Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

נוצות המשאבים

אני מזמינה אתכם לעצום עיניים ולהתרווח על המזרן או על הכסא… קחו את הזמן להרגיש בנוח ולמצוא תנוחה שתאפשר לכם להרפות את כל חלקי הגוף… ייתכן שתשמעו קולות מחוץ לחדר וקולות של אנשים מתארגנים להרפיה בתוך החדר… אפשרו לכל הקולות האלה להיות, והקשיבו לקול שלי שמדבר אליכם…

אתם יכולים לקחת עוד רגע כדי לוודא שהשרירים רפויים…. שימו לב לקצב הנשימה שלכם… לאופן שבו האוויר נכנס פנימה ויוצא החוצה…קחו נשימה עמוקה… ועוד נשימה… ועם כל שאיפה ונשיפה תחושת הרגיעה מתעמקת…

ואתם יכולים להתחיל לדמיין נקודת אור שמתחילה בקצות אצבעות הרגליים שלכם…  נקודת האור מתפשטת כלפי מעלה ומביאה איתה חמימות נעימה…האור ממשיך למלא את כל כף הרגל, ולאט-לאט הוא עולה וממלא את השוקיים בחמימות נעימה… והאור  הזהוב ממשיך מעלה אל עבר הירכיים…הולך ומתפשט באגן… ממלא את חלל הבטן ואת הגב… ממשיך לעלות לחזה ולשכמות… האור מביא אתו חמימות ורגיעה לכל השרירים…  הוא עולה ומגיע לכתפיים, ממלא אותן…ממשיך וממלא גם את הזרועות, האמות…האור הזהוב מגיע לכפות הידיים מתפשט עד לקצה האצבעות… החמימות הנעימה של האור ממשיכה להתפשט מעלה… עולה במעלה הצוואר ומגיע ללסת, לשפתיים, לאף… האור הזהוב ממשיך לעלות לעיניים… הוא ממלא את המצח ומתפשט עוד ועוד עד לקדקוד הראש, מביא איתו רגיעה…

כעת תוכלו לדמיין את עצמכם עומדים על שביל רחב וארוך, כל כך ארוך שאתם לא רואים את סופו… משני צדי השביל חורשות עצים שנמתחות לאורכו… השמיים מעליכם כחולים ואתם מרגישים את חמימותה של שמש נעימה, שמש של סוף תקופת הקיץ, לקראת הסתיו… משב רוח קליל מלטף את הפנים שלכם… ואתם יכולים להריח את ריח העצים… זהו ריח ירוק של טבע צומח ושל אדמה פורייה… צלילי ציוצי ציפורים וסקרנות מתעוררת בכם… אתם יכולים לרדת מהשביל ולהיכנס לחורשה…

העצים אינם צפופים במיוחד וקרני שמש גדולות מופיעות מבין העצים ומאירות את אדמת החורשה… מסביבכם אתם יכולים להבחין בהמון סוגי עצים שונים… עצים בעלי גזעים עבים ודקים, עצים נמוכים ועצים גבוהים….פרפרים לבנים וצבעוניים מתעופפים להם בין העצים ובין זרקורי האור שהשמש שולחת לתוך החורשה…

אתם מביטים על האדמה עליה אתם דורכים, ורואים שהיא צבעונית ומכוסה בכל מיני סוגים של עלים – עלים ירוקים, אדומים וכתומים, עלים צהובים וחומים…  ממשיכים לשוטט בתוך הצבעוניות הזו ותחושה נעימה, בטוחה ומוגנת ממלאה אתכם… אתם יכולים לשמוע לפתע משק כנפיים קטנות ממש מעליכם… אם תביטו מעלה, תראו שעל אחד מענפי העץ שלידכם, יושבת לה ציפור קטנטנה ל בנה…הציפור מביטה הישר בכם ומתעופפת לעץ אחר במרחק לא גדול… וכאשר היא נוחתת על הענף היא מביטה בכם שוב ומצייצת, כאילו מבקשת מכם להתלוות אליה…

הציפור מתעופפת לעץ אחר ואתם מתחילים לעקוב אחריה… מעץ לעץ… הציפור הלבנה ממשיכה להתעופף ולקפץ… ותוך כדי שאתם עוקבים אחריה, אפשר להתחיל לשמוע ציוצים שונים של ציפורים אחרות… תוך כדי שאתם עוקבים אחר הציפור מתעוררות בכם תחושת חדווה של הרפתקה וסקרנות לאן היא מובילה אתכם… הציפור נוחתת לבסוף על עץ גדול ורחב ששורשיו הגדולים מתפרשים סביבו… חלקם עמוק באדמה וחלקם מתפתלים למרגלות העץ על האדמה… אתם יכולים לראות שעל ענפי העץ הגדול יושבות המון ציפורים מסוגים שונים… ציפורים קטנות וגדולות בכל הצבעים… ציפורים ורודות, כחולות, ירוקות, צהובות, אדומות, ועוד עוד….

אתם מתקרבים עוד לעץ שעליו יושבות הציפורים ומבחינים בנוצות רבות על האדמה שמסביב לעץ… הציפורים השאירו את הנוצות שלהן על האדמה במיוחד בשבילכם… אתם מתבוננים בנוצות… כל נוצה מסמלת דבר בעל ערך לחייכם… אולי "בטחון", או "קבלה", "זוגיות", או "פתיחות", "שייכות", "שלווה" ועוד…אתם יכולים כעת לשבת על אחד משורשי העץ או על האדמה, לבחון את הנוצות ולהחליט איזו מהן תרצו לאסוף ומה כל אחת מסמלת עבורכם…

יש לכם דקה של שקט בה תוכלו לאסוף כמה נוצות שתרצו…אולי תרצו להכין מהן שרשרת או כתר שתוכלו לקחת אתכם… כתזכורת לערכים שאתם רוצים לזמן לחייכם או כתזכורת לערכים שלמעשה כבר קיימים בכם והייתם רוצים להשתמש בהם יותר… קחו את הזמן להרהר בכך ולהתייחד עם הערכים הללו… בעוד דקה תשמעו את קולי שוב…

(להמתין דקה)

ועכשיו, אתם יכולים להתחיל להיפרד מהמקום, מהעץ ומכל הציפורים הנדיבות שיושבות עליו. אולי תבחרו לקחת אתכם את הנוצות הצבעוניות שאספתם… אחרי הכל, נוצות הן דבר שקל להרים ולסחוב אתכם… ואולי דווקא תרצו לפזר אותן חזרה על האדמה בידיעה שאת הערכים שהן מסמלות אתם כבר נושאים בתוככם… רגע לפני שאתם עוזבים, אתם יכולים להביט סביב על הצבעוניות המקיפה אתכם ולנשום אותה פנימה… לתת לערכים שבחרתם להתפשט בתוככם ולמלא את כל חלקי הגוף…

ועם תחושת החמימות הזו בגוף, אתם כעת יכולים לחזור חזרה אל השביל דרך החורשה על כל עציה השונים ועל קרני אור השמש הפזורות בה כזרקורים… ובידיעה שאתם מכירים את הדרך ותוכלו לחזור לבקר את הציפורים ואת החורשה בכל זמן שרק תרצו, אפשר כבר להתחיל לחזור לחדר… להזיז את אצבעות הרגליים ואת אצבעות הידיים לאט לאט… לקחת נשימה עמוקה ולהתמתח… וכשמתאים לכם, לאט לאט, אתם כבר יכולים לפקוח את העיניים, ולחזור לכאן ולעכשיו…