היזהרו במחמאות

מחמאות יכולות לעורר בנו תחושה טובה, לעודד ולחזק אותנו. עם זאת, כדאי להיזהר בהן. מחמאות, חיוביות ומפרגנות ככל שיהיו, הן סוג של ביקורת (אומנם חיובית) ולכן הן שיפוטיות. 

רבים נהנים ממחמאות, מחייכים לעומתן חשים סיפוק, אך יש לא מעט אנשים שאינם חשים עימן בנוח. יש החושדים בכנותן של המחמאות וחוששים ש”קונים אותם” במילים אלו. אחרים נלחצים מכך ששופטים אותם וחוששים לאכזב בעתיד. יש הנבוכים לנוכח היחס למראה חיצוני בלבד או להתנהגות חיצונית. לפי ה-NLP עדיף לומר משפט הנכון עובדתית המדגיש פן מחמיא. למשל: שמת לב לכך שתחילה הקשבת היטב ורק אחר כך הגבת? או: מנית כעת שבעה פתרונות מגוונים  לפתרון הבעיה. משפט כזה הוא ‘הצטרפות’ (כפי שהזכרנו בטיפ השלישי). כשנצטרף נוכל לומר גם שבחים ומחמאות אך באופן שלא יעורר התנגדות או אי נוחות. השומע יוכל לבדוק האם מה שנאמר לו אמיתי ולהיווכח שאין מדובר בגוזמא חסרת יסוד. גם אם הוא יסמיק בהנאה, לא פגענו ברפור (טיפ ראשון) שיצרנו.

כדי לתרגל את הטיפ הזה, תוכלו ממש כאן, לשתף אותנו בתרגום של מחמאה רגילה והפיכתה  להצהרה עובדתית ומחזקות.

הוסף/הוסיפי תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. מור מימון הגיב ב-

    אנסה…(: במקום להגיד “יש לך יחסי אנוש טובים” אפשר להגיד, “הצלחת לדבר איתי באופן שגרם לי להרגיש בנוח”

    הגב
  2. בתיה אורן הגיב ב-

    שמת לב שמיד לאחר ארוחת הערב שטפת את הכלים? כל כך נעים לראות כיור ריק ונקי לבוקר

    הגב
  3. יעל הגיב ב-

    בעיני מחמאות זה דבר טוב, זה לתת משוב חיובי כלפי עצמי או האדם שמולי ולתת לו הרגשה טובה. אדם הרואה מחמאה כביקורת זה שיפוטיות שלו מול עצמו, ברור כשאני נותנת מחמאה אני מצהירה גם על היבט עובדתי, ומחזק

    הגב
  4. מיכל הגיב ב-

    ההבדל טמון במלה “משוב”: אם נלמד להגיב כך שהאדם “המוחמא” ירצה לעשות שוב את מה שעשה היטב, הרי שקבל מחמאה שאיננה ביקורת (“קור”). הדוגמאות שנתתם בטיפ שלכם מאפשרות לאדם המוחמא להבין מה עשה טוב וכיצד עשה זאת ותובנה זו נוטעת מוטיבציה לעשיה חוזרת שוב ושוב.

    הגב
  5. שולמית הגיב ב-

    זה נכון מאוד, פעמים רבות אנו טועים בפרט כמורים ואומרים לילדים מחמאות לא מדויקות , לעיתים מחייבות או מופרזות בקיצור שאינן אמיתיות, וכשאתה אומר עובדתית מעשה טוב שנעשה זה יותר מדויק.

    הגב
  6. אריאלה הגיב ב-

    נכון שמשפט כזה הוא הצטרפות ולא מעורר התנגדות אך בכל זאת מחאה חיובית נשארת בעינה ביקורתית ושיפוטית.
    גם הצהרה עובדתית היא סוג של ביקורת על אדם אחר. כאשר אני מקבלת מחמאה אני יודעת שעברתי ביקורת חיובית.
    אני מאמינה כי בני אדם מיסודם הם ביקורתיים ושיפוטיים. לכן צריך להיות ביקורתיים ושיפוטיים על הצד החיובי שבדבר.

    הגב
  7. michal הגיב ב-

    מעולה, בא לי בזמן, בדיוק כותבת 32 פרידות מכיתת בנות, ובוחנת שהמילים הן בהצטרפות והובלה אמיתית, ולא מחמאות חיצוניות. תודה.
    הנה: “ואז אפשר היה לראות את ההתמסרות שלך לפרויקט ואיך התחלת להשקיע ולהיות הרבה יותר רצינית בגישתך”

    הגב
    • יואל הגיב ב-

      מיכל יקרה !
      קראתי את הדברים שכתבת ברשותך אם אינני טועה –
      לראות את ההתמסרות -איך בדיוק רואים התמסרות ?
      התחלת להשקיע =קודם לכן לא השקעת
      להיות יותר רצינית = קודם לא היית מספיק רצינית.
      דומני שזהו בדיוק סוג השיפוטיות שהמאמר הזה מנסה למנוע !
      לעומת קביעת עובדה.” טרואיזם” = מה שמצלמה היתה רואה.
      “מנית כעת שבעה פתרונות מגוונים לפתרון הבעיה.” לדוגמה.
      הצלחה רבה !

      הגב
    • tamar הגיב ב-

      אולי אף עדיף במקום “התחלת להשקיע ולהיות הרבה יותר רצינית” ששם יש שיפוטיות סמויה על העבר, פשוט… “נעים לראות את ההתמסרות שלך, את ההשקעה והגישה הרצינית “. ( הזכיר לי את אימא שלי, שנותנת מחמאה מכל הלב ואומרת “או, סוף סוף את לובשת היום בגד שמחמיא לך…” ).

      הגב