תמלול פודקאסט שהתקיים עם דפנה רטר ואמיר רטר בנושא טיפול בדכאון בעזרת NLP:
דפנה: אז ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט שלנו חיים לפי ה- NLP. היום יש לנו פרק מאוד אופטימי על…?
אמיר: על דיכאון.
דפנה: ואיזה כיף אמיר שאתה פה איתי היום.
אמיר: תודה, גם אני שמח להיות לצידך.
דפנה: אז אנחנו היום נדבר על מה זה דיכאון וכמובן כלים מעולם ה- NLP כדי להתמודד עם דיכאון. אבל רגע לפני שנתחיל אני רוצה לבקש מכם שאם אתם מכירים מישהו שהתכנים שלנו יכולים לעניין גם אותו, מישהו יקר במיוחד ללבכם, מישהו אולי שסובל מדיכאון, מישהו אולי שיש בסביבתו אנשים עם דיכאון, תשתפו אותם, תספרו להם על הפודקאסט שלנו. אנחנו רוצים להגיע לעוד אנשים. גם ממש נודה לכם שתדרגו אותנו באפליקציות הפודקאסטים השונות, כי זה עוזר ל- GOOGLE להכיר אותנו ולהמליץ עלינו לעוד אנשים. ואנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יכירו באמת את הקסם של נפלאות ה- NLP ואיך אפשר לחיות פי ה- NLP. אז…
אמיר: אז בואי רגע נתחיל בלספר על מה זה בכלל דיכאון. כשאת אומרת דיכאון למה את מתכוונת?
דפנה: קודם כל חשוב להבין שדיכאון זאת אחת מהתופעות הנפשיות הכי נפוצות בעולם המערבי. אבל המון, המון. אנחנו מדברים על מספרים מאוד, מאוד גדולים. דיכאון זאת הפרעה שמשפיעה על כל תחומי החיים. היא משפיעה כמובן על הרגשות שלנו. המון עצב, המון בדיודת, המון תחושת כובד. על המחשבות שלנו, מחשבות שחורות וקשות. על ההתנהגות שלנו, גורמת לפגיעה ממש בתפקוד היומיומי. משפיעה על מערכות יחסים, על קשרים בינאישיים. מאוד קשה להיות הורה של מישהו עם דיכאון או בן של מישהו עם דיכאון, בן זוג של מישהו עם דיכאון. צריך להבין שדיכאון פוגע בכולם, גם בילדים, גם בנערים, גם בקשישים.
אמיר: האמת היא שאפילו הרבה מאוד בקשישים אני יכול להגיד שאני מאוד הופתעתי, בדיור המוגן בדקתי ונדהמתי כשאמרו לי…
דפנה: שההורים שלך גם היו.
אמיר: נכון. ונדהמתי כשאמרו לי ש- 80% מהדיירים שם, מהקשישים, נוטלים תרופות נגד דיכאון.
דפנה: כן, זה…
אמיר: באופן קבוע.
דפנה: אז באמת אם התחלנו לדבר על אחוזים אז אולי ניתן קצת סטטיסטיקות.
אמיר: כן, את עשית את המחקר והבאת לנו הרבה מספרים מעניינים.
דפנה: נכון. אז באמת קודם כל נשים סובלות מדיכאון הרבה יותר מגברים. אתם יותר שמחים מאיתנו מסתבר.
אמיר: אני הייתי בטוח שזה הפוך, אבל מפתיע.
דפנה: באמת?
אמיר: כן.
דפנה: מעניין. אז בקרב נשים בין 12%-25% מנשים יחוו דיכאון מתישהו בחיים שלהן. זה כמעט רבע.
אמיר: כן. זה יכול להגיע לרבע.
דפנה: זה באמת נתון אדיר. גברים פחות, בין 5%-12% ועדיין זה לא מעט. באמת לחשוב שאחד מכל 20 גברים או אחד מכל אני יודעת מה, 4 גברים יחווה דיכאון, זה המון. זה המון. ואם יש מחלה כרונית אז הנתון הזה זה קופץ בהמון. אנשים שסובלים ממחלות כרוניות בין 25% שזה רבע ל- 33% שזה שליש מאנשים עם מחלות כרוניות חווים דיכאון.
אמיר: ואת יכולה להבין דוגמה למה את מתכוונת במחלות כרוניות? איזה מחלות כרוניות יקפיצו את הסיכויים לחלות בדיכאון?
דפנה: בגדול, בגדול, מחלה כרונית יכולה להיות או מחלה ניוונית, שבן אדם מתבשר שיש לו מחלה ניוונית ויש לזה רק כיוון אחד שסופו מוות איטי והרבה פעמים מייסר. זה יכול להיות מחלה אוטואימונית כמו קרוהן, קוליטיס, כל מיני מחלות שבהן האדם, המערכת החיסונית של האדם תוקפת את עצמו והוא מרגיש די חסר אונים מול זה. כמו לופוס, זאבת, סרטן הרבה פעמים הופך בשלבים מסוימים לכרוני. אנשים שמתמודדים במשך שנים ארוכות עם מחלה שכל פעם או שהיא כל הזמן שם או שהיא באה והולכת בהתקפים והם הולכים ונשחקים לאורך השנים. זה דורש המון, המון כוחות להתמודד עם מחלה ולפעמים הם פשוט מתעייפים ונהיים בדיכאון מהעניין הזה. פיברומיאלגיה גם כן מחלה שבצידה הרבה פעמים יש דיכאון. ומה שמאוד עצוב גם זה שאין הכרה. אין הכרה בתופעה הזאת. הרבה פעמים אפילו החברה לא מבינה, כן? "צא מזה, מה איתך? אמא מבשלת בשבילך", כמו שכתב יענק'לה רוטבליט בשיר שלו. אתה גבר צעיר, בריא, יאללה, כאילו תקום, תעבוד, תעשה דברים. ו- 300 מיליון אנשים ברחבי העולם ברגע זה סובלים מדיכאון ועדיין אין מספיק הבנה בקרב הציבור הרחב על זה שאין פה באמת בחירה. בן אדם לא בוחר להיכנס לדיכאון, אני לא חושבת שיש בן אדם שהיה רוצה להיות בדיכאון. ובן אדם לא יכול לבחור בכוחותיו כשהוא בדיכאון לצאת מדיכאון. וה- new age, כל העולם של היום שאומר אתה שולט במחשבות שלך, תבחר להיות שמח, תזמן לעצמך את הטוב ואז יהיה לך טוב ותראה מה אתה עושה לעצמך, זה עוד יותר מקשה על מי שסובל מדיכאון. אז אנחנו היום ניתן לזה הכרה, ניתן לזה מקום וניגש לזה גם ממקום מאוד אופטימי. כי יש מה לעשות, יש המון מה לעשות.
אמיר: מדהים. מדהים.
דפנה: כן.
אמיר: זה באמת גורם לי עידוד מסוים, כי אנחנו כולנו מכירים אנשים שסובלים מדיכאון סביבנו וזה לא קל, זה לא קל לא רק לאדם עצמו, אלא ממש זה אפילו קשה לא פחות הייתי אומר לסובבים אותו.
דפנה: כן.
אמיר: ויש מה לעשות. ממש יש מה לעשות.
דפנה: יש מה לעשות. אז אולי לפני שנגיע למה לעשות, בוא נכיר קצת דיכאון.
אמיר: אז את יכולה אולי להגיד לנו מה התסמינים של דיכאון? מה הסימפטומים שיעזרו לנו לזהות דיכאון?
דפנה: אז יש המון סימפטומים וקל מאוד לזהות אותם האמת. אז קודם כל באמת רגשות, מה מרגיש בן אדם עם דיכאון? בדרך כלל מן הסתם עצב, אשמה, ריקנות, חוסר תקווה. נוטים המון לבכות, מרגישים גם הרבה פעמים בדידות. דיברנו מקודם על חוסר הכרה, אז שאנשים לא מבינים אותם. אז זה יכול לעורר התפרצויות זעם. כל דבר קטן ככה יכול להקפיץ. סף תסכול נורא, נורא נמוך. עצבנות כזאת, הכול כזה מעצבן. גם דברים ממש, ממש מינוריים.
אמיר: אני יכול אולי להוסיף, גם אובדן עניין בכל מיני תחביבים ודברים שהסבו הנאה לאדם, הוא פשוט מאבד עניין כשהוא בדיכאון.
דפנה: כן.
אמיר: הוא מפסיק לעשות אותם ואז זה מחמיר את הדיכאון.
דפנה: נכון.
אמיר: הוא נופל למן loop.
דפנה: כן.
אמיר: למערבולת.
דפנה: זה מזכיר לי אולי אישה בדיכאון שהגיעה אליי לטיפול. יש לנו סוג של טיפול שנקרא TLT, Time Line Therapy, ובטיפול הזה, תרפיית קו הזמן, אנחנו נותנים משימה בשלושה שבועות לפני שאפשר לעשות את הטיפול עצמו כדי להכין את האדם לטיפול באמת פורץ דרך. והאישה הזו הגיעה עם דיכאון ואחד הדברים שהיא אמרה היו שאפילו הילדים שלה, יש לה חמישה ילדים ואפילו הילדים שלה כבר לא מסבים לה אושר כמו בעבר. והמשימה שאני נתתי לה הייתה לכתוב לי בכל יום חמישה דברים שאם היא לא הייתה בדיכאון היו מסבים לה אושר. וביקשתי ממנה גם לדרג כמה אושר זה בכל זאת הסב לה, 0 זה אומר כלום ו- 10 זה אומר אושר גדול. והמשימה הזאת היה בה משהו מאוד פרדוקסלי, כי זה בעצם לקחת אישה בדיכאון ולהגיד לה כל הזמן חפשי מה היה יכול לעורר בך שמחה או אושר.
אמיר: מבריק. משימה מעולה.
(מצחקקים)
דפנה: כן. ואת המשימה היא עשתה במשך שלושה שבועות ובאמת בהתחלה כל פעם היא כתבה "הילדים שיחקו נורא יפה אחד עם השני", או "ילד התחיל לחייך" או "ילד הביא לי משהו שביקשתי ממנו למיטה", או כל מיני דברים ככה קטנים שהיא התחילה לשים לב אליהם. ובהתחלה זה היה 0, 1, 2, לא הסב לה כמעט אושר. ובהדרגה במשך השלושה שבועות אפשר היה לראות איך זה מתחיל לעלות. זאת אומרת עד שהיא הגיעה אליי לטיפול כבר היו כמה ככה מן glimpse, מן הבזקים כאלה ביום שבו היא אמרה 7, 8, אחד ה… היא התחילה לראות את הדברים האלה. אז באמת הנושא הזה של איבוד עניין הוא משהו שאפשר לעבוד עליו. בן אדם לא לבד יוכל לעשות את זה, אבל בהחלט אפשר לעבוד על זה. מה עוד?
אמיר: אני רוצה להוסיף רגע.
דפנה: כן.
אמיר: בקשר למה שאמרת, שזה קשור להנחת היסוד של NLP שאומרת שאנרגיה זורמת למקום שבו תשומת הלב מופנית אליו. ואדם בדיכאון עסוק במה לא טוב בחיים שלו. הוא רואה שחורות, איזה מן בור שחור שקשה מאוד לצאת מזה. ובמשימה שנתת לה שהיא באמת משימה מדהימה בעיני, שהיא כבר התחילה לעזור לה לצאת מהדיכאון, זה הסטת את הזרקור כדי שהיא תתחיל לראות מה היה מסב לה אושר אם היא לא הייתה בדיכאון.
דפנה: נכון. אז אנחנו כבר מתחילים בעצם לתת כלים של NLP, שזה מעולה ככה שתדעו שהולכת להיות פה גם הרבה אופטימיות. בוא נשאר רגע בתסמינים. אז אתה רוצה להגיד…
אמיר: כן, אז יש עוד משהו נוסף. הדיכאון מאוד פוגע בשינה. אמ… יש אנשים שבדיכאון אז הם לא מצליחים להירדם. הרבה מחשבות, מועקה שמפריעה להם. אני גם מכיר אנשים שכשהם בדיכאון הם ישנים יותר.
דפנה: נכון מאוד. נכון.
אמיר: שזה חשוב לדעת.
דפנה: פשוט כל היום במיטה.
אמיר: נכון.
דפנה: כן.
אמיר: הם לא יוצאים מהמיטה.
דפנה: נכון. אז באמת זה יכול להיות נדודי שינה, קושי להירדם, זה יכול להיות נרדמתי אבל אני מתעורר ואז ככה ממש בשתיים בלילה ואז לא מצליח לחזור לישון. זה יכול להיות אנשים שפשוט מתהפך להם היום והלילה ואז בלילה הם אולי ערים אבל הם מאוד בודדים והם מאוד שוקעים בתוך החושך והדיכאון שלהם ובמשך היום ישנים. זה באמת מאוד, מאוד יכול לפגוע בשינה שלנו.
אמיר: משהו נוסף זה מן עייפות תמידית, חוסר חיוניות. הם קמים בבוקר עייפים.
דפנה: כן.
אמיר: אגב, אני מכיר הרבה אנשים שדיכאון הוא יותר בבוקר משום מה, שקשה להם לקום ולהניע. ומאמץ מאוד גדול בלעשות את מטלות היומיום או דברים פשוטים פתאום נראים להם וואי, זה ממש קשה לי. לעשות קניות, אז לצאת מהבית וסואן ואין לי כוח לזה.
