Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

שמחת הילדות

אני מזמינה כל אחת מכן למצוא תנוחה נוחה על המזרן או על הכיסא…

לקחת נשימה עמוקה… לעצום את העיניים… ולהתחיל להירגע…

תוכלי להרגיש את מגע גופך על המזרן או על הכיסא….  אם תרצי תוכלי להפנות את תשומת ליבך לדרך בה בחרת לשכב או לשבת…. למקום בו בחרת להניח את ידייך….

ותוכלי לחוש בגל של רגיעה שמגיע  מכפות רגלייך ומתפשט לכל אורך גופך מהרגליים כלפי מעלה לבטן…. לחוליות הגב.. מיד אחת ליד אחרת… מהצוואר … אל הראש.. את נרגעת יותר ויותר… הרגיעה מפיגה את המתחים  בגופך….

אולי את שומעת קולות מחוץ לחדר…  והקולות ממקדים אותך פנימה… את שמה לב כי תחושת הנוחות הולכת ומעמיקה…

תוכלי להקשיב  למנגינה שברקע ולשים לב איך עם כל צליל משהו בך נינוח עוד יותר…

כשאת נושמת פנימה והחוצה.. פנימה והחוצה… אפשרי לכל צליל להרגיע אותך ולקחת אותך לשקט עמוק יותר… לשקט שלך…  את יכולה לשאוף פנימה רגיעה ושלווה… ולנשוף החוצה את כל שאריות המתח מהיום החולף…. ואת מאפשרת לעצמך להתחבר ולשקוע יותר ויותר בשקט הפנימי שלך…

אולי חולפות מחשבות בראשך… אפשרי להן לחלוף כעננים הנעים מעלייך והשאירי אותן מאחור…

יתכן שתוכלי אף לשמוע או להרגיש את פעימות ליבך… ואת שמה לב… עם כל פעימה הרגיעה מעמיקה ומתפשטת בגופך יותר ויותר…

ועכשיו אני מזמינה אותך לדמיין עצמך בשדה שיבולים ירוקים ביום אביבי בו השמיים בהירים ומלאים בעננים לבנים כצמר גפן…

לעננים צורות רבות ויפות .. אם תרצי תוכלי להביט על הדרך בה הם נעים בשמיים…

ביום בהיר זה אף הראות חדה… זה מאפשר לך לראות מרחוק  גבעה אשר מושכת את תשומת ליבך ביופייה… בגודלה ובשלל הצבעים שלה…

את מתחילה ללכת לעבר הגבעה ובדרך את שמה לב ללהקת ציפורים החגות מעלייך…  את נעצרת ומביטה בהם…  והשקט מאפשר לך לשמוע את מעוף הכנפיים כאשר הן חולפות מעלייך…

את ממשיכה לפסוע לעבר הגבעה ועם כל פסיעה מתגלה לך עוד  מיופייה ומשלל גווניה ..

את מגיעה אליה ונדהמת לראות את מרבדי הפרחים המכסים אותה בשלל צבעים של אדום, צהוב,  לבן וכתום…. סביבך עפים פרפרים צבעוניים בגדלים שונים…

את עומדת בסמוך לגבעה… לפתע מתוך השקט  את שומעת מרחוק קול של זרימת מים… את מבינה שמקור הקול מגיע מהגבעה… את מטפסת עליה ועם כל צעד נוסף את יכולה לשמוע חזק וברור יותר את קול זרימת המים…

את מגיעה אל פסגת הגבעה ורואה כי למרגלותיה זורם נהר מיוחד נהר מרהיב ביופיו… משני צידיו מרבדים של דשא ירוק ויפה…

את מתקרבת לעבר הנהר ומשהו בו מושך את תשומת ליבך… את ממשיכה להתקרב ומגלה סירה קטנה המחוברת לעץ …

את מוצאת עצמך לאט לאט מתקרבת לעברה בידיעה שהיא שם במיוחד בשבילך….

בתוך הסירה את שמה לב לשלט גדול וצבעוני עליו כתוב "רגעי האושר שבילדות"… את נכנסת לסירה… בתוכה תוכלי להבחין במשחקים רבים חלקם מוכרים לך… ואולי אף שיחקת באחד מהם או יותר בילדותך… את בודקת אם נח לך להתיישב או לשכב בתוך הסירה…

ולאחר שמצאת את התנוחה הנוחה עבורך את מושכת את החבל הקושר את הסירה לעץ … את חשה שהסירה מתחילה לשוט לאט לאט…

