המשך הכנסה להרפיה:

… דמיינו שאתם אחרי יום עבודה ארוך… נכנסים לחדר קטן ונעים, צבוע בצבעי פסטל רכים… כמו חדר של תינוק חדש שזה עתה נולד… ריחו של החדר, כריח מרכך כביסה רענן והתאורה רכה וחמימה… בחדר מיטה גדולה ורחבה, מוצעת בסדינים בהירים, לבנים, וורודים… כריות גדולות ונפוחות שנוצותיהן מציצות מבעד חריציהן… פוך עבה ורך מונח בצורה מדויקת ומחכה רק לכם… כדי לשנות את תנוחתו… ואתם, בלי לחשוב יותר מדיי, נכנסים למיטה הרחבה, למצעים הרכים והריחניים ומתכרבלים בין הכריות התפוחות והרכות… אין תחושה נעימה מזו… והשלווה כבר מדגדגת בין אצבעותיכם…

 

ועכשיו, אני רוצה להזמין אתכם לצאת איתי למסע שכולו עונג צרוף… מסע שייקח אתכם למקום בו תוכלו להתנתק מהבלי העולם הזה ותחושו איך לבכם מתמלא… ואנרגיות חדשות ורעננות מציפות אתכם… אז קחו נשימה עמוקה נוספת, כזו שממלאת את הריאות עד שכבר אין מקום, והתחילו ללכת…
אתם יכולים כעת לדמיין עצמכם מהלכים בתוך שדרת עצים ארוכה מאד… כזו שסופה אינו נראה לעין… שדרה יפיפייה ורחבה ולצדיה עומדים זקופים ונכונים, עצים מזנים שונים ומשונים כאילו הם במעמד של מסדר מפקד… העצים יפים כל כך ומבין עליהם הירוקים, תוכלו להבחין איך ניבטים אליכם פרחים בשלל צבעים… פרחים צהובים כמו השמש בציור של ילד קטן… פרחים סגולים ואדמדמים כמו שזיף או דובדבן שנקטפו בשיא עונתם…

וכשאתם צועדים בשביל השדרה האינסופית, שימו לב איך הליכתכם שלווה, מתעכבת, מתבוננת… כאילו הזמן אינו בעל ערך… אתם מרשים לעצמכם לעצור מדי פעם, להביט אחורנית על הדרך שכבר הלכתם בה וממשיכים קדימה בשמחה… אתם מביטים מעלה לשמיים המתחבאים בין צמרות העצים… כמה הם יפים היום… כמה צבעם נעים לכם… עננים מעטים שטים ברוך ומעניקים חוויה ויזואלית קסומה המשרה תחושה של רוגע… ברקע נשמעת מוזיקה נעימה, המוזיקה של הטבע… ציוץ של ציפור שבזה הרגע פגשה את חברתה והן משוחחות כאילו האחת שבה מבילוי נחמד עליו היא רוצה לספר… מנגינתה של הרוח מתווספת לסימפוניה ובצליליה העדינים, היא נוגעת קלות בקצה האף… באוזן… ולרגע קל, גם מלטפת ברוך את צווארכם… מגע הרוח נותן לכם תחושה של נחמה… והרוח חולפת ומשאירה בפיכם טעם של עוד…ואתם יודעים שהיא תשוב… תשוב ותנשב ותחזור חלילה…

אתם ממשיכים ללכת במשעול השדרה, כאשר חיוך נסוך על פניכם כסקרנים לבאות… בליבכם תחושה טובה שמצפות לכם עוד הרבה הפתעות נעימות בדרך… והנה, לא חלפה דקה ואתם מבחינים באם וביתה צועדות לעברכם… האם, בשנות הארבעים לחייה, אוחזת בידה של ילדתה הקטנה… הילדה לבושה בשמלה משובצת, בצבעי אדום ולבן ואורכה מגיע רק עד הקרסוליים… לרגליה נעליים אדומות ומבריקות ושיערה שזור בשתי צמות קטנות המוסיפות לה חן ומתיקות שאי אפשר לעמוד בפניהם… אמה של הילדה הקטנה מביטה בבתה בחיוך רחב המקרין הרבה רוך וסבלנות אין קץ… אתם יכולים לדמיין כאילו ישנו חוט דק ולבן הנקשר בין ליבה של האם ללב הבת. חוט של אהבה, של חיבור…

אתם מתבוננים בשתיים ולבכם שמח… המחזה הזה מזכיר לכם קשר טוב ונעים וחם וקשוב שיש לכם עם אדם קרוב… אדם שאתם יודעים שחוט דק אך חזק מקשר ביניכם ונותן לכם את תחושת הביטחון והשמחה… אתם מרגישים את התחושות האלו, חווים אותן במלוא עצמתן כאילו האדם הזה נמצא כעת ממש לידכם… אתכם… אין תחליף לתחושה הנהדרת הזו…

ואתם ממשיכים לצעוד בשביל וחולפים על פני האם ובתה המחייכות ופניכם לשלום… כשאתם ממשיכים לפסוע, אתם מבחינים בזוג אנשים נוסף… הפעם אלו זוג קשישים, ישובים על ספסל אקראי לצדי השביל… לאורכו של השביל ישנם ספסלי ישיבה אך רובם אינם בשימוש, פרט לספסל הזה… ולרגע נדמה כי הוא בצבע שונה משאר הספסלים היות והזוג היושב עליו, צובע אותו באור אחר… באור זוהר יותר… זוג קשישים שלובי זרועות שהשנים היטיבו עימם… אתם מביטים על השניים ויכולים להבחין כמה אור יש ביניהם, כמה קרבה ואהבה… מתוך עיניהם נשקפת הנתינה וההערכה האחד כלפי השני ואתם עומדים בהשתאות… הזוגיות המיוחדת הזו, הנשקפת מן הספסל, נוטעת בכם תחושה של תקווה, של מלאות… של רצון להיות אנשים טובים יותר ובעיקר, הרצון לחברות טובה ועמוקה שתלווה אתכם עד עולם… ואתם שמחים, כי החלטה חדשה מתגבשת בלבכם והיא מפיחה בכם חיים… ההחלטה לשמוח בחיים האלה, לשמוח בהווה ובכל הטוב, להתמלא בשמחה מאדם קרוב, מחיבוק ומנתינה…

השמש מדי פעם שולחת אותות על קיומה ומשלחת את קרניה על עורפכם והיא נעימה וחמימה… עם זאת, אם תרצו, תוכלו להתכסות בצלם של העצים הגדולים החובקים אתכם משני צדי השביל… אתם ממשיכים לצעוד לאורך השדרה כשמחשבות טובות מעסיקות אתכם… הטבע היפה והאנשים היפים שפגשתם בדרך, גרמו לכם להרגיש מחדש מהי אהבה… מהי תקווה… מהי נתינה ללא תנאי… סבלנות… והנאה מהדברים הקטנים… שהם בעצם כל כך גדולים…

ההליכה נעימה לכם… כעת, תוכלו גם להבחין בברז מים שופע, כמו נביעה קטנה של מעיין טהור… אתם ניגשים אליו… מפשילים את השרוולים ופורסים את שתי ידיכם תחתיו כמבקשים שפע זך, צלול וטהור… אתם יונקים ממימיו הקרירים, ומרעננים מעט גם את פניכם… והתחושה נהדרת… תחושה של בהירות… של צלילות ושל הבנה… עכשיו אתם רואים טוב יותר, נקי יותר… עכשיו אפשר לצאת לדרך האמתית, הדרך שאולי לא תמיד תהיה מה שרציתם או חשבתם, אבל היא תהיה הדרך הנכונה… כי עכשיו את פקחים יותר…
ואתם מרימים ראשכם ומביטים שוב קדימה… ואתם כבר רואים דרך אחרת… דרך של חיים ושל אמת, את הדרך שלכם… וכשאתם לוקחים אתכם כצידה, את השלווה.. את הנחמה.. את התקווה.. את הסבלנות.. את הביטחון.. את הנתינה.. ואת האהבה..  אתם ממשיכים לצעוד קדימה בראש מורם ולב שמח…

 

להוסיף החזרה מהרפיה…