Search

הצלחות עם NLP: מקשיים חברתיים של ילדים להצלחה בחברה

נכתב על ידי: גלית זמל

 

ראיון עומק עם גלית זמל, טריינר NLP מטעם מכללת רטר ומייסדת "המקום של גלית" – סדנאות, הרצאות והנחיה פרטנית לילדים והורים.

מראיינת: דינה יריבגלית זמל, צילום יח"צ.

 

דינה : ספרי לי על הרקע שלך, איך הגעת ללמוד NLP ברטר?

יש לי תואר בכלכלה עם התמחות במנהל עסקים. עסקתי בתפקידי ניהול בכירים, התפקיד האחרון שלי היה במכון ויצמן כראש מנהל מרכזי המצוינות של המכון.

בגיל 37 התחלתי את מסע לגילוי עצמי. הרגשתי חוסר שביעות רצון מהקריירה שלי. הרגשתי שאני עושה דברים שאני טובה בהם אבל זה לא עושה לי טוב, מין תחושה של חוסר מימוש עצמי. 

הלכתי ללמוד אימון אישי ו-NLP לדרגת מאסטר, כדי לעזור, קודם כל, לעצמי.

לאחר שנחשפתי לתחום – התאהבתי והיה לי ברור שאם אני רוצה להתפתח ללא מגבלות בתחום שכל כך דיבר אלי, אני ממשיכה לטריינר. 

על מכללת רטר שמעתי רבות מבוגרים שלמדו שדיברו בהתלהבות על המקצועיות ועל הדרך המובנית והסדורה שבה הם מלמדים. הסתקרנתי אז באתי ולא התאכזבתי!!

למדתי ברטר את התמחות הילדים ואחר כך החלטתי ללמוד גם את הטריינר. אחרי שסיימתי את הטריינר, החלטתי להצטרף למסלול פרקטישינר והמאסטר ברטר (בפעם השלישית למדתי פרקטישינייר ובפעם השניה את המאסטר, בגלל שנחשפתי לאיכויות של רטר).דינה: מה הפקת מלימודי הטריינר?

 

בזכות קורס הטריינר התחברתי לעצמי ולשאיפות העמוקות ביותר שלי. זה עזר לי לעצמי ותהליך NLP משמעותי שעברתי במהלך הקורס עזר לי מאוד להאמין בעצמי, להיות ממוקדת כלייזר במטרה ולהגיע למה שאני כיום.

 

במסגרת מטלות הקורס, פיתחתי את הרצאת הדגל שלי "NLP כשפת אם" שאותה אני מרצה עד היום בפורומים שונים עם עדכונים כדי להתאים עצמי לאתגרי כל תקופה.

 

חוץ מזה במסגרת הטריינר גם פיתחתי את סדנת NLP ייעודית לצוותי חינוך ומנחי ילדים. בהמשך פיתחתי את הסדנה הזו לקורס מלא להכשרת מנחים בשיטה שלי. היום אני מכשירה מנחים לעבוד בסדנאות שלי. בתמונה: דפנה רטר מעניקה תעודת טריינר והתמחות ילדים לגלית, בשנת 2017.



באופן כללי, אחרי הטריינר הרגשתי שאני יכולה לעשות הכל בתחום ה-NLP: לפתח תהליכים, לבנות סדנאות, להעביר טכניקות לקבוצות וגם להשתמש בכלים ותהליכים שעברתי.  

 


 

דינה: ספרי לי על הרגע שבו הבנת שאת רוצה לטפל דווקא בילדים בכלים של NLP?

במהלך לימודי האימון האישי, כבר במהלך הסטאג' הרגשתי שאני אוהבת את זה מאוד. לתחום הילדים הגעתי די במקרה.
מכרה ששמעה שאני עוסקת ב-NLP ביקשה להביא אלי את בנה. ניסיתי לומר לה שאני לא מכירה את התחום והיא התעקשה. קבעתי להם פגישה והכנתי את עצמי להנחייה הזו עם קולגות. הילד הגיע ועשיתי איתו מספר תהליכים מתאימים. כשהוא היה בקליניקה, אני היית ברקיע השביעי. כך הבנתי שהתחום שבו אני רוצה לעסוק הוא ילדים ובני נוער. 

חיפשתי איפה אפשר ללמוד להנחות ילדים והגעתי למכללת רטר ולמדתי את ההתמחות הנהדרת הזו עם דפנה רטר.

ככל שהתקדמתי בהכשרות ובתהליכים בקליניקה הרגשתי כמה שהתחום מדויק לי ואני מרגישה סיפוק גדול מכל רגע. ההצלחות והפידבקים האדירים שקיבלתי מההורים סימנו לי שאני בדרך הנכונה.

התחלתי תהליך של עזיבת מקום העבודה שלי והפכתי לעצמאית.

כיום אני בעלת עסק שנקרא "המקום של גלית" ובו אנחנו מנחים סדנאות לכישורים חברתיים ואישיים בשיטה שפיתחתי, המבוססת בעיקרה על גישת ה- NLP, לילדים מגיל גן חובה ועד מסיימי כיתה ו'. בנוסף לכך, , כמו כן יש לי קליניקה פרטית לילדים והורים ואני מרצה בפורומים שונים. התוכנית שלי מוכרת כתכנית חיצונית של משרד החינוך ומועברת גם בבתי הספר. אני שמחה וגאה להנחיל את גישת ה-NLP לדור הצעיר.

 

דינה:  ספרי לי קצת על תופעת הקשיים החברתיים של ילדים ואיך את חווה את ההשפעות שלה בקליניקה/תוכנית עם המונחים שלך?

פונים אלינו הרבה הורים לילדים שמתקשים לייצר קשרים חבריים או לשמר אותם. הדבר נובע מכל מיני סיבות: חוסר בטחון עצמי של הילד שגורם לילדים אחרים ללעוג לו ו+לא לרצות לשחק איתו, ילדים שנתפסים כמציקנים כשבעצם זו הדרך שלהם לבלוט ולמשוך תשומת לב, ילדים דומיננטיים מאוד או להפך, ביישנים, ילדים עם התפרצויות זעם ועוד ועוד. הילדים האלו חווים בדידות חברתית או קושי ביצירת קשר והדבר משפיע מאוד על האושר שלהם, על התפקוד וגם על ההצלחות שלהם בתחומים אחרים. בתוכנית שפיתחתי, שמבוססת בעיקרה על NLP וגם על גישות מתקדמות נוספות, אנחנו נותנים מענה לכל הגורמים לקשיים החברתיים ולאחר הסדנה הילדים עושים שינוי, חלקם אפילו שינוי משמעותי ומצבם הרגשי והחברתי משתנה בצורה משמעותית.בתמונה: גלית עם קבוצת ילדים בקליניקה

 

דינה: האם פונים אליך הרבה הורים שהילדים שלהם שסובלים מקשיים חברתיים?

הביקוש לסדנאות מאוד גבוה. יש הרבה ילדים עם קשיים חברתיים. זה נובע גם מהחשיפה הממושכת למסכים מה שמפחית את כמות האינטראקציות החברתיות ביומיום. ההתנהלות החברתית ברשתות או במשחקי המחשב שונה מאוד מהחיים עצמם. אצלנו הם מקבלים העצמה גדולה וכלים לשיפור המיומנויות החברתיות והרגשיות.

הקורונה החמירה מאוד את המצב כי הרבה ילדים היו בודדים בבתים תקופות ארוכות והתנתקו מחבריהם. חלקם פיתחו חרדה חברתית משמעותית וחלק פשוט שכחו איך יוצרים קשרים ואיך מתחברים לקבוצות של חברים. יש היום הרבה תופעות של המנעויות מאינטראקציה חברתית וילדים שמעדיפים להיות בבית מול המסכים ולא להתמודד.בתמונה: גלית בפעילות עם ילדים בקליניקה

 

דינה:  אולי תוכלי לשתף במקרה מעניין מהקליניקה בנושא של בעיות חברתיות?


