פרק 9 – בעיות שינה ופתרונות לפי ה-NLP

נכתב על ידי:

תמלול פודקאסט שהתקיים עם דפנה רטר ואמיר רטר:

דפנה:             טוב, אז שלום. אני דפנה רטר. נמצא איתי כאן היום אמיר רטר. ורציתי לפתוח בכלל מלתת איזשהו נתון על אחד מהדמיונות המודרכים שיש באתר שלנו, שזכה עד היום ליותר מ- 100 אלף האזנות. מה יש בדמיון המודרך הזה? זה דמיון מודרך שהמטרה שלו לטפל בנדודי שינה. וכשראינו שיש כל כך הרבה ביקוש לזה, הבנו שמדובר פה בעיה מאוד, מאוד מטרידה. אז אמיר, על מה אנחנו עומדים לדבר היום?

אמיר:            על הפרעות שינה, בעיות שינה. ומה אנחנו יכולים לתת, לעזור לאנשים שסובלים מכל מיני בעיות שינה.

דפנה:             כן. אז בעצם על איזה בעיות שינה אנחנו הולכים לדבר?

אמיר:            אז יש אנשים שקשה להם להירדם פשוט.

דפנה:             נכון.

אמיר:            מחשבות, דאגות, הרהורים. יש אנשים שהם קמים פתאום באמצע הלילה ולא מצליחים לחזור לישון. הולכים לאכול, מסתכלים בטלוויזיה, קוראים ספר והשינה היא לא רציפה. יש אנשים שקמים פשוט מוקדם ב- 4, 5 לפנות בוקר ולא מצליחים להירדם.

דפנה:             מעולה. אז קודם כל אנחנו רוצים לדבר על שינה ועל כמה ששינה זה אחד הדברים הכי בריאים שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו, נכון?

אמיר:            זה גם דבר קסום. בשינה המוח מארגן מחדש את כל הזיכרונות, הגוף נח, מערכת החיסון עובדת בצורה טובה. השינה היא מאוד חשובה לבריאות האדם.

דפנה:             ממש. זאת אומרת שינה בריאה לנו כמו נשימה איכותית, כמו ספורט, כמו תזונה. הרבה אנשים לא מתייחסים לשינה כאל סוג של תרופה ממש. עכשיו, עם שינה אנחנו לא רוצים להגזים, לא לכאן ולא לכאן. להגזים זה אומר לישון מעל 9, 10 שעות ביום. זה להגזים לכיוון של לישון יותר מדי. לישון פחות מדי זה לישון פחות משש שעות ביום. אנחנו רוצים להיות איפשהו במקום טוב באמצע. גם אדם מבוגר צריך את ה- 7, 8 שעות שינה ביום. וחשוב להבין שבאמת זה לא בזבוז זמן. זה זמן איכות עבור הגוף שלנו. חשוב מאוד לבריאות המוח שלנו, חשוב מאוד לבריאות ההורמונלית שלנו, למערכת החיסון שלנו. נכון? למה עוד? להרזיה אפילו. אנשים שישנים טוב הם יותר רזים אגב, ידעתם? אז אנחנו בעצם רוצים להגיע למצב הזה שבו הנפש שלנו תוכל לנוח בתוך עצמה, שזאת הגדרה נורא יפה לשינה.

אמיר:            אני רוצה להגיד שיש בגדול שני סוגים של אנשים, כאלה שאוהבים לישון, נהנים לישון. לפעמים אנחנו חושבים עליהם שהוא חי כדי לישון כי הוא … אלה אנשים שמחכים לשעת השינה, מבסוטים. הנה אני נכנס למיטה, זה זמן …

דפנה:             אתה מכיר מישהו כזה מקרוב?

אמיר:            במקרה זה אני.

(צוחקים)

אמיר:            ויש את הצד השני של אנשים שהם קצרי שינה, שהם כאילו נופלים בבוקר מהמיטה. הם מרגישים שהם רוצים נורא לעשות ולהספיק והם לא אוהבים לישון.

דפנה:             או שהם דוחים מאוד את שעת ההליכה לישון.

אמיר:            נכון. את מכירה מישהי כזאת במקרה?

דפנה:             מכירה. מכירה אחת כזו.

אמיר:            (מצחקק).

דפנה:             למרות שאני עם השנים מזקינה קצת וזה נהיה קצת יותר טוב.

אמיר:            אז זה מעניין לדעת שיש סוגים שונים של אנשים עם גישות שונות לשינה. ואנחנו אומרים שהדבר הבריא הוא אי שם באמצע. 7, 8 שעות זה אידיאלי, זה מזין, זה נותן לנו את כל מה שאנחנו צריכים.