דפנה: כל דבר נראה להם שדורש המון, המון אנרגיה. זה משפיע גם על התיאבון וגם כאן כמו מה שאמרת על שינה, זה יכול להשפיע לשני כיוונים. יש אנשים שמאבדים באופן מאוד דרמטי את התיאבון שלהם וממש לא אוכלים ויורדים הרבה מאוד במשקל ויש אחרים שזאת הבריחה שלהם, בורחים לפולומוסים של אכילה, אוכלים הרבה, עולים במשקל, נהיים בדיכאון גם מזה, אז זה משפיע גם על זה.
אמיר: דבר נוסף, הדיכאון הרבה פעמים קשור לחרדה. הרבה זה הולך ביחד, לכן יש גם הרבה תרופות לדיכאון וחרדה. וחוסר שקט, למרות שהם לא עושים הרבה ולא זזים הרבה, עדיין אפשר… הם מקרינים כל הזמן חוסר שקט, חוסר שביעות רצון.
דפנה: אי נוחות כזו, חשיבה כזאת איטית, הדיבור שלהם איטי. לפעמים התנועות שלהם, האיך שהם זזים, הכול נראה כזה כבד וקשה ואיטי. יש משהו מאוד איטי בדיכאון.
אמיר: נכון. זה גם יכול לגרום לחוסר ביטחון עצמי או חוסר ערך ומיקוד בכל הכישלונות שהיו בעבר. הדיכאון בעצם כאילו מגדיל עם זכוכית מגדלת את הכישלונות, את הדברים שבהם אני לא טוב. בעצם כאילו הדיכאון שואב אותנו יותר ויותר עמוק.
דפנה: לתוכו. קשה לחשוב, קשה להתרכז, קשה ללמוד, קשה לקבל החלטות. קשה. קשה לזכור. זה משפיע באמת ממש גם על הקוגניציה שלנו, על כל החשיבה שלנו. הרבה מחשבות על מוות, על הסוף. הרבה פעמים גם מחשבות שהן אובדניות. אם כל כך קשה לי וכל יום זה כזה מסע מייסר, אז אולי אני אגמור עם זה וזהו. ואובדנות היא אחת הסכנות הכי גדולות של דיכאון.
אמיר: כן. זה יכול גם לגרום לבעיות בגוף כמו כאבים. יש הרי קשר בין הנפש לגוף, אז כשאדם חווה דיכאון, הדיכאון הוא נפשי אבל יבוא לידי ביטוי גם בתסמינים בגוף.
דפנה: כן.
אמיר: חוסר תנועה, כאבים, אולי גם…
דפנה: מחלות.
אמיר: מחלות בהמשך.
דפנה: כן. כן.
אמיר: כן.
דפנה: זה מחליש מאוד את המערכת החיסונית שלנו. ולפי מחקרים דיכאון מקצר את החיים שלנו. ממש פוגע בתוחלת החיים שלנו וחשוב מאוד לטפל בדיכאון בשלבים הראשונים שלו, לפני שהוא הופך להיות כרוני. גם כדי שהוא באמת ייצר פחות פגיעה וגם כדי שיהיה יותר קל לצאת ממנו, כי אתה באמת אומר שזה הולך ונכנס יותר ויותר עמוק. אז ממש, ממש חשוב להבין את זה. אז הבנו מה הם התסמינים של דיכאון ולא תמיד כל התסמינים מופיעים וכמו שראינו לפעמים זה מופיע בצורה כזו ולא בצורה אחרת. מה בעצם גורם לדיכאון? למה אנשים בעולם המערבי סובלים בכאלה אחוזים ניכרים מדיכאון?
אמיר: כן. אז יש הרבה סיבות, בואי נעבור עליהן. הזכרת סיבה אחת כבר קודם, זה מחלות כרוניות שקשה לאנשים להתמודד איתן, גם עם הבשורה וההתמודדות עם מחלות כרוניות מתישה לאורך זמן. היא מחלישה את האדם ואז הדיכאון כאילו אורב בפינה.
דפנה: כן. וזה יכול להיות מחלה שהיא נפשית או מוחית. אנחנו יותר אוהבים אגב לקרוא למחלות האלה מחלות שהן מוחיות. איפשהו קראתי את זה ואני אוהבת את זה, כי זה לא באמת מחלה של הנפש. אם למישהו יש מאניה דיפרסיה או אם למישהו יש סכיזופרניה או איזושהי מחלה אחרת, הרבה פעמים המחלה היא ממש במוח. חסרים במוח כל מיני מרכיבים שגורמים לחוסר איזון. ואפילו השינוי הקטן הזה הסמנטי, להגיד לבן אדם עם מאניה דיפרסיה המחלה שלך היא לא נפשית, הנפש שלך לא מקולקלת, יש לך בעיה במוח, זה כבר יכול להקל. אז כשאנחנו מדברים על מחלות נלוות, כל מיני מחלות אחרות שיש לבן אדם, אז זה יכול להיות לפעמים גם לא מחלה כרונית אבל מחלה שדורשת איזושהי התגייסות והדיכאון באמת מתלבש על זה. זה יכול להיות משהו שהוא רגשי, נפשי, גופני כמובן.
אמיר: זה יכול להיות גם קשור לאובדן, אובדן של אדם יקר בצורה פתאומית, גירושים מאוד קשים שהיו, פיטורים, אדם שאיבד את העבודה זה יכול להיות מאוד קשה ולגרור אותו לדיכאון.
דפנה: זה יכול להיות גם אובדן של איבר בגוף, בן אדם שמאיזושהי סיבה בעקבות תאונה איבד איזשהו איבר חיוני, או בעקבות ניתוח נאלצו לכרות לו איזשהו איבר. אגב, לפעמים זה גם יכול להיות איבר אפילו פנימי, כן? כמו בלוטת התריס שאני זוכרת שכשאתה עברת את הניתוח של בלוטת התריס אתה ממש הרגשת… רוצה לשתף על זה?
אמיר: זה פתאום לא להיות… לאבד את השלמות של הגוף. זה…
דפנה: כן.
אמיר: משהו חסר. זה לא פשוט.
דפנה: כן. גם אם לא רואים את זה. אז באמת אובדנים הרבה פעמים מובילים לאבל שהוא פתולוגי שחלק ממנו זה גם דיכאון.
אמיר: אגב, גם אנשים שמאבדים כסף בבורסה או בהשקעה זה בהחלט יכול להיות טריגר.
דפנה: כן.
אמיר: או סיבה.
דפנה: כן.
אמיר: ליפול לדיכאון.