יש הרבה סיפורי הצלחה מרגשים. אספר סיפור על ילד מקסים בשם אלון (שם בדוי) שהגיע לסדנה שלנו כשההורים מדברים על ילד מציקן, דחוי חברתית, שלא מצליח להתחבר לילדים ואין לו אף חבר טוב אחד. הם גם מספרים שהקושי החל לפני שנתיים. כשהוא הגיע בפעם הראשונה, ראינו ילד חכם מאוד, נאה וחמוד. הרגשנו את התוקפנות שלו בכל פעם שניסו ליצור איתו קשר. התרגשתי מהמחשבה כמה אני יכולה לעזור לאלון. כשאני פוגשת בילדים אני רואה את הפוטנציאל שלהם ופחות מתעסקת במצב העכשווי.


דינה: תוכלי לתאר את התהליך שאלון עבר במפגשים?

המפגש הראשון מוקדש ליצירת כימיה עם הילדים וגיבוש הקבוצה, שם כמעט לא התערבנו באינטראקציה. לאחר המפגש נשארתי איתו פעם ראשונה לדבר איתו על הקושי והוא שיתף בגילוי לב. דברנו על מצב מאתגר שבו אלון רוצה משהו שמישהו אחר מחזיק. ביחד מצאנו התנהגויות מועילות כמו: לבקש, להמתין בסבלנות או להצטרף למשחק משותף. סיכמנו גם שכשאלון לא מצליח לבד הוא מבקש את עזרתנו. ביררתי איתו אלו תכונות שלו יכולות לעזור לו בכך ומה יעזור לו לזכור.

במפגש הבא הזכרתי לו את מה שסיכמנו ושאנחנו כאן בשבילו. כשילד פנה אליו, הוא השיב בתוקפנות. ניגשתי אליו בשקט והזכרתי לו את מה שסיכמנו והצעתי לו להשתמש באחת מהדרכים. המשך המפגש היה ממש טוב. במפגשים הראשונים, היינו צריכים לשים לב ולתת לו ליווי אינטנסיבי יותר כדי לתקן את ההתנהגויות וגם על מנת שלא יפגע בילדים אחרים ובסיום כל מפגש גם הקפדנו לסכם איתו את ההצלחות שלו במפגש. בהמשך המעורבות שלנו פחתה והוא כבר ידע איך להתנהג עם חברי הקבוצה האחרים. במפגש השלישי כבר יצא מחויך מאוד וגאה בעצמו על ההתנהגות שלו. הוא סיפר לאמא על המדבקה שקיבל מאיתנו בזכות ההצלחות שלו. במפגשים הבאים הצליח גם ליצור חברויות עם ילדי הקבוצה. לאלון היו הרבה אתגרים בסדנה כתוצאה מכך שמדובר באינטראקציות חברתיות רציפות. במפגשים הראשונים, כל פעם כששאלנו שאלה הוא היה מתפרץ ורוצה לענות, לא מאפשר לשאר הילדים להשתתף. כשמישהו אחר מהילדים דיבר, הוא היה נכנס לדבריו ועונה במקומו. אלון התקשה לשבת בשקט ולשמור על המרחב האישי של הילדים האחרים, להקשיב לאחרים ולהתייחס, הוא דיבר הרבה באופן יחסי וכשמשהו לא הסתדר לו או כשקרה משהו שהתפרש אצלו כגילוי אלימות (למשל אם מישהו לקח צבע שהוא רצה או השתמש בטוש הלוח כשזה היה התור שלו או כשרצה להצטרף למשחק קבוצתי), הוא נטה להשתמש באלימות או שהיה פורץ בבכי. 

