למודל ה-NLP יש פטנט מדהים שיעזור לכם להבין אחרים (וגם את עצמכם) בצורה עמוקה בהרבה, ולסלול את הדרך לסליחה אמיתית. המפתח לכך טמון בהפרדה מוחלטת בין ההתנהגות החיצונית של האדם, לבין הכוונה הפנימית שנמצאת בבסיסה.
אחת מהנחות היסוד של ה-NLP קובעת כי: "מתחת לכל התנהגות מסתתרת כוונה חיובית שמשרתת אותנו". חשוב להדגיש – לפי ה-NLP, הכוונה הפנימית היא תמיד בעלת מטרה חיובית עבור האדם הפועל. אל תמהרו להתרעם... הכוונה היא זו שחיובית, לחלוטין לא ההתנהגות עצמה.
הדוגמה שמשנה את התמונה: הילד שמפריע
ניקח לדוגמה ילד שמפריע בכיתה או בבית. כעת, נפריד בין ההתנהגות שלו (הפרועה, החצופה, הפוגעת) לבין הכוונה שמסתתרת בבסיסה. ההתנהגות שלו כמובן אינה רצויה, וברצוננו הברור למנוע ממנו להמשיך ולהפריע. אם נצעק, נכעס או נעניש – נתייחס אך ורק להפרעה עצמה, כלומר לשכבה השטחית שנראית על פני השטח.
אך אם ננסה לגלות את הכוונה שלו בהפרעה ונגיב אליה, התגובה שלנו תהיה יעילה, ממוקדת ונעימה בהרבה. מה יכולה להיות כוונתו? אולי הוא מחפש תשומת לב קרובה? אולי הוא מתוסכל מכך שאינו מצליח במשימה לימודית? הילד (ופעמים רבות גם אנחנו כמבוגרים) לא תמיד יודע להגדיר במילים מהי הכוונה שלו.
כאשר נגיב לכוונה ולא להתנהגות, נוכל לעזור לו לספק את הצורך האמיתי שלו בדרכים חיוביות: נציע לו לקרוא או לשחק איתנו אם זיהינו צורך בתשומת לב, או נעזור לו להתמודד עם התסכול. בפעם הבאה שהילד מפריע, עצרו לרגע ושאלו:
