פעמים רבות אנו מניחים כי אנו יודעים מה אנשים אחרים חשים. ואם אנו יודעים זאת, הרי שנוכל לשקף זאת ולהמשיך את התקשורת ממקום קרוב ומבין. למשל: אם אני רואה דמעות בעיני חברתי, אני מניחה שהיא העצובה ולכן אומרת לה: “זה ממש עצוב ש… גם אני הייתי מרגישה ממש כך אם היה קורה לי…”. אם ניחשתי נכונה, הרי שיצרתי איתה תקשורת טובה, קראתי את מחשבותיה והוכחתי לה עד כמה אני רגישה אליה וקולטת אותה. אבל תארו לכם שחברתי דמעה בגלל אלרגיה. ואני ‘נאמתי’ לה על מקורות עצבות. מה זה יעשה לתקשורת ביננו? ל-NLP יש פטנט נפלא כדי למנוע ‘פדיחות’ מעין אלה.
אז הבנו ש’קריאת המחשבות’ יכולה להצליח ויכולה להיות ממש לא בכיוון. ואם שגינו, האחרים יחושו כי איננו ‘קולטים’ אותם ובכך יפגע האמון בינינו. הפטנט של ה-NLP כדי להישאר ‘בצד הבטוח’ הוא: ‘פתיחת מספר אפשרויות‘. אם למשל אני עומדת בפני קהל של אנשים. איני יכולה לשאול כל אחד מהם לתחושתו. לכן עלי לומר: “אולי הגעתם להרצאה כי הנושא מעניין אתכם, אולי בגלל שאתם חשים כי תקבלו כאן מפתחות להצלחה, אולי בגלל שמקום עבודתכם שלח אתכם ואולי הגעתם מסיבה אחרת לגמרי”. כך מקיפים את כל הסיבות שבגללן הגיעו האנשים וכל אחד מהם יכול למצוא את הסעיף שמתאים לו. בעקיפין (ועל כך בטיפ בשבוע הבא) הפירוט מאפשר לנו להעביר מסרים נוספים המקדמים את מטרותינו.
האם קרה לך ש’פספסת’ בקריאת מחשבות? האם הצלחת לפתוח מספר אפשרויות ובכך לאפשר למי שמולך למצוא את מה שמתאים לה/ו? יהיה מעניין לקרוא מה ביכולתך לעשות עם הטיפ הזה, באילו הקשרים הוא יכול להועיל לך (בבית, בעבודה, עם חברים וכדומה).