מגוננים בגלל ההיסטוריה.
נוגה: ברור.
דפנה: היא חזרה הביתה מלאה בביטחון ובידיעה שזהו, היא עצמאית, היא יכולה לעשות דברים לבד. וזה לא פגש טוב את הבן זוג שלה. זה עושה לי צמרמורת רק מלהיזכר בזה.
נוגה: גם לי.
דפנה: כי פתאום היא לא הייתה האישה שהוא היה רגיל אליה, אותה אישה שמאוד מאוד זקוקה לו ואותה אישה שהוא צריך אותה.
נוגה: ואולי גם זה נתן לו המון ביטחון ומשמעות כל כך להיות שם.
דפנה: כן. ופתאום היא רצתה להיות לבד והיא רצתה לקחת את האוטו ולנהוג לבד ולנסוע לבד ולקנות לבד. והוא לא אהב את זה, והוא עזב אותה. ממש. כמה ימים אחרי הטיפול הוא כבר עזב אותה. עזב את הבית, השאיר אותה לבד. היא התמוטטה מזה. ובעצם כל הטיפול שעשינו התמוטט כי לא צפינו שהוא יגיב ככה. כי הוא אהב אותה כמו שהיא הייתה לפני כן ולא הכנו אותו כמו שצריך. בעצם השינוי היה לא אקולוגי.
נוגה: כן.
דפנה: לכן כל כך, כל כך חשוב שלא יהיה לנו מצב כמו הביטוי הזה "הניתוח הצליח והחולה מת".
נוגה: אה הא.
דפנה: אז אקולוגיה- must.
נוגה: מאוד, מאוד.
דפנה: נראה לי שאנחנו פה נעצור את הפרק הזה.
נוגה: כן.
דפנה: כיוון שאפשר לדבר כל כך הרבה על הנושא המרתק הזה של הגדרת מטרה. אז דיברנו על איך מתחילים, איך מתחילים לעשות שינוי. מה היה לנו היום?
נוגה: אז איך… באמת מה אדם רוצה להשיג? זאת השאלה הראשונה. האם השגת המטרה היא בשליטה שלו? ואם לא כולה, אז מה כן? ועל זה נעבוד מתוך באמת הרצון שלנו לתת לאדם את האחריות, שינוי גישה, להוציא אותו מהתקיעות הזאתי, מהחוסר אונים. אחר כך אמרנו שצריך לבדוק איך אדם יזהה את תחילת השינוי? שאלה נורא, נורא חשובה. מהם ההקשרים בחיים שלו שחשוב לו שהמטרה תושג? ולוודא, לוודא, לוודא אחרי סיפור באמת מצמרר שהבאת כאן, ותודה על הסיפור הזה, שהשינוי הזה הוא יהיה אקולוגי לאדם מכל תחומי החיים שלו. אז אלה בעצם חמש שאלות ראשונות שבהן אנחנו פותחים טיפול ב- NLP. אתם יכולים לעשות לעצמכם את השאלות האלה בבית, שזה נחמד ומקדם. שאלות גאוניות, חכמות מאוד. ותצטרפו אלינו לפרק הבא.
דפנה: כן. ואני רוצה להגיד שיש לנו מתנה.
נוגה: נכון.
דפנה: באתר שלנו. ויש למטה פה לינק עם קישור למתנה הזאת שאנחנו רוצים לתת לכם. אז באתר שלנו retter.co.il יש עשרה צעדים להטמעת שינוי. יש בזה את חמשת הצעדים הראשונים שדיברנו עליהם עכשיו. על חמשת הצעדים הבאים אנחנו נדבר בפרק הבא. אז אם אתם אוהבים את התכנים האלה, אנחנו כל כך, כל כך נשמח שתעבירו את זה למישהי או למישהו אפילו אחד, כמובן שאם יש יותר… שגם כן יכולים להיתרם מזה. זה יעזור לנו להגיע לעוד קהל ולהפיץ את ה- NLP, כי זאת המטרה שלנו וזאת התשוקה הגדולה שלנו, ש- NLP יהיה בכל בית בישראל. אז אנחנו נפגש בפרק הבא, שממשיך את הפרק הזה.
נוגה: תודה רבה.
דפנה: להתראות.
דילוג לתוכן