כמה פעמים הרגשתם צודקים בוויכוח והייתם בטוחים לחלוטין שהאופן שבו אתם קולטים את המצב הוא הנכון? הנחת יסוד ב-NLP קובעת כי ‘המפה שונה מהשטח’. למה הכוונה? מה שרואים מצויר על המפה אינו מה שרואים בשטח בפועל. מפת העיר תל-אביב אינה נראית כמו תל-אביב עצמה.
באופן טבעי אנו מניחים שהאחר חווה את העולם כמונו. שיש דרך אחת לקלוט את הדברים ולכן אם מישהו אחר קולט את המציאות באופן שונה לחלוטין ממני, הוא כנראה טועה. כך אנו נכנסים למקום מאוד שיפוטי שאינו מקדם את התקשורת הבין אישית. מה נוכל לעשות? עלינו להזכיר לעצמו שוב ושוב כי אנו שונים! האדם האחר חווה ילדות שונה משלי, האמונות והערכים שלו שונים, המנטליות התרבותית שלו שונה, הוא מתמחה בתחומים אחרים, המוח שלו שונה משלי מבחינה נוירולוגית, יש לו רגישויות לחרות, הפרעות אחרות משלי (תלוי איזה אבחונים כל אחד מאיתנו עבר…) ועוד, ועוד, ועוד. אז מה ה-NLP עושה עם הידע הזה?
לפי ה-NLP את המציאות האובייקטיבית אי אפשר למדוד או לתעד. אפילו אם נשים כאן מצלמה שתתעד את המתרחש, היכן נמקם את המצלמה הזו? מהזווית שלי היא תקלוט תמונה שונה מאשר מהזווית שממול, ותמונה שונה לגמרי אם היא תצלם מהתקרה. לפי ה-NLP מפות העולם האישיות הן בהכרח סובייקטיביות. מדהים לגלות עד כמה מושרשת בנו ההנחה (המוטעית) שאחרים רואים את העולם כמונו. לפי ה-NLP איש אינו יכול לתאר את המציאות באופן אובייקטיבי. לכן, בפעם הבאה שתחושו שהאדם שמולכם מאוד טועה, הזכירו לעצמכם כי מפת העולם שלו כנראה שונה מאוד ממפת העולם שלכם. אין זה אומר כי תקבלו את דעתו, אלא שתגיבו באופן ענייני יותר ולא רגשי. כך תוכלו אולי ליצור רפור גם אם אנשים השונים מכם בתכלית.
נשמח אם תשתפו אותנו בדוגמא שיש לכם מחיי היום יום המוכיחה את ההנחה כי “המפה שונה מהשטח”.