התמודדות עם ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז היא מורכבת ודורשת תעצומות נפש גדולות. תסכול, אשמה, כעס וחוסר אונים הם רק חלק מהרגשות אותם חווים הורים לילדים אלו. הורים רבים חווים זאת כמלחמה במספר חזיתות:
- חזית ביה"ס: מגיעות תלונות רבות על התנהגות ועל הישגים, שמלוות בדרך כלל במסר ביקורתי ישיר או עקיף כלפי ההורה, שממילא תחושת האשם מלווה אותו תמידית.
- החזית החברתית: הילד הסובל מ-ADHD מתקשה לעתים קרובות להשתלב ולפתח יחסי חברות קרובים עם בני גילו ועם קבוצת "השווים", דבר שבפני עצמו מתסכל את הילד ובעקבות זאת גם את הוריו, המתקשים לעזור חרף כל מאמציהם.
- החזית הביתית: התמודדות בלתי פוסקת בנושאים כמו הצבת גבולות, כעסים, מרדנות והמריבות הנובעות מכל אלה. הפער בתקשורת בין ההורה לילד הולך וגדל, ובמקביל נוסקת גם תדירות המריבות.
לעיתים קרובות, ובמיוחד בהיעדר יד מכוונת, הורים רבים וטובים נותרים אובדי עצות במקרה הטוב, ובמקרה הרע – מאשימים את הילד שהוא "לא משתדל מספיק", לא מתחשב בהם ו"עושה דווקא", ובכך רק מנציחים את המצב.
"יש לו כל כך הרבה פוטנציאל בלתי מנוצל"
אחד הקשיים העיקריים בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז הוא, שלהפרעה זו אין סממנים חיצוניים גלויים לעין. לכן, הנכונות של הסביבה – כולל הורים ומורים – להכיל את הילד הסובל מ-ADHD קטנה יותר מאשר התמודדות עם ילד שמרכיב מכשיר שמיעה, לדוגמה. אנשים לא באמת מבינים למה הילד מתנהג כפי שהוא מתנהג. הרי בריאותו תקינה, הוא נראה "רגיל" ואין לו מגבלה פיזית. אז למה הוא מתנהג ככה?
אחד המשפטים המתסכלים ביותר שילד בעל הפרעת קשב וריכוז יכול לשמוע הוא: "יש לו כל כך הרבה פוטנציאל בלתי מנוצל". זה מתסכל ומרגיז, בין היתר כיוון שהילד עצמו לא מבין למה הוא לא מצליח במשימות ולמה הוא "מתנהג ככה". כיוון שזה המשוב שהוא מקבל באופן שיטתי מסביבתו, וכיוון שאין לו הסבר אחר לספק לעצמו ולאחרים – הוא בסוף יפנים את המסר שהוא אכן "לא טוב" ו"לא בסדר".
למרות כל זאת, ניתן להפוך את הקערה על פיה. נקודת המוצא היא ההבנה וההשלמה עם כך שהפרעת קשב וריכוז אינה בת חלוף, אלא מצב נוירולוגי ותורשתי שהילד לא בחר בו, ולא – הוא לא "עושה דווקא".
הצעד הבא יהיה בניית תקשורת נכונה ואפקטיבית בין ההורים לבין הילד, כזו ששמה דגש על הפן החיובי, נותנת במה לחוזקותיו, מעצימה אותו ומאפשרת לו לבסס שורשים איתנים הניזונים מדימוי עצמי חיובי, מאמונה עצמית ומביטחון עצמי.
דרך זו מאפשרת לשנות את תמונת המצב. הילד, שעד כה הוגדר כ"סובל מהפרעת קשב וריכוז", יוגדר מעתה – "מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז". לשינוי הקטן הזה יש השלכה חיובית עצומה על האופן שבו הילד מגדיר את עצמו.
ביסוס דפוס תקשורת כזה אינו מתרחש בן לילה. הוא דורש עבודה מתמדת ובעיקר שינוי תפיסתי אצל ההורים – שבבסיסו ההבנה כי הפרעת קשב וריכוז, באם מתעלים אותה היטב, היא בסופו של יום מתנה. כן, קראתם נכון – מתנה.
הצד היפה והפחות מדובר של הפרעת קשב וריכוז מתייחס ליתרונות שלה: יכולת חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת מפותחת לחשיבה מופשטת. ממחקרים שבוצעו בקרב אנשים בוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהצליחו בחייהם, מתברר שרבים מהם תולים את הצלחתם בהפרעת הקשב, ולא היו מוותרים עליה לו יכלו. המכנה המשותף העיקרי לכולם היה עורף משפחתי תומך ומכיל שהצמיח אמונה גדולה בעצמם.
בתהליך ההנחיה של ילדים ובני נוער המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, באמצעות הכלים המתקדמים של NLP ודמיון מודרך, ההורה הינו חלק מרכזי. כלים אלו מאפשרים להורה לחזק ולתמוך בילד בצורה מיטבית, וימשיכו לשמש אותו גם לאחר סיום התהליך ויעלו את הילד על מסלול של שגשוג ואושר.
מדריך מעשי: 9 "הוראות הפעלה" להורים
דגשים אשר יסייעו משמעותית בהפיכת ADHD מבעיה – למתנה!
- נקודת המוצא – קבלה: הילד לא "עושה דווקא", הוא מתמודד עם מצב נוירולוגי מולד שאינו בשליטתו. קבלת ילדך כפי שהוא והכלתו מהווים תנאי הכרחי להצלחת התהליך ולחיזוק חוסנו המנטלי.
- עקביות ודגש על פסיכולוגיה חיובית:
- מתן חיזוקים במקום עונשים.
- להגיב קרוב ככל האפשר להתרחשות.
- עקביות: להגיב באותו אופן על אותה התנהגות מבלי "לזגזג".
- אובייקטיביות: להימנע משימוש בביקורת "קטלנית" ולתת משוב מכיל עם דגש על ההתנהגות. (במקום "אתה פשוט ילד זוועה" אמרו "ההתנהגות שלך במקרה הזה הייתה בלתי מקובלת כי... בוא נראה ביחד מה אפשר ללמוד מזה").
- פרשנויות חיוביות למצבים (חצי הכוס המלאה): ילדים עם ADHD נוטים לפרש מצבים באופן מחמיר. עזרו להם להסתכל על הפן החיובי גם במצבים שבהם קשה לראות זאת.
- הגדרת חובות ותחומי אחריות: זה יעשה לילד סדר בראש וייתן לו מסגרת עם ביטחון וודאות. יש להסביר באופן הגיוני כל זכות וחובה כדי להסיר התנגדויות וליצור שיתוף פעולה.
- עזרה בסוגיות של סדר וארגון: כשהילד יודע מה צפוי לו, הוא רגוע יותר. עזרו לו להתארגן ולבנות יחד תהליך הגיוני מראשיתו ועד סופו. רצוי להכין בסוף כל יום רשימה: א. מה עשיתי היום. ב. מה אני הולך לעשות מחר.
- חיזוק יכולות קיימות: לפתח את החוזקות ולשים עליהן דגש רב, תוך עידוד הילד להצלחה בתחום שבו הוא טוב.
- לעודד ביטוי עצמי: למדו את הילד להסביר במילים את הקשיים והנסיבות של מה שהוא חווה, במקום לעבור מיד למעשים אימפולסיביים. זה יסייע לו לבנות ביטחון ולהגן על עצמו מפני האשמות שווא.
- מעורבות וקשר עם ביה"ס עם שקיפות כלפי הילד: שיתוף הילד בקשר מול בית הספר יעביר לו מסר של שיתוף פעולה ודאגה – במקום קשר שבוחן אותו תחת "זכוכית מגדלת".
- ידע והומור: הרחיבו כמה שיותר את הידע שלכם על ADHD וקחו את הנושא בהומור ובקלילות. כך קל יותר לעבד ולהתמודד, גם לכם וגם לילדכם.
מטפלי NLP? בואו לעשות שינוי אמיתי בחייהם של ילדים ונוער
בדיוק כפי שעשה נדב, כותב המאמר, גם אתם יכולים להרחיב את ארגז הכלים הקליני שלכם ולרכוש התמחות מבוקשת לעבודה עם ילדים, בני נוער והפרעות קשב וריכוז.
לכל הפרטים על התמחות NLP לטיפול בילדים ונוער לחצו כאן >>רוצים להעצים את הילדים שלכם, ואת עצמכם?
ארגז הכלים של ה-NLP יעניק לכם גישה לתקשורת מקרבת, העלאת הביטחון העצמי והתמודדות יעילה עם משברים וקשיים יומיומיים. אנו מזמינים אתכם להצטרף למסלול הלימודים המקיף והמקצועי ביותר בישראל ללימודי NLP ודמיון מודרך.
לפרטים המלאים על מסלול הלימודים במכללת רטר >>