כלי NLP פשוט לעזור לילדים להתמודד עם חרדה

נכתב על ידי:

היי,

שמתם לב שילדים לאחרונה סובלים מחרדה מאוד, מאוד קשה.

שנתיים של קורונה השאירו חותם מאוד, מאוד עמוק בקרב הילדים

והיום אני רוצה לתת לכם, הורים, סבים, מטפלים, מורים

איזשהו כלי שיכול לאפשר לילדים שלנו להיות פחות חרדים.

אני דפנה רטר, אני מנהלת את מכללת רטר כבר המון שנים

יחד עם אמיר, בן הזוג שלי.

ואני באה לכאן כדי לתת לכם עוד כלי מעולם ה-NLP

עולם קסום שיכול לתת המון, המון לחיים שלכם.

אז אם אתם אוהבים את החומרים האלה

אני ממש, ממש אשמח שתלחצו על הפעמון

כדי לקבל התראה

שתלחצו על לייק

כדי להגיד ליוטיוב שאתם אוהבים את החומרים האלה

וגם שתשתפו, שעוד אנשים יכירו אותנו.

 

חרדה בקרב ילדים

בעבר ילדים לא סבלו הרבה מחרדה

ילדים היו חופשיים, שיחקו, בטחו בכוחות שלהם, בטחו בעולם.

זה השתנה מאוד.

גם ילדים חרדים היום יותר בגלל שאנחנו ההורים

מתוך הרצון שלנו להגן עליהם, כל הזמן מזהירים אותם מפני סכנות

והילדים שלנו חושבים הרבה יותר מדי על סכנות מבעבר.

וככה גם מאבדים את האמון בעצמם.

דבר נוסף שקרה, גם בעקבות הקורונה אבל אולי גם לפני

זה שילדים חשופים קצת יותר מדי.

הרבה יותר מדי, לחדשות והחדשות נוטות לספר

לנו כמה העולם מסוכן, כמה דברים קשים יכולים לקרות בו.

עכשיו בתקופת בקורונה בכלל, האוויר שאני נושם הוא מסוכן.

להיות בחוץ זה מסוכן, הידיים שלי מסוכנות

כל כך הרבה דברים הפכו להיות מסוכנים.

השגרה התפוררה לילדים שלנו

הם יצאו לגמרי מהשגרה, ממעגלי התמיכה שלהם

של החוגים, של החברים, של בית הספר

הם היו המון, המון בבית

הם לא ידעו מה יקרה מחר.

כל הגורמים האלה הביאו ילדים לסבול מחרדה

ברמה מאוד, מאוד קשה.

עכשיו אנחנו אולי מתחילים לצאת מהמשבר הזה

אולי בעבר הגיעו משברים אחרים

מה אנחנו יכולים לעשות?

אז קודם כל עוד לפני שאני נכנסת לכלים של NLP

כדי לכם, כל מי שאוהב ילדים לתת לילדים את הביטחון

שיש להם את הכלים להתמודד עם העולם.

אם ילד מביע חשש, פחד

אתם מרגישים שהוא ככה מאבד את הביטחון שלו

כל הזמן להגיד לו, אני יודעת שיש לך את הכוחות.

אני סומכת עליך שתדע איך להתמודד עם זה

אתה זוכר איך התמודדת אז…

לחבר אותם לכוחות שלהם כל הזמן.

ב-NLP אנחנו המון, המון מתייחסים למשאבים,

משאבי תמיכה פנימיים.

כי כל מה שאנחנו רוצים שיהיה לנו

כנראה כבר יש לנו, אבל זה לא תמיד זמין.

אז אנחנו אותם אנשים משמעותיים, שסובבים ילדים

צריכים כל הזמן להראות להם, לתת להם את המראה הזאת.

אני סומכת עליך, אני זוכרת איך אז אתה הסתדרת

אתה זוכר… פשוט לחבר אותם, לחבר אותם

וכשקורה משהו והילד מתמודד, לחזק אותו

ולהגיד לו, לא להגיד לו כזה בפשוט ” איזה יופי כל הכבוד”.

אלא להגיד לו תראה איזה יופי, עכשיו מה שקרה כאן.

אתה גייסת גם את הסבלנות שלך וגם את האמונה שלך בעצמך

וגם את הרגישות שלך. ממש תמללו להם את זה

תראו להם כמה הרבה יש בהם, כמה הרבה כוחות יש להם.

