בס"ד

אתם יכולים למצוא לעצמכם תנוחה נוחה על המזרן או הכיסא…
לקחת נשימה עמוקה כדי לחוש את גופכם שוקע לתוך המזרן או משענת הכיסא…
שימו לב שעם כל נשימה שאתם מכניסים פנימה, נכנס אויר נקי וצלול שמאפשר לכם להרפות את הגוף, להרפות את השרירים, את האיברים…
וכל נשיפה החוצה מאפשרת לכם לשחרר מתוככם כל מתח או לחץ שאולי נמצא שם…
שימו לב למגע הבגדים על גופכם… תוכלו לחוש את הטמפרטורה בחדר…
והגוף הולך ומרפה…
מרגע שעוצמים את העיניים הרגישות לצלילים גוברת… אולי אתם שומעים קולות רחוקים מהרחוב הסמוך ואולי גם קולות של פעילות שמתקיימת מחוץ לחדר הזה…
יתכן שאתם יכולים לשמוע או לחוש את פעימות לבכם…
פה בחדר יש צלילים אחרים, צלילים של שקט, של רוגע…
לאט לאט אתם יכולים לעשות מעבר מהחוץ לפנים, מהחוץ לשקט הפנימי שלכם
ולהתרכז בקולי שמדבר אליכם…
הרשו לעצמכם להקשיב לשקט על כל גווניו… השקט הזה מאפשר לכם להתחבר עוד פנימה אל עצמכם ולהתמלא ברגיעה שהולכת ומעמיקה…
ואתם יכולים להביא את תשומת הלב אל הגוף, אתם יכולים לבדוק איך הוא מרגיש עכשיו… יכול להיות שהוא נינוח ויכול להיות שישנם חלקים שעדין מתוחים…
אתם יכולים לשים לב למה שמתוח, להתייחס אליו, לתת לו להיות, לאט לאט הוא ישתחרר…
לכל אחד יש דרך משלו להרפות והגוף מוצא לו את התנוחה הנוחה לו ביותר.
וההרפיה הולכת ומעמיקה…
וככל שההרפיה הולכת ומעמיקה אתם יכולים יותר ויותר לשחרר, הכול הולך ומרפה… ואתם מתחברים למצבכם הטבעי שהוא רגיעה…
וכעת אתם מוזמנים לדמיין את עצמכם פוסעים בתוך עמק ירוק, מוקף הרים ירוקים ומרהיב ביופיו.
זהו יום אביבי ובהיר, השמיים תכולים, נקיים מעננים… השמש מאירה את השמים וקרניה נושקות לפסגות ההרים… ההרים נראים מלאי עוצמה, יציבים, כאילו היו שם מבראשית… הם מפארים ומאדירים את האופק שצבוע כולו בצבעי כחול וירוק המשרים שלווה ורוגע.
אתם מתבוננים בטבע ויכולים לראות את היופי והשלמות שבו…
כעת כשאתם פוסעים בעמק, בתוך השקט הכחול, ניתן לראות איך ההר והעמק משלימים זה את זה. העמק מעצים את ההר וההר מאדיר את העמק…
המראות הללו של הטבע הפראי שיד אדם לא נגעה בו, משרים עליכם תחושה של פליאה וראשוניות… ואתם מתבוננים בו בהתרגשות כמו ילד קטן שמתבונן במראות איתם הוא נפגש לראשונה.
אתם ממשיכים לפסוע בעמק, חשים את הרוח הקלה שמלטפת את פניכם…
הרוח מביאה אליכם את ריח פרחי האביב…
ריח האדמה ממלא את אפכם ואתם מתמלאים שקט… זהו ריח של בית, מקום מוכר ונוח
הפרחים בצידי הדרך כמו מלווים אתכם בדרככם, יחד עם ציוץ הציפורים וקול משק כנפיהם
ועם כל פסיעה אתם מרגישים את הרוגע והשלווה מתפשטים בכם ועוטפים אתכם…
וממש תרגישו שעם כל צעד וכל פסיעה אתם נרגעים יותר ויותר… כל פסיעה ופסיעה מקרבת אתכם אל השקט והשלווה…
והנה מתגלה לפניכם פלג נחל קטן שזורם לאיטו… מימיו צלולים ועל גדותיו קני סוף הנעים עם הרוח הקלה ומשמיעים מנגינת חלילים קסומה…
אתם פוסעים לכיוון הנחל, הולכים שבי אחרי קולות קני הסוף ופכפוך המים העדין…
אתם מוזמנים לשים לב מה הקולות הללו מעוררים בכם… יותר ויותר שלווה ונעימות מתפשטים בכם…
אתם מתיישבים למרגלותיו של הנחל, מתבוננים לתוך מימיו ויכולים לראות את האבנים והסלעים שנמצאים בתחתית הנחל… האבנים הללו היו שם מאז ומעולם והם נושאים על גבם את זרם המים ומאפשרים לו לזרום בנתיב שלו… בתוך ערוץ הנחל יש סלעים גדולים יותר והמים שמגיעים ונשפכים על גבם יוצרים מפלונים קטנים… קרני השמש יוצרות קשתות צבעוניות על גבי המים…
אתם מבינים שלולי הסלעים האלה, לא היה נוצר כל היופי הזה… הסלעים שנמצאים בתחתית הנחל הופכים אותו למה שהוא… הופכים את זרימתו לייחודית ומעניינת… ואתם חושבים על כל הסלעים בחייכם, הקשים, הכואבים, שגם הם בעצם עיצבו אתכם והפכו אתכם למי שאתם… אפשרו לכם לזרום עם שטף המים, במסלול הנכון לכם, ויצרו בתוככם מפלונים יפים ועצמתיים… אתם יכולים להודות על הסלעים בחייכם…
עכשיו אני אהיה בשקט למשך דקה בה תוכלו להתבונן על הסלעים בחייכם ולהודות עליהם… (להמתין 1 דקה)
ובין האבנים שטים להם דגיגונים קטנים, בינוניים וגדולים, בצבעים שונים, מפלסים להם את דרכם בשקט האופייני להם…
את עיניכם תופס דג אחד זהוב שמחפש את דרכו שלו בין להקת הדגיגונים. הוא שוחה לכיוונים שונים, מסתובב, מחפש… לרגע הוא עוצר ומתבונן בכם… גם אתם מתבוננים בו ונראה כאילו הוא מבין ללבכם… כאילו אומר "גם אתם קצת כמוני, מחפשים את הדרך, את הנתיב המיועד לכם בתוך מסע החיים. בואו אחריי.." והוא ממשיך לשחות לאורך הנחל…
משהו בכם קורא לכם להמשיך ולטייל לאורך גדות הנחל… אתם סקרנים לגלות מאיפה הוא מתחיל, איפה המקור, הנביעה… אתם הולכים לאורך פלג הנחל ושמים לב איך הוא מתרחב עד שהופך למעיין… מאגר מים מוקף סלעים ועשבי בר… ומתוך אחד הסלעים נובע שפך מים עדין שהוא מקור הזרימה, מקור הפלא הזה שנוצר בטבע, מקור החיים…
זהו מעיין שמימיו חמימים ויש בו סגולות מרפא לחיזוק הנפש, חיזוק הביטחון והקבלה העצמית… תוכלו להיכנס לתוכו ולהרגיש כיצד המים הצלולים והחמימים עוטפים אתכם, ממלאים אתכם באנרגיה ותחושה של כוח, של ביטחון, של אהבה וקבלה. ..
אתם טובלים במי המעיין הצלולים והמים מגיעים לכל המקומות שזקוקים לחיזוק… ובכל מקום שהמים מגיעים אליו יש תחושת חמימות ומרפא… המים משנים מעט את צבעם והופכים להיות זוהרים יותר, כמעט שקופים… יש ברגעים אלה תחושה קסומה ורוחנית… תחושה של היטהרות…
מי המעיין מנקים מכם את כל תחושות החוסר: חוסר הביטחון, חוסר האמונה בעצמכם וביכולתכם, וחסרים אחרים…
כעת אני אהיה בשקט למשך דקה בה תוכלו לחשוב על דברים נוספים בתוככם הזקוקים לריפוי, וגם אותם מי המעיין יוכלו לנקות ולרפא בסגולותיהם המיוחדות… קולי ישוב וידבר אליכם בעוד כדקה, מעכשיו… (להמתין 1 דק')
אתם מתקרבים לנביעת המים, חשים את שפך המים הדק שממנו נוצר המעיין, אתם מתחברים מחדש לעצמכם… למקור, להתחלה, לראשוניות, לפלא שאתם… אתם יכולים ממש לחוש את התחושה של ההתפלאות מעצמכם… כמו תינוק שיוצא לאוויר העולם וכל מי שנמצא סביבו מלא התפעלות מהנס שנוצר, מהיצור המדהים והיפה הזה וחשים כלפיו אהבה אדירה שאינה תלויה בדבר…
כך אתם חשים כעת… כאילו נולדתם מחדש ואתם מלאי ביטחון ואהבה לעצמכם ולמי שאתם…
זוהי תחושה עילאית ונפלאה ונדמה שהכול אפשרי ופתוח בפניכם…
מבפנים מתעורר בכם המשפט: "כן, אני יכול". ואתם מתחילים לחזור על המילה "כן" מבפנים… להרגיש את המילה "כן" או ללחוש אותה מבפנים כמו מנטרה… פשוט חוזרים על המילה כן.. כן.. כן.. וכל דבר שיש בכם מבפנים אתם פשוט אומרים לו "כן"… ואתם מרגישים כיצד ה"כן" הזה ממלא אתכם מבפנים, מהדהד מבפנים כן… כן… כן… וה"כן" מגיע לרבדים כל כך עמוקים בתוככם… אתם מרגישים כמה קל לכם לקבל את עצמכם כפי שאתם כעת כמה זה מרגיע ונכון פשוט לקבל ולאהוב את עצמכם…
זוהי מתנה שאתם נותנים לעצמכם לכבוד הולדתכם מחדש…
וכעת אתם יוצאים מהמים, מתעטפים במגבת חמימה, מתחממים מקרני השמש המפיצות חום טבעי ומייבשות את טיפות המים שנותרו… וגם השמש בקרניה נותנת לכם נשיקות של אור… מוסיפה ומקרינה אור וחום של עצמה וביטחון. …
כעת אתם מתחילים לפסוע חזרה אל המקום ממנו יצאתם לטיול הזה בטבע…
ואתם מודעים לכך שאתם חוזרים שונים ממה שיצאתם… מחוזקים יותר, בטוחים יותר ומאמינים יותר בעצמכם ובדרך שלכם…
ומהעמק הירוק והקסום הזה אתם חוזרים לכאן, לחדר הזה, למודעות רגילה… אתם מוזמנים להניע את כפות הידיים והרגליים… למתוח את השרירים… וברגע שאתם מוכנים תוכלו לפקוח את העיניים, ובקצב איטי להתרומם ולהתיישב…