Search

פרק 18 – למה כל כך קשה לנו לבקש כסף

YouTube video

תמלול פודקאסט שהתקיים עם דפנה רטר ונוגה רטר:

דפנה:             ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט שלנו חיים לפי ה- nlp. והפעם אנחנו בפרק על כסף. למה כל כך קשה לנו לבקש כסף? ומה אנחנו יכולות לעשות כדי להצליח יותר לדבר על הנושא הכל כך מפחיד הזה.

נוגה:              כן. אז לפני שאנחנו ניגשות לפרק, חשוב לי להגיד שאם אתם אוהבים את התכנים האלה יותר מנשמח שתפנו ותמליצו, שתפו חבר או חברה, ותעזרו לנו להפיץ את התכנים האלה לכמה שיותר אנשים. וכמובן דרגו אותנו באפליקציות הפודקאסטים השונות כדי שהתכנים האלה רק יעלו למעלה. אנחנו חושבים המון לפני כל פרק שאנחנו מקליטות, אנחנו באמת רוצות להביא לכאן תוכן איכותי, ישים, שאפשר לקחת אותו לחיי היומיום. אז תעזרו לנו.

דפנה:             נכון. טוב. אז במה נפתח את הפרק הזה על כסף?

נוגה:              אולי אני אפתח בסיפור, אם זה בסדר.

דפנה:             ברור, את storyteller מדהימה.

נוגה:              אוקי. אז אני פותחת קורס ב-  nlpשייפתח בעוד כמה שבועות. ואחד מהדברים שאנחנו עושים לפני פתיחת קורס זה לראיין את כל המשתתפים כדי לוודא שהם באמת מתאימים ללמוד קורס טיפולי, הכשרה שהיא ארוכה, מעמיקה. ומישהי שהתקשרתי לראיין אותה פותחת את השיחה והיא אומרת לי נוגה, אני מכירה אותך הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת. אני עוקבת אחריך כבר כמה חודשים. עכשיו, ברגע הראשון לא כל כך ידעתי למה לקשר את זה והסתקרנתי, אז שאלתי. והיא אמרה אני עוקבת אחריך ואחרי אמא שלך ואני כל שבועיים מקשיבה לפרק החדש שעולה בפודקאסט חיים לפי ה- nlp. אני נתרמת ממנו כל כך הרבה. הקשר שיש ביניכן זה גם קשר שאני מאחלת לעצמי עם הבנות שלי, וזה אחד מהדברים שהובילו אותי להירשם ללימודי nlp. אז קודם כל, אני מאוד הוחמאתי וסיפרתי לך את זה, כי גם את צריכה להיות מוחמאת מזה. אבל באמת הפרקים האלה הם מגיעים לכל כך הרבה אנשים, אנחנו מקבלים ממש עשרות פניות וזה כל כך כיף.

דפנה:             נכון.

נוגה:              אז שימשיך כך.

דפנה:             כן. ואנחנו עוד נדבר על זה בהמשך ונראה למה הבאת את הסיפור הזה.

נוגה:              למה דווקא אותו לפרק הזה.

דפנה:             נכון מאוד.

נוגה:              אז במה נתחיל?

דפנה:             אז זהו, אז את זוכרת? אנחנו ישבנו ביחד את ואני בדייט בקפה יודפת ודיברנו על הקושי הזה לדבר על כסף, על הקושי לבקש כסף, על הקושי לתמחר את עצמנו. ועל איזושהי הרגשה גם שאולי אנחנו כנשים זה יותר קשה לנו. ואני יכולה להגיד שאני לא סתם אישה, אני גם קיבוצניקית, ולקיבוצניקים גברים ונשים זה ממש קשה, קשה לנו לדבר על כסף. ועשינו עם זה מסע שתינו. שתינו היום…

נוגה:              שתינו עצמאיות.

דפנה:             נכון.

נוגה:              עוסקות ב- nlp. אני חושבת מרוויחות, מרוויחות יפה.

דפנה:             נכון.

נוגה:              כן.

דפנה:             ועושות את מה שאנחנו אוהבות. ואנחנו רוצות לאחל את זה לעוד הרבה מאוד נשים. ושמנו לב גם שיש הרבה מאוד נשים בוגרות שלנו שלומדות nlp ולא מצליחות להתפרנס מזה, בגלל הקושי הגדול הזה לבקש כסף.

נוגה:              לא כי הן לא מוכשרות או לא כי הן לא מבינות את הטכניקות כמו שצריך.

דפנה:             נכון.

נוגה:              אלא בסוף זה קם ונופל על העניין של הכסף.

דפנה:             כן. כן, ויש משהו בכסף שזה כאילו לא כל כך לגיטימי להתפרנס. נגיד הביטוי גזלן, כן? אנחנו יצאנו לנו מאיזה מעיין מהמם ברמת הגולן וזה היה כל כך משמח לראות שיש שמה את הטרנזיט הזה שיש בתוכו את כל הגלידות והמשקאות הקלים והקרים שרק יש ביום קיץ חם מאוד, אמרתי הבן אדם הזה עובד מה זה קשה. הוא היה צריך לקנות את זה והוא יושב שמה למטה בתחתית המעיין ומחכה למעט מאוד לקוחות שיש שם, זה לא איזה מקום הומה אדם. אז נכון, הוא באמת מבקש יותר עבור קרטיב ובמכולת השכונתית אפשר לקנות את אותו קרטיב בפחות, אבל למה קוראים לו גזלן? למה לא מפרגנים לו על העבודה שהוא עושה? ואני חושבת שאפשר לצאת מזה, מהגזלן הזה שיושב אצל כל אחת מאיתנו.

נוגה:              נכון.

דפנה:             כשאנחנו רוצות לבקש כסף, נכון?

