היי
ממש נעים לי.
ממש, ממש נעים לי במקום שבו אני נמצאת.
היום אני רוצה לדבר אתכם על המושגים האלה
נעים לי ולא נעים לי.
הרבה מאוד אנשי חינוך משתמשים ב"זה לא נעים לו" תפסיק!
או "זה נעים לו, תמשיך".
והיום אני רוצה לצאת נגד ה"נעים לי" וה"לא נעים לי"
ולהגיד לכם, לא כדאי להשתמש במונחים האלה.
הם מחלקים את העולם בצורה מאוד, מאוד דיכוטומית.
עולם הרגשות שלנו הוא עולם כל-כך עשיר וכל-כך מלא.
כשגננת אומרת לילד "זה לא נעים לו, תפסיק"…
רגע, מה לא נעים שם? האם זה מעליב, האם זה מציק, האם זה מכאיב
האם זה מדגדג, האם זה משפיל, האם זה מביך?
מה לא נעים שם?
יכולות להיות כל-כך הרבה סיבות שגורמת למשהו להיות לא נעים
וכשמישהו אומר "נעים לי", מה נעים?
לי נעים עכשיו בגלל שאני בחופש
בגלל שכיף, בגלל שאני מאושרת, בגלל המרחב
בגלל היופי שמסביב, בגלל הכיף שבלהיות לא במסגרת
במקום חדש, בגלל ההרפתקה, בגלל כל הסיבות האלה, בסופו של דבר גם נעים לי.
לפי ה-NLP יש לנו שלושה ממדים שאנחנו רוצים לפרט:
המחשבות, ההתנהגות, את שני אלה קל לנו בדרך כלל לפרט, וגם הרגשות.
הרגשות יש לנו בדרך כלל, יש לנו קצת פחות מילים בשבילם.
אם אנחנו רוצים לגדל ילדים שידעו להביע מגוון גדול של רגשות
כדאי שנדבר אליהם באוצר מילים שיש בו הרבה מאוד רגשות.
הנעים לי והלא נעים לי משטח את העולם הרגשי שלנו,
אז תפרטו ותראו איך זה יגיע אלינו בחזרה
באושר ובעומק מאוד גדולים בתקשורת
להתראות
דילוג לתוכן