דפנה:             כן. ואנחנו כמובן נדבר היום על אותם אנשים שמתוסכלים מזה שהם לא מצליחים לישון כמו שצריך. אז הדבר הראשון שנרצה לדבר עליו היום זה היגיינה של שינה. נכון?

אמיר:            נכון מאוד. ההיגיינה היא מאוד חשובה, שנעשה איזשהו סדר קבוע שמכין את המוח, את התת מודע שלנו לקראת השינה. אפשר לקרוא לזה טקס. חוץ מצחצוח שיניים, לכבות את האור, אולי להתקלח לפני השינה מי שאוהב, להודיע לכולם “אני הולך לישון, לילה טוב”, להיפרד מבני המשפחה שנמצאים בבית. אולי יש נוהג של לקרוא ספר לפני השינה או לשמוע מוזיקה שקטה.

דפנה:             שזה עדיף מאוד לקרוא ספר מודפס ולא להסתכל על מסך.

אמיר:            כן.

דפנה:             וכשאנחנו מדברים על היגיינה של שינה, אז למשל אנשים שיש להם מסך של טלוויזיה בחדר השינה, זה מפריע. זה פשוט מפריע להם, יש משהו באור הכחלחל הזה של הטלוויזיה שהוא פוגע באיכות השינה שלנו. אגב, אותו דבר האור הקטן במסך הקטן של הטלפון הנייד. יש אנשים שמחרפן אותם השעון, שעון קיר שעושה תק, תק, תק, תק. תוציאו אותו מהחדר. עוד דבר שיכול לפגוע בהיגיינה של השינה זה להיכנס למיטה כשאני לא מאוד עייף, או להיות, לשהות במיטה כשאני מתוסכל מזה שאני לא נרדם. מאוד כדאי לנו לדאוג להיכנס למיטה ולבלות במיטה רק לצורך שינה. זאת אומרת ב- NLP אנחנו מדברים על עוגנים, anchor, ואנחנו רוצים שהמיטה תהיה מעוגנת לנו, מקושרת לנו עם שינה. לכן לא כדאי לעשות במיטה פעילויות, פעולות אחרות שלא קשורות בשינה, כי אז זה מלכלך איפשהו את העוגן הזה. ואנשים מבוגרים שיש להם בית שלם לחיות בו, זה בד”כ פחות בעייתי עבורם. אבל נערים למשל, הרבה פעמים פשוט מלכלכים לעצמם את המיטה בכל מיני פעולות שהן לא קשורות רק לשינה ואז המיטה כבר לא מקושרת רק לכאן אני ישן.

אמיר:            למשל להכין שיעורי בית במיטה, או נדבר עם חברים במיטה.

דפנה:             לשחק במחשב כשאני במיטה, לראות טלוויזיה כשאני במיטה. כל הדברים האלה פוגעים בעוגן הזה. וכדאי לנו מאוד, מאוד להתרגל שחדר השינה שלנו … אני כל ההמלצות שאנחנו ניתן היום אגב, הן נכונות רק לאנשים שמתקשים להירדם, או מקיצים מוקדם ממה שהם היו רוצים. מי שזה בא לו בקלות אז אין בעיה, נכון?

אמיר:            כן. נכון. אבל גם כל העצות הגיעו מתוך צפייה או מודלינג זה נקרא ב- NLP, מתוך אנשים שאין להם הפרעות שינה והם ישנים טוב והם עושים את זה בצורה פשוטה וטבעית. אז יש הרבה טיפים שה- NLP אסף, אנחנו אספנו בנושא של שינה.

דפנה:             כן, אחד הדברים וכולנו יודעים אותם ובכל זאת אני רוצה להגיד אותם שוב, הם כמובן קפה וארוחה כבדה, זה דברים שמפריעים לנו לישון.

אמיר:            רגע, לגבי קפה. בתור אחד שמאוד אוהב קפה, אני הרגשתי מכור לקפה למרות ששתיתי רק קפה אחד ביום. עדיין תמיד חיכיתי לשעת הקפה והטעם של הקפה, התחושה, זה נותן אח”כ קיק. יש ציפייה לקראת שתיית הקפה. ויש גם הרבה מחקרים שמראים שקפה זה בריא. בדרך כלל הם נעשים על ידי חברות הקפה שטוענות שזה בריא. אנחנו לא ניכנס כאן אם זה בריא או לא בריא.

דפנה:             כן. אני רק אגיד שזה נכון, יש לקפה סגולות בריאות, אבל יש הרבה יותר דברים גרועים בקפה ששוכחים הרבה פעמים להגיד לנו. אבל בוא נדבר על זה ביחס לשינה.