נוגה:              לא לצאת גזלניות כאלה. כן. אני חושבת שלפעמים יותר קשה לבקש כסף מאשר לדבר על אפילו סקס. זאת אומרת זה מדהים כמה ש…

דפנה:             זה מביך.

נוגה:              כן, שדיבור על כסף הוא מביך, מביש, לא נעים, בטח לנשים. זאת אומרת…

דפנה:             מלוכלך אולי.

נוגה:              כן.

דפנה:             מה, אני אתלכלך בזה עכשיו? ובגלל זה הרבה מאוד נשים, לא רק נשים, אנחנו נגיד נשים אבל זה נכון גם לגברים, הרבה פעמים אנחנו מעדיפות להימנע.

נוגה:              בדיוק, או לוותר.

דפנה:             כן. לא להזכיר את זה, כאילו זה לא קיים.

נוגה:              אני חושבת שעוד משהו ששווה לחשוב עליו ולהתייחס אליו זה שלנשים גם יש הרבה פחות השכלה כלכלית. אני כאישה, אני עושה גם תואר בכלכלה כי זה מעניין אותי מאוד, אבל רוב האנשים שנמצאים איתי בתואר הם כמובן גברים. אנחנו פחות מדברים על היצע ועל ביקוש ובכלל התעסקות בכסף. זאת אומרת יש איזה מן סטיגמה כזאתי שבכל בית במירכאות מתוקן אז הגבר הוא אחראי על חשבונות, על הכספים. אז גם ככה יש לנו פחות גישה לזה.

דפנה:             כן. ואגב, יכול להיות שזה לא כזה רע. זאת אומרת אני לפחות יכולה להגיד בזוגיות שלי עם אמיר, שבאמת באיזשהו שלב הבנו שאמיר הוא איש המספרים, אני אשת המילים. לי זה מאוד נוח, אין לי עם זה שום בעיה. זה בדיוק כמו שנשים מעדיפות פחות לנהוג וגברים אני יודעת מה? משחקים נגיד יותר עם הילדים ונשים יותר מעניקות, מטפלות. זאת אומרת זה בסדר שאנחנו שונים גברים ונשים ומשלימים אחד את השני. אם אין עם זה בעיה, אין עם זה בעיה. העניין הוא באמת שהרבה פעמים נשים מרגישות לא בנוח.

נוגה:              נכון.

דפנה:             להרוויח הרבה כסף.

נוגה:              כן, יש משהו בלבקש הרבה, או בכלל בלהיות עשיר, להיות עם הרבה כסף, שהוא נורא אני חושבת גברי. זאת אומרת אישה שתרוויח הרבה אולי היא מתביישת בזה? אני אגיד ממקום מאוד אישי, אני מגיל 16 עוסקת ב- nlp כמקצוע, אני עובדת ב- nlp כבר הרבה שנים ותמיד הרווחתי יותר מהבני זוג שלי, כי בגילאים האלה בדרך כלל עובדים בעבודות מזדמנות. אני היום כבר אחרי לימודים של הרבה מאוד שנים ב- nlp ואני עובדת בזה במשרה מלאה. זה מאוד, מאוד מורכב. זאת אומרת גם גברים שאני אדבר איתם ואני אגיד להם איך אתה תרגיש אם אתה תהיה במערכת יחסים עם אישה שמרוויחה יותר? והם יגידו מה, אני הכי אפרגן וזה ישמח אותי. בפועל, עצוב לי להגיד, אבל גם מחקרים יראו את זה, שזה מוריד את הביטחון וזה קצת…

דפנה:             לגברים.

נוגה:              לגברים. וזה פוגע בזוגיות לטווח ארוך. זה יותר… זה מאוד מורכב.

דפנה:             נכון.

נוגה:              אז אני היום מעדיפה פחות לדבר על זה. זאת אומרת אני מניחה שאם הייתי גבר שכל כך מצליח בעבודה שלי, הייתי מאוד מתגאה להגיד איזה משכורות אני עושה, וכאישה לא.

דפנה:             כן. מעניין.

נוגה:              כן.

דפנה:             שבאמת כסף שווה כוח, שווה השפעה, שווה…

נוגה:              כוחניות אולי.

דפנה:             כן.

נוגה:              כן.

דפנה:             כמעט אגרסיבי, גברי כזה.

נוגה:              כן.

דפנה:             ואנחנו… כן, אני חושבת שגם באופן טבעי נשים הן יותר בצד המעניק, המניק, הנותן. גם במשפחה, זאת אומרת יש משהו כזה built in.

נוגה:              נכון.

דפנה:             בנשים שמאוד נותן. ואם אני לוקחת את זה לתחום הטיפולי, אז התחום הטיפולי הוא תחום כזה שנותן ושמעניק ושבא לבן אדם כשהוא נמצא בצרה ובמצוקה ובחרדה ובמחלה. אז עכשיו אני אבקש ממנו על זה כסף? וזה נורא קשה לנו. זה לא שאני נותנת… כן, אני יודעת מה? אני נהג שמסיע אותך מפה לפה, ברור שאתה משלם לי על זה כסף או… זאת אומרת יש את השירותים שנורא ברור שמשלמים לי עליהם. אבל אני באה לעזור לבן אדם ויש לזה תג מחיר?

נוגה:              כן.

דפנה:             זה קשה לנו.

נוגה:              כן. וגם אני חושבת שיש עוד עניין ששווה לדבר עליו. אם אני כמטפלת אומרת שהמחיר שאני לוקחת הוא איקס ומישהו יגיד לי זה יקר לי מדי, אז מה זה אומר עליי? אני לא שווה מספיק? אני לא שווה את המחיר שאני מבקשת? אולי אפילו בכלל הפחד לשמוע את המילה לא, זאת אומרת נשים מפחדות קצת מהלא, מדחייה. אז אולי עדיף להגיד מחיר יותר נמוך.

דפנה:             כן, זה מקטין אותנו, זה מחליש אותנו. אולי מראש אני אבקש נורא מעט.

נוגה:              כן.

דפנה:             גם זה יכול להיות לרעתי, כי יגידו מה? זה מה שהיא חושבת שהיא שווה? היא בטח לא שווה הרבה.

נוגה:              היא בטח לא… בדיוק.

דפנה:             (מצחקקת).

נוגה:              נלך על מישהו יותר יקר.

דפנה:             ואז אנחנו תקועות ככה בין הפטיש לסדן.

נוגה:              כן.

דפנה:             ואנחנו לא כל כך יודעות מה לעשות עם זה. עוד משהו שיצא לי לייעץ עליו למנחות בתחילת הדרך זה שהן מרגישות שאם הן מבקשות כסף על הטיפולים שלהן, הן חייבות לעזור והטיפול חייב להיות מוצלח כי משלמים להן על זה. ואז הן מרגישות כזאת אחריות והאחריות הזאת לפעמים פוגעת להן אפילו בהישגים.

נוגה:              כן, זה גם נורא מלחיץ.

דפנה:             כן.

נוגה:              להיות במעמד הזה. גם אולי נחזור לפרק על אקטיביות ופסיביות שהקלטנו, הפרק השני בפודקאסט, שאם מטפלת מרגישה שהיא חייבת לעזור היא כבר לוקחת אחריות שהיא צריכה בכלל להיות אצל המטופל, אצל המונחה. אבל כן, בקיצור, יש המון, המון קשיים שמונעים מאיתנו לקחת תשלום.

דפנה:             כן.

נוגה:              לבקש את מה שאנחנו ראויות לו.

דפנה:             אז באמת עד עכשיו דיברנו על כל הבעיות שיש פה, וללא ספק יש פה בעיות לרוב שמקשות עלינו לבקש כסף. אגב, יש נגיד מחקרים שמראים שנשים מבקשות הרבה פחות העלאה בשכר מגברים בעבודות זהות. זאת אומרת נשים מצפות שיראו אותן ושיעריכו אותן והן לא אומרות את זה. זה מדהים כמה אנחנו פסיביות בעניין הזה של כסף. אז מה אפשר לעשות? מה בעצם אנחנו עשינו?

נוגה:              זהו.

דפנה:             כי עברנו פה מסע עם זה.

נוגה:              כן, מה הם הפתרונות?

דפנה:             כן.

נוגה:              איך אפשר להתמודד עם זה? אני חושבת שאולי הדבר הראשון ששווה להתייחס אליו, שאולי קצת basic אבל הוא באמת מאוד עוזר, אני גם אביא דוגמה מהעבודה שלי כעצמאית, זה שיהיה תיאום ציפיות, שזה יהיה מאוד ברור. אז קודם כל אני צריכה לתמחר את עצמי, לדעת…

דפנה:             תיאום ציפיות עם מי?

נוגה:              תיאום ציפיות עם המטופל.

דפנה:             אוקי.

נוגה:              עם הלקוח. אז אם אני מתמחרת את עצמי אני צריכה להחליט כמה במירכאות אני שווה, אז אני צריכה לזכור עוד כל כך הרבה דברים, כמה כסף השקעתי בלימודים, כמה ניסיון יש לי, וגם שאם אני לא אקח כסף זה לא יהיה מקצוע, זה יישאר תחביב. אני גם לא יכולה להיות מקצועית כמו שאני אהיה מקצועית אם אני באמת אגבה תשלום שבעיניי הוא ראוי.

דפנה:             אני באמת חושבת שהשלב הראשון עוד לפני שאני מתמחרת את עצמי או את השירות שאני נותנת, לי יותר קל לא להגיד כמה אני שווה כי זה תמיד כזה מכווץ אותי, אבל כמה השירות שאני נותנת שווה לבן אדם שמגיע.

נוגה:              כן.

דפנה:             אז אני חושבת שלפני זה מה שאני צריכה לעשות זה להבין שאם אני לא אגבה כסף אני לא אהיה מקצועית. זה יישאר תחביב. אני לא באמת אעשה את זה ואני לא אעשה את זה כמו שצריך ואני לא אשקיע בזה הרבה שעות ואני גם לא אוכל להמשיך ולהתפתח בתחום הזה.

נוגה:              אולי אני אקח את זה צעד אחד קדימה ואני אגיד אם לא תגבי כסף את לא תעסקי בזה, בכלל.

דפנה:             ממש ככה. אז להבין את זה, קודם כל. כדי שזה יהיה מקצועי צריך להיות מעורב פה כסף.

נוגה:              כן.

דפנה:             כדי שאני אהיה מקצועית, כדי שאני אהיה מוערכת על מה שאני עושה, כדי שאני אחזיר לעצמי באמת…

נוגה:              שגם ייקחו אותך ברצינות, זאת אומרת מטופל שמשלם תשלום עבור פגישה יגיע, ואם הוא לא יגיע הוא יודיע, והוא מאוד, מאוד רוצה את הטיפול כי גם מעורב פה כסף ומשאבים שהוא משקיע.

דפנה:             כן.

נוגה:              ואם זה בחינם או בהתנדבות או בשכר נורא נמוך, אז הכול הוא פחות.

דפנה:             נכון. המחויבות.

נוגה:              נכון.

דפנה:             יש הרבה פחות מחויבות. ועוד דבר נתקלתי בו אז בשנות התשעים של המאה הקודמת, אחד המטופלים הראשונים, אחד המונחים הראשונים שלי ב- nlp הוא היה מישהו שבא אליי בסטאז' שלי.

נוגה:              כן.

דפנה:             ועשיתי איתו טיפול כזה מדהים, אני לא זוכרת כבר על מה זה היה. אני רק זוכרת שהוא היה אסיר תודה כי…

נוגה:              הוא לא ידע איך להודות.

דפנה:             כן, לא נתתי לו לשלם כי רגע, אני רק בלימודים. אז מה זה אומר להיות אסיר תודה? זה להיות בתוך כלא של תודה. זאת אומרת איך אני אודה לה? איך אני… אם אני לא יכול לשלם לה. ויש משהו שכל כך מנקה את הקשר שאתה מקבל ממני המון, בתמורה אתה מודה לי ומשלם על זה איזשהו סכום של כסף. ובעצם אנחנו even, אנחנו שווים.

נוגה:              כן.

דפנה:             אז זה כל כך… אז קודם כל דבר הראשון זה המודעות.

נוגה:              כן.

דפנה:             והדבר השני זה באמת מה שאת אמרת, המחירון הזה.

נוגה:              לתמחר.

דפנה:             לתמחר. אז עכשיו קודם כל, מה אני מתמחרת? ואני חושבת שכל אחת מאיתנו צריכה רגע לשבת עם עצמה ולעשות סדר של מה הם השירותים שאני נותנת. אז אני עושה הרצאות ואני עושה קורסים ואני מעבירה טיפולים ואני נותנת סופרוויז'ן בתשלום. נראה לי שאת גם כן עושה את כל ארבעת הדברים האלה, את עושה עוד משהו שעליו…? זאת אומרת קודם כל, מה המחירון שלי? תחשבו על תפריט במסעדה, יש שמה מנה, תשלום, מנה, תשלום. מה המנות?

נוגה:              יש בעיה אצל עצמאים שהרבה פעמים פונים ואומרים אני רוצה להביא אותך לסדנה של 8 שעות, כמה את לוקחת? עכשיו, אם באמת הייתי מגיעה למסעדה ולא היה כתוב על כל מנה כמה היא עולה, זה בדיוק היה הדימוי הזה, שעכשיו הם צריכים פתאום להמציא איזשהו מחיר למנה. וברגע שזה ידוע מראש זה נורא נוח. אז אם מראש אני מגדירה את המחירון שלי, זהו, זה מאוד פשוט. אני יודעת להגיד כמה שעת הרצאה שלי עולה, כמה טיפול שלי עולה.

דפנה:             אבל לפי מה? בעצם נשים שמקשיבות לנו עכשיו, גם גברים, יכולים להגיד רגע, אבל איך אני יכול לדעת כמה? כי…

נוגה:              כן.

דפנה:             יש אנשים שלוקחים 75 ש"ח לטיפול ויש אנשים שלוקחים 800 ש"ח לטיפול.

נוגה:              נכון.

דפנה:             אז איך אני אדע מה לתמחר?

נוגה:              נוגה שלומדת כלכלה תגיד את הנתון היבש שאומר שיש היצע וביקוש, ככל שיש יותר ביקוש לטיפולים של נוגה אז נוגה יכולה לקחת מחיר שהוא יותר גבוה. אבל אני חושבת שזה הרבה יותר עמוק מזה, מרק היצע וביקוש. אם אין ביקוש אני צריכה להוריד מחיר כדי שיגיעו, ואם יש ביקוש מאוד גדול אני יכולה להעלות את המחיר כי אנשים עדיין יגיעו. זה בעיניי הניסיון פה הוא משמעותי. זאת אומרת כמה למדתי, כמה השקעתי וכמה ניסיון יש לי. ככל שהדברים האלה הם יותר גבוהים, אז מן הראוי שאני גם אגבה תשלום שהוא יותר גבוה. וגם כמה פעמים אומרים לי כן. אם אני אומרת שהרצאה שלי עולה 2,000 ש"ח וכולם אומרים לי כן, אז אולי אני יכולה לבקש 2,500 וזה גם יהיה בסדר. זאת אומרת להביא את זה שזה בסדר שבן אדם… ש- 10% מהאנשים שפונים אליי יגידו לי לא על המחיר. זה בסדר. אם כולם אומרים לי כן, אז אני כנראה לוקחת מעט מדי.

דפנה:             נכון. אני חושבת שהרבה נשים כל כך מפחדות מלשמוע את הלא שהן מראש מתמחרות את עצמן נורא נמוך.

נוגה:              כן.

דפנה:             ויש, ב- nlp יש מודל שנקרא TOT, זה Test-Operate-Test-Exit. אני עושה ניסוי, אני עושה טסט, אני בודקת ואני רואה מה המחיר. ואם זה עובד… ואז אני רואה את התגובה, זה ה- Operate, ואז אני עושה עוד טסט ורואה מה התגובה, ועוד טסט, עד שאני אומרת אה, זה טוב לי, Exit. עכשיו אני יודעת נגיד מה המחירון שלי. אני יכולה להגיד שפונים אליי המון גופים שמבקשים ממני הרצאות ואני שואלת את עצמי, בשביל… אנחנו גרים בגליל, בשביל לנסוע לתל אביב, להכין הרצאה חד פעמית שאני צריכה לשבת עליה כמה שעות ולבנות לה מצגת ולהביא להם חומרים ולדבר עם המארגנים כמה וכמה פעמים כדי להבין מה הצרכים המדויקים של הלקוחות האלה ויש לי את זמן הנסיעה ויש לי את זמן מציאת החניה כי זה תל אביב ויש לי את זמן ההרצאה עצמה, בסופו של דבר זמן ההרצאה עצמה זה peanuts בתוך העניין הזה.

נוגה:              זה מתמזער ביחס לכל העבודה שיש מסביב.

דפנה:             כן. אז אני שואלת את עצמי בשביל כמה איקס אלפי שקלים לי שווה לצאת מהבית? ואני, נגיד שהמחירון שלי עם עצמי, אני בשביל פחות מארבעת אלפים שקל לא יוצאת מהבית. זה המחירון שלי, זה לא היה המחירון שלי לפני זה. ברור לגמרי שמישהי בתחילת דרכה שגרה במילא בתל אביב וכמעט אין לה נסיעה ו… יכולה לתמחר את זה אחרת לגמרי כי שווה לה, כי שווה לה החשיפה ושווה לה ההשתפשפות והניסיון והרזומה. ויכול להיות שהיא תביא לשם צלם מקצועי שייקח תמונות ככה יפות שאחר כך יקשטו בפרסומים אחרים. אז כל אחד צריך לעשות פה…

נוגה:              את השיקולים.

דפנה:             המחירון הוא נורא, נורא אישי. אני יכולה להגיד שאני, כשאני מבקשת נגיד היום איקס אלפי שקלים על הרצאה, ברוב הפעמים בכלל לא חוזרים אליי, ולא אכפת לי. כי לא הייתי רוצה שיחזרו אלי עם פחות.

נוגה:              כן.

דפנה:             זאת אומרת לא בא לי גם להתמקח על זה. אז כל אחד צריך למצוא מה המחירון שלי, כמה אני לוקחת נגיד לשעת ייעוץ. בעבר אנשים היו הרבה פעמים מתקשרים אליי ותשמעי דפנה, אני בוגרת, אני בוגרת שלך מלפני איקס שנים, יש לי איזשהו…

נוגה:              שאלה קצרה, קצרה.

דפנה:             שאלה קצרה, קצרה ועניתי. עניתי לאנשים ועניתי ועניתי, עד שראיתי שאני מתחילה להישחק מזה. וכשזה קורה אני עוצרת, אני אומרת רגע, תכניסי גם את זה למחירון שלך. והיום יש לי מחירון לזה. אני היום לוקחת 500 ש"ח לשעת ייעוץ. עכשיו, אני לא לוקחת לשעת ייעוץ, אני לוקחת לפי דקות. אני אומרת לבן אדם תשלם 500 ש"ח, אתה משלם לפי דקות. התייעצת איתי 6 דקות? מדהים. את יכולה עכשיו לעשות 10 ייעוצים במחיר הזה, אוקי? וזה באמת עובד ככה.

נוגה:              כן, וזה מאוד נוח.

דפנה:             וזה כל כך מנקה וזה גם אחרת. גם בן אדם שהתקשר פעם אחת והרגיש שעשיתי לו טובה, הוא לא התקשר פעם נוספת.

נוגה:              לא יהיה לו נעים. כן. אז אם, זה קצת מחזיר אותנו לעניין של תיאום ציפיות, שהוא בעיניי מאוד, מאוד חשוב. אז אנחנו אומרים קודם כל שתהיה מודעות וזה שלגבות תשלום זה דבר מאוד חשוב כדי לשמור על עצמי כאשת מקצוע, כדי להצליח את צריכה לגבות תשלום. דבר שני זה לעשות מחירון, ושהמחירון הזה הוא יצליח באמת להקיף בתוכו את כל השירותים שאני נותנת ולא רק את הפגישה עצמה. כי יש את השיחות טלפון מהצד, יש תחומי מקצוע שבהם יש אימיילים וצריך להכין מכתבים ו… בקיצור, שזה פשוט יקיף את הכול. ובעיניי חשוב לא פחות זה העניין של תיאום ציפיות ביני לבין הלקוח. מה זה אומר תיאום ציפיות? אם בן אדם מבטל פגישה, הוא פשוט לא מגיע לפגישה, הוא מבטל אותה שעה לפני הזמן, מה אני יכולה לעשות בשעה הזאתי? לשבת רגל על רגל ולחכות למטופל הבא. אז השאלה היא האם אני מרגישה בנוח לגבות על זה תשלום או לא? והאם אני מרגישה בנוח להגיד לו שאני אגבה על זה תשלום? זאת אומרת זה שיח שהוא צריך להתנהל, שאני צריכה לנהל אותו ביני לבין עצמי.

דפנה:             מבלי לגמגם.

נוגה:              נכון. וכשאני מגיע לאדם עצמו אז אני כבר צריכה להיות ברורה כדי שהתיאום ציפיות פה… הרי מה הבעיה בכסף? שזה גם נורא לא נעים. אבל אם מראש שני הצדדים יודעים שיש איזשהו הסכם שבתוכו מעורב העניין של הכסף, זה הרבה יותר פשוט.

דפנה:             נכון.

נוגה:              אני יכולה לתת לכם טיפ, שבעבר כל הזמן היו מבטלים לי פגישות, שכחו להגיע, היא נתקעה בעבודה, פתאום היה איזה עניין ברגע האחרון. באיזשהו שלב החלטתי שכל לקוח חדש, כל מונחה חדש שמגיע, לפני הפגישה הראשונה מקבל איזושהי הודעה שיש בתוכה ממש תיאום ציפיות. אז איפה הקליניקה, כמה זמן תיקח הפגישה, מה צריך להביא, מה לא להביא, באיזה דרכים אפשר לשלם, ושמי שמבטל פגישה ב- 24 שעות לפגישה עצמה יחויב באיקס שקלים.

דפנה:             כן.

נוגה:              זהו.

דפנה:             במשהו כמו 50%, 80%?

נוגה:              נכון, כן. 50% מהעלות של פגישה, שזה יכול להיות 80%, זה יכול להיות גם 100%, זאת אומרת כל אחד מחליט. אבל ברגע שזה כתוב, זה מדהים כי אני אפילו לא צריכה להגיד את זה. זהו, זה נשלח בהודעה מאוד מסודרת, זה מקצועי, זה רשמי.

דפנה:             כן. זה, את בעצם נתת פה שני טיפים, אני רוצה להפריד אותם.

נוגה:              אוקי.

דפנה:             הטיפ הראשון זה לדבר על הכול מראש.

נוגה:              מראש. כן.

דפנה:             כדי שלא יהיה מצב לא נעים של מה זאת אומרת? אבל לא הגעתי לפגישה, למה אני צריך לשלם עליה? מראש אמרתי את זה.

נוגה:              נכון.

דפנה:             זה טיפ אחד. והטיפ השני זה לא לדבר על הכסף בפני עצמו, אלא להביא אותו כחבילה עם עוד המון דברים, זה חלק מעוד משהו. וגם כשאתם אומרים את המחיר שלכם, לא להגיד אני לוקחת ככה ולחכות ולהיות בשקט כדי שהאחר יתנגד. אלא פשוט להגיד זה המחיר לפגישה, הקליניקה שלי ממוקמת במקום הזה והזה, כדאי שאתה תגיע 5 דקות קודם כי לוקח זמן למצוא את החניה ולעלות ולחכות למעלית וטה-טה-טה. זאת אומרת הכסף הוא חלק ממשהו, זה לא איזה משהו כזה מפחיד בפני עצמו שצריך לעצור את הנשימה, לסתום את האף, להגיד אותו מהר ולחכות להתנגדות (מצחקקת).

נוגה:              כן. מקסים.

דפנה:             אני למשל בעבר אמרו לי שברגע שאני… אני הייתי עושה כנסי היכרות. בכנסי ההיכרות האלה אני הייתי מספרת על הלימודים ועל מה שתקבלו ועל חומרי הלימוד המושקעים. וברגע שהייתי מגיעה לדבר על מחיר לימודי NLP ברטר, אז אני חושבת שאמיר אמר לי הווליום שלך יורד. קצב הדיבור שלך יורד, הכריזמה שלך…

נוגה:              יורדת.

דפנה:             שזה משהו שמאוד מאפיין אותי, נכבית. ואת כל כולך נראית כמו מישהו שקפוא.

נוגה:              סובל. סובל.

דפנה:             אז התגובה תהיה בהתאם. אני לימדתי את עצמי לשחק אותה, כי זה עדיין מביך אותי עד היום, לשחק אותה כאילו שאני מדברת על משהו ניטרלי לגמרי. ואני עשיתי את זה ממש היה fake it, fake it till you make it. אני בהתחלה שיחקתי אותה שזה רגיל לי לדבר על כסף ושיחקתי אותה עוד פעם ושיחקתי אותה עוד פעם. והיום יש לנו איזה איש שיווק חדש שהקשיב להרצאה שלי ואמר לי את עוברת בצורה כל כך חלקה לנושא הזה של כמה זה עולה, שזה כל כך יפה, יש הרבה אנשים שזה קשה להם. עבדתי על זה, זה ממש לא בא לי בטבעי. אוקי? אז אמרנו מודעות ל- למה אני רוצה לשלם, מחירון, שזה אומר מה השירותים שאני נותנת וכמה אני גובה על כל דבר, שגם בתוך המחירון הזה אני יכולה להגיד לאנשים רגילים המחיר הוא… אני יודעת מה? 600, ואם זה מישהו שהוא תלמיד שלי זה 500.

נוגה:              כן.

דפנה:             או… זאת אומרת אני יכולה, אבל מראש שזה יהיה לי ברור, אוקי? ולא…

נוגה:              כן, אני גם מוצאת את עצמי מאוד רגועה כשאני יודעת מראש. זאת אומרת אף אחד לא יכול לתפוס אותי לא מוכנה עם תשובה, כי אם בזמן שיחה מישהו יגיד אוקי, אז כמה את לוקחת? או אז איזה הנחה אני יכול לקבל? ואני לא מוכנה לשאלה הזאתי.

דפנה:             כן.

נוגה:              אני יכולה להגיד משהו מה- לא נעים לי ואחר כך באמת להתבאס על זה, או להרגיש מנוצלת או לא נוח לי עם המחיר שאני מקבלת. אז כשהדברים האלה מוגדרים מראש, יש בזה משהו שהוא מאוד מרגיע.

דפנה:             אבל מה את עושה עם אישה שמתמודדת עם סרטן ויש לה כל כך הרבה הוצאות והיא כבר לא עובדת והמצב הכלכלי שלה נורא קשה? ואת יכולה לעזור לה המון, אבל אין לה כסף.

נוגה:              כן.

דפנה:             מה עושים? ואלה המקרים שמגיעים אלינו, כן? אנשים מאושרים ושמחים לא מגיעים כל כך לטיפולי nlp אז…

נוגה:              זאת שאלה באמת מורכבת.

דפנה:             מה עושים פה? זאת שאלה נורא קשה, ובטח לנו כנשים שאנחנו כל כך קשה לנו ל… אנחנו כל כך רוצות להעניק ולהניק ולתת.

נוגה:              כן. משהו אחד שאולי מקל, אבל זה רלוונטי אלינו ולא בהכרח למי ששומע אותנו, שהמכללה, המכללה שלנו, אז היא כל הזמן מכשירה מטפלים ותוך כדי הסטאז' הם לא גובים תשלום.

דפנה:             נכון.