דפנה: לגמרי. לגמרי. הרבה פעמים גם דיכאון מגיע עם ADHD, עם הפרעה של היפראקטיביות ופעלתנות יתר. הרבה פעמים גם הם סובלים מדיכאון. מעברים ושינויים, ולפעמים גם שינויים שהם לכאורה לטובה יכולים לעורר דיכאון. מה זה שינוי לטובה? לפעמים בן אדם נופל לדיכאון אחרי חתונה, אחרי לידה, בעיקר של ילד ראשון. מעבר לבית אחר, ליישוב אחר, לארץ אחרת, כן? ברילוקיישן הרבה מאוד נשים סובלות מדיכאון. הרבה פעמים הנשים עוברות ברילוקיישן אחרי הבעלים שלהן שמממשים איזושהי קריירה והן מוצאות את עצמן מאוד… עם מעבר מאוד קשה ועם המון חוסר, הן נופלות לדיכאון.
אמיר: וגם שינוי של יציאה לפנסיה או לגמלאות.
דפנה: נכון.
אמיר: הוא לא קל להרבה אנשים.
דפנה: כן.
אמיר: הוא יכול להיות סיבה.
דפנה: כן. או גיוס לצבא או שחרור מהצבא, או מעבר לפנימייה, נערים סובלים הרבה מאוד מדיכאון, וכמובן שהקורונה. הקורונה והבידודים שהגיעו לצידה גם, גם הגבירו מאוד, מאוד את אחוז האנשים. באיזשהו מקום קראתי שהיה 183% יותר פניות למרכזי סיוע על הרקע הזה.
אמיר: גם אם יש קונפליקטים בתוך המשפחה, מריבה קשה בין בני זוג או עם אחד מהילדים. פגשתי פעם אמא שסיפרה שהבן שלה ניתק איתה את הקשר ועזב ועל הרקע הזה היא פשוט נכנסה לדיכאון.
דפנה: כן. מריבות בין אחים, סכסוכים בתוך עבודה או בין מעסיקים, גם בהחלט קונפליקטים כאלה יכולים להביא לדיכאון. היום יש תופעה מאוד, מאוד גדולה של bullying בבתי ספר, של חרם. בתוך משפחות יש את התופעה הזאת של שעירות לעזאזל, יש מישהו בתוך המשפחה שהוא השעיר לעזאזל, שכמובן הסיכוי שלו להיכנס לדיכאון הוא מאוד גדול. אנשים שעושים עליהם shaming, גם הרשתות החברתיות יכולות להכניס אנשים למצוקות מאוד, מאוד קשות. כל הקונפליקטים האלה בהחלט, בהחלט…
אמיר: גם מישהו שעבר התעללות או גופנית או נפשית, יש לו סיכוי יותר ליפול לדיכאון.
דפנה: כן, או מינית.
אמיר: או מינית.
דפנה: כמובן.
אמיר: כן.
דפנה: רגשית, מילולית, כל סוגי ההתעללויות למיניהן. אנשים בתוך מערכות יחסים מתעללות הסיכוי שלהם להיות בדיכאון… גם שנים אחרי, גם תוך כדי אבל גם שנים אחרי.
אמיר: ממש לא קל לעבור על כל הרשימה כי…
דפנה: זה מדכא, אה?
אמיר: ממש מדכא.
דפנה: אבל אנחנו נוציא אותם מזה אחר כך.
אמיר: (מצחקק).
דפנה: אנחנו מבטיחים, נכון? כן.
אמיר: אז יש עוד כמה סיבות, בואי נעבור עליהן קצת יותר מהר (מצחקק).
דפנה: יותר מהר. אז גנטיקה משפיעה.
אמיר: נטייה תורשתית.
דפנה: כן. זהו, לא בטוח שזה דווקא תורשתי, אולי זה תורשתי אבל אולי זה גם בין-דורי. גדלתי עם אמא בדיכאון אז גם אני איפשהו מחקה את זה. אבל לאנשים שיש קרוב משפחה שלהם עם דיכאון יש יותר סיכוי, אבל זה לא גזירה משמיים, בסדר? זאת אומרת גם אם יש יותר סיכוי, אתם לא חייבים להיות שם. אתם יכולים להיות במקום אחר.
אמיר: וגם יש תרופות שיש להן תופעות לוואי של דיכאון. זה ידוע שמי שלוקח הרבה תרופות, או תרופות מסוימות, שכתוב שם ממש שדיכאון זה חלק מהתופעות לוואי.
דפנה: כן. זאת אומרת אתה בא לפתור בעיה אחת ואז מגלה שזה מייצר עבורך דיכאון. במקרים כאלה חוזרים לרופא, לאותה מחלה הרבה פעמים יש תרופות שונות וכל בן אדם מגיב אחרת. אז זה ממש, ממש חשוב אם דיכאון הופיע אחרי שהתחלתם ליטול איזושהי תרופה חדשה, לחזור עם זה לרופא ולדווח על זה. בכלל, אסור להיות עם זה לבד.
אמיר: ודבר אחרון.
דפנה: דבר אחרון זה שימוש בחומרים, לרעה. זה יכול להיות אלכוהול, זה יכול להיות סמים, זה יכול להיות פטריות, כל מיני. כל החומרים האלה שהם משני תודעה, יש אנשים שמשתמשים בהם כי זה לכאורה מעודד, אבל שימוש לאורך זמן יכול מאוד, מאוד להגביר דיכאון. ממש 21% מאנשים שמשתמשים בחומרים יסבלו מדיכאון. יכול להיות תופעה כזאת של ריבאונד, כשהחומר מפסיק להשפיע אז נכנס הדיכאון ואז אתה משתמש ביותר. צריך להיזהר מזה, ובכלל, כל מיני הרפתקאות כאלה עם חומרים לרעה. אם יש במשפחה שלכם אנשים עם דיכאון, אם יש לכם נטייה לדיכאון, אם יש מאניה דיפרסיה, אם יש ככה משהו שיכול להיות שם איזשהו סדק, באמת ישמרו לנפשותכם. הגיעו אלינו לאורך השנים לא מעט אנשים עם דיכאון אחרי שימוש בחומרים.
אמיר: נכון.
דפנה: אז יש מה לעשות גם עם זה, אבל חבל. חבל, חבל, חבל.
אמיר: אוקי. עכשיו נעבור לחלק האופטימי של הפודקאסט.
דפנה: (מצחקקת). כן, האמת שלא דיברנו על תרופות. אז יש המון תרופות היום לדיכאון והאמת שמחלקים אותם היום, אני לפעמים חושבת כמו סוכריות. זה אחת התרופות שבשימוש הכי נפוץ, זה תרופות נגד דיכאון. ואתה אומר לעצמך מה, בן אדם מערבי לא יכול להסתדר בלי תרופות כאלה? זה, זה הדבר היחיד שיכול לטפל בדיכאון? אז לא. אז לא, אבל כמובן שכשמגיע אלינו לטיפול בן אדם שנוטל תרופות נגד דיכאון, אנחנו אומרים לו להפסיק את נטילת התרופות רק בהתייעצות עם פסיכיאטר או רופא משפחה, מי שנתן את התרופות האלה. אבל לשמחתנו, חווינו כבר הרבה מאוד הצלחות ואנשים שהפסיקו ליטול תרופות פסיכיאטריות בעקבות NLP.
אמיר: זה מדהים. ממש מדהים. זה מפתיע ועובד יפה וכדאי להמליץ לאנשים לבדוק ולבחון גם את הכלים האלה. אני אוסיף שלתרופות בדרך כלל יש גם תופעות לוואי ול- NLP אין תופעות לוואי, או התופעת לוואי היחידה זה אושר ושמחה שהם הצליחו לעשות את זה בכוחות עצמם.
דפנה: כן. בכלל, NLP היא גישה מאוד אופטימית. אם אני אצטט פה את ריצ'רד בנדלר שהוא אחד מהמייסדים של ה- NLP, אז ריצ'רד בנדלר אמר ש- "לעולם לא מאוחר לחוות ילדות מאושרת". זאת אומרת גם אם בן אדם נסיבות החיים שלו היו קשות מאוד, הוא עבר ילדות מאוד טראומטית, זה לא בהכרח אומר שהוא חייב להיות בדיכאון. בבגרות שלו בהחלט, בהחלט אפשר למצוא כוחות ולגלות איך אפשר לשנות את הדברים ולפרש אותם אחרת ולראות איך בכל זאת שרדתי ממצבים מאוד קשים ולהתעודד מזה אפילו. ואפילו להחליט שאני הופך להיות מקור השראה ומעביר את זה הלאה, זה משהו שאנחנו עוזרים להרבה מאוד אנשים. אז מה באמת אפשר לעשות?
אמיר: אוקי.
דפנה: בדיכאון.
אמיר: אז קודם כל כדאי ומומלץ לעשות, לעסוק בספורט. הליכה, ריצה, טניס, שחייה, באמת כל אחד יכול להתחבר למה שהוא אוהב. אני אוסיף שבעצם כמעט כולם יודעים את זה, אבל הרבה פעמים הם לא מצליחים לגייס מוטיבציה. וכאן ה- NLP יכול לעזור לעודד או לעזור לאנשים לקבל החלטה להתחיל לעסוק בספורט, והספורט עצמו מתחיל להוציא אותם מהדיכאון.
דפנה: נכון. וכמעט… ובכל המחקרים שאני עברתי עליהם כשמשווים שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מול ספורט, אבל ספורט זה צריך להיות מספיק ספורט, כן? באמת חצי שעה עד שעה ארבע פעמים בשבוע, אפשר לראות שספורט או עולה על תרופות פסיכיאטריות או משתווה להן. אז ספורט זה… וזה גם אנחנו מרגישים, אנחנו עושים המון ספורט.
אמיר: אנחנו עושים ממש כמעט כל יום או… אפשר להגיד כל יום ספורט ומרגישים את זה. זה…
דפנה: מרגישים שזה ממש שומר עלינו.
אמיר: נכון.
דפנה: מדיכאון. ממש, ממש אנחנו מרגישים את זה. חשוב לצאת מהמיטה. ממש בכוח לצאת מהמיטה. ואם אתם נמצאים ליד אדם שסובל מדיכאון, להוציא אותו מהמיטה. לשמור על היגיינת שינה. רוצה אולי להגיד משהו על מה זה היגיינת שינה?
אמיר: היגיינת שינה זה להקפיד שיהיה מקום אם אפשר לומר קדוש או מקום ייעודי לישון בו, אבל אם אני לא ישן אז שאני אצא משם. זה מבוסס על הניסיון של פבלוב של התניה. כולם מכירים את הניסוי הזה שפבלוב צלצל בפעמון כשהוא הביא אוכל לכלבים והוא בעצם חיבר את הצליל עם הכמיהה לאוכל. אז המיטה…
דפנה: והכלבים התחילו לרייר כשהם רק שמעו את הצליל. הם שמעו את הצליל, הם ידעו שעומד להגיע אוכל. אבל איך זה קשור למיטה?
אמיר: ברגע שאני נכנס למיטה כבר ה- state of mind של אוקי, אני כבר נהיה עייף, אני כבר הולך לישון. לפחות אצלי זה עובד טוב.
דפנה: עובד מעולה. אבל זה באמת כששומרים על המיטה כנקייה.
אמיר: נכון.
דפנה: רק למטרת שינה. זה אומר שאם אני עייף אני נכנס למיטה. אני לא רואה טלוויזיה במיטה.
אמיר: אני לא עובד במחשב במיטה.
דפנה: כן. אני לא בטלפון הנייד שלי. אפשר לקרוא, קריאה זה כן טוב לפני השינה. זה לא מלכלך לנו את העוגן. בקריאה גם יש משהו שככה מכניס אותנו ומכין אותנו לשינה, לעומת אור של מסך שיש בו משהו שמעורר אותנו. אז באמת להקפיד שהמיטה תהיה מקום שמיועד רק לשינה.
אמיר: דבר נוסף שמאוד עוזר זה שתהיה משמעות לאדם, שיהיה לו מה לעשות, בשביל מה לקום בבוקר. זה נותן הרבה סיפוק וזה מונע דיכאון. באמת דיכאון הרבה פעמים קשור לחוסר ערך ולזה שאין לי מה לעשות ואני לא יודע איך למלא את הזמן. אם יש לי תכנית מאוד טובה ועמוסה, יש איזה פתגם שאת תמיד אומרת, "אם אתם רוצים לוודא שמישהו יעשה איזושהי משימה, תנו את זה לאדם עסוק" (מצחקק), כי אז יש יותר סיכוי שהוא יעשה את זה מאשר אדם שיש לו הרבה זמן אבל…
דפנה: נכון. אז באמת אחת ההמלצות זה למלא את היום. ממש לייצר סדר יום ושלאדם יהיה בשביל מה לקום בבוקר. גם אם הוא חולה, גם אם הוא אין לו עכשיו עבודה, גם אם הוא אין לו לכאורה בשביל מה לקום בבוקר כי שום דבר לא מחכה לו, לייצר את הסדר יום הזה. ואדם עצמו יהיה לו קשה לעשות את זה עבור עצמו, אבל מי שנמצא סביבו בהחלט זאת אחת ההמלצות שלנו, למלא את היום בפעילות, בתוכן, בתנועה. סקס זה דבר שבהחלט יכול להוציא מדיכאון. מגע של עור בעור יכול מאוד, מאוד לעזור. הרבה פעמים אנשים אין להם חשק מיני, אבל אז אפשר לעורר את זה. פשוט להיות במודעות ולהבין שסקס יכול להיות ממש תרופה לדיכאון. והכי חשוב, לפנות לעזרה. לפנות לעזרה ולהפנות אנשים לעזרה ויפה שעה אחת קודם, עוד לפני שזה ככה… שמתברגים עמוק, עמוק לתוך הדיכאון הזה. אז בואו באמת נראה מה NLP, איך NLP יכול לעזור ו…
אמיר: יש לנו הרבה טיפים, האמת היא.
דפנה: יש לנו הרבה מאוד טיפים ואנחנו גם נעבור הרבה על הטריגרים לדיכאון, כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות עם כל אחד ואחד מהם. אבל בוא באמת נתחיל מתחום שלם שנקרא פרופיל NLP או Meta Progrems ב- NLP ונראה איך הסעיפים שלו יכולים להסביר לנו הרבה מאוד על דיכאון.
אמיר: כן. הסעיף הראשון מדבר על קצב. אדם שבדיכאון הקצב הוא מאוד, מאוד איטי. כל קצב ההתנהלות, הפעילות, כאילו הכול עובר ל- slow motion, הכול מואט. כל דבר לוקח לו הרבה זמן. מה שמזין את הדיכאון זה הקצב האיטי ואם הוא יצליח להגביר את הקצב כמו למשל בספורט, הליכה או אפילו עדיף ריצה, או טניס, אז הקצב הוא הרבה יותר מהיר. קצב מהיר ודיכאון לא הולכים ביחד. אז אם נגביר את הקצב, גם אם זה יהיה בצורה מלאכותית, בתוך כמה זמן הדיכאון פשוט זז הצידה.
דפנה: נכון. עוד אלמנט שיש בפרופיל NLP קשור לזמן, ובן אדם שסובל מדיכאון בחוויה שלו הזמן עוצר מלכת והוא חי מאוד, מאוד את ההווה. זאת אומרת מה שאני חווה עכשיו, הקשיים האלה שאני חווה אותם עכשיו, ככה זה יהיה לנצח. הוא לא רואה את זה כאפיזודה, כאיזשהו שלב בחיים שיחלוף. הוא לא יכול לראות מעבר לדיכאון ולראות את העתיד. ואם ככה זה הולך להיות לתמיד, אז בשביל מה לחיות? אז מאיפה יהיה לי את הכוחות להתמודד? ואנחנו ב- NLP יכולים לעשות, אנחנו קוראים לזה מן קפיצה קוונטית כזאת בזמן וללכת איתו קדימה בזמן לזמן שבו הוא כבר אחרי הדיכאון ולדמיין את החיים שיש לו שם. זה מאוד, מאוד עוזר.
אמיר: אני נזכר עכשיו באיזה משפט שמאוד אהבתי מאיינשטיין שאומר "אדם מאושר צריך לקשור את עצמו למטרה", לא לחפצים, פחות לחפצים ולאנשים או מקומות, אלא איזושהי מטרה בעתיד, המטרה היא תמיד בעתיד. ו- NLP מדבר המון על מטרות.
דפנה: כן.
אמיר: על חזון, על מטרה. משהו שאני רוצה להשיג. ואם אני באמת רוצה את זה וממוקד ואוסף את כל הכוחות, אז אני זז קדימה. אדם שהוא בדיכאון לרוב הוא לא פעיל ולא זז, וחלק מהיציאה מהדיכאון זה לזוז לעבר מטרה בעתיד.
דפנה: כן. אז כן, אז אנחנו באמת רוצים להפנות את תשומת הלב לעתיד טוב כמובן.
אמיר: הדבר הבא לפי הפרופיל NLP מדבר על מעורבות. זה סעיף מאוד מעניין להבין שבגדול, בגדול יש שני סוגים של אנשים.
דפנה: מעורבות.
אמיר: כן. אנשים אקטיביים, אלה אנשים שמרגישים שהם פועלים על העולם, הם יכולים לשנות, להשפיע, וזה נותן להם הרבה drive, הרבה מוטיבציה. לעומת אנשים פסיביים, אנשים שמרגישים שהעולם פועל עליהם. בצורה קיצונית זה כמו עלה שנידף שעף ברוח והרוח מכוונת את העלה לאן שהיא רוצה. עכשיו, אדם שהוא בדיכאון אז יש לו נטייה לפסיביות ולהרגיש שהעולם פועל עליו.
דפנה: פסיביות מאוד קיצונית.
אמיר: נכון.
דפנה: הם לא פועלים על העולם, הם לא משנים. אין להם את כוחות הנפש בשביל לשנות את העולם. אגב, יש לנו פרק שלם, פרק מספר 2 בפודקאסט שלנו שמדבר על אקטיביות ופסיביות מאוד לעומק, אז שווה מאוד ללכת לשם ולהעמיק בעניין הזה. אז באמת אם אנחנו עם בן אדם עם דיכאון, השאיפה שלנו להעביר אותו לאקטיביות, להיות אקטיבי.
אמיר: לגרום לו להשפיע על העולם, להרגיש שהוא מסוגל, הוא יכול להניע את העולם, לא הכול גזירה משמיים. וברגע שהוא הופך להיות אקטיבי אז הדיכאון לאט, לאט נחלש עד שהוא נעלם.
דפנה: נכון. עוד משהו שמאוד משפיע על אנשים בדיכאון זה שהם עושים המון, המון הכללות. "הכול לא טוב", "שום דבר לא עובד לי", "אני כישלון". זאת אומרת הם לא רואים דברים ב- אוקי, בזה נכשלתי, אולי אפילו בחמישה דברים נכשלתי, אבל יש פה שלושה דברים שבהם לא. הם לא רואים את זה, הם עושים הכללות נורא, נורא גדולות. ואנחנו יכולים ב- NLP לעזור לבן אדם לפרק את ההכללות האלה. צריך לעשות את זה מאוד בזהירות, כי כשבן אדם משתף אתכם שהכול לא טוב לי, אתם אומרים לו "מה כן טוב לך?", הוא יכול לחוות את זה כחוסר אמפטיה, כפגיעה בראפור, בקשר הזה בינינו. צריך לדעת איך לעשות את זה, אבל לפרק, לפרק ככה לנתחים יותר קטנים ולא לראות את הכול כמקשה אחת שחורה ונוראה.
אמיר: כן. סעיף נוסף לפי הפרופיל NLP שהוא מאוד, מאוד חשוב, מדבר על מילות בחירה-כפייה. נסביר רגע למאזינים ולצופים במה מדובר. אלה מילים שבאות לפני פועל נוסף והן מראות את ההתייחסות שלנו. למשל אני לא מסוגל להכין לעצמי אוכל, אני לא יכול, לא מסוגל ולא יכול הן מילים שמעודדות דיכאון. או אני צריך לקום מהמיטה, אני חייב ללכת לעבודה, אני חייב לעשות את הפרויקט, אלה מילות כפייה שקשורות לדיכאון.
