מסגור מחדש של תחושות נעימות יותר (ופחות)

נכתב על ידי:

אהלן
יש לי איזושהי מחשבה על התחושה הזאת שהיא ריקנות מבפנים, שריק לנו.
כמרצה, כמישהי שעומדת הרבה מול במה, לפני שעולים על הבמה אז יש איזה שיא כזה והאדרנלין בשיא עוצמתו.
ואז אחר כך יש איזושהי נפילה ולפעמים אפילו תחושה של התמוטטות, תחושה של ריקנות פנימית מאוד גדולה ואפילו קושי.
הרבה אמנים חווים את זה ויש גם כאלה שבגלל הריקנות הזאת אפילו מוצאים מפלט בסמים, כדי למלא את עצמם בחזרה במשהו אחר. אני גיליתי שמה שמאוד עוזר לי זה כשיש את ההיי הזה, להנות ממנו.
ואז כשזה יורד למטה, למסגר את זה מחדש, במקום למסגר את הריקות הזאת כעצב, כהתמוטטות, ככלום, למסגר את זה כשקט נעים, שקט, שלו, שמתוכו יכולה לבוא היצירה הבאה.
לא סתם עמדתי ליד הציור הזה, כי בעיניי הוא בדיוק יכול להראות שאפשר לקחת ריקנות לכאן או לכאן.
אז שנדע למסגר נכון, להתראות 🙂

הוסף/הוסיפי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *