Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

לקראת הלידה של בוטן
לקראת הלידה של בוטן
את יושבת על הכיסא/שוכבת על המיטה… את יכולה לאפשר לעיניים להיעצם עכשיו או בכל זמן שנוח לך בהמשך… שימי לב לתנוחת הידיים והרגליים… רגלייך נוגעות ברצפה…          ולאט לאט בקצב שלך את מתחילה להרפות ולהרגיש נינוחה יותר… את מוזמנת לנשוף החוצה את כל האוויר לספור… אחת… שתיים… ולנשוף את השאריות… עכשיו יש מקום לקחת מספר נשימות עמוקות… שימי לב לבית החזה שעולה ויורד… וכל נשימה לוקחת אותך לרגיעה יותר ויותר… וההרפיה הולכת ומעמיקה… את יכולה להקשיב לקול שלי/למוסיקה פנימית נעימה שמזמינה אותך להירגע… תאפשרי לקול הצליל להרגיע אותך… לקחת אותך לשקט עמוק יותר… אולי תשמעי רעש בחוץ או קרוב יותר וזה יזכיר לך שלווה עמוקה…
יתכן ותוכלי להרגיש את פעימות ליבך וההקשבה הזאת תחבר אותך עמוק יותר ויותר פנימה למקום של שקט בתוכך… למקום שאולי את כבר מכירה ואת כבר חשה בכיף ובהנאה שברגיעה… תאפשרי לעצמך פשוט לנוח…
ולפעמים כשאדם נמצא ברגיעה… דווקא אז המחשבות מתחילות לחלוף בראש… אולי את חושבת על בוטן הקטן… על התקופה הנהדרת שהיה לו ולך ביחד… ואולי את חושבת איך יראו חייו… תניחי למחשבות לשוט בראשך כמו שעננים שטים בשמים… את יכולה לדמיין את הראש שלך כמו שמים… והמחשבות כמו עננים… תשימי לב האם השמים שלך מאוד מעוננים או שיש רק מספר עננים וכתמים של כחול ביניהם… ועוד מעט תוכלי להרגיש שככל שהרגיעה תלך ותעמיק השמים יהיו יותר ויותר כחולים…
את יכול לדמיין איך רוח של רגיעה מתחילה להזיז את העננים… המחשבות… והעננים מתחילים לשוט הלאה… לפנות מקום… ומה שיפה בעננים זה שכשהם עוזבים את השמים וממשיכים הלאה הם לא משאירים כתם או סימן… הם מותירים את השמים כחולים וצלולים כמו שהם היו לפני כן…
וכך גם המחשבות כשמאפשרים להן לעזוב את הראש… הן לא משאירות סימן… וכבר את יכולה לשים לב שיש הרבה יותר כחול בשמים ולדעת עם זאת שזה מאוד טבעי לחשוב… ושאולי בהמשך יגיעו עוד מחשבות… וכשאתם שמים לב שענן נוסף נכנס לשמים שלך את יכולה לאפשר לו להמשיך הלאה… להמשיך לשוט להתרחק ולהשאיר את השמים כחולים… כחול עמוק… צלול…
ועכשיו את יכולה להגיע לכל מקום דמיוני שאת רוצה ללדת בו… זה יכול להיות כל חדר שהוא… את יכולה ליצור לעצמך את המקום הנעים ביותר… אינטימי ביותר… את יכולה לצבוע את הקירות… לקשט… לרהט… לשים את המוזיקה שאת אוהבת… ולצלול לתוך עצמך… את יכולה לרחף ללא משקל… את יכולה להתנדנד על גלי הים… את מרגישה איך שבוטן מוכן לצאת לאוויר העולם… הוא מושלם וסקרן… ואת יודעת שאת מוכנה לעזור לו לצאת לאוויר העולם… כמו שאת מוכנה להיות אימא… להניק… לטפל… לחנך… לתמוך…
את מוכנה לאפשר לו לצאת ואת מרגישה איך הפתח שלך נעשה גמיש יותר ויותר… הכל מסביב נעשה רך ומאפשר לשרירים להתגמש להיות רכים יותר… וכאילו מלטפת את עצמך ומעסה… והפתח כבר בגודל של 2 אצבעות… ומתחלים הצירים… את יודעת שהצירים הם אלו שדוחפים את בוטן החוצה לאוויר העולם… ואת ובוטן מברכים כל ציר כזה…
את יודעת שאת עומדת לקבל מתנה מדהימה… מתנה נהדרת… מתנה שחיכית לה… מתנה שאת ראויה לה… את מוכנה לאפשר לבוטן לצאת ואת מרגישה איך הפתח שלך נעשה גמיש יותר ויותר… הכל מסביב נעשה רך ומאפשר לשרירים להתגמש… ואת מלטפת את עצמך ומעסה… והפתח כבר בגודל של 3 אצבעות… הצירים ממשיכים… ואת עוזרת לצירים שדוחפים את בוטן החוצה לאוויר העולם… ואת ובוטן מברכים כל ציר כזה… אני אהיה 2 דקות בשקט… ואת תוכלי לחוות שקט ושלווה בין ציר לציר… שקט שנותן לך ולבוטן זמן להמשיך בתהליך המופלא…
וככול שעובר הזמן הפתח גדל ואת לא מאמינה… ועכשיו הפתח בגודל 4 אצבעות… זה פלא מקסים איך את יכולה לאפשר לבוטן לצאת לאוויר העולם… את יודעת שאת עושה את כל העבודה הקשה אבל את לא לבד… אני אתך… ואבא ואמא אתך… ושני איתך… וכל היקום איתך… וזה הזמן לנוח ולחשוב על כל אלו שאת אוהבת ואוהבים אותך… והזמן חולף הפתח גדל ואת לא מאמינה… הפתח בגודל 5 אצבעות… זה פלא מקסים איך את יכולה לאפשר לבוטן לצאת לאוויר העולם… אני אהיה 2 דקות בשקט… ואת תוכלי לחוות שקט ושלווה בין ציר לציר… שקט שנותן לך ולבוטן זמן להמשיך בתהליך המופלא…
וזה הזמן לדעת שהתחלת לגדל את בוטן לפני תשעה חודשים ולזכור את חווית ההיריון… והזמן חולף הפתח גדל ואת לא מאמינה… הפתח בגודל 6 אצבעות… זה פלא מקסים איך את יכולה לאפשר לבוטן לצאת לאוויר העולם… והלידה מתחילה… והפתח גדל ואת לא מאמינה… הפתח בגודל 7 אצבעות ואת יודעת שאת תעזרי לבוטן לצאת לאוויר העולם…
ואת נחושה ללחוץ… וללחוץ… לעזור… ולעזור… והראש של בוטן יוצא והדרך שלו חלקה החוצה… ואת שומעת את הבכי הראשן… ואת אחרי הכל… ובוטן אתך חיבוק הראשון שלעולם יהיה הראשון…

 מזל טוב גם מאבא