Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

לרקוד

לרקוד

(לאחר הרפיה)

… אפשרו לעצמכן לנדוד בדמיון למקום בטבע שנעים לכן להיות בו… זה יכול להיות פארק רחב ידיים… שדה פתוח או כל מקום אחר שאתן אוהבות… שימו לב לשמים הכחולים מעל… אפשר להבחין בעננים לבנים או אולי אפורים… שיזכירו כל מיני דברים בַּצורות שהם יוצרים…  תנועת העננים נותנת לכן להרגיש רגועות יותר ויותר… ניתן לראות את המרחבים הירוקים סביבכן… או להבחין בצבעים אחרים של פרחים אדומים… סגולים ואולי גם צהובים… והמראות האלה עוטפים אתכן בשלווה… והשקט בגופכן מעמיק עוד ועוד…  ניתן לשמוע ציוץ של ציפורים שעפות מעל… ולהרגיש משב של רוח קלילה המלטפת אתכן… ותוך כדי ליטוף תוכלו ליהנות מתחושת ביטחון הולכת וגוברת…

מהמקום בו אתן עומדות אפשר לראות שביל המוביל לבית בעמק הפרוש לפניכן… אתן מתחילות ללכת בשביל… כשאתן רואות את הבית תחושה של סקרנות מלווה אתכן… וככל שאתן יורדות לכיוון הבית הרגיעה שלכן מעמיקה יותר ויותר… אתן מרגישות בטוחות… אתן בדרך הנכונה… ההליכה נעימה… ניתן להריח את ריח הפרחים הפורחים סביב… לשמוע את קולות דריכת הנעליים על השביל… ועם כל צעד משהו ממלא אתכן בהתרגשות…  בהרגשת ביטחון…

אתן מתקרבות לבית  ומבחינות בשער ברזל גדול… אתן ניגשות אל השער… משני הצדדים ניצבים שומרים במדים כחולים ולראשם כובע אדום… השומרים מזכירים אולי דמויות מסיפור אגדה… אתן יכולות להבחין בַּעיניים המביטות בכן…  ואתן רואות ְחיוך על פניהם כשהם מבחינים בכן… השער נפתח ואתן פוסעות לעבר דלת הכניסה… המקום נראה לכן מוכר ובטוח… הרגשה נעימה מציפה אתכן כשאתן פוסעות לעבר אולם רחב ידיים… אתן מסתכלות למטה ויכולות  להבחין בַּהשתקפות שלכן על הרצפה המבריקה… לאט לאט אתן מרימות את הראש ושמות לב לקרני השמש שחודרות מבעד לחלונות הגדולים… האור מציף את האולם וממלא אתכן בהרגשה של ביטחון…

באולם  יש נשים וגברים… זוגות או יחידים… יושבים ליד שולחנות או עומדים ליד הבר… יש אנשים שמשוחחים זה עם זה… יש כאלה שסוקרים במבטם את הנעשה סביבם… ניתן להבחין בחיוך על פניהם כשהם מבחינים בכן…  חיוך של שמחה וקבלה…תוכלו לשמוע מוסיקה המתנגנת בחדר ואולי קולות של שירה… משהו באווירה סביבכן גורם לכן להתחיל להתנועע…

ליד אחד הקירות אתן מבחינות בתיבה…  בתוך התיבה מסודרים לפי גדלים זוגות של נעליים בכל מיני צבעים… יש כאלה עם שרוכים… יש נעליים נמוכות ויש בעלות עקבים… אתן ניגשות ובוחרות זוג במידה שלכן… וברגע שנעלתן אותן הרגשה של קלילות וביטחון מציפה אתכן… וכשהמוסיקה מתנגנת אתן מתבוננת סביב ומבחינות בגבר המתקרב ומזמין לרקוד איתו… יכול להיות שאתן  חוששות מעט  כיוון שאולי אף פעם לא רקדתן… או אולי אתן חושבות שאין לכן חוש קצב… ואולי תרגישו שכולם מסתכלים עליכן… וזה מזכיר לכן הרגשה דומה שהרגשתן בעבר כשהיה עליכן לעמוד מול הכיתה… לקחת חלק בתרגול או הדגמה… תחושה של פחד או אולי התרגשות… סקרנות… אולי מבוכה…

הפעם אתן מרגישות אחרת… משהו פנימי התעורר בכן… יש בכן יכולת לרקוד גם אם אף פעם לא רקדתן… תוכלו לחוש איך לנעליים יש כוח מופלא… הן ממלאות אתכן בביטחון… נחישות… כוח ואהבה… בידיעה שהנעליים ימלאו אתכן בכל מה שתרצו… אני אהיה כעת בשקט למשך שתי דקות כדי לאפשר לכן להתמלא בעוד ביטחון…בנחישות… בכוח ובאהבה… תחזרו לשמוע את קולי בעוד שתי דקות… (להמתין שתי דקות)

כעת כשאתן מרגישות מלאות ביטחון ואהבה… נפרדות מבן הזוג לריקוד ופונות אל עבר היציאה מהאולם. אתן יוצאות וצועדות לכיוון השער… מחייכות לעבר השומרים ופוסעות בחזרה אל השביל… השער יישאר פתוח… ואתן יודעות שאם תרצו בעתיד תמיד תוכלו לחזור ולבקר בבית… ואולי גם לרקוד בַּאולם רחב הידיים… ומהיום והלאה נעלי הריקוד יישארו איתכן… ותמיד כשתרצו תוכלו להיזכר כיצד הרגשתן כשנעלתן אותן… תוכלו לחוש ביטחון… נחישות… כוח… ואהבה… וככל שתתמלאו במשאבים כך תוכלו להגשים את מטרותיכן…

עוד מעט מגיע הזמן לחזור לכאן…  ובקצב שלכן תוכלו להתנועע קלות… להזיז את כפות הרגליים… את אצבעות הידיים… לקחת נשימה עמוקה כדי להכיל את הריקוד אותו חוויתן… לפקוח את העיניים… ולחזור למודעות מלאה ולעירנות רגילה… כאן ברחבת הריקודים שלנו…