 

למרות הקשיים, אלון הופיע לכל המפגשים וראינו איך הוא מתחיל ליישם את הכלים. לא תמיד זה עבד אבל שיבחנו כל הצלחה. ככל שהתהליך התקדם והוא קיבל כלים נוספים, ראינו איך אלון משתנה ומשנה את ההתנהגות שלו והוא הרבה יותר רגוע. גם כשהופיעו הטריגרים שציינתי קודם, הגיב בצורה רגועה וללא הצפות רגשיות. בפעמים הראשונות חיפש את המבט והחיוך שלי לאישור ולאחר מכן ההתנהגות כבר נטמעה והפכה יותר ויותר טבעית. הפידבק המשמעותי היה מחברי הקבוצה.

אני חייבת לציין לטובה גם את שיתוף הפעולה. ההורים של הילדים בסדנה הם שותפים פעילים, מעודכנים בתכנים וממשיכים את התהליך בבית. 


הבטחון העצמי של אלון עלה, ומילד מציקן הפך לילד חברותי ואהוב. התפרצויות הזעם שהיו לו התמעטו, הוא הצליח לשלוט על הפה והידיים שלו, לייצר חברויות מקסימות על חברי הקבוצה וההורים סיפרו לנו שהנושא החברתי כבר לא ISSUE אצלם בבית והוא מזמין ומוזמן.


 

דינה: מענין מאוד, מה הביא לשינוי לדעתך?

 

ברגע שאלון התחיל להבין שהוא יכוללהשיג יותר עם התנהגות אחרת, והתחיל ליישם את ההתנהגויות החדשות התחיל השינוי.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה ילד שישב לידו ענה לשאלה ששאלנו ובלי כוונה נגע באלון. ההתנהגות האוטומטית שלו היתה תמיד דחיפה או מכה לילד שנגע בו. להפתעתי אלון זז קצת הצידה והמשיך לשבת, בלי לדחוף או לצעוק משהו. אני היית ממש גאה בו וחייכתי אליו. חיזקתי אותו גם כשהמפגש הסתיים. כך לאט לאט אספנו הצלחה קטנה להצלחה קטנה עד שבמפגש החמישי כבר התחלנו לחוות שינוי ממשי בהתנהגות שהתחיל גם לבוא לידי ביטוי בבית.

 

דינה: האם זה נכון לשייך את הצלחה למפגש ספציפי בתהליך? מה דעתך?  האם הייתה נקודת מפנה משמעותית בתהליך?

למרות שאלון שיתף בהתרגשות במפגש השלישי שהוא מצליח כבר להסתדר בחברה ושולט בהתנהגות שלו, אני חושבת שנקודת המפנה המשמעותית היתה במפגש הרביעי-חמישי שבה אנחנו מדברים על יתרונות ואתגרים בקבוצה ואיך אנחנו הופכים לחלק מהקבוצה. אני חושבת שאלון התחיל ליישם התנהגויות אחרות החל מהמפגש השני וחגגנו יחד הצלחות קטנות ועם זאת כשהתחלנו להקנות את הכלים להשתלבות בקבוצה, זה עשה לו סדר והבנה משמעותית ובעצם ההצלחות שכבר חווה והידע שקיבל חיזקו זה את זה ועזרו להטמעה של ההתנהגות.

 

דינה: איך היית מסכמת את סדרת המפגשים הזו?

 

אני חושבת שהסדנה היתה מתנה גדולה עבור אלון והוריו. ככל שהילדים יותר צעירים הם חושבים ש"ככה זה ואין מה לעשות" ואנחנו באים ומראים להם שאפשר גם אחרת והם ראויים למערכות יחסים טובות ובריאות ולילדות מאושרת. אני מאוד שמחה שילדים מגיעים בגילאים צעירים ומשנים את מצבם, אין צורך לסבול, יש פתרונות וכלים טובים!! ככל שהם מגיעים צעירים יותר הם מפנימים ויותר קל להם לשנות את ההתנהגויות שלהם ולהשיג את מטרותיהם.