אמיר:            כן. אז הרבה אנשים אומרים קפה לא משפיע עליי, אני יכול לשתות קפה לפני השינה ולהירדם בקלות. זה נכון שזה לא חייב להשפיע מיד, אבל מה שכן אנשים האלה ששותים קפה לפני השינה הם קמים יותר לשירותים. זאת אומרת אם תוך כדי הלילה הם צריכים לעשות פיפי, אז בגלל הקפה השינה יותר רדודה ואז הם יתעוררו ואז השינה לא תהיה רציפה. אני עשיתי ניסוי על עצמי, אני יכול להעיד, מאז שהפסקתי לשתות קפה אז אני מצליח להגיע לפעמים לשבע שעות שינה רצופות בלי לקום או לקום רק פעם אחת באמצע הלילה. כששתיתי קפה היו קימות יותר תכופות.

דפנה:             גם הרבה פעמים בן אדם לא יודע מהו עומק השינה שלו. ובן אדם יכול לחשוב נרדמתי בשנייה, אבל אם אתה לא מתעורר רענן בבוקר, ככל הנראה השינה שלך לא הייתה מספיק איכותית. לא העמקת מאוד לתוך זה. ולשתות קפה אחרי השעה שלוש לא מומלץ, אוקי? מחקרים ממש מראים איך גם 7 שעות אחרי שתיית קפה עדיין יש בגוף חומרים שמפריעים לנו לישון. ואותו דבר גם על ארוחה מאוד כבדה, לא מומלץ לאכול משהו כמו 3 שעות לפני שעת ההליכה לישון. לא כדאי לאכול ארוחה כבדה כי הגוף כל כך עסוק בעיכול וזה פוגע, זה פשוט פוגע באיכות השינה.

אמיר:            אני רוצה גם להוסיף משהו לגבי אכילה. כשאוכלים לפני השינה נרדמים יותר בקלות, זה כן. כי הגוף עייף, הגוף מעכל את המזון ואז יותר קל להירדם. העניין הוא שאז השינה פחות איכותית. זאת אומרת מה שקורה בזמן שינה, מערכת החיסון עובדת יותר בלילה מאשר ביום, זה ידוע לכולנו. ואם אני אכלתי שעתיים או שלוש לפני השינה, אז עוד לפני שנכנסתי למיטה מערכת העיכול סיימה לעכל את האוכל ואז מערכת החיסון נכנסת לפעולה ואז השינה היא יותר טובה ומזינה. אם אכלתי בסמוך לשעת ההירדמות, אז הרבה שעות עוד תוך כדי שינה מערכת העיכול עובדת.

דפנה:             כן. אחד הדברים שמאוד מאוד מומלץ להירדם איתם זה …

אמיר:            חיבוק.

דפנה:             נכון מאוד. אם אנחנו נרדמים תוך כדי חיבוק, כמובן מי שיש לו עם מי להתחבק, מומלץ מאוד. ומי שלא אגב, אני יכול לחבק את עצמי. אני יכולה לגעת בעצמי. פשוט שיהיה איזשהו מגע, שמשהו מכיל כזה. רואים את זה על תינוקות כל כך, כל כך קטנים, כמה הרבה יותר נעים להם להירדם כשהם מחובקים, אבל גם אנחנו המבוגרים. מופרשים כל מיני הורמונים שמאוד מאוד מרגיעים ונעימים ואנחנו הולכים לישון בצורה יותר טובה.

אמיר:            אגב, אני אגיד שאני מכיר הרבה זוגות שהם אומרים שברגע שהם נרדמים אז יש עווית שינה או ג’רק, אחד קופץ.

דפנה:             מן קפיצה כזו.

אמיר:            משהו קופץ וזה מעיר את השני. זה תופעה ידועה. אפשר להירדם ביחד מחובקים, כי כמו שדפנה אמרה המגע הוא מאוד חשוב, עור לעור. ואם אחרי חצי שעה, שעה, מישהו מרגיש שלשני יש עוויתות שינה אז אפשר להפסיק את החיבוק. זה לא אומר שחייבים להיות מחובקים כל הלילה. גם 20 דקות, חצי שעה או אפילו שעה.

דפנה:             אפילו 20 שניות זה הרבה בשביל רוב האנשים, אז חיבוק מומלץ מאוד, מאוד. מה שמפריע להרבה מאוד אנשים לישון, זה מחשבות. מחשבות טורדניות שככה חופרות שמה, יש כמו איזה מן מכונת כביסה פנימית כזאת שהמחשבות מסתובבות, מסתובבות, מסתובבות בפנים וגורמות לעקה, למועקה, למן נאחס כזה, לדאגה, ופשוט לא נותנות לישון. אז דמיונות מודרכים יכולים מאוד, מאוד לעזור בכזה מקרה. פשוט לחבר את עצמך לאוזניות ולהקשיב לאיזשהו דמיון מודרך שמאפשר לשחרר, וגם לשמוע שמישהו אחר מדבר ואז כשמקשיבים לו אז אני לא מקשיבה באותו זמן לעצמי.