את מופתעת לגלות שהנהר נע בצורה מיוחדת… במקום לזרום קדימה הוא זורם אחורה…

ופתאום את מבינה שלא רק שהסירה המתינה במיוחד בשבילך אלא היא אף מותאמת בדיוק לרצף החיים שלך… הסירה שטה אחורה וחולפת על פני תקופות שונות בחייך , תקופת ה_________, ואולי על פני התקופה בה _________ )להתאים למונחה) … ואולי על פני התקופה בה למדת…

המראות חולפים כתמונות מהירות אחורה בקו הזמן של חייך…

אולי חולפים על פניך קטעים מתקופת ה________ כמו בסרט נע…

ואת שמה לב שהסירה אף היא ממשיכה לנוע אל עבר התקופה בה היית תלמידת תיכון…. אם תרצי תוכלי לאפשר לעצמך לראות את מראה בית ספרך או אולי אף את הכיתות בהן למדת חולפות על פנייך…

והסירה ממשיכה לנוע אחורה בזמן…

את רואה את עצמך קטנה יותר ואת שמה לב שהסירה שטה לאט יותר… המיוחד בה הוא שהיא יודעת לעצור בדיוק באחד מרגעי האושר והשמחה אותו חווית בילדותך…

והסירה מאטה עוד ועוד עד שהיא נעצרת… כעת אהיה שקטה כדקה על מנת לאפשר לסירה שלך לעצור במקום הנכון בחייך…. את מגיעה אל הגדה  קושרת את החבל ביתד ויורדת מהסירה בצפייה … בשמחה … ובידיעה כי את הולכת לחוות שוב את אחד הרגעים הטובים שבילדותך…

תוכלי לשים לב למקום בו עצרה הסירה..

לגיל בו את נמצאת..

למראה שלך…

לשערך..

לבגדים אותם את לובשת…

תבדקי אם את נמצאת שם לבד…  אולי נמצאים שם איתך אנשים נוספים אותם את שמחה לפגוש שוב…

תוכלי להסב את תשומת לבך למראות סביבך.. .

יתכן ותוכלי לשמוע ברקע קולות נעימים…

שימי לב אילו רגשות טובים עולים בך….

אולי שמחה…. אולי גאווה… אולי אהבה …

אפשרי לעצמך להרגיש היכן בגוף את חווה תחושות  אלו…

תוכלי להסב את תשומת ליבך למחשבות הטובות שמתעוררות בך ולתחושות המלוות אותך ברגע זה……………….(הפסקה ארוכה)

אם תרצי תוכלי  להכניס את החוויה לכל איברי גופך אולי באמצעות אור… אולי באמצעות  צבע… ואולי באמצעות נשימה… החוויה נכנסת מהראש לפנים… ומשם לצוואר…

עוברת מיד אחת ליד אחרת… דרך חוליות עמוד השדרה אל הבטן התחתונה אל הברכיים … השוקיים… הקרסוליים… ואל כפות הרגליים…

הגוף כולו מוצף בחוויה אשר מקודדת כעת בכל תא ותא בגופך… (הפסקה ארוכה….)

אחרי שחווית רגע קסום זה את מאפשרת לעצמך אט אט להיפרד ממנו בידיעה כי הגוף זוכר אותו בכל איבריו וכי תמיד תוכלי להתמזג איתו… ורגע זה תמיד שם עבורך אם תרצי… כשתהיי עצובה או סתם כשתרגישי שאת רוצה לחוות אותו שוב.. .

את נכנסת לסירה נינוחה ומלאת אהבה… משחררת את החבל מהיתד ומתחילה את דרכך חזרה…. והסירה חולפת על פני התקופה בה היית תלמידת  ביה"ס… ייתכן ותוכלי לראות מראות נוספים שלא הבחנת בהם קודם…

והסירה ממשיכה לנוע קדימה לעבר תקופת ה_________  בה ________ וממשיכה לעבר התקופה בה _______… והתקופה בה __________

ומרחוק תוכלי לראות את המקום בו עלית על הסירה… והסירה ממשיכה קדימה באטיות ונעצרת …

את יורדת ממנה אסירת תודה לה על שאפשרה לך לחוות שוב רגע זה ..

את עוזבת את הנהר בידיעה שאם תרצי תוכלי לעלות  על הסירה שוב בכל זמן נתון בעתיד…

את מטפסת על הגבעה… יורדת ממנה… וחוצה את שדה השיבולים… את מרגישה שלווה וקלילה כנוצה ועם החוויה הזו את חוזרת לכאן ועכשיו…

וכשתרגישי שנכון לך תוכלי להתחיל להזיז את הרגליים… ואת הידיים…וכשנכון לך גם לפקוח את העניים… ולחזור למודעות רגילה ולערנות מלאה…

 

 

 

דילוג לתוכן