עכשיו אני גם רוצה לתת לכם כלי קצת מורכב.

לכאורה הוא נראה פשוט, אבל קשה ליישם אותו

לכלי הזה אני קוראת שהות ברגש

מה זה אומר שהות ברגש?

הרבה פעמים כשאנחנו מפחדים ממשהו קשה שעומד לקרות אנחנו

בורחים ממנו, אנחנו פשוט מתרחקים מהרגש הזה,

ומה הרגש עושה בתגובה?

הוא רודף אחרינו, ואז יוצא מצב שבו למשל אני מפחדת לפחד

אני מפחדת להיות עצובה, אני מפחדת לדאוג

אני מפחדת לכעוס,

ומה אני עושה עם הרגשות האלה, שהם רגשות קשים

רגשות שאנחנו לא אוהבים להרגיש, אני בורחת.

והרגש רודף אחרי אז אני בורחת עוד והוא רודף אחרי עוד יותר

ואנחנו במין מנוסה כזאת אני והרגש, רודפים אחד אחרי השני

המרוץ הזה לא יגמר אלא אם כן אני אעצור

ואני אגיד לרגש, תפוס אותי.

כן, אני מסכימה שתתפוס אותי

כי עד שלא תתפוס אותי אני אמשיך לברוח

ואתה תמשיך לרדוף אחרי ואני כל הזמן אהיה בלופ הזה

אני אתן לכם דוגמא ללופ כזה.

ילד חוזר מבית ספר ומספר לכם שילד אחר העליב אותו

עכשיו הרגש הזה של העלבון, הילד לא רוצה להרגישי אותו

ואז הוא מתחיל לברוח מהרגש הזה

ולהגיד זה היה לא פייר אני לא אוהב אותו.

אני יותר לא אשב לידו, אני לא מוכן לבוא לבית ספר מחר

הוא מתחיל למצוא לכאורה כל מני “פתרונות”, כל מני אסטרטגיות

כדי שהוא לא יתמודד יותר עם הרגש הקשה הזה.

עכשיו בלי קשר אנחנו יכולים לתת לו אסטרטגיות

וזה יהיה בסרטון אחר,

איך להתמודד כשמעליבים אותו, איך להתמודד עם bullying, עם הצקות.

אבל עכשיו ברגע זה הילד בורח מהרגש וזה לא מקדם אותו

אז אנחנו מדברים היום על חרדה.

חרדה זה רגש שאנחנו מאוד לא רוצים לחוות

ולכן אנחנו בורחים, ובורחים, ובורחים מהרגש הזה

וככל שאנחנו נברח ממנו יותר, ויותר נפחד מהפחד

כך אנחנו נשהה יותר זמן בתוך החרדה.

ממש כך, אז מה אנחנו רוצים לעשות?

לעצור ולתת לפחד “לתפוס” אותנו.

מה זה אומר לעצור, זה נורא קשה

כי מזה אני הכי מפחדת, ולכן אנחנו כהורים,

כמורים, כסבים, כיועצים, כמטפלים

יכולים ללוות את הילד בתהליך הזה.

קצת כמו להיות במדיטציה עם הפחד

ולהגיד לילד, בוא נעשה ניסוי.

צריך בשבילו קצת אומץ, אבל אני יודעת שיש לך אותו.

בוא תעצור רגע, ותרגיש, תרגיש רגע מה זה לפחד.

וכשאתה מרגיש את זה, אני רוצה שתמשיך לנשום

כי נורא, נורא חשוב לנשום, אז תנשום לתוך זה

הנה אני נושמת איתך, בוא ננשום לתוך זה כמה נשימות.

טיפ שאני רוצה לתת לכם זה שכשאתם נושמים עם הילד

תקפידו על הנשיפה שלכם, אפילו תעצימו אותה.

תעשו את הנשיפה קצת קולנית כזאת,

ותנשמו לאט, תנשפו לאט.

כי מה קורה בחרדה

הילד שואף מאוד מהר, שואף המון, המון אוויר

עכשיו ככל שהוא שואף יותר אוויר הוא צריך להוציא יותר אוויר

ואז הוא נכנס קצת גם למצוקה מזה.

מה שמאוד, מאוד מלחיץ אותנו זה לקחת אוויר

ומה שמרגיע אותנו זה *אנחה*

אנחנו אפילו אומרים את זה ” אנחת רווחה”

זה מין *אנחה*.

אז תעזרו לילד עם הנשימות, פשוט תגידו לו בוא ננשום ביחד

ואתם מדגישים את הנשיפה ואומרים לילד בוא תשהה בזה,

אל תברח לשום מקום המחשבות שלך רוצות לברוח, לפה ולפה ולפה ולפה.

רגע, תזכרו גם שלחרדה יש קצב מאוד, מאוד גבוה

היא מהירה, המחשבה מהירה, הנשימה מהירה, הכול מהיר.

אז אנחנו רוצים להאט, אז אנחנו רוצים לרגע להיות עם הילד בקצב שלו.

ולאט, לאט להאט, ולהאט וללוות את זה במילים

ולהגיד לילד, חשוב לי שתזכור שגם אם אתה מרגיש שמשהו איום ונורא עומד לקרות

זה רק בראש שלך. שום דבר איום ונורא לא עומד לקרות, וגם אני פה איתך.

אני איתך עד שזה יעבור אנחנו ננשום את זה ביחד.

ובוא לרגע תהיה שם, תרגיש את זה, תשהה ברגש.

אז לשהות אמרנו זה קודם כל להפסיק לברוח.

לעצור, לנשום, ואז לבדוק איפה אתה מרגיש את זה.

בשלב השני, איפה בגוף אתה מרגיש את הפחד?

יש כאלה שמרגישים את זה בבטן, היא כאילו מתכווצת

יש כאלה שמרגישים את זה בלב, זה כמו סלע

יש כאלה שמרגישים את זה בראש, משהו לוחץ להם חזק, חזק על הראש

או בכתפיים או בשכמות, איפה אתה מרגיש את זה?

דברו עם הילד, תשאלו אותו איפה אתה מרגיש את זה בגוף

אז השלב השני זה להיות בגוף.

והילד יגיד, ואז תגידו לו אז בוא תהיה עם התחושה הזאת

תהיה איתה רגע ותתאר לי אותה.

וכדי לעזור לו לא לברוח מזה למחשבות

אפשר לשאול אותו שאלות כמו, בדיוק איפה אתה מרגיש את זה.

בוא נשים יד על המקום הזה, בוא נרגיש את זה ממש, ממש, ניתן לזה מקום

להרגשה הזאת. אני יודעת שהיא לא נעימה, אבל היא גם עוד מעט תחלוף.

בינתיים בוא רגע נהיה איתה רק כדי לא לברוח.

ואז, לשאול אותו כמו מה זה מרגיש, אולי זה מרגש כמו סלע?

או כמו חגורה שנלחצת? וכמה זה כבד אז מה המשקל של זה?

וכמו מה זה מרגיש, זה מחוספס, זה חלק, זה קר, זה כבד…

כל המחשבות האלה של כמו מה זה מרגיש

משאירות את הילד בפוקוס על הרגש הזה

כי זה מה שאנחנו רוצים.

אנחנו רוצים להשאיר אותו בפוקוס על הרגש

ואז להגיד לו בוא תהיה עם זה רגע ותרגיש את זה.

ועכשיו, בוא תשים לב כשאתה מרגיש את זה לגמרי ונעטף בפחד

נעטף אפילו בפאניקה, כאילו צולל לתוך הרגש הזה ומסכים להיות בו.

עוד מעט, שם הגענו לשלב השלישי

לשלב של ההובלה.

ב-NLP אנחנו קוראים לזה הובלה.

עוד מעט יקרה נס, ובלי שאתה תעשה שום דבר הרגש הזה ישתנה.

הוא פשוט ישתנה מעצמו אבל, הפלא קורה כשאתה מניח לזה.

לא כשאתה בורח, אלא כשאתה עוצר.

אז עוד מעט אתה תרגיש שהרגש מתחלף ובמקומו בא רגש אחר.

אתה רק פתוח לבדוק מה בא במקומו ותגיד לי כשהרגש משתנה.

אבל עד שהוא לא משתנה מעצמו תמשיך להיות עם מה שאתה מרגיש

ותגיד לי כשזה משתנה. אתם מדי פעם חוזרים על זה ועוזרים לילד

וממשיכים עם הנשימה, אנחנו לא עוזבים את הנשימה.

