למה כדאי להפסיק להשתמש ב"נעים לי" ו"לא נעים לי"?
היום אני רוצה לדבר אתכם על המושגים "נעים לי" ו"לא נעים לי". הרבה מאוד אנשי חינוך והורים משתמשים בביטויים כמו: "זה לא נעים לו, תפסיק!" או "זה נעים לו, תמשיך". היום אני רוצה לצאת נגד השימוש בביטויים הללו ולהגיד לכם: לא כדאי להשתמש במונחים האלה.
עולם הרגשות הוא עשיר ולא דיכוטומי
המונחים האלה מחלקים את העולם בצורה מאוד, מאוד דיכוטומית. עולם הרגשות שלנו הוא עולם כל כך עשיר וכל כך מלא. כשגננת אומרת לילד "זה לא נעים לו, תפסיק"... רגע, מה בדיוק לא נעים שם? האם זה מעליב? האם זה מציק? האם זה מכאיב, מדגדג, משפיל או מביך? יכולות להיות כל כך הרבה סיבות שגורמות למשהו להיות "לא נעים".
וכשמישהו אומר "נעים לי", מה בעצם נעים? לי נעים עכשיו בגלל שאני בחופש, בגלל שכיף לי, בגלל שאני מאושרת. בגלל המרחב, בגלל היופי שמסביב, בגלל ההרפתקה שבלהיות במקום חדש ולא במסגרת. בגלל כל הסיבות האלה – בסופו של דבר גם נעים לי.
להעשיר את אוצר המילים הרגשי
לפי ה-NLP יש לנו שלושה ממדים שאנחנו רוצים לפרט: המחשבות, ההתנהגות והרגשות. את המחשבות וההתנהגות בדרך כלל קל לנו לפרט. אבל בכל מה שקשור לרגשות – משום מה יש לנו קצת פחות מילים בשבילם.
אם אנחנו רוצים לגדל ילדים שידעו להביע מגוון רחב של רגשות, כדאי שנדבר אליהם באוצר מילים שיש בו הרבה מאוד רגשות. הביטויים "נעים לי" ו"לא נעים לי" פשוט משטחים את העולם הרגשי שלנו. תפרטו, תדייקו ברגש, ותראו איך זה יחזור אליכם בדמות תקשורת עמוקה, עשירה ומאושרת הרבה יותר.
בואו ללמוד איך לייצר תקשורת רגשית ועמוקה
השפה שבה אנו משתמשים מייצרת מציאות, במיוחד כשמדובר בעולם הרגשי שלנו ושל הילדים שלנו. אם אתם רוצים ללמוד איך להשתמש בשפה בצורה מדויקת, לפתח אינטליגנציה רגשית ולרכוש כלים עוצמתיים לתקשורת מקרבת, אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו. גלו עולם שלם של התפתחות, חינוך והעצמה במסגרת לימודי NLP מקיפים ומרתקים.
נכתב ונבדק מקצועית על ידי דפנה רטר
ממייסדי מכללת רטר. הביאה את שיטת ה-NLP לישראל בשנת 1994, בעלת עשרות שנות ניסיון קליני והכשרת אלפי מטפלים. חברה מוסמכת בקהילת ה-GTC העולמית מטעם NLP University, ומחזיקה בדרגת Certified Master Trainer of NLP מטעם ארגון ABNLP (לצפייה בתעודת ההסמכה).