מבנה הסדנה הוא זה שמביא לתוצאות, זו סדנה שרצה כבר 6 שנים ועברה שינויים רבים עד למתכונתה הנוכחית. אני מאוד מאמינה בגישת ה-NLP שמעבירה את האחריות לאדם ובכך מעצימה אותו ומאפשרת לו ליצור שינויים בחייו וזה גם מה שאנחנו מנחילים להורים ולילדים וזה עובד!!
דינה: מדהים. 
ספרי לי בקצרה על פתרון שנמצא למקרה אחר, ישנם מקרים שזכורים לך במיוחד?

 

יש הרבה ילדים שיש להם התפרצויות זעם, חלקן קשות ומגיעות למצב של אלימות פיזית. הדבר גורם לפגיעה בעצמם או בסביבה, לכעס גדול מצד הסביבה (הורים, צוות חינוכי)  ולהתרחקות של ילדים מהם. הילדים האלו לא אוהבים את ההתנהגות הזו שלהם אבל גם לא יודעים איך להתמודד איתה. בסדנה אנו מקדישים חלק משמעותי לכל הנושא הרגשי, ממחיזים, עושים סימולציות, חושבים על דרכי הירגעות ואיך אנחנו מגיבים רק אחרי שנרגענו. 

פגשתי בסדנה הרבה ילדים שחוו התפרצויות זעם וברגע שהם ראו שיש עוד ילדים כמוהם ושדיברנו על הנושא בפתיחות, הם היו יותר פתוחים להבין כמה זה חשוב להירגע ולהגיב ממקום אחר.

אני זוכרת במיוחד את ליאן, שבמפגשים הראשונים היתה מתפרצת בכל פעם שדברים לא הסתדרו לה בדיוק כמו שרצתה או שלא קבלו את ההצעה שלה. בשלבים ראשונים עזרנו לה רק להתנתק מהסיטואציה, לאחר מכן למצוא דרכי הירגעות, ממש היינו שם איתה לעזור לה להירגע, ולאחר תרגולים רבים היא הצליחה לעשות את זה לבד. 

יש גם את הילדים הבישנים, שמפחדים לדבר בחברה… 

 

דינה: איך אפשר להשיג אותך למי שמתענין בטיפול כזה?

 

כיום אני עוסקת בעיקר בהנחיית סדנאות לכישורים חברתיים ורגשיים, בנס ציונה ובתל אביב, יחד עם צוות מנחים מצויין. אני מתכננת לפתוח קורס מנחים נוסף בנובמבר ומי שיש לו קריאה פנימית לבוא ולעבוד אתנו יותר ממוזמן ליצור איתי קשר ל: 054-9808220. 

כמו כן, מי שמתעניין בסדנאות אלו מוזמן להתקשר אלי או למשרד, לרונית 050-5508220 לקבל פרטים נוספים על הסדנאות לילדים, כיום מיועדות לילדים בגילאי מחובה ועד כיתה ו'.

 

דינה: נהדר.
למי מכם שקורא כעת והנושא מעסיק אותו או את הקרובים והיקרים לו, תוכלו לשתף את הראיון הזה וגם להשיג את גלית, בקישור הבא לעמוד הפייסבוק:

 

גלית זמל, מנטורית, מאמנת Nlp לילדים ומתבגרים – גילאים 6 ומעלה

 

דינה: גלית, מילה שלך לסיכום?

 

כאחת שחיה את החלום שלה…

זה אמנם לא פשוט ויש הרבה מהמורות בדרך. 

עקבו אחרי החלומות שלכם בלי חשש ועשו הכל כדי להצליח. בואו סקרנים לדברים שיתגלו לכם, סמכו על עצמכם שתוכלו להתמודד עם כל מה שייקרה בדרככם ובחרו לכם את המורים הטובים ביותר ללוות אתכם.

עם תשוקה, התמדה ונחישות (GRIT) אפשר להצליח בכל דבר!!


דינה: תודה רבה גלית, שמחנו לארח אותך בפינתנו.

מתעניינים ב-NLP ודמיון מודרך? בואו לחוות את זה מקרוב!

נגן וידאו
דילוג לתוכן