(אחרי הכנסה להרפייה)
…ועכשיו דמיינו את עצמכם בפארק לקראת ערב… הפארק מוכר לכם, הוא לא רחוק מביתכם, אולי כבר ביקרתם בו בעבר… נעים לכם בו… השמש זהובה, אור אחרון של יום… עוד מעט השקיעה… ואתם פוסעים בשבילי הפארק לאיטכם, ככה סתם, ללא מטרה מיוחדת… לאט לאט אתם מתחברים לשקט שתופס את מקומה של המולת היום… אתם מרגישים על פניכם את ליטוף הרוח שנושבת בינות לעצים ולצמחים… ושומעים את רחש העלים שבצמרות העצים ואת ציוץ הציפורים… ויותר ויותר מתחברים לשקט שבפארק… אתם מתחברים לשקט שבכם… אתם מביטים סביבכם ושמים לב שנותרתם לבד בפארק… אתם מתיישבים על אחד הספסלים שפונה לעבר השקיעה… אתם בוהים בשקיעה… מחשבות שונות עולות בראשכם… אינכם מתנגדים למחשבות, ומאפשרים להן להוליך אתכם אל זיכרונות מהעבר…
אנו ממליצים לכם להכנס ולקרוא עוד על כך בדף דמיון מודרך במכללת רטר
והנה, במרחק מה מכם, אתם מבחינים בשיח מואר, כאילו מאור השקיעה… יש משהו מאוד מיוחד באור שמגיע ממנו, משהו רך ומזמין… ואתם קמים מהספסל ופוסעים לעבר השיח… וכשאתם מגיעים אליו, אתם מבחינים בשביל… השביל יורד, ובשוליו עוד שיחים מוארים… השביל נראה לכם מוכר… אולי טיילתם בו פעם… משהו בכם אומר לכם לרדת… אתם סקרנים לגלות לאן השביל יורד… אתם מרגישים בטוחים וצועדים במורד השביל… ככל שאתם יורדים אתם רואים שאור השיחים שבצדי השביל הולך ודועך, ואתם ממשיכים לרדת… הרצון שלכם להגיע לקצה השביל רק הולך וגובר… אתם ממשיכים לרדת ומוצאים את עצמכם על משטח דשא גדול והשביל ממשיך ומוביל לטירה גדולה… אור בהיר בוקע מתוך הטירה, ואתם מרגישים שהגעתם ליעד… לאט לאט אתם מתקרבים לטירה ושומעים קולות שבוקעים מתוכה… נשמע לכם כמו קולות של אנשים שמחים, של בני אדם… אתם מגיעים לטירה ולהפתעתכם הדלת נפתחת כאילו מאליה ואור זהוב מאיר אתכם מבפנים… אתם מתמלאים תחושה של עונג ושלווה… אתם נכנסים לטירה, ומוצאים את עצמכם באולם גדול ומואר. באולם פתחים אחדים המובילים אל חדרים שהינם "מקורות אור המשאבים". ..
אתם פונים למקור "אור האהבה העצמית". אתם מאפשרים לאור הזה להאיר את האהבה הפנימית שיש בכם… להאיר אותה… למלא אותה. אתם מאפשרים לכם לסלוח לעצמכם… לאהוב את מה שיש בכם כפי שאתם… אתם מגדילים את האהבה… מחמיאים לעצמכם ומפרגנים לעצמכם… תדעו ותזכרו שאתם יחידים ומיוחדים ובעלי ערך רב בדיוק כפי שאתם. אתם מעצימים את האהבה לאנשים שקרובים לכם… ויש לכם את כל הזמן הדרוש לשם כך…
אני אהיה בשקט כעת למשך כדקה… בזמן הזה אפשרו לעצמכם להגדיל את האהבה העצמית ולהעלות אותה למקומות גבוהים יותר… כשתשמעו את קולי שוב בעוד כדקה, תוכלו לחוש שאתם מלאים בכל האהבה העצמית שאתם זקוקים לה… אתם יכולים ליהנות מדקה שמתחילה כעת…
אתם חוזרים אל האולם ופונים למקור "אור הביטחון העצמי". אתם מאפשרים לאור לחדור לתוככם ולהעצים את הביטחון העצמי שלכם… תסמכו על הרגשות שלכם ועל המחשבות שלכם… אפשרו לאמונה שלכם בעצמכם לגדול ולדעת שכל מה שבא מתוככם הוא הטוב והנכון ביותר בשבילכם…
קחו לכם כמה רגעים בהם תוכלו לפנות למקורות אור נוספים ולמלא את עצמכם במשאבים שאתם רוצים להגדיל ולחזק אצלכם. למקור אור משאב הבריאות, למשאב היצירתיות, למשאב הידידות או כל משאב אחר… בעוד כשתי דקות תשמעו את קולי שוב…
ועכשיו, אחרי שמלאת את עצמכם במשאבים שבחרתם, בקצב שלכם, אתם עוזבים את האולם הטירה… אתם יוצאים משער הטירה לשביל… ולאט לאט, בזמן שלכם אתם חוזרים לכאן, לאולם המתנ"ס…קחו כמה נשימות עמוקות כדי לעורר את הגוף… תרגישו את גופכם על המזרונים או על הכיסאות… אתם יכולים להניע את אצבעות הידיים והרגליים, לפקוח את העיניים…. המוזיקה נפסקת ואתם חוזרים למודעות רגילה…
דילוג לתוכן