כשזה זה משתנה תגיד לי בינתיים אתה שם, מצוין.

אתה רק שם, ותראה איזה אמיץ אתה כי כשאתה בתוך הרגש הזה.

בעצם לא קורה כלום, תראה נכון, הקרקע לא נשמטה, השמיים לא נפלו

אתה ממשיך להיות וגם לנשום עוד מעט אתה תרגיש את השינוי.

ולמה זה משתנה?

ואז לעבור ולדבר איתו עם מה שהשתנה.

ללמד אותו את שלושת השלבים האלה.

לעצור זה המפתח, כי אם לא עוצרים זה רודף אחריך

אולי עד אינסוף אז לעצור, ולנשום.

להיות מודע לגוף, ולהיות שם ואז לחכות שמשהו ישתנה..

וזה תמיד משתנה, כי העולם משתנה.

כמו שהשמש זורחת ושוקעת.

כמו שאוטו נוסע, כמו שכלב נובח ומפסיק לנבוח.

כמו שאני אוכל ואני שבע.

כל הזמן הכול משתנה נכון, וגם ברגשות שלנו הכול משתנה.

כל הזמן הרגשות משתנים.

אז לפעמים אני מרגיש ככה, ולפעמים אני מרגיש הפוך.

וזה בסדר, כל מה שצריך לעשות זה לחבק את הרגשות שלנו.

אפשר לתת לילד דימוי של, אני תוהה אם ילדים עם מכירים דוור

(אני תוהה אם ילדים עוד מכירים דוור).

את הדוור שפעם היה מסתובב, אולי הם מכירים את זה מסרט מצויר.

הדוור הזה שהסתובב לו עם ילקוט והיו לו מכתבים והוא היה הולך מבית לבית ומביא מכתב.

אז בוא נגיד שיש מישהו שרוצה הביא לך מכתב או לתת לך משהו במתנה.

וכשהוא מתקרב אליך, אתה בורח.

אבל הוא קיבל פקודה לתת לך את זה.

אז אתה בורח, הוא רודף אחריך, אתה בורח, הוא רודף, רודף, רודף.

כל מה שהוא רוצה, הלב שלנו, הוא סוג כזה של דוור.

שרוצה מדי פעם להעביר לנו מכתב ובתוך המכתב כתוב, כעס, או פחד

או כל דבר אחר. אז מה שאתם רוצים לעשות עם הילד זה להגיד לו תעצור

ותקבל את המכתב, זה הכל, שום דבר אחר.

וכשתקבל את המכתב זהו, הדוור ילך, כי הוא עשה את שלו

והרגש פשוט ילך. כל מה שהרגש רצה זה שתרגיש אותו. הרגשת, הלך.

אז זאת המתנה שלי אליכם להיום.

קחו אותה, תנו אותה לילדים.

אגב, אתם יכולים גם לעשות את זה עם עצמכם

זה מתאים גם למבוגרים כמובן.

אפשר גם לעשות את זה ממש עם הווידאו הזה.

פשוט לתת לילד להקשיב ולעזור לו לעשות את זה בזמן אמת

כי יקרה לו באמת נס, עברתי את זה כבר כל כך הרבה פעמים

עם כל כך הרבה ילדים, וגם עם מבוגרים.

אז זה כלי לניהול רגשות, הוא יכול לעזור גם לאנשים שאוכלים רגשית

אבל על זה אני אדבר בווידאו אחר.

הוא יכול לעזור בעוד המון דרכים אחרות

יש לי המון ידע לתת לכם, שווה לעקוב אחרינו.

תלחצו על הפעמון, תקבלו התראה כל פעם כשאני יוצאת עם וידאו חדש

ותעקבו אחרי, להתראות.

אני דפנה רטר,

אגב, אני ממש אשמח לשיתופים,

שפשוט תגידו האם ניסיתם לעשות את זה ועם מי.

מה היו התוצאות, שתפו אותנו כאן, בצאט הזה

זה יהיה נהדר גם לחלוק אחד עם השני, לתת השראה אחד לשני

כי ביחד אנחנו עולם המבוגרים נעבור את זה.

וניתן לכל הילדים שסביבנו גם לעבור את זה בטוב

וללמוד כלים שישמשו אותם לכל החיים.

אז תודה רבה, להתראות

הוסף/הוסיפי תגובה

האימייל לא יוצג באתר.