Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

מתנת האוויר הקסום

מטרת ההדמיה: חיזוק משאבים

לאחר משפטי אמת והובלה… כשהמונחה בהרפיה..
את יכולה להתחיל לדמיין עצמך בטבע… ביום סתיו בהיר ונעים… לאחר הגשם הראשון… את צועדת לאט לאט בשדה ירוק… עשב רענן צמח וכיסה את פני השדה… האוויר צח… נקי ונעים… רוח קלה נושבת… שמש נעימה מלטפת את פנייך ותחושה של נועם רוגע וקלילות ממלאה אותך…
את ממשיכה לצעוד על העשב הרך והרענן ומגיעה לשפת נחל… עצים גבוהי צמרת צומחים על שפת הנחל והם ירוקים ורעננים לאחר שכל האבק נשטף מהם על ידי הגשם… את שומעת את קול זרימת המים בנחל… את רחש הרוח בין ענפי העצים ואת ציוץ הצפרים… שקט ושלווה סביבך… באוויר ריח נעים שלאחר גשם… ריח מיוחד כזה… ריח של אדמה רטובה… של עשב רענן…
את מתבוננת סביבך ורואה שבין שני עצים קשור ערסל… ערסל שמחכה רק לך… את פוסעת לכיוון הערסל… את שוכבת בתוכו… מתעטפת בשמיכה הרכה והנעימה שהמתינה במיוחד עבורך… והערסל מתחיל לנוע מצד לצד… מצד לצד… והתנודות שלו נעימות כל כך… ומרגיעות כל כך… ואת חשה בטוחה… מוגנת… רגועה… קצב התנועות של הערסל מתאים בדיוק לך… והשילוב הזה של התנועות… של משב הרוח הקלילה על פניך… של השמש הסתווית החמימה… של קול זרימת המים… של רחש הרוח בין ענפי העצים… של ציוץ הציפורים… השילוב הזה… יוצר בך תחושה של עונג… והערסל ממשיך לנוע… מצד לצד… מצד לצד…
אפשרי לעצמך ליהנות מתחושת הרגיעה והעונג שמציפה אותך… ואני אהיה בשקט כדקה כדי שתוכלי לחוש ולשמוע את הטבע שמסביבך ולאפשר לתחושה הנעימה לחלחל לתוכך…
את נעה עם הערסל מצד לצד…ואת מדמיינת את עצמך שמה לב לנשימות שלך… את לוקחת נשימה עמוקה של האוויר הצח והנקי… ונושפת החוצה… ועוד נשימה עמוקה… ונושפת החוצה… את שמה לב איך כל נשיפה מוציאה מחוץ לגוף ומשחררת שרידים של תחושות שאת יודעת שאת לא זקוקה להן… את לוקחת נשימה עמוקה… ונושפת החוצה אולי שרידי מתח או מחשבה טורדנית… או כל תחושה אחרת שאת בוחרת להשתחרר ממנה… ואת יכולה לשים לב שלאוויר הצח והנעים הזה… בשדה הקסום… יש איכויות מיוחדות… כל נשימה עמוקה שלך ממלאה אותך בתחושה נפלאה….
את לוקחת נשימה עמוקה של ביטחון… הביטחון העצמי שלך מתפשט בכל גופך… את מאפשרת לתחושת הביטחון העצמי ששאפת… להתחבר לביטחון שכבר קיים בך… את מאפשרת לביטחון העצמי שלך לגבור… לחזק את התחושה שלך שאת יודעת בדיוק מה נכון עבורך ומה טוב ומתאים לך… לקרובים והיקרים לך… את נותנת לתחושה הזו לחזק את האמונה שלך באינטואיציה הטבעית שלך… ואת יכולה לחוש בחוזק הפנימי שלך… בעוצמה הפנימית… את יודעת שהתחושה הזו תלך ותצמח מיום ליום… והערסל ממשיך להתנדנד מצד לצד…
ואת לקחת שואפת פנימה  מן האוויר הצח … זוהי נשימה של קבלה… נשימה שתחזק את היכולת שלך לקבל את עצמך כפי שאת… לקבל את הבחירות שעשית ואת אלה שאת ממשיכה לעשות… לקבל את ההחלטות שלך… את מאפשרת לתחושת הקבלה העצמית להתרחב ולצמוח ולמלא אותך… והערסל ממשיך להתנדנד מצד לצד… מצד לצד…
ואת נושמת עוד נשימה עמוקה ושואפת לתוכך אנרגיה… אנרגיה של עשייה… אנרגיה של שמחה… אנרגיה שתאפשר לך לעשות כל מה שתבחרי… והאנרגיה הזו מתפשטת בכל תא ותא בגוף שלך… ואת יודעת שהאנרגיה הזו מכילה את כל האהבה שבך… את כל הביטחון שלך בעצמך וביכולות שלך… את הקבלה שלך את עצמך כמו שאת… ואת יכולה להמשיך ולנשום לתוכך כל מה שאת מבקשת לעצמך… כל משאב שאת רוצה לחזק… והאוויר הצח הזה חודר ומתפשט בכל תא בגופך… ומלטף את עורך… והערסל מתנדנד מצד לצד… מצד לצד…
אני אהיה בשקט כשתי דקות… ואת יכולה להמשיך וליהנות מכל התחושות שנשמת לתוכך… ליהנות מן הביטחון, מן הקבלה העצמית ומן האנרגיה המיוחדת… ומן הרגיעה הזו שלך…
ועוד מעט יגיע הזמן לחזור… הערסל עוצר את התנודות שלו… את מתיישבת בערסל… יורדת ממנו… נעמדת על שפת הנחל… מתבוננת בנוף של השדה הקסום… ומתחילה להיפרד ממנו בידיעה כי תוכלי לחזור לכאן בכל זמן שתבחרי… ובימים הקרובים… בשבועות הקרובים… התחושות שנשמת לתוכך יתחזקו וילכו…
וכעת את יכולה בהדרגה… לאט לאט להביא את עצמך לכאן… להרגיש את גופך… ששוכב על המזרון או יושב על כיסא… לחזור יותר ויותר לערנות רגילה… קחי נשימה עמוקה… תתחילה להניע אצבעות ידיים… רגליים… להימתח… לפקוח עיניים… ולחזור לגמרי… לכאן ……… היום יום…………..