דפנה: נכון. אם נצליח להעביר בן אדם למילות בחירה, אני בוחר, אני יכול, אני רוצה, חשוב לי, אז אנחנו כבר בדרך. וזה ממש ב- NLP יש לנו כלים שממש מתכנתים, Programming, ה- P של ה- NLP שממש יכולים לתכנת את האדם לעבור ממילות כפייה למילות בחירה. אז זה מאוד חשוב. יש סעיף שמדבר על השוואות, אנשים בדיכאון תמיד יעשו השוואות שמקטינות אותם. הם ישוו את עצמם למישהו אחר שמצליח הרבה יותר מהם, הרבה פעמים לבן אדם הכי מצליח בעולם, הכי יפה, הכי טוב, הכי מהיר, לא הוגן.
אמיר: זה מדהים, הדיכאון גורם לאנשים לעשות השוואות שמקטינות אותם ומגבירות את הדיכאון.
דפנה: כן, וזה מתברג. או להשוות את עצמם לעצמם, פעם הייתי ככה וככה ואיך אני היום. אז גם כאן אנחנו נרצה להעביר אותם להשוואות שמקדמות, שמחזקות, שמעצימות.
אמיר: עוד סעיף לפי הפרופיל NLP מדבר על הבדלה והתאמה. הבדלה או באנגלית Mismatching, הבדלה זה לראות מה שונה, מה חסר, מה לא טוב. אנשים ביקורתיים נוטים להבדלה מאוד. התאמה זה לראות בעצם את חצי הכוס המלאה, מה טוב, מה דומה, מה כן, מה יש. וגילינו שאנשים שהם בדיכאון הם בעיקר רואים מה חסר ומה אין. הם רואים כל הזמן את החצי הכוס הריקה, הפוקוס הולך לשם. אני חוזר שוב על אותה הנחה מקסימה של ה- NLP, האנרגיה זורמת למקום שבו תשומת הלב מופנית אליו. ואם מישהו עסוק במה אין לו, מה הבעיה, אז הוא בעצם נשאב לשם ואז הדיכאון גדל.
דפנה: גם פה אנחנו נשאף להעביר אנשים מהבדלה, ממצב שבו הם בחוסר הסכמה, בהתנגדות, למצב שבו הם מסכימים, מקבלים. יש סעיף בפרופיל שמדבר על ערכים, מה שחשוב לי. אחד הדברים שמאוד מאפיינים דיכאון זה פרפקציוניזם. אם הדברים הם לא מושלמים לפי אמות המידה המאוד קפדניות שלי, נכשלתי.
אמיר: כן.
דפנה: אני לא טוב. וצריך להגיד, לעזור לאנשים להיות קצת פחות פרפקציוניסטים.
אמיר: זה בעצם ראייה של שחור ולבן. או הכול או כלום. והחיים הם גם אי שם אפור באמצע. אני יכול להיות מרוצה גם אם הייתי 70% או 80% וגם אם זה לא 100%. ללמוד להיות מרוצה מעצמי זה גם מתקשר להתאמה, לעשות התאמה לעצמי, לראות מה טוב.
דפנה: כן, לקבל את עצמי. אנשים בדיכאון הם מאוד, מאוד נמנעים מלעשות דברים, הם לא שואפים, אין להם שאיפות, אין להם רצונות. זה סעיף ב- NLP שנקרא כיווניות, האם אני נמשך לאיזשהו מקום או שאני בורח מאיזשהו מקום. קצת השוט והגזר. האם מה שמניע אותי זה גזר מפתה שם בעתיד או איזשהו שוט שיש מאחורי? ואנשים בדיכאון החוויה שלהם היא החוויה הזו של השוט. ואנחנו נרצה לעזור להם למצוא את הגזרים.
אמיר: וסעיף אחרון של הפרופיל מדבר על אמונות. זה סעיף מאוד מהותי. אנשים בדיכאון מפתחים לאט, לאט אמונות מגבילות, כך אנחנו קוראים לזה ב- NLP, או אמונות מחלישות. "אני לא אצא מזה אף פעם", "אין לי סיכוי להיות מאושר", "אני לא יכול להתמיד בעבודה ולחיות חיים רגילים", אלה אמונות ששוב מגבירות את הדיכאון. ואמונה זה לא פשוט לשנות אותה. לאמונה יש כוח, זה כאילו איזושהי ישות שחיה בתוך האדם. אני תמיד מביא את המטפורה, אמונה זה כמו לשים נגיד משקפיים בצבע מסוים, צבע ורוד או צבע שחור במקרה של דיכאון. ואז אם אני שם משקפיים שחורות או כהות, העולם באמת נראה כהה. ולנו ב- NLP יש כלים ממש, ממש טובים איך לשנות אמונות. יש לנו איזה 5 או 6 טכניקות ואני תמיד אומר לסטודנטים שלי "אין אף אמונה שמחזיקה 5 או 6 טכניקות של NLP".
דפנה: בסוף היא תשתנה.
אמיר: בדרך כלל…
דפנה: ואז האמונה הזאת של אני לא יכול, אני לא מספיק, אני לא אצא מזה, שום דבר לא שווה, כל האמונות האלה אנחנו יודעים, יכולים לפרק אותן. הרבה פעמים אנשים שהם בדיכאון הם יש להם כל מיני אמירות שב- NLP אנחנו רואים שיש שמה את חיסרון הדובר. מי אמר? מי אמר שזה דווקא ככה? אוקי? אני, לא יודעת מה, אני חייב להרוויח X כסף, אני חייב להתחתן עד גיל מסוים, אני… כל מיני דברים, אתה אומר רגע, מי אמר? אולי בשבילך אתה צריך משהו אחר? בוא נדבר רגע על רווחים משניים.
אמיר: אוקי.
דפנה: בסדר? אנחנו זה יוצא לנו פרק מאוד ארוך, אבל ממש, ממש חשוב לנו לתת לכם כמה שיותר כלים. אז רווח משני זה בעצם מצב שבו בן אדם נגיד סובל מדיכאון, אבל בגלל הדיכאון הוא מקבל המון הנחות. אוקי? לא דורשים ממנו דברים, מוותרים לו, הוא איפשהו בהפסקה מהחיים, הוא לא צריך להתמודד עם דברים, הוא לא צריך להמשיך ולהתאמץ. הוא איפשהו קצת במנוחה, לא מנוחה נוחה ולא נעימה. ומשהו שכדאי להגיד לאנשים שסובבים בן אדם שבדיכאון מה ההמלצה שלנו על זה, אולי אתה תרצה להגיד את זה?
אמיר: זה שאנחנו לא צריכים להזין את הרווח המשני שיש לאדם, כי אז יהיה לו שווה להישאר בדיכאון בצורה עקיפה. זאת אומרת גם אם הוא סובל, עדיין הוא מקבל משהו מהצד והמשהו הזה יגיד אוקי, זה נוח לי, זה קל ככה. אני מקבל…
דפנה: כן. זה משמר קצת, זה מושך קצת אחורה.
אמיר: נכון. אני מקבל הקלות בעבודות הבית, לא מצפים ממני, אני לא עושה קניות. אני בחדר, יודעים שאני בדיכאון אז לא יבקשו ממני עזרה. ואנחנו לא רוצים להזין את זה. כי זה בעצם כדי לעזור לאנשים לצאת מהדיכאון אנחנו צריכים להפעיל אותם ולא לתת להם את ההנחות האלה.
דפנה: כן. זה בעצם איזה חבל דק כזה שאנחנו צריכים ללכת עליו שמצד אחד אנחנו נותנים הכרה לדיכאון, אנחנו מבינים כמה זה קשה וכמה זה בודד וכמה אין לך אנרגיה. מצד שני, אנחנו רוצים למשוך אותך החוצה ולכן לא לתת לך יותר מדי הנחות. אז צריך מאוד, מאוד בעדינות לעשות את זה.
אמיר: וגם לא להעביר את המסר לאדם שבדיכאון שאנחנו שופטים אותו או מבקרים אותו. לטובתו אנחנו לא רוצים שיישאר בחדר ושיעזור לנו. גם אם אין לו מצב רוח, אבל שיעזור בעבודות הבית ושיהיה איתנו.
דפנה: כן. אז אנחנו… ואנחנו צריכים הרבה מאוד, ב- NLP אנחנו עובדים על טריגרים. על טריגרים, מה בעצם הביא בן אדם לדיכאון ואז אנחנו נטפל שם. זאת אומרת שאם בן אדם מה שהביא אותו לדיכאון זה בגלל איזושהי מחלה נלווית, איזושהי מחלה כרונית, אז אנחנו נעזור לו וניתן לו עוד כוחות נפש כדי להתמודד עם זה, עם השחיקה הזו.
אמיר: האמת היא שבקשר לטריגרים, יש שאלה מאוד חשובה ומעניינת שכדאי לשאול את האדם, בוא תסביר לי איך אתה נכנס לדיכאון, איך אתה נופל לדיכאון? איך זה קורה? נגיד אני אף פעם לא הייתי בדיכאון, אני רוצה לחקור עכשיו, תלמד אותי גם כן להיכנס לדיכאון. מה בדיוק קורה? בוא נריץ את הסרט הזה לאט ב- slow motion, בהילוך, איטי, ונלמד את האסטרטגיה שלך או את התבנית שלך להיכנס לדיכאון.
דפנה: שבה אתה מכניס את עצמך לדיכאון.
אמיר: נכון.
דפנה: אז אוקי, הגיע הבוקר, צלצל השעון המעורר, מה אני צריך לעשות? ואז האדם אומר אתה צריך להישאר במיטה. באיזה תנוחה להישאר במיטה? להדליק את האור או לא להדליק את האור? על מה אני צריך לחשוב? איזה מחשבות אני צריך למלא בהן את הראש שלי? אוקי, אז אני מדמיין את עצמי עושה את כל זה, אני עדיין לא בדיכאון. מה עוד אני צריך לעשות כדי להיות בדיכאון? וע"י זה אנחנו מראים לאדם בעצם מה הוא עושה באופן לא מודע כדי להשאיר את עצמו שם בדיכאון הזה. אם בן אדם מתמודד עם אובדנים, אנחנו באמצעות NLP יש לנו כל מיני כלים כדי לעזור לבן אדם להשלים עם אובדן, להיפרד בצורה שהיא יותר טובה, לסגור מעגלים. אם בן אדם מתמודד עם שינויים ומעברים, אז אנחנו באמצעות NLP נוכל לתמוך בו בזה. אנחנו פשוט צריכים ממש לראות מה הוא הטריגר, מה הכניס את האדם לדיכאון, ולתת שם מענה, ויש ל- NLP כל כך הרבה כלים לזה.
אמיר: אם מישהו עבר פגיעה מינית או התעללות מינית, אז גם כאן אנחנו יכולים להביא אור וריפוי.
דפנה: נכון.
אמיר: לעזור לאדם לעבד ב- ע' את החוויה ולהסתכל עליה בצורה אחרת.
דפנה: נכון.
אמיר: יש לנו באמת הרבה כלים.
דפנה: בפרק מספר 8 שלנו כל כולו עוסק בטראומה, אז כדאי לכם לחזור לשם אם אתם מכירים בן אדם שמתמודד עם טראומה, או אם אתם בעצמכם אז פרק 8 הוא בשבילכם. אם לבן אדם יש איזשהו קונפליקט וזה מה שגורם לדיכאון, אז לעזור לו לפתור את הקונפליקט, לעזור לו להשלים עם אירועים שקרו בעבר. יש לנו המון, המון כלים לתת. אז אנחנו ממש לקראת סיום הפרק ובאמת דיברנו פה למשל על הפרעות שינה, אז יש לנו גם פרק על זה, פרק מספר 9. אז אם הדיכאון שלכם הביא אתכם להפרעות שינה כדאי לכם לחזור לפרק 9. ובאמת לדעת שיש הרבה, הרבה מאוד מה לעשות. אז אם אנחנו מסכמים, אז כדאי לנו מאוד להכיר דיכאון, לדעת איך לזהות את הדיכאון, מה הם הסימפטומים שלו, מי הם האנשים שנמצאים סביבנו ואולי סובלים מדיכאון ולהפנות אותם לקבל עזרה, ואחת העזרות המועילות ביותר היא NLP מהניסיון שלנו.
אמיר: כן.
דפנה: רוצה להגיד איזה משפט לסיום?
אמיר: לסיכום, באמת יש מה לעשות. דיכאון זה לא גזירה משמיים. זה לא פשוט, אבל אנחנו ליווינו הרבה אנשים שהיו בדיכאון וגם לקחו תרופות פסיכיאטריות שלא תמיד עוזרות, וראינו תוצאות והצלחות. זה אפשרי. אנחנו רוצים להביא כאן מסר אופטימי, לחזור לאופטימיות של ה- NLP. הכול אפשרי. ויש לנו, האנשים אשר לומדים NLP את הכלים ממש ללוות ולעזור.
דפנה: נכון. אז אם אתם אוהבים את הפרק הזה שהרגע שמעתם תעשו לנו like, תשתפו אותו עם חברים ועם קולגות שזה יכול לתרום להם. תעקבו אחרינו, תעשו follow. אם יש לכם פעמון ב- YouTube, תלחצו על הפעמון. אנחנו נשמח להגיע עם המסרים שלנו לכמה שיותר אנשים. אז תודה שהקשבתם לנו ואנחנו נתראה בעוד פרקים.
אמיר: להתראות.
דפנה: להתראות.
דילוג לתוכן