אמיר:            אגב, אני אציין, את מומחית לשינה אני יכול להגיד. כי את הילדים שלנו עשית להם המון דמיונות מודרכים והקלטת גם ממש דמיון מודרך ספציפית לשינה ולהירדמות קלה. וזה באמת כלי מדהים שזה אפשר לומר כמו תרופה שאין לה תופעות לוואי. זאת אומרת פשוט מקשיבים ותוך כדי הקשבה נרדמים. עוד משהו באותו עניין זה שלמי שיש מחשבות טורדניות או דאגות, אז הרבה פעמים יש כעס על עצמי למה אני חושב את זה? איזה באסה, המחשבות האלה מפריעות לי לישון. ואז אני נכנס למן לופ ואני כועס על עצמי ואז אני בעצם מודאג מזה שאני לא נרדם וכו’ וכו’. ומה שגם עוזר זה לקבל את המחשבות האלה, לא לעשות מזה עניין. פשוט לאפשר להן להיות. בעצם לא להזין אותן. יש איזשהו דימוי שאני תמיד נותן של המאוורר מהתקרה, שהחשמל של המאוורר זה ההתייחסות שלי אל המחשבות. זאת אומרת אני מרגיש שהמחשבות שואבות אותי. עכשיו, ברגע שאני לא חושב מחשבות על המחשבות, אלא אני פשוט נותן להן להיות, אני בעצם הורדתי את המתג של החשמל. המאוורר עוד ימשיך להסתובב קצת כי יש את הכוח של האינרציה. אבל אם אני לא מזין אותו, אז הוא לאט, לאט יאט, עד שהוא בסוף ייעצר. ממש ייעצר.

דפנה:             מקסים.

אמיר:            ואז אני אקדם.

דפנה:             ובמקרים מאוד, מאוד קיצוניים, אם בן אדם יש לו … קרה משהו. יצא לי לעבוד עם אישה שבעקבות פרידה קשה מבן זוג התחילו לה הפרעות שינה. היא פשוט איך שהיא הייתה נכנסת להירדם, היו מתחילים לרוץ לה כל מיני סרטים על דברים שקרו עם הבן זוג הזה. וזה היה ממש, ממש מפריע לה להירדם. והיא הגיעה על הרקע הזה לטיפול וכל הטיפול בעצם המטרה שלו הייתה לשחרר את הבן זוג הזה, לסגור את המעגל הזה, להעביר אותו לעבר שלה, לפתוח אותה לדברים חדשים. וברגע שהיא פתרה את זה, היא חזרה לישון כרגיל. עוד דרך לעצור את המאוורר הזה, זה להרפות את עצמנו. וזה משהו שכל בן אדם יכול ממש ללמוד איך לעשות עבור עצמו. לעשות זה נקרא הרפיה של אברי הגוף. אנחנו מתחילים מכפות הרגליים ולאט לאט אנחנו עוברים את כל אברי הגוף עד שאנחנו מגיעים לקודקוד הראש וממש מדמיינים איך אנחנו מביאים שקט ורגיעה לכל חלק וחלק וחלק בגוף שלנו. ואנשים יכולים לעשות את זה בצורה שהיא אקטיבית. אתה רוצה להסביר מה זה הרפיה שהיא אקטיבית?

אמיר:            כן. הרפיה אקטיבית היא מדהימה. כל אחד יכול לעשות את זה לעצמו. ואפילו מסתבר שפסיכיאטרים נותנים למטופלים שלהם, מלמדים אותם את השיטה הזאת, איך להרפות את עצמם, כי מתח פוגע בנו ומתח מפריע לשינה. הרעיון הוא פשוט, לפעמים אנחנו לא יודעים מה זה אומר להרפות. אז בעצם הרפיה זה ההפך ממאמץ. אז אני קודם כל מכווץ כל איבר, מאמץ איבר. למשל, אני מרים את רגל יד ימין למעלה 10 ס”מ ומוריד אותה. עושה את זה 3, 4 פעמים. או מותח את הבהונות של רגל ימין קדימה לכיוון הראש ומרפא אותם. אחר כך עובר לרגל שמאל. או פשוט מאמץ את הרגל, מפעיל אותה, מפעיל את השרירים ומרפא.

דפנה:             אולי אתם יכולים אפילו עכשיו רגע לעשות לעצמכם איזה ניסוי קטן ולהגיד לעצמכם אני רוצה עכשיו להרפות את הלסת שלי. כל מי שמקשיב לנו עכשיו, תרפו רגע את הלסת. אני מניחה שזה לא פשוט, אז בואו נעשה את זה הפוך. בואו תכווצו את הלסת ותסגרו את השיניים חזק, חזק אחת לשנייה. חזק, במאמץ, תספרו עד 3 כשזה מכווץ, מכווץ. עכשיו תרפו את הלסת. אוקי? אז זה הרעיון של ההרפיה הפסיבית. אז התחלת מהרגליים …

אמיר:            אקטיבית.

