להיות מאופסת ומדייקת מול אנשים ומצבים
(הדמייה לפתרון בעייה יחודית)
כתבה: אילנה שולטן
את יכולה למצוא לעצמך תנוחה נוחה… ולהרגיע את גופך בהדרגה… קחי נשימה ארוכה ושקטה… הרגישי את הגב שלך נשען על הכסא… בחוץ השמש שוקעת לאיטה… אפשרי למסר של רגיעה להתפשט בכל גופך…לאט ובהדרגה הרפי גם את העיניים והמצח… תוכלי להתחבר למקום שקט בתוכך המוכר לך מהרפיות קודמות… יכול להיות שאת חושבת על הציור שצירת בשיעור הקודם… אפשרי לעצמך להקשיב למחשבות שעולות בראשך… אולי את סקרנית ונרגשת לקראת הגילויים שההתבוננות תאפשר לך… שימי לב לתחושות ולרגשות שעולים בליבך…
את יכולה עכשיו להתחיל ולדמיין את עצמך הולכת בנינוחות על חוף הים… את מביטה סביבך ורואה עד למרחוק רצועת חוף ארוכה ורחבה… השמש מקרינה במלוא אורה ומבעד לבגדים את מרגישה את החום הנעים של השמש… רוח קלילה נושבת על פניך ואת נושמת לרווחה… שואפת את ריח הים לתוכך… מרחוק נשמעים קולות של שחפים…
לפתע את רואה שבצד החוף ישנה סירת מנוע קטנה וורדרדה.. את נכנסת לתוך הסירה מוצאת לך מושב נוח ומתחילה לשוט לעבר הים… מימיו של הים חמימים והוא צבוע בגