Search

פרק 15 – לחיות בריא לפי ה-NLP

YouTube video

 

דפנה:             שלום ותודה שהצטרפתם אלינו לפרק נוסף. בפודקאסט שלנו חיים לפי ה- NLP. איזה כיף, אני מארחת אותך שוב היום.

אמיר:            תודה, גם לי כיף להתארח תמיד.

דפנה:             כן, אז יש לנו פרק על ריפוי עצמי ורגע לפני שנתחיל אותו, אני רוצה לבקש מכם שאם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים פה והתכנים האלה תורמים לכם, אז בבקשה תספרו לחבר, לחברה, תשתפו אנשים יקרים שאתם אוהבים ותדרגו אותנו, כי יש כל מיני אפליקציות של פודקאסטים ואם אתם תדרגו אותנו אז זה יעזור לנו להגיע לעוד מאזינים. אז אנחנו נתחיל. ואנחנו הולכים לדבר היום על ריפוי עצמי ולתת כלים, 9 כלים לקידום של רווחה ושל בריאות.

אמיר:            האמת היא שהכלים האלה הם טובים גם למי שכבר חלה במחלה כלשהי ורוצה לרפא את עצמו, אבל מעבר לזה, הכלים הם מאוד ישימים וחשובים לכל אחד שרוצה את זה כתרופה מונעת, או בשביל מה צריכים לחכות למחלה כדי להתעורר ולחיות אורח חיים יותר בריא? אנחנו נשמח לשתף אתכם בדרך שבה אנחנו חיים. אספנו הרבה טיפים ול- NLP יש הרבה כלים שמאפשרים פשוט לחיות יותר נכון, יותר בריא.

דפנה:             כן. ואנחנו באמת ממש, ממש מיישמים את כל מה שאנחנו הולכים לדבר עליו כאן. והרבה פעמים אנשים שואלים אותנו, מה הסוד שלכם לבריאות כל כך טובה? אז הנה, בוא ניתן את כל הסודות האלה. אז מה הדבר, הנקודה הראשונה שנדבר עליה?

אמיר:            אז קודם כל התזונה, מה אנחנו מזינים את הגוף שלנו? מאוד חשוב להבין שהיום יש אוכל מאוד זמין, זול, קפוא בסופרים, אוכל משומר, שלא בריא לנו. אבל זה מאוד נוח, מאוד קל. והתזונה שלנו בעיקר על ירקות, הרבה מאוד ירקות, דגנים. בואי תוסיפי את.

דפנה:             פירות, אגוזים. הכלל אצבע לתזונה בריאה זה כמה שפחות מעובד, כמה שיותר קרוב לאיך שאלוהים, הטבע נותן לנו את הדברים, ככה אנחנו צריכים לאכול אותם. אם אתם אוכלים משהו שיצרו אותו במפעל אז מן הסתם הוא לא יהיה בריא, כי למפעל יש כל מיני שיקולים שלא תמיד כדאי שיכנסו לגוף שלנו, כמו להאריך את חיי המדף של המוצר, לגרום לזה שאנחנו לא נוכל לאכול רק צ'יפס אחד, אלא נרצה כבר לאכול את הכול. ממש מכניסים כל מיני חומרים כאלה שגורמים לנו להשתוקק ולרצות לאכול יותר. אנחנו באופן אישי טבעונים, אבל זה לא אומר שרק התזונה הטבעונית היא תזונה בריאה. אם אנשים שמבחינה מוסרית רוצים לאכול בשר או דגים ומוצאים את זה ממקורות נקיים וטובים, אז זה לא לא-בריא, בוא נגיד. אבל באמת כמה שיותר קרוב לטבע, כמה שפחות מעובד ומשומר ועם תוספים ועם כאלה ואחרים. במידה ובן אדם לא מצליח לשלוט בתזונה שלו, הוא אוכל באופן שהיא אכילה רגשית או אכילה כפייתית, אז ל- NLP יש המון, המון כלים. אני באופן אישי ירדתי קרוב

ל- 40 ק"ג באמצעות תהליכים של NLP ופיתחתי כלים של NLP כדי לעזור לאנשים להתמודד עם אכילה רגשית, כדי להיגמל ממזונות שעושים להם רע, כדי לשחרר כל מיני נדרים שנדרנו בלי לדעת אפילו ושבגללם אנחנו חייבים לגמור מהצלחת או חייבים לאכול בצורה כזו או אחרת. אז מי שלא יודע ולא יכול לשנות את התזונה שלו בכוחות עצמו, NLP יכול להציע לכם הרבה מאוד כלים בשביל זה. הנקודה השנייה שנדבר עליה היא…?

אמיר:            שמאוד כדאי לזוז, לעסוק בפעילות ספורטיבית. לשבת זה לא בריא לנו, זה לא טוב לנו. אפשר כמובן מדי פעם לנוח, אבל ספורט זה מאוד נקשר לאורח חיים בריא. אני תמיד נוהג לשאול את הסטודנטים שלי כמה מכם היו רוצים לעסוק יותר בספורט מאשר אתם עוסקים היום?

ו- וואו, כמעט כולם מרימים את היד. אנחנו לא עושים מספיק ספורט, אנחנו יודעים את זה, אבל איכשהו זה לא בסדרי העדיפויות שלנו. זה נדחק של אם יהיה זמן אז אני אגיע גם לזה. אנחנו לא מחויבים לעצמנו לספורט.

דפנה:             נכון. אנחנו צריכים לזכור שהאדם, בוא נגיד הצייד לקט, שרוב ההיסטוריה האנושית היינו ציידים לקטים. זאת אומרת ה"ישבנות" הזאת שאנחנו חווים היום והעבודה הזו ללא תנועה מול מחשב, היא לא מאפיינת את כל ההתפתחות של המין האנושי, ואנחנו ממש זקוקים לתנועה. ופעם זה היה built-in, בן אדם היה צריך לנוע כי העבודה שלו גרמה לו לנוע, בן אדם היה צריך לנוע בגלל שהוא היה צריך לצוד, ללקט, לבנות לעצמו מחסה, לנוע הרבה מאוד, לזוז ממקום למקום. והיום, לצד כל הנוחות שהעולם המערבי נותן לנו וכל השפע שיש לנו, אנחנו צריכים ליזום את זה. אחרת זה לא כל כך קורה. אלא אם כן אתם במקרה מלצרים, או אני יודעת מה? ראינו עכשיו, היינו הרבה בבית חולים סביב המחלה של אבא שלך, אז ראינו כמה הרבה הצוותים הרפואיים זזים אז הם לא צריכים לעשות ספורט, אבל אנחנו צריכים ופשוט ליזום את זה וגם כאן. במידה ובן אדם לא נמצא מספיק בתנועה, לא עושה מספיק פעילות ספורטיבית ולא מצליח לגייס את המוטיבציה לזה, אז לנו ב- NLP יש הרבה מאוד כלים שהמטרה שלהם היא לעודד את המוטיבציה, להגביר את המוטיבציה. יש לנו הצלחות מאוד, מאוד יפות עם זה.

אמיר:            בהחלט. הדבר השלישי, שינה. לישון מספיק, לישון בזמן. שינה זה חלק מהצורך הבסיסי של כולנו ויש הרבה אנשים שישנים פחות מדי, יותר מדי. אני טיפלתי בכמה אנשים שהלכו לישון מאוד מאוחר, 1-2 בלילה ואמרו אנחנו יודעים שזה לא בריא, צריכים לקום בבוקר מוקדם, אבל קשה לנו להיכנס למיטה ב- 11-12 בלילה ומושכים את הערב. אז חשוב לדעת לישון במידה הנכונה וליצור היגיינת שינה, ככה קראנו לזה.

דפנה:             נכון, יש לנו פרק שלם על הפרעות שינה.

אמיר:            נכון.

דפנה:             שכדאי להתעכב עליו, יש הרבה מה ללמוד על זה. יש אנשים שהופכים את היום והלילה, אז אולי הם ישנים לכאורה את ה- 7-8 שעות שהם צריכים לישון ביום, אבל כשלא ישנים את זה בלילה לא משתחררים אותם הורמונים, זה לא הקצב הנכון שלנו. אז צריך גם לישון בכמות הנכונה וגם בזמן הנכון.

אמיר:            וגם כאן אנחנו יכולים לעזור בעזרת הכלים של ה- NLP. ברגע שאדם בוחר את זה כמטרה שהיא מספיק חשובה לו והוא מקבל החלטה, וזה לא פשוט להביא אנשים להחלטה, אבל אפשר בעזרת ה- NLP, מן מחויבות פנימית של אני ב- 11 נכנס למיטה. ואז זה באמת קורה, באמת…

דפנה:             מי שלא מצליח להירדם אז אנחנו יכולים להרדים אותו.

אמיר:            נכון.

דפנה:             ויש לנו באתר שלנו, אתר האינטרנט שלנו וב- Spotify, חפשו דמיונות מודרכים לכל מטרה ויש שמה המון דמיונות מודרכים שהם ל- לפני השינה. יש אחד שאני עשיתי, לדעתי הקלטתי משהו כמו 40 דקות דמיון מודרך שנקרא הירדמות, אין מצב שאתם לא תירדמו. אני אשעמם אתכם כל כך שאתם תשנו ותשנו טוב. אז פשוט מי שקשה לו להירדם, באמת דמיונות מודרכים זה פתרון וזה SOS וזה זמין בכל מקום, אתם רק צריכים חיבור לאינטרנט.

אמיר:            אגב, יש אני חושב עשרות אלפים שכבר הקשיבו לזה ואלפי אנשים שנרדמים בעזרת הדמיונות המודרכים. זה קל, זה זמין, אין לזה תופעות לוואי שליליות.

דפנה:             נחירות לפעמים.

אמיר:            (צוחק).

דפנה:             אבל זה כיף. הדבר הרביעי שאנחנו הולכים לדבר עליו הוא נשימה. כן, לכאורה זה משהו כל כך פשוט, כולנו נושמים מהרגע שאנחנו נולדים ועד הרגע שאנחנו מתים. אבל אנחנו, רובנו לא נושמים נכון. אם אנחנו רוצים ללמוד איך לנשום נכון כדאי שנסתכל על תינוק, איך הוא נושם נכון, איך הבטן שלו עולה ויורדת, איך הוא נושם נשימה שנקראת נשימה סרעפתית, נשימה שעל הדרך אם אנחנו נושמים עמוק וטוב, נשימה מלאה, איכותית, זה עושה עיסוי ככה טוב גם לאיברים פנימיים שלנו וזה משפר את העיכול שלנו וזה מזין כמו שצריך את כל התאים שלנו. חשוב, חשוב ללמוד לנשום.

אמיר:            מה שקורה אצל רוב האנשים זה בגלל חיים של מתח ולחץ אנחנו לאט, לאט נושמים יותר אל החזה, אל הריאות ופחות אל הסרעפת.

דפנה:             ולבטן.

אמיר:            ולבטן. וזה עניין של תרגול. אני יכול להעיד על עצמי שלקחתי את זה כפרויקט ואיזושהי תקופה של חודש התאמנתי בלנשום אל הבטן והסרעפת ואז זה הוטמע. היום אני לא חושב על זה יותר, אבל הנשימה היא יותר עמוקה ומגיעה עד הסרעפת.

דפנה:             נכון. וגם כאן אפשר ללמוד לנשום טוב, יש לנו כלים של NLP, יש את הנשימה לחיים של ג'ון גרינדר שאנחנו עושים כדי ללמד אנשים איך לנשום יותר נכון. וגם הרבה מאוד מהדמיונות המודרכים שלנו מתחילים מתרגילי נשימה. אז לנשום ולנשום עמוק ואפילו לתלות לעצמכם מעל המחשב לנשום עמוק או משהו שיזכיר לכם מדי פעם לקחת איזה נשימה איכותית כזו. נדבר רגע על… הנקודה החמישית שלנו היא על השמש, על חשיפה לשמש. בעשרות השנים האחרונות אפשר להגיד שיצאו בקמפיין מאוד, מאוד שלילי נגד השמש ואנחנו רוצים לתקן פה את העוול הזה. כי כל החיים על פני כדור הארץ הם בזכות השמש והיא בחינם והיא מגדלת אותנו והיא תורמת לכל מה ש… לכל הירוק, לכל הצמחים וגם לכל בעלי החיים על פני כדור הארץ. ולהגיד שהשמש היא מסוכנת זו טעות. אני יודעת שרבים מכם יחלקו עליי עכשיו, יגידו מה, סרטן העור. אז תעמיקו קצת בנושא הזה ותגלו ותחפשו גם מידע שהוא קצת יותר אלטרנטיבי. עובדה שלמרות השימוש בכל הקרמים, כל קרמי ההגנה נגד שמש, כמות סרטני העור בעולם המערבי לא פחתה. והתירוץ הראשוני שהיה שזה בגלל מיטות שיזוף קרס, כי לא מספיק אנשים בכלל משתמשים במיטות שיזוף אז זה בטוח לא זה. חשיפה לשמש היא מאוד בריאה לנו, והיא לא בריאה לנו רק בגלל ויטמין D, שזה אחד הדברים הכי, הכי חשובים שהשמש נותנת. השמש נותנת לנו עוד עשרות דברים שאנחנו אפילו לא יודעים למדוד. כשעושים לבן אדם היום בדיקת דם כדי לבדוק את כמות ויטמין ה- D שיש לו, מה שבודקים זה כמה ויטמין D סינטטי יש לו בגוף, אוקי? בדרך כלל. את זה, זה יודע למדוד, אבל לא באמת את מה שהשמש נותנת לנו. ואם אנחנו אנשים שחוששים מסרטני עור, ממלנומה בעיקר שזה הסרטן המסוכן ביותר, תבדקו ותראו שרוב האנשים שיש להם מלנומה, איפה יש להם את המלנומה? בדרך כלל זה לא בפנים ובאזורים החשופים. זה הרבה פעמים בגב ובבטן ובישבן ובירכיים, דווקא באזורים שבכלל לא נחשפו לשמש. לעומת זאת, עכשיו, חשיפה לשמש שהיא חשיפה גרועה היא באמת לא בריאה לנו. ללכת "לבנון" לשמש ולהישרף זה מאוד לא בריא. אנחנו צריכים לקבל 20 דקות עד חצי שעה של חשיפה לשמש ביום. ואם אנחנו נעשה את זה יום-יום אז הגוף שלנו יהיה רגיל לשמש ואנחנו גם לא נשרף. וזה מה שמאוד בריא לנו. זה בריא לעור שלנו, זה בריא לעיניים שלנו, זה משפיע על מצב הרוח שלנו, זה מחזק את המערכת החיסונית שלנו ואין שום סיבה שבני אדם יהיו החיה היחידה בטבע שאסור לה להיות בשמש. זה פשוט לא הגיוני. אז אם אנחנו חוזרים לאיש המערות, הוא היה בשמש והוא היה הרבה בשמש, והוא ככל הנראה גם היה יותר בריא מאיתנו. זה נכון שתוחלת החיים שלו הייתה יותר קצרה ואנשים שמקשיבים לפודקאסט יגידו רגע, אם נחיה כמו איש המערות נחיה גם עד גיל 48. אז זה נכון, כי לא הייתה לו תזונה מגוונת כמו שיש לנו, לא הייתה לו את ההיגיינה שיש לנו, לא היה לו את התמיכה הרפואית שיש לנו שבמקרים רבים מצילה חיים, כן? אז בוא ניקח את הטוב ונשאיר את הפחות טוב.

אמיר:            עוד טיפ באותו עניין זה חשיפה הדרגתית אל השמש. את הזכרת קודם דפנה, שכמובן זה לא בריא לנו להישרף, אבל אפשר להתחיל מעשר דקות-רבע שעה ולעלות בהדרגה ולהגיע גם אפילו לשעה ביום של חשיפה לשמש. בחורף בהחלט כדאי להיות יותר זמן, השמש לא מסוכנת בכלל. בחורף, בסתיו ובאביב. בקיץ צריכים קצת יותר להיזהר, אבל מניסיון שלנו כשעושים חשיפה הדרגתית אז גם לא נשרפים.

דפנה:             נכון.

אמיר:            וזה מאוד משפר את המצב רוח ומונע דיכאון.

דפנה:             כן.

אמיר:            היה לנו גם פרק על דיכאון באחד מהפודקאסטים.

דפנה:             נכון מאוד. עוד דבר שכדאי לנו לזכור בהקשר של חשיפה לשמש, זה שככל שבן אדם העור שלו יותר בהיר הוא צריך פחות להיחשף לשמש, וככל שהעור שלו יותר כהה הוא צריך להיחשף לשמש יותר. זאת אומרת שבן אדם מאוד, מאוד בהיר שייחשף לשמש במשך רבע שעה יקבל הרבה יותר ממה שהשמש נותנת לנו מאשר בן אדם כהה עור או אפילו כושי שייחשף לשמש רבע שעה, שלא יקבל כמעט כלום כי הפיגמנט שלו כל כך, כל כך צפוף ואין לשמש מאיפה להיכנס שם. אותו דבר בעניין של עיניים, עיניים בהירות קולטות הרבה יותר ממה שהשמש נותנת מאשר עיניים חומות. אז בהשפעה נגיד על דיכאון, אז אנשים בהירים יכולים, צריכים להיחשף פחות מאנשים כהים. וזה גם אבולוציונית, האנשים הכהים היו באזורים שטופי שמש ואנשים הבהירים במקומות שבקושי הייתה בהם שמש. הנקודה השישית שנדבר עליה היא רוגע ושקט פנימי, אבל אנחנו נשאיר את הנקודה הזו לסוף כי יש לנו המון מה להגיד עליה ונקפוץ לנקודה השביעית שלנו, בסדר?

אמיר:            אוקי. אז בואו נדבר עכשיו על קשרים חברתיים, על זוגיות, משפחה וקהילה בכלל. אנחנו כבני אדם יש לנו צורך חברתי. אנשים יותר שמחים, זה הוכח בהרבה מחקרים, יותר מאושרים כשיש להם חברים. כשמישהו בודד, כשמישהו לבד אז לרוב הוא גם בודד. אנחנו צריכים להשקיע בזה ולפתח את הקשרים עם אנשים אחרים. אנחנו לומדים הרבה, זה מפתח גם את המוח לשמוע גישה אחרת, הסתכלות אחרת על העולם, זה מעניין וזה מאוד בריא פשוט להיות בקשר עם אנשים.

דפנה:             כן. סטטיסטית ממש רואים שאנשים שאין להם מספיק קשרים חברתיים איכותיים ותומכים ומשמעותיים, הם פחות בריאים. וגם כשאנחנו מדברים על בריאות, אנחנו לא מדברים רק על היעדר מחלה זה שווה בריאות. לא. בריאות אמיתית זה תחושה של רווחה פנימית, של אושר, של סיפוק. וקשרים חברתיים זה אחד הדברים שהכי ממלאים ומספקים אותנו. וגם אם בן אדם לא בזוגיות, שזה כמובן תורם מאוד, מאוד לאושר, אז יכול להיות בקשרים חברתיים משמעותיים אחרים, יכול להיות בתוך קהילה מאוד תומכת, יכול להיות בתוך סביבה שתעזור לו. אני שמעתי איזושהי פרסומת עכשיו לדיור מוגן שהם דיברו בה על זה שמה גר פה בדיוק המוגן, אז יש הרבה פעילויות ויש הרבה חברים ויש הרבה דברים והבדידות לא גרה כאן. וזה באמת אחד הדברים שהכי חשובים לבריאות שלנו ולרווחה שלנו.

אמיר:            הסעיף הבא, סקס, שהוא כמובן בריא. זה צורך של כל החיות וגם בני אדם. ובסקס יש הורמונים שמופרשים.

דפנה:             שהם מאוד בריאים לנו.

אמיר:            מאוד בריאים. המגע של עור לעור, אהבה, להרגיש נאהב, לתת אהבה.

דפנה:             כן, להתחבק, להיות בקרבה, באינטימיות, זה הכול דברים שמאוד מאוד מחזקים אותנו וגם מהנים.

אמיר:            כן.

דפנה:             גם כיף, אז למה לא ליהנות? הדבר התשיעי שאנחנו רוצים לדבר עליו זה עשייה משמעותית כלשהי. אנשים שאין להם סיבה לחיות הם בדרך כלל אנשים פחות בריאים. אנשים שיש להם סיבה לחיות מוצאים את הבריאות. זה מקדם מאוד, מאוד את הבריאות. אפשר גם לקרוא את הכתבים של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", כמה כוחות נפש זה נותן כשאני עושה משהו שהוא משמעותי. זה יכול להיות שאני משמעותי לאדם אחר, זה יכול להיות שאני משמעותי לאובייקט מסוים, למחקר מסוים, לעבודה מסוימת. משהו מחכה לי, מישהו מחכה לי. כל דבר שאני רואה בו משמעות, יצירה הרבה פעמים נותנת משמעות, הוא חשוב מאוד, מאוד לבריאות שלנו. הרבה פעמים אנשים חולים, בזמן שהם מתמודדים עם מחלה אז הם רק נתמכים על ידי אנשים אחרים והם לא עובדים כי הם בחופשת מחלה, אולי הם באשפוז ארוך. ואז הם אומרים בעצם מה המשמעות של החיים שלי? אני רק נטל, אני לא תורם שום דבר, לא למשפחה שלי ולא לחברה. ובמצבים האלה אנחנו צריכים לעזור לאנשים למצוא מהי כן המשמעות. וגם אם עכשיו ברגע זה אני לא יכול לממש את המשמעות הזו, אז לראות שאחרי המחלה ותוך הבריאות מחכה לי עוד הרבה מאוד משמעות ויש לי עוד הרבה מאוד מה לתת לעולם. אז עכשיו אנחנו נתעכב קצת על רוגע ועל שקט פנימי ועל חשיבה חיובית ועל אופטימיות, כי בזה אנחנו ממש מתמחים, נכון? אז אתה רוצה משהו להגיד על זה?

אמיר:            כן. קודם כל אנשים הרבה פעמים כשמדברים על בריאות אז הם מדברים על הבריאות הפיזיולוגית של תזונה או שינה, על הדברים הפיזיים, ושמים את זה בצד, את העניין הנפשי שהוא לא פחות חשוב, כי אנחנו לא רק גוף, אנחנו גם נפש ויש קשר ביניהם. והרוגע הוא יוצר איזון. אנחנו חיים במדינה מערבית שקצב החיים הוא מאוד מהיר ויש הרבה מאוד גורמי מתח ולחץ. יש הרבה אנשים שיש להם אורח חיים לחוץ. קצב הליכה מהיר, הם צריכים להספיק הרבה מטלות, הרבה דברים, הורים לילדים, יש גם עבודה, יש גם הרבה מה לעשות.

דפנה:             אולי אני רוצה להגיד משהו להוסיף, על זה שבעצם כשאנחנו מדברים על רוגע ועל שקט פנימי אז ההפך מזה זה סטרס. זה עקה, זה לחץ. עכשיו, מה קורה לגוף שלנו ברגע שאנחנו בסטרס? הגוף שלנו שולח את האנרגיה לקצוות, לידיים ולרגליים. הוא בא ואומר עכשיו ברגע זה יש משהו נורא, נורא מלחיץ, אני רגע עוזב, אני לא מפנה אנרגיה לגוף עצמו ולתחזוקה שלו השוטפת ואני עכשיו צריך או לברוח או להילחם, כן? הילחם או ברח, המנגנון ההישרדותי הזה של לחץ. עכשיו, בעבר, נחזור לאיש המערות שמככב היום בפרק שלנו, פעם ב… הוא היה פוגש אריה או דוב או נמר והוא מיד היה פרץ של אדרנלין שמשתחרר והוא היה צריך או לברוח או להילחם. מיד אחר כך הוא היה חוזר לרוגע שלו. אנחנו היום בעולם המערבי חווים המון, המון סטרס. יש לנו דד ליינים בעבודה, אנחנו חשופים כל הזמן לחדשות שמלחיצות אותנו ולדיווחים ול- FOMO, אני לא מספיק מעודכן, אני לא הספקתי את זה ואני צריך לעשות ולעשות ולעשות ולעשות, ואנחנו בלחץ. ואז המון זמן המערכת שלנו שולחת את האנרגיה לקצוות על חשבון עבודת התחזוקה השוטפת הזאת. הגוף שלנו מחליף מיליארדי תאים ביום. מהרגע שהתחלנו להקליט את הפרק הזה כמה מיליונים של תאים כבר התחלפו בגוף שלנו. וכדי שעבודת התחזוקה הזו, החלפת התאים והאיזונים העדינים שיש לנו בגוף, כדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להיות מספיק רגועים כדי שהאנרגיות תופנה פנימה. לכן כל כך, כל כך חשוב להיות ברוגע.

אמיר:            כן. זה מעניין גם להסתכל על זה, על הצורך שלנו בשינה ובמנוחה בלילה, אבל הרבה פעמים בלילה הגוף נח, עדיין יש חלומות ולפעמים סיוטים והראש עוד עובד. כאן אנחנו יכולים לתרום למנוחה הרבה יותר עמוקה בעזרת דמיון מודרך, שהקלטנו ביחד באולפן הרבה דמיונות מודרכים. זה הוכח שהמנוחה בזמן דמיון מודרך היא יותר עמוקה מאשר בשינה רגילה. מה שקורה בזמן מנוחה, מערכת החיסון שלנו עובדת יותר טוב. היא עובדת כל היום, אבל בזמן מנוחה יש את הפנאי. זו הסיבה שבבוקר בדרך כלל אנחנו כשקמים אנחנו מרגישים יותר חיוניות, יותר ערנות. אז המנוחה זה חלק מהעשייה ואנחנו מאוד יכולים בעזרת לימוד והכרת כלי ה-NLP לעזור לאנשים באמת, באמת להירגע ולשחרר שליטה, לשחרר את הלחץ ואת המתח ואת העקה, מה שאמרת.

דפנה:             כן. ובאמת אם בן אדם הוא מאוד, מאוד לחוץ, אז כלי שמאוד מאוד עוזר נקרא הרפיה אקטיבית. הרפיה אקטיבית זה מצב שבו אני קודם כל מכווץ משהו ואז משחרר. ואפשר ממש לעבור על איברי הגוף בהדרגה, להתחיל מכפות הרגליים ובהדרגה לעבור קבוצה, קבוצה של שרירים, לכווץ, להמתין איזה שלוש שניות מכווץ ואז לשחרר ולהרגיש איך ההרפיה הולכת ומתפשטת. וזה משהו שכל אחד יכול לעשות עם עצמו, אז אם אתם מרגישים מאוד לחוצים תעשו את זה, אולי אפילו עכשיו. תבדקו רק רגע אם אני אגיד לכם עכשיו נגיד בואו תרפו את הלסת שלכם, תנו ללסת שלכם להיות יותר רפויה, סיכוי טוב שלא תדעו מה לעשות עם ההנחיה הזאת. אבל אם אני אגיד לכם עכשיו בואו תכווצו את הלסת שלכם, תהדקו את השיניים חזק, חזק אחד לשני, תעשו פרצוף כזה לחוץ עם הפה ועכשיו תשחררו. אה, עכשיו אנחנו מבינים מה זה אומר לשחרר את הלסת. אז פשוט קחו את זה לחיים, את הנושא הזה של הרפיה אקטיבית. כדי לעודד רוגע ושלווה נפשית ושקט נפשי, מה שאנחנו צריכים זה לטפח את המערכת הפאראסימפטטית שלנו. זאת מערכת ההרגעה שלנו והיא מערכת שאנחנו יכולים לטפח אותה אם אנחנו נמצא במהלך היום כל מיני פעילויות שמזינות ומטפחות את המערכת הזו. להשתעמם למשל זה דבר נורא בריא. זה בריא גם למוח שלנו, אגב. כי כשאנחנו לא מזינים אותו במידע מבחוץ ובטלפון הנייד ובאימיילים ובכל העבודה שלנו, אלא נותנים לו רגע להביא משהו משלו, מתוך שעמום, אז זה גם בריא מאוד למוח שלנו ואפילו נוגד אלצהיימר.

אמיר:            אני רוצה רגע להוסיף לגבי שזה בריא להשתעמם. יש סיפור מאוד ידוע על ארכימדס שהיה שקוע באיזה בעיה שהוא ניסה לפתור, היה מוטרד הרבה זמן. ולפי הסיפור הוא עשה אמבטיה ואז הוא כמובן נרגע ותוך כדי זה שהוא באמבטיה כשהוא רגוע, פתאום הוא יוצא החוצה עירום וצועק מצאתי, מצאתי!

דפנה:             כן. אז אנחנו צריכים באמת לחפש במהלך היום מה מסב לנו הפוגות שיש בהן רגיעה. וזה יכול להיות כל מיני דברים. לא מול טלוויזיה, לא מול מחשב, מסכים לא עושים את זה. מסכים מאפסנים את התודעה שלנו הרבה פעמים במקום אחר. אז משהו שנותן לנו מנוחה, בלי מחשבות.

אמיר:            יש לך דוגמאות למשל?

דפנה:             זה יכול להיות פעילות שהיא יצירתית, לצייר, לרקוד, לכתוב, לטייל בטבע, לנוח, לעשות מדיטציה כמובן. וממש להכניס את זה, אבל בסדר היום שלנו. זה לא מותרות. זה ממש משהו שאנחנו זקוקים לו ולא איזה משהו ספורדי שקורה פעם ב… אלא משהו שבאמת הוא חלק מהיומיום שלנו. זה יכול להיות גינון, זה יכול להיות סתם, באמת. לטפח את המערכת הפאראסימפטטית שלנו. כמובן הזכרנו כבר הרבה, להאזין לדמיונות המודרכים שלנו. אם אנחנו מדברים על בן אדם שכבר מתמודד עם איזושהי מחלה, כי כל מה שאמרנו עד עכשיו היה נכון באמת גם למניעה ולאורח חיים שהוא מאוד, מאוד בריא. אם בן אדם כבר מתמודד עם איזושהי מחלה אז כדאי לו מאד לעבוד על האמונות שלו בקשר לבריאות. רוצה להגיד על זה משהו?

אמיר:            כן. לאמונות יש כוח להשפיע עלינו, הן מניעות את המחשבות שלנו, הן מכניסות אותנו לסוג של כלא של מה אפשרי ומה לא אפשרי. אם מישהו מתמודד עם מחלה והוא מאמין שהוא לא ייצא מזה, אז יש פתגם שאומר "נבואה שמגשימה את עצמה". אנחנו צריכים מאוד לבחון ולהיזהר במה אנחנו מאמינים ולוודא שהאמונות יהיו מקדמות ומועילות, של אני מסוגל לצאת מזה, אני אמצא את הדרך כדי להבריא. נעשה מחקר מאוד מעניין, שמעתי אותו פעם ממך אני חושב, על אנשים שנרפאו מסרטן. וחקרו אנשים שהבריאו ורצו להבין מה המשותף לכל האנשים האלה. מה שהיה מעניין זה שהם לא מצאו שיטה אחת שתעזור לכולם, אחד הלך בדרך של תזונה, מישהו אחר הומיאופתיה, ניתוח, כימותרפיה, היו הרבה שיטות. NLP גם ודמיון מודרך.

דפנה:             כן.

אמיר:            אבל המכנה המשותף, כל אחד מהאנשים האמין בדרך שלו והאמין שהוא יצליח להבריא. זה מה שמשותף.

דפנה:             והאמונה הזאת היא גם מביאה אותנו להיות אקטיביים ולעשות שינוי. ואחד הדברים שמאוד מאוד חשובים בריפוי עצמי או בריפוי בכלל, זה האקטיביות. לפעול, לפעול על העולם. יש לנו פרק שלם על אקטיביות ועל פסיביות, וכשאני פועל אז אני עושה, אני מקדם את עצמי, אוקי? כי בשביל לעשות ספורט ולעשות מדיטציה ולשנות את התזונה שלי, כל הדברים האלה צריך בשבילם מוטיבציה. אז זה מאוד, מאוד חשוב להיות עם מוטיבציה, לחפש את הפתרונות, להיות אקטיבי. כל הדברים האלה באמת מקדמים בריאות.

אמיר:            וגם להכניס כיף והנאה. זאת אומרת כדי להבריא אני לא צריך עכשיו להיות ממוקד רק בזה וכל רגע לעשות משהו, מדיטציה או… כי לפעמים אנשים מרוב זה שהם משנסים מותניים, אז הם נהיים נורא לחוצים ויש להם סדר יום מאוד עמוס פתאום.

דפנה:             הרי הייתה לי מטופלת כזאת, אתה זוכר? היא הייתה קמה בבוקר, בארבע בבוקר היא הייתה קמה כדי להתחיל לעשות את התרגול שלה. והיה לה שם טאי צ'י ומדיטציה ונשימות ואחר כך היא הייתה צריכה להכין לעצמה את השייק בריאות שלה ואז היה, היא הייתה צריכה… יום אחד היא הייתה נוסעת לפה בשביל לקבל טיפול הומיאופתי ויום אחד היא הייתה נוסעת לפה כדי לקבל דיקור ויום אחד… ואז היא הייתה חוזרת ואמרתי לה תגידי לי, בתוך כל הסדר יום הזה, מתי כיף לך? מה את עושה שהוא כיף, מהנה, נעים? וזה היה לה ככה שוק כזה מרוב ה"צריכים" האלה.  נכון. ולפעמים גם אנשים חולים והם מתביישים בזה והם מסתירים את זה, ואז הם לא מקבלים תמיכה ואז קשה להם גם להכיר בזה. אז חשוב לא להדחיק ולא להתבייש וכן לשתף וכן להתייעץ וכן לחפש תמיכה של עוד אנשים שמתמודדים עם אותו קושי. ואם זה קשה, אז גם ללכת לטיפול, לבוא לטיפול.

אמיר:            אפשר לעבור לסיכום?

דפנה:             כן. אפשר גם לדבר אבל על התובנה הזאת של השאלה של מה, למה אני בעצם חולה? מה אני בעקיפין מקבל מהמחלה? מה המסר של המחלה? למה התת מודע זימן לי את המחלה הזאת? זה שאלה שלא קל לשאול אותה ולא קל למצוא את התשובה לה, אבל כשמוצאים את התשובה ללמה זה קרה לי, אבל באמת, באומץ. למה משהו בי זימן את זה? אז אנחנו יכולים אולי לקבל איזה מפתח לבריאות.

אמיר:            כן. זה מחבר אותי להנחת יסוד של ה- NLP שאומרת מאחורי כל התנהגות או כל מה שקורה לנו יש איזושהי כוונה חיובית נסתרת. הרבה פעמים אנחנו לא מבינים למה הדברים קורים לנו. הייתה איזה מישהי שאני נזכר שהיא הייתה ממש מסכנה ועברה שרשרת של תאונות במשך שנה, כמה תאונות ברכב שלא קשורות אליה. היא לא עשתה שום דבר וכל פעם מישהו פגע בה מאחורה. ולכאורה זה מקרי, אוקי? זה פשוט קורה ואין לה שליטה. אבל אם זה קורה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, היא אמרה כנראה משהו בי רוצה להתעורר או יש איזשהו מסר לתאונות האלה. וזה היה מדהים, כי ברגע שהיא קלטה את המסר אז הן פתאום הפסיקו.

דפנה:             כן.

אמיר:            התאונות.

דפנה:             מדהים. אז ההתבוננות האישית הזאת היא חשובה, חשובה מאוד. להקשיב לגוף, להקשיב למסרים שלו. המון אנשים בעולם המערבי "כואב לי הראש, למי יש אקמול?". רגע, תקשיב רגע לגוף, למה כואב הראש? אולי אתה מיובש? אתה צריך לשתות. אולי אתה לחוץ? אתה צריך להירגע. אולי אתה בודד, עצוב ואתה צריך בכלל להיות בתקשורת עם מישהו? אין שום סיבה שלבן אדם יכאב הראש. ואם כואב, זה מסר. וכל סימפטום גופני הוא מסר. אנחנו חייבים להקשיב למסר הזה ולהיענות לו. ואם נעשה את זה אז מאוד, מאוד נקדם בריאות. עוד דבר שמאוד מאוד מקדם בריאות זה הודיה. אם אנחנו יכולים להודות על המון, המון דברים, באמת אנחנו… להודות על מערכות יחסים משמעותיות שיש לנו ולהודות על השפע שיש לנו ולהודות לחפצים שמשרתים אותנו ולהודות לדברים שקרו לנו בעבר ולהודות על דברים שיקרו לנו בעתיד ולהודות על מתנות שקיבלנו ועל משאבים שיש לנו ועל הנוחות שאנחנו חיים בה וזה לא מובן שיש מעלינו קורת גג ושיש לנו חיבור לאינטרנט ושכל כך מואר ונעים לנו ושהחושים שלנו קולטים. יש המון, המון על מה להודות. זאת אומרת אם רק נחשוב על זה, אנחנו נגלה שתמיד אפשר להודות על עוד ועוד דברים. קודם כל יש תהליך NLP מדהים שנקרא מעגל ההודיה, שאני עושה תמיד לאנשים שמתמודדים עם אתגרים בריאותיים. אבל אני גם ממליצה ללכת לישון במחשבות על מה אני מודה ולהתעורר בבוקר עם מחשבה על מה אני מודה, וזה כבר מקדם מאוד, מאוד בריאות. אז באמת אם אנחנו מתחילים לסכם, אז קודם כל הבריאות שלנו היא הרבה מאוד בידיים שלנו. אנחנו יכולים לקחת עליה אחריות ולקדם את עצמנו לכיוון של בריאות.

אמיר:            אגב, מספיק שתיקחו משהו אחד מהפודקאסט ותתחילו ממנו, זה כבר הצעד הראשון.

דפנה:             נכון.

אמיר:            כל דרך ארוכה מתחילה מצעד אחד, אז אנחנו נותנים כאן הרבה טיפים. אתם לא חייבים מיד ליישם את כל הטיפים בבת אחת, שלא תרגישו הצפה.

דפנה:             נכון. גם אנחנו לאט, לאט הוספנו כל פעם עוד משהו.

אמיר:            נכון.

דפנה:             עוד נדבך ועוד נדבך ועוד נדבך. ובמידה ויש מחלה, אז באמת להקשיב לה, להבין מה המסר שלה. לקבל את זה כאיזשהו משוב שהגוף נותן לי ואומר לי משהו כאן לא מאוזן, משהו כאן לא מספיק, ולראות מה צריך לשנות ולפעול בהתאם.

אמיר:            אז בואי נעשה רגע סיכום של כל הדברים שדיברנו עליהם.

דפנה:             אוקי. אז באמת ראינו שיש הרבה מאוד דרכים כדי לקדם בריאות. דיברנו על תזונה ועל…

אמיר:            ספורט ופעילות גופנית ותנועה.

דפנה:             ועל שינה.

אמיר:            נשימה עמוקה, נשימה לסרעפת.

דפנה:             על יציאה החוצה, על חשיפה לשמש.

אמיר:            על רוגע פנימי ושקט ואיזון בין עשייה למנוחה.

דפנה:             נכון. קשרים משמעותיים עם אנשים אחרים.

אמיר:            על סקס, מגע ואהבה.

דפנה:             ועל עשייה שהיא משמעותית, למצוא משמעות לחיים האלה. אז כמה שתוכלו ליישם יותר מזה, כך תהיו יותר בריאים ואנחנו נרגיש שהעברנו מסר חשוב מאוד לעולם. אז אנחנו באמת מאוד, מאוד מודים לכם שהייתם איתנו כאן בפרק הזה על ריפוי ועל מניעה ועל בריאות ועל רווחה. ואם אהבתם אז תשתפו, תעשו לנו לייק, תעקבו אחרינו, תעשו follow, אם אתם

ב- YouTube ויש פעמון, תלחצו על הפעמון (אם אתם באתר, תמיד תוכלו ללחוץ ולצפות בסרטון בתוך יוטיוב ואז). יש בטוח עוד הרבה אנשים שזה יכול לתרום להם, תוכלו לעזור לנו להפיץ את המסרים האלה. אנחנו נתראה בעוד הרבה פרקים.

אמיר:            תודה. היה כיף.

דפנה:             להתראות.

אמיר:            להתראות.

מתעניינים ב-NLP ודמיון מודרך? בואו לחוות את זה מקרוב!

נגן וידאו
דילוג לתוכן