נוגה:              ואז הרבה פעמים אני פשוט מפנה לתלמידים שלי. וזה win-win, כי תלמידים מתרגלים את הטכניקות ומשתפשפים מבחינה פרקטית, ואנשים שמבקשים טיפול יכולים לקבל אותו בחינם. טיפול שהוא פחות מקצועי, כי בסוף זה מתלמדים, זה סטאז'רים, ובכל זאת זה איזשהו win-win. הייתה תקופה שהתלבטתי עם עצמי האם אני רוצה נגיד להחליט שיש איזושהי הקצאה לעשרה מונחים או מטופלים בשנה שאיתם אני עובדת בהתנדבות, כי אני רוצה לתת לעולם, לאנשים שאין להם. אבל אז נשאלת השאלה, איך אני עושה את האיפה ואיפה? למי מגיע ולמי לא? ובקיצור, זה מאוד מורכב. אני יכולה להגיד היום שאני לוקחת מחיר מסוים, אני גאה לקחת אותו כי אני יודעת מהן הקבלות שאני נותנת. ואני גם אומרת את זה לאנשים, אם זה יקר מדי, זה בסדר. זאת אומרת אני מוכנה גם לשמוע לא ולדעת שאגב זה לא אישי, זאת אומרת זה שאני יקרה מדי לבן אדם מסוים זה לא אומר שום דבר על היכולות שלי. זה אומר שמבחינת התקציב שלו הוא לא יכול להרשות לעצמו. זה בסדר.

דפנה:             וזה לא תקציב, זה סדרי עדיפויות.

נוגה:              סדרי עדיפויות.

דפנה:             בסופו של דבר.

נוגה:              כן.

דפנה:             אני זוכרת על איזושהי מטופלת שלי שאמרה אין לי כסף, אני לא אוכל לשלם, והיה ככה עוד לפני שאני אמרתי אני חייבת מחירון פיקס ונתתי לה באמת מחיר נורא, נורא זול. ואז שמעתי אחרי כמה זמן שהיא נסעה לגרמניה לאיזשהו מרכז נורא, נורא יקר שמטפל ברפואה גרמנית, לא יודעת מה. אז היה לשם את הכסף ולא היה לכאן את הכסף. אז גם השאלה מה הם סדרי העדיפויות ואיפה בן אדם משקיע את הכסף שלו. ועוד שאלה שאני רוצה לשאול אותך זה מה עושים עם גבייה?

נוגה:              נכון.

דפנה:             אם מישהו…

נוגה:              נכון.

דפנה:             לא משלם.

נוגה:              כן. אז קודם כל אני אגיד שלמזלנו אנחנו בעידן שזה הרבה יותר קל, כי יש היום אפליקציות מאוד נוחות כמו Bit, שאני לא צריכה להגיד לבן אדם בוא תשלם לי עכשיו כסף, אלא אני פשוט שולחת לו בקשה ב- Bit אן ב- Paybox או ב- Apple Pay. זאת אומרת, זה הרבה יותר נוח ממה שזה היה פעם. זה משהו ששוב, התיאום ציפיות אני מגדירה אותו לפני. אני אומרת שהתשלום לפגישה יכול להתבצע או לפני הפגישה או עד סוף אותו יום. ואני גם אומרת, וזה אגב נכון, אני בסוף יום אני מסיימת יום טיפולים בקליניקה ואני מוציאה קבלות על כל הטיפולים שעשיתי. אני לא יכולה להוציא קבלה על תשלום שלא קיבלתי ואני עובדת עם כל כך הרבה אנשים שאני גם לא יכולה להתחיל עכשיו לעשות סדר ומעקב מי שילם ומי לא. וזה גם מראה על איזושהי מקצועיות ואנשים פשוט מתיישרים לתוך זה.

דפנה:             נכון, אנשים גם מתרגלים.

נוגה:              נכון.

דפנה:             בגלל ש…

נוגה:              יש איזה מן חינוך כזה.

דפנה:             כן.

נוגה:              כן. ככה אני עובדת ואני מבקשת שיכבדו את זה. כן קורה שיש אנשים שהם לא משלמים וזה לא נעים העניין של הרדיפה. ומשהו שאני עושה, זה טיפ שלי, הוא עובד מאוד טוב, זה להתקשר למישהי ולהגיד לה תראי, הפגישה שלנו הייתה כבר לפני 5 ימים ושלחתי לך תזכורת, מאוד, מאוד קשה לי להיות במקום הזה. זאת אומרת בסוף אני עובדת ואני גם מצפה לקבל תשלום עבור העבודה שלי. שימי את עצמך בנעליים שלי, זה לא נוח. ואני מבקשת ממך באמת, בואי נכבד אחת את השנייה. אני לא הייתי רוצה להעמיד אותך במקום הזה, אל תעמידי אותי במקום הזה. ואנשים ברגע אחד פתאום אומרים זה באמת לא נעים, זאת אומרת זה קצת לראות במקום אשת מקצוע את נוגה ולהגיד אני לא רוצה לעשות לה את זה, ולי זה עובד טוב.

דפנה:             יפה. מקסים, מקסים. מה עם להגיד לא להצעות שהן זולות לנו מדי? או מציעים לי הרבה מאוד פעמים אגב, לי… היום פחות, מעניין למה, כנראה שכבר למדתי להגיד את הלא.

נוגה:              כן.

דפנה:             אבל בעבר היו באים אליי, אומרים לי אנחנו רוצים להזמין אותך להופיע בכנס גדול, יהיו בו 400 אנשי מקצוע מתחום מסוים, תתני שם הרצאה. מעולה, וכמה אתם משלמים על זה? לא, לא, לא, כל המרצים שמופיעים אצלנו בחינם, כי זה נותן לך חשיפה בדיוק לקהל היעד שלך. אני בתחילת דרכי כמה וכמה וכמה פעמים הגעתי לאירועים כאלה, לימי עיון כאלה, לכנסים כאלה, לפסטיבלים, לכל מיני. היום אין מצב כזה. אני לא מסכימה. קודם כל, גיליתי שהחשיפה הזאת שמבטיחים לי היא בדרך כלל לא יוצא ממנה הרבה, אלא אם כן אני אבוא עם חומרים פרסומיים שיווקיים, כי אין לי את הרשימה הזאת. אני לא יכולה להמשיך לדוור להם ולפנות אליהם. אז הם שמעו אותי, הם התרשמו שאני נחמדה. זהו, הם לא עושים עם זה כלום.

