מטרת ההדמיה: אבני דרך לחיים
קחו לכם כמה רגעים לוודא שאתם שוכבים או יושבים בנוח… שהידים מונחות בנוחות… לרגלים נוח… הראש והצוואר משוחררים ומונחים בצורה טובה…
התחילו להתמקד ולהרגיש את גופכם תעבירו את המודעות שלכם דרך כל הגוף… מקודקוד הראש ועד לכפות הרגלים… ואם יש חוסר נוחות או מתח כלשהו בגוף תאפשרו לעצמכם להזיז אותו הצידה… הניעו את המקום קצת… סובבו אותו נשמו לתוכו… שוב קחו נשימה עמוקה ועם כל נשיפה אפשרו למתח להשתחרר וככל שהגוף משחרר את המתח כך אתם מפנים מקום לרגיעה ואת נעשים רגועים יותר וככל שהנוחות מתפשטת בגוף אתם מרגישים יותר נינוחים… יותר שלווים… יותר רגועים…
בעוד כדקה אתחיל בטרנס כשתשמעו את המילה אתם תאפשרו לעצמכם לקחת את זה באופן אישי לכל אחד ממכם… לכל אחת מכן… לך-את… לך-אתה … ואתם נעשים יותר רגועים ויותר שלווים ונינוחים…
הדקה מתחילה כעת…
דמיינו יום חורף… יום נאה… השמש זורחת… אתם מטיילים לאיטכם לאורך הרחוב הראשי במקום האהוב עליכם… או בכל מקום אחר… המוכר לכם… אינכם ממהרים… אתם נהנים מחומן המלטף של קרני השמש… אתם חולפים על פני אותן חנויות המוכרות כל כך… חנות הבגדים… חנות הנעלים… גם זו של הצעצועים וספרי הכתיבה…
מגניבים מבט חטוף לעבר חלונות הראווה אך אינכם נעצרים… ריח ניחוח של מאפה עולה באפכם… חנות העוגות נמצאת במרחק לא רב… רגליכם נושאות אתכם לשם… לפתע אתם חולפים על פני דלת ברזל גדולה מעולם לא שמתם לב אליה… אף כי הרחוב מוכר לכם כל כך… דלת הברזל הישנה והחלודה מושכת את תשומת ליבכם…
לכאורה סתם דלת גדולה המלאה בקורוזיה שהשנים השאירו את חותמן עליה… כשם שהעבר משאיר את חותם עלינו… אתם ממשיכים לפסוע במורד הרחוב… אך היא… הדלת… מצליחה לעורר את סקרנותכם… אתם מתמהמהים… אך יצר הסקרנות גובר עליכם ואתם מוצאים את עצמכם חוזרים על עקבותיכם כדי לבדוק מה מסתתר מאחוריה… אתם מתקרבים בהיסוס… אולי אתם חשים את דפיקות ליבכם… אתם פותחים את הדלת בזהירות… רק כדי חרך… רק כדי להציץ… רק כדי לספק את סקרנותכם…
אתם מציצים פנימה… חושך… את מאמצים את עיניכם ומגלים לתדהמתכם את אותיות שמכם מופיעות בניצנוץ… בגוון זהבי על הקיר שממול… נשמתכם נעתקת… אולי אתם מרגישים את הלומות ליבכם… ומבלי לשים לב אתם פותחים את הדלת יותר מתעלמים מכובד משקלה ומחריקותיה… עיניכם שהחלו להתרגל לחשכה מגלות מבואה המוליכה לאולם רחב ידיים המואר באור עמום… רגליכם נושאות אתכם לאולם…
אתם מתבוננים סביבכם… לאורך הקירות שורות שורות של בקבוקים בשלל צבעים וצורות… לפתע עומד מולכם אדם מבוגר… נמוך קומה… אתם נרתעים לאחור… אולי אתם מרגישים שפלשתם למקום לא לכם… אבל ארשת פניו הטובות וחיוכו מזמין אותכם להישאר במקום… אולי אתם נשבים בקסמי המקום…
האיש הטוב מזמין אותכם לסיור ומבטיח שלא תצטערו… כשתצאו מהמקום… תקבלו מתנה לעתיד… הוא לוחש לכם שלכל בקבוק יש את סוד הקסם שלו… הוא… האיש הטוב לוקח את ידיכם בין כפות ידיו… אולי אתם מרגישים את עור ידיו המחוספס… אך הן נוסחות בכם חום… רוך ובטחון… האיש מוביל אתכם לאורך שורת הבקבוקים… בקבוק קטן בצבע אדום בוהק מושך את תשומת ליבכם ומבלי לשים לב ללא רשות… ידכם מושטות לבקבוק… אתם מחזיקים אותו בידיכם… מבט האיש מאשר לכם לפותחו…
אתם פותחים לאט ובזהירות… ריח פרי אהוב מתפשט באוויר בחוזקה… אתם טועמים מן המשקה על קצה לשונכם… ומבחינים כי לגמתם בצמא את תכולתו… לפתע אתם רואים את האות מ בכל הצורות מרצדות על הקירות… אתם שומעים את הזקן לוחש לכם חשבו על משאלותיכם… הביעו משאלה… דמיינו את האות מ וזיכרו אותה…
אני אהיה שקטה כעת למשך כדקה… בדקה הזו תאפשרו לעצמכם להביע משאלה… אתם תשמעו את קולי בעוד כדקה… הדקה מתחילה כעת…
אתם מרגישים שנשבתם בקסמי המקום… ואתם רוצים להיות כאן עוד ועוד… הקשיש מלווה אתכם בעדינות לראות בקבוקים נוספים… אתם ממשיכים באיטיות לאורך הקיר אתם מבחינים בבקבוק גדול שונה מאלו שלידו העומד על מדף גבוה… אתם עומדים על קצות אצבעותיכם ומושיטים יד להורידו… אך הוא כבד וכמעט נשמט מידיכם… אך אתם לופתים אותו בחוזקה… כבר אינכם מחכים לרשות לטעום ממנו אתם לוגמים מן המשקה… ואולי טעמו של המשקה מעלה בכם זכרונות… ערב רב של זכרונות…
עוד מעט אהיה בשקט למשך כשתי דקות… כדי לתת לכם זמן להיזכר… כשתשמעו שוב את קולי אולי יעלה בזכרונכם זכרון… אתם תשמעו את קולי בעוד כשתי דקות… שתי הדקות מתחילות כעת…
לפתע אתם שומעים את האיש המבוגר לוחש לכם זכרו את האות ז… ניצרו אותה בזיכרונכם… ניצרו בזיכרונכם את זיכרונותיכם… הסיור כמעט מגיע לסיומו… אתם רוצים להיפרד מהאיש היקר כשפתאום ידיכם מושטות מבלי לשים לב לבקבוק רגיל לא גדול ולא קטן… אפילו אינכם יודעים מדוע לקחתם אותו …
אתם שולפים את הפקק במהירות והנוזל שבתוכו תוסס… ומתפרץ החוצה… הטיפות זעירות ניתזות בעדינות על פניכם ועל ידיכם… בצורת האות ל לצורותיה… הטיפות הזעירות כל כך נעימות לכם הן בעלות טעם וריח משכר… אתם חשים בטעם החיים… בטעם לחיים… זכרו את האות ל אתם שומעים את הקול המוכר לכם…
עתה, זכרו 3 אותיות … רק 3 מ. ז. ל. ביכולתכם לחברן למזל…
אתם עומדים להיפרד מהאיש… אתם רוצים להודות לו… הוא מניח יד רכה על כתפיכם ובעיניו אומר לכם שאין לכם צורך להודות לו… עליכם להודות לעצמכם בכוחותיכם קבלתם מתנה… קופסאת צבעים בעזרתה תוכלו לצבוע את חייכם… אתם לוקחים את כל הצבעים הזוהרים האהובים עליכם… וכותבים מ . ז . ל . משאלות זכרונות לחיים… משאלות לעתיד… זכרונות מהעבר… הם אבני דרך לחיים…
בצעדים קלים אתם יוצאים החוצה פוסעים לאורך הרחוב בידיעה ובהרגשה שאם עד עכשיו לא ניזכרתם במשאלות או בזכרונות לחיים תמיד תוכלו לשוב למקום… ולהיזכר… ותוך כדי צעידה אתם לוקחים נשימה עמוקה… מנענעים את הרגלים מנערים את הידים… הראש והצוואר וחוזרים לאט לאט לערנות רגילה כשאתם ממשיכים להרהר בחוויה שחוויתם…
מידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP
דילוג לתוכן