מטרת הדמיון המודרך: יצירת מוטיבציה. כוח לעשות דברים.
אפשרי לעצמך למצוא תנוחה נוחה… לעצום את העיניים (אפשרי לעצמך להתמקד בנקודה מסוימת בחדר).
אולי את שומעת קולות בחדר או מחוץ לחדר… אולי מחשבות עולות במוחך… הרשי לעצמך לשלוח אותן… לומר להן שתטפלי בהן בזמן אחר…
ולאט לאט בקצב שלך מקדי את תשומת הלב שלך בראש… האם נוח לו? איך הוא מרגיש בפנים?
ועכשיו העבירי את תשומת ליבך לאט לאט מהראש לאורך גופך בקלות ובזרימה… בליטוף… עד כפות הרגלים… והרגישי כיצד הרגיעה מגיעה לקצות האצבעות… את חשה רגועה ושלוה יותר ויותר…
וכשאת בשקט ובשלווה שלך… דמייני שאת נכנסת לבית, בית שאת מכירה… בית הנמצא בין ים כחול להר ירוק… ואת נכנסת פנימה… הבית חשוך… את עייפה… את כבדה… את צועדת לעבר המיטה… בדרך רגלך פוגעת בחפץ… את בועטת בו הצידה… ממשיכה ומתיישבת על המיטה… את יודעת שהיא כאן עבורך… השקע שבכרית מתאים לראשך… את נשכבת במיטה… מכסה גופך בשמיכה… מתכרבלת לתוך עצמך… ראשך ניצב נשען על הכר… מביטה סביבך… החדר עמוס מאוד… חפצים מפוזרים… יש כל כך הרבה מה לעשות… הראש חושב… רוצה לקום לסדר… לעבוד… ליצור… אבל קשה לך… הראש כמו החדר מבולגן ללא סדר…
את מתכרבלת בשמיכה… מתכנסת לתוך עצמך… מבטך בוהה בחדר במבט לא מבט, וכשאת שקועה במחשבותיך את יכולה לראות… להרגיש… קרן אור חודרת דרך דלת הבית… הקרן הולכת וגדלה… והדלת נפתחת לרווחה…
לאט לאט הקרן מקבלת צורה של דמות… דמות של אישה… אישה חזקה… בעלת כתפיים וידיים חזקות… רגליה ארוכות ואיתנות… פניה טובות… חיוך על שפתיה… שערה גלי… הדמות מתקרבת אליך… את יכולה להבחין במבטה החם… עיניה הכחולות רכות ואוהבות…האישה שולחת אלייך את ידה… יד גדולה ואיתנה… את מושיטה לה את ידך הקטנה והרכה… ולאט לאט היא מקימה אותך מהמיטה בקלות… אתן מסתובבות בחדר יד ביד ומתחילות לסדר… לארגן ביחד… בודקות כל חפץ ומטרתו… את מתחילה להרגיש את ליבך פועם בהתרגשות… את חשה את שמחת העשייה… החדר נעשה פחות עמוס… את שאין בו צורך אתן מפנות, ואת הצריך – שומרות.
החדר מתאוורר… נעים יותר… אתן מנקות את החדר ואת יכולה להריח את ריח הנקיון… ריח של התחדשות… את מרגישה שלווה פנימית… את עייפה… אבל ליבך פועם בהתרגשות קדימה… יש עוד מה לעשות… את מנערת ראשך… מביטה סביבך גאה בעשייה… החדר מאורגן… יש מקום להכל… יש זמן ואפשר…
האישה מובילה אותך יד ביד לעבר הדלת… אתן יוצאות לחצר… פוסעות בשביל המוביל אל ההר מול הבית… בדרך האישה מפנה מבטה לאחור… ואת מביטה ורואה את הים מרחוק… כחול של אין סוף… שקט ומבטיח… את מעבירה את מבטך ורואה את ביתך… ניצוץ של ברק יוצא ממנו… ואת יודעת ששם כבר הכול מסודר מאורגן ויפה… אתן צועדות קדימה בצעדים קלים… האישה משחררת לאט לאט את אחיזת ידה… ואת צועדת בעקבותיה בטוחה בצעדיך… עינייך פקוחות לפנים… רואות הכול… מוחך נקי ומסודר… את מטפסת על ההר… מדלגת בין מכשולים… מקפצת על אבנים בקלילות ובזריזות… את עוד רגע כבר מקדימה את האישה… הנה עוד צעד אחד… עוד רגע אחד… והנה את נכנסת לגופה מתמזגת איתה לגוף אחד… את כבר בפסגת ההר… והאישה איתך בגופך נפשך… את עומדת ישר נושאת מבטך סביב… את מרגישה את חוזק רגליך על האדמה… מניפה את זרועותיך לצדדים… זרועות חזקות יציבות…
את מרגישה את משב הרוח החזק שבפסגה. את עומדת יציבה וחזקה מול הרוח… ריח עצי היער מציף אותך… ציוץ הציפורים נשמע כמנגינה של סתיו… באופק את רואה את הים הכחול והגדול… וכאן קרוב הבית שלך… נוצץ…
את יודעת ומרגישה בכל תא ותא של גופך את העשייה… את הכוח שלך… את מאושרת, מחבקת את עצמך ואת האישה החזקה שבתוכך… את מודה לה על שאפשרה לך לגדול… להבין… לרצות… לעשות… מודה לה על ההובלה שלה ויודעת שהיא איתך… ובכל הזדמנות ובכל שעה של צורך היא הכוח המניע שלך…
את חוזרת אל השבי… עם כל צעד את מרגישה חזקה יותר ויותר… את חשה את מגע האדמה בכפות רגליך… מתקרבת לביתך… פותחת את הדלת… ריח של ניקיון וסדר מכל צד… את חשה את העוצמה העוטפת אותך בביטחון… את מתחילה יום חדש עם עשיה חדשה…
ועם הידיעה שהצלחת לקדם משהו שרצית בו… עשית סדר בביתך… זהו הבסיס להמשך לצעידה קדימה… את חשה שהכל אפשרי… את שמחה… מעודדת ובטוחה…
ובהרגשה בטוחה זו את חוזרת לאט לאט למודעות רגילה לכאן לחדר הזה… תוכלי להניע את כפות רגליך… את הידיים… להניע את גופך… ראשך… לפקוח עיניים… ולחזור למודעות מלאה כאן ועכשיו.