דפנה:             האקטיבית כמובן. אז התחלת מהרגליים וככה …

אמיר:            עולים לידיים, עושים אגרופים בידיים ומרפים, או את השרירים של הידיים.

דפנה:             את הבטן, את הגב, את ה…

אמיר:            כל דבר אפשר לכווץ.

דפנה:             את הכתפיים.

אמיר:            ולהרפות.

דפנה:             כן.

אמיר:            לכווץ ולהרפות.

דפנה:             את הפנים.

אמיר:            כן. גם את העור שעל הפנים, זה לעשות כזה פרצוף של לכווץ, לכווץ, לכווץ.

דפנה:             כועס, כועס.

אמיר:            ולהרפות.

דפנה:             אגב, זה עובד מעולה ההרפיה הזאת עם ילדים. אז אם יש לכם ילדים קטנים שמתקשים להירדם, אתם יכולים לעשות את זה איתם. זה ממש נחמד עם ילדים וזה עובד איתם מצוין. וגם זה פשוט שיטה טובה עבור עצמכם. אבל כשאנחנו מרפים את אברי הגוף אז אפשר לעשות את זה אקטיבי ואפשר לעשות את זה פסיבי. פשוט לדמיין נגיד קרן אור בצבע לבן או בצבע זהוב שמאירה מכפות הרגליים לאט לאט עד קודקוד הראש. או גל של רגיעה ששוטף אותי. או … אפשר לעשות את זה בהמון דרכים. בספר שלנו “תקשורת עם התת מודע”, לדעתי יש שמה אולי 6, 7, 8 טקסטים, נכון?

אמיר:            אפילו נראה לי ש- 10.

דפנה:             10.

אמיר:            אני גם נזכר שלפני המון, המון שנים, את יצרת הרפיה כזאת עם קרן אור על אברי הגוף והיא נמצאת באתר שלנו.

דפנה:             נכון, שזה ממלא, כאילו הולך וממלא עם אנימציה.

אמיר:            כן, עם אנימציה 3, 4 דקות.

דפנה:             נכון. נחמד.

אמיר:            מקסים.

דפנה:             כן. אז זה משהו שכל אחד יכול לעשות לעצמו. עוד דבר שמאוד מאוד עוזר לאנשים להירדם זו הודיה. אנחנו יכולים פשוט לפני השינה, לשכב במיטה, אם זה נשים אני ממש ממליצה לשים ככה שתי ידיים על הרחם, ואם זה גברים, איפה? מה אתם עושים? איך אתם מודים לעצמכם? על הלב? על הבטן? על השרירים? ופשוט להודות לעצמי על כל מה שעשיתי היום. יכול להיות שעשיתי איזה פדיחה פה, פדיחה שם, אז על זה אני אדלג. אבל הכנתי היום למישהו ארוחה טובה, חייכתי למישהו, דיברתי עם מישהו, עשיתי משהו טוב. פשוט לסקור את כל היום מהבוקר עד הלילה. כל הדברים שאני רוצה להגיד לעצמי תודה על זה שעשיתי אותם. ויש משהו מאוד, מאוד מרגיע בזה. זה גם מכוון את המחשבות ועוזר לנו עם החשיבה האובססיבית.

אמיר:            זה טיפ מדהים שאת נתת. אני רוצה להדגיש את זה. לפי ה- NLP יש לנו הנחת יסוד שאומרת שהאנרגיה שלנו זורמת למקום שבו תשומת הלב מופנית אליו. ואם אני עסוק בבעיות, במה לא עשיתי בסדר, אז זה הופך להיות הלך חשיבה ביקורתי, ביקורת עצמית, שיפוט. אני לא בסדר פה ולא בסדר פה. וביקורת אובססיבית יכולה מאוד להוריד לי את הביטחון העצמי, לפגוע לי בחיוניות, באנרגיה של החיים, בשמחת החיים, באופטימיות. ואם אני נכנס למקום של הודיה אז אני מאמן את עצמי, אני מביא את הזרקור למה טוב, מה החיובי, על מה אני אומר תודה? ותודה מביאה רגיעה, היא מביאה הלך חשיבה יצירתי, היא מביאה ביטחון עצמי, היא מביאה שלווה שאנחנו זקוקים לפני השינה.