נוגה:              כן.

דפנה:             ואני היום אומרת לא, ואני אומרת אותו נורא בנעים. פשוט אני כבר לא עושה דברים כאלה ובהצלחה. אם אתם רוצים, אני יכולה להפנות לאנשים אחרים כי גם יש לנו…

נוגה:              לבוגרים, יש המון טריידרים. כן.

דפנה:             יש לנו לגמרי למי להפנות.

נוגה:              נכון.

דפנה:             אבל גם יש חומרים, וכאן אנחנו חוזרות לסיפור שלך מתחילת הפודקאסט, הפרק, יש חומרים שאנחנו כן רוצות לתת בחינם.

נוגה:              חינמי.

דפנה:             באהבה גדולה. למשל זה, הפודקאסט הזה.

נוגה:              כן.

דפנה:             אז למה יש חומרים שאנחנו כן נותנות בחינם?

נוגה:              קודם כל, אני חושבת שזה מצווה וזה איזשהו שירות לציבור. אני נהנית מכל כך הרבה תוכניות פודקאסטים שאני שומעת ונתרמת מהם, ואם אנחנו יכולות לעשות את אותו דבר אז איזה כיף. וגם להפיץ את ה- nlp, שזה אחד מה… זה חזון מאוד גדול.

דפנה:             חזון שלנו.

נוגה:              כן. אבל זאת גם אחלה דרך שאנשים ישמרו עלינו, יכירו אותנו. התלמידה החדשה שלי, אז היא הגיעה מכאן. זאת אומרת יש לזה… גם אפשר להרוויח מזה.

דפנה:             כן.

נוגה:              אז להחליט מראש מה הם הדברים שיש עליהם תמחור ותשלום ומהם הדברים שהם בחינם. אבל מה שהוא בחינם זה באהבה כל כך גדולה, זה מתוך החלטה שאנחנו רוצות לתת תכנים בחינם.

דפנה:             בדיוק.

נוגה:              כן.

דפנה:             כן, ואז זה גם לא שוחק. ואם עושים את זה עם מישהו שמאוד אוהבים, אז זה אפילו כיף. יש לנו דייט כזה פעם ב…

נוגה:              נכון.

דפנה:             בשביל לעשות את זה. אז יש דברים שאנחנו משקיעות בהם ובאמת נותנות באהבה גדולה כשירות לציבור.

נוגה:              כן.

דפנה:             ויש דברים שלא. וזה חלק מהמחירון שלנו.

נוגה:              וזה בסדר. וזה בסדר.

דפנה:             כן, זה בסדר גמור.

נוגה:              אפשר לדבר גם על איזה הנחת יסוד, נכון? שאומרת…

דפנה:             כן, אז יש הנחת יסוד ב- nlp שאומרת שאתה תמיד הרבה יותר ממה שאתה חושב שאתה. ואני, אנחנו רוצות באמת להביא את זה פה בהקשר הזה של כמה אני שווה? איך לתמחר את עצמי? יותר ממה שאת חושבת.

נוגה:              יותר ממה שאת חושבת.

דפנה:             כן. במקרה שלך יש לך אבא שכל הזמן מזכיר לך.

נוגה:              הוא דואג לזה.

דפנה:             כן, כמה את שווה וכמה את צריכה לתמחר את עצמך יותר, כי לך באמת לא נעים וקשה.

נוגה:              כן.

דפנה:             בסדר.

נוגה:              לומדים את זה.

דפנה:             את צעירה.

נוגה:              כן.

דפנה:             ואת לגמרי תלמדי.

נוגה:              אמרנו שזה מסע, אז בתוך המסע הזה.

דפנה:             כן. כן. ולזכור שכסף זאת אנרגיה. אנחנו נותנים אנרגיה מסוימת וכסף זו אנרגיה שחוזרת אלינו. זה הדרך של אנשים להגיד לנו תודה ולפרגן לנו ולנקות, לא להיות חייבים לנו.

נוגה:              ממש.

דפנה:             אז מכל הסיבות שבעולם, אנחנו רוצות לגבות כסף, לגבות תשלום על השירות ועל התרומה שאנחנו נותנים לאנשים.

נוגה:              ועוד משהו שאני אוהבת להגיד לעצמי זה שאני ראויה לקבל את התשלום שאני מבקשת. אני ראויה לו. אז אם אתם מכירים אנשים ובעיקר נשים שלא מתמחרות את עצמן נכון, או שהן ראויות לגבות יותר, מגיע להן, הן שוות את זה, והן יתרמו מהפרק הזה, אז אתם יכולים לשלוח להם אותו, לשתף אותם, ועל הדרך להזכיר להם כמה אתם אוהבים אותם או אותן. והמון תודה.

דפנה:             לגמרי. ולעשות לנו like וללחוץ על הפעמון אם אתם במקרה ב- YouTube ולדרג אותנו, ולכתוב לנו תגובות ושאלות. ואם יש עוד נושאים שהייתם רוצים שנדבר עליהם, אנחנו מאוד קשובות לכל התגובות.

נוגה:              ממש. כן.

דפנה:             שנותנים לנו, זה תמיד מאוד, מאוד משמח אותנו לראות את המעורבות שלכם בזה. ואנחנו נמשיך לעשות את הפודקאסט הזה ללא עלות, בידיעה שמה שאתה נותן חוזר אליך בכל מיני דרכים. אז להתראות.

נוגה:              תודה רבה.

מתעניינים ב-NLP ודמיון מודרך? בואו לחוות את זה מקרוב!

נגן וידאו
דילוג לתוכן