דפנה:             כן. אז דרך אחת באמת זה להגיד מה אני עשיתי טוב היום, על מה אני מודה לעצמי. ודרך אחרת זה פשוט להודות בכלל, לאו דווקא על היום הזה, אבל אני מודה על זה שיש לי בן זוג כזה תומך ואוהב, אני מודה על הילדים המקסימים שיש לי, אני מודה על זה שיש לי בית. אני מודה על זה שיש חשמל בבית הזה ובגלל זה יש תאורה. אני מודה … אפשר להתחיל ולהודות ולהודות ולגלות שאנחנו יכולים להודות עד אין סוף. אם רק נחשוב על זה מספיק, הרשימה הזאת של על מה אני יכולה להגיד תודה לא תיגמר. אם אני עכשיו שומעת את הציפור שמצייצת לה בחוץ, אני מודה על זה. ואם עכשיו אני מרגישה ככה את הנועם של הבגדים שמכסים אותי, אני מודה על זה. ואם עכשיו אני מרגישה את הראש שלי שנח על כרית, אני מודה על זה. זאת אומרת אפשר להודות בלי סוף. ממש …

אמיר:            יש פתגם שאני מאוד אוהב, “איזהו חכם? השמח בחלקו”. וכדי להיות מאושר אנחנו לא צריכים להיות עשירים מופלגים. אנחנו יכולים להכיר במה שיש לי ולהגיד על זה תודה, וזה המון. ולכל אחד יש על מה להכיר. פעם את זוכרת היינו בהודו וראינו שם את הקבצנים שהיו פעם, איכשהו בשנים האחרונות הם נעלמו. אבל ראינו אנשים שאין להם כלום, פשוט כלום. הם גרים מתחת לגשר באיזה פחון, עם איזה בגד גוף שלא ראוי בכלל והם היו שמחים. היו ניגשים והיה להם אור בעיניים. הם חיים במן הכרת תודה על עצם החיים, על הקיום.

דפנה:             כן.

אמיר:            אז אנחנו צריכים גם לאמן את עצמנו בלומר תודה על מה שיש, וזה מרגיע. במקום להתעסק כל הזמן במה אין לי, מה אני רוצה עוד, כי זה לא נגמר. להגיד איזה כיף שיש לי משפחה כזאת נפלאה, ילדים בריאים, מקסימים, איזה כיף שאני אוהב את מה שאני עושה בעבודה. יש הרבה אנשים שעובדים רק בשביל הכסף, אנחנו עובדים אני חושב בעיקר בשביל הסיפוק והשליחות.

דפנה:             כן, ואז ברגע שאני נרדם מתוך הודיה, אז איכות השינה היא אחרת ואפילו החלומות הם אחרים.

אמיר:            אני רוצה גם לספר עוד סיפור קטן ומשם להגיע ל טיפ מאוד חשוב. יהל, הבן הבכור שלי, בא אליי כשהוא היה ילד קטן ואמר לי “אבא, אני לא מצליח להירדם. בוא תעזור לי. אני בא אליך כי אני חושב שאתה הכי מומחה בבית להירדמות. אני כבר מסתכל עליך, אתה נרדם ממש מהר. אצלך זה לא דקות, זה שניות”. האמת היא שהוא צודק גם, אני שם את הראש וכמה שניות לאחר מכן אני כבר ישן. “תלמד אותי איך אתה עושה את זה”. ואני זוכר שהוא שאל את זה בצורה כל כך מתוקה ובאמת התחלתי לחקור את עצמי, איך אני עושה את זה? האם אני יכול לתת לו איזשהו טיפ מהעניין הזה? וגיליתי שהרצון לישון מהווה מכשול. כשאני רוצה מאוד לישון אני במתח, אני חייב להירדם. שבוע שעבר הלכתי לישון קצת אחרי אחת והייתי צריך לקום בשש בבוקר והייתה לי איזושהי מחשבה. “יש לך פחות מחמש שעות לישון, אז תירדם מהר”. והמחשבה מאוד מלחיצה. אבל אז באה מחשבה שנייה ואומרת “נניח שייקח לך חצי שעה להירדם, אתה גם מתפקד טוב עם 4 שעות, 4 וחצי שעות, אז אין בעיה. קח לך את הזמן”. וזו הייתה המחשבה האחרונה, אחריה פשוט נרדמתי. אז ברגע שהבנתי את זה, אני זוכר שבאתי ליהל ואמרתי לו “יהל, אתה לא צריך לישון. מי אמר שאתה צריך לישון? 10 בלילה וחשוך בחוץ, רצת כל היום, הגוף שלך עייף. כנס למיטה ותנוח, פשוט תנוח. אל תישן, רק תנוח”. כמה זמן אתם חושבים שילד קטן יכול לנוח מבלי להירדם? הייתי בא אחרי 5 דקות, הוא כבר היה ישן. בעצם לקחתי ממנו את המחשבה על לרצות לישון.

דפנה:             כן. גם לי היה משהו דומה עם נוגה, שהיה לה איזה מבחן מאוד גדול והיא לא הצליחה להירדם מרוב התרגשות. ואז המחשבות שלה התחילו “אוי, עכשיו אני לא אשן ואז מחר אני אגיע למבחן ואני אהיה עייפה ואני לא אצליח”, והיא נלחצה מזה שהיא לא נרדמת. ואז אמרתי לה “תקשיבי נוגה, את לא צריכה באמת להירדם”. מה שצריך, וזאת שיטה שנקראת שיטת פרדוקסאלית. “את בעצם לא צריכה להירדם. כל מה שאת צריכה זה לתת לגוף שלך את המנוחה. גם אם לא תשני, גם אם לא תעצמי עין כל הלילה”. מה שלא יקרה כמובן, אנחנו יודעים את זה. “גם אם את תהיי באמת ערה כל הזמן, אבל את כן תתני לגוף שלך את המנוחה והגוף שלך התרענן, אז את תראי שאת תתפקדי מחר מצוין”. ומשהו בזה כל כך שחרר אותה והיא אמרה “אה, יופי, אני לא חייבת להירדם”, ואז היא ככה זה שחרר אותה. זה באמת דוגמה, עוד איזשהו כיוון. וזה לא באמת, זה לא טריק אפילו. אגב, אנשים שחושבים שהם לא ישנים טוב בלילה, הרבה פעמים כשהם בודקים אותם במעבדות שינה, אנשים אומרים לא עצמתי עין. לא נכון. רואים במעבדות שינה שהם ישנו המון. עכשיו, יש לנו מן גלים כאלה של שינה. אז יכול להיות שכשהשינה הייתה מאוד, מאוד, מאוד קלה, בן אדם פקח את העין, הסתכל על השעון וראה שהשעה שתיים ועשרים ומיד נרדם, צלל לשינה עמוקה. ואז שוב כשהוא הגיע לאיזשהו פיק כזה, הוא פקח שוב את העיניים ואמר וואי, וואי, כבר עשרה לשלוש, אני לא ישן כבר שעות. ואז עוד פעם ועוד פעם הוא פקח את העיניים וראה שארבע וחמישה וככה בן אדם חושב, זה בעצם מתחברים לו הפיקים האלה, אבל תוך כדי הוא ישן והוא ישן הרבה יותר ממה שהוא חשב שהוא ישן. ועובדה שאנשים שחושבים שהם לא ישנים, מתפקדים מאוד טוב במשך היום, כך שזה כנראה לאו דווקא עובד ככה כמו שאנשים חושבים. זה האינטואיציה שלנו הרבה פעמים יכולה פה בלילה שכל תפיסת הזמן והמרחב מאוד, מאוד משתנים. נכון? עוד משהו שהיית רוצה להגיד על זה?

אמיר:            השינה מעסיקה אותנו הרבה. אנחנו בעצם מקדישים שליש פחות או יותר מהחיים שלנו כדי לישון. אז גם תוודאו שבאמת המזרון נוח לכם. זה נראה לי פשוט טריוויאלי, אבל כרית כמובן שתהיה נוחה. שווה להשקיע כסף בכרית טובה שמגביהה קצת את הראש, ושלא קר מדי, שלא חם מדי. כמובן לאפשר את התנאים האופטימליים כדי להירדם, כי כשנוח לגוף אז הגוף נרגע ואז אנחנו מוצאים את עצמנו ישנים. טיפ אולי נוסף, שמחקרים הראו שלא כל כך בריא לישון על הבטן, נכון? יותר על הצד. מבחינת הגב, עדיף או על הגב או על הצד, ואם ישנים על הצד אפשר לעבור מצד לצד וזה בסדר. וכשעוברים מצד ימין לצד שמאל זה לשנייה אני מתעורר כדי לשנות תנוחה וחוזר להירדם. לא לעשות מזה סיפור. ובאמת לאפשר לגוף לישון טוב. מי שאגב ישן יותר מדי יש לו גם כאבי גב. אני לא זוכר אם דיברנו על זה. אז לכן שוב, כדאי להגיע לשעות אופטימליות של 7, 8 שעות ביממה.

דפנה:             אני אולי רוצה לחזור רגע לעניין של הדמיון ולתת עוד טיפ בעניין הזה, שאם אנחנו רוצים, אם קשה לנו להירדם אז אחד הדברים שאנחנו עוד יכולים לעשות זה לדמיין את המחר שלנו, את יום המחר באופן אופטימלי, באופן הטוב ביותר שרק אפשר. כי הרבה פעמים אנשים לא נרדמים כי הם נורא חוששים ממה שיהיה מחר. יהיה לי את הראיון עבודה ואני בטח אגיע לחוץ ואני לא אעשה רושם טוב ואני לא אתקבל לעבודה, או יהיה לי איזה דייט שמלחיץ אותי. אז פשוט אנחנו קוראים לזה דמיון פעיל, כן? אנחנו יכולים להשתלט לרגע על התסריטים שקורים ולהגיד עכשיו אני רוצה רק רגע להציע עוד תסריט, ולפי התסריט הזה הולך להיות לי מחר יום אידיאלי ואני רוצה לדמיין את זה הכי טוב שיכול להיות וללכת לישון ככה. ואם יעלה בכם איזשהו קול שיגיד אה, כזה אידיאלי? זה הרי לא יהיה, את סתם משלה את עצמך. אז תענו לקול הזה. כשאנחנו עושים דמיון פעיל, ברור שאנחנו משלים את עצמנו. השאלה היא איזו אשליה יותר טובה לנו? האשליה של מחר יהיה יום מדהים, או האשליה של מחר יהיה יום מבאס? כי שתיהן אשליה. אם מחר עוד לא היה אז שני התסריטים האלה הם אשליתיים באותה מידה. וכשאתם עונים לעצמכם נכון, מדובר פה באשליה, אבל האשליה הזו מקדמת אותי ומרגיעה אותי ותגרום לי להירדם עם חיוך על השפתיים ועם איזשהו אופק ככה טוב, אז אפשר להירדם מפה.

אמיר:            אז שנתחיל לעשות סיכום כבר?

דפנה:             יאללה.

אמיר:            אוקי. דיברנו על זה ששינה היא מאוד חשובה לבריאות הגוף והנפש. היא מזינה, היא מאפשרת למערכת החיסון לפעול טוב יותר ולנקות את הגוף. היא מרגיעה מאוד, משחררת אותנו מכל המתח. היא מאפשרת לנו לארגן מחדש את המחשבות.

דפנה:             היא בריאה למוח שלנו. היא עוזרת לנו עם הרזיה. היא טובה מכל הבחינות שבעולם.

אמיר:            כן. חשוב לא להזניח את השינה, כמו שאנחנו לא מזניחים את עצמנו בעניין של תזונה או ספורט. אז גם להקדיש לשינה תשומת לב. דיברנו על היגיינת שינה, שזה יהיה מקום שמוקדש רק לשינה. לא לאכול במיטה, לעשות שיעורי בית, לעבוד במחשב. זה לא בריא. שזה יהיה מקום שמעוגן לנו, שמחובר לנו. מקום של שינה, של מנוחה. דיברנו על קפה. עדיף להימנע מקפה אחרי שעה שלוש לא לשתות קפה אם אפשר. גם מי שנרדם עם קפה, תדעו שהשינה נפגעת או הופכת להיות רדודה יותר ופחות מזינה. גם לא לאכול לפני השינה. לתת למערכת העיכול לסיים את העיכול של המזון שעתיים, שלוש לפני, ככה שאנחנו נכנסים לשינה בריאה ומזינה על בטן ריקה. אגב, גילינו שכשהולכים לישון רעבים אז קמים שבעים, אם כבר דיברת על הרזיה.

דפנה:             כן. אבל זה אולי לפרק אחר שנדבר על …

(מצחקקים)

דפנה:             דיברנו על חיבוק.

אמיר:            נכון.

דפנה:             דיברנו על מחשבות בעיקר, כי זה המנדט שלנו. אז מבחינת מחשבות זה להודות לעצמי, להודות לעולם, לדמיין את מחר באופן טוב יותר. לחשוב מחשבות שהן טובות ומקדמות. נתנו את הכלי של הרפיית אברי הגוף.

אמיר:            או הרפיה …

דפנה:             או אקטיבי או פסיבי.

אמיר:            ולשחרר את הרצון להירדם.

דפנה:             נכון.

אמיר:            פשוט לנוח.

דפנה:             כן. באופן פרדוקסלי זה בסדר גם אם אני לא אירדם, העיקר שאני אנוח.

אמיר:            ובאמת אולי הדבר שעוזר להכי הרבה אנשים כפי שדפנה פתחה איתו, זה הדמיונות המודרכים. מעל 100 אלף האזנות זה אומר הכול. הרבה אנשים …

דפנה:             זה נכון להיום. אם אתם מאזיננו מהעתיד, אולי זה כבר יהיה הרבה יותר.

אמיר:            אז יש הרבה כלים שאתם יכולים להיעזר בהם כדי להירדם ולישון יותר טוב.

דפנה:             אז אם אתם מכירים מישהו או מישהי שקשה להם מאוד להירדם, שתפו אותם עם הפרק הזה. ואתם מוזמנים לעשות לנו follow up, לעקוב אחרינו. אם יש פעמון, תלחצו עליו. אם יש משהו אחר, אז משהו אחר. כדי שבאמת תוכלו לקבל התראה על פרקים חדשים שעולים. אנחנו אמיר ודפנה רטר ונשמח להיות אתכם פה בעוד פרקים. להתראות.

אמיר:   להתראות.

 

הוסף/הוסיפי תגובה

האימייל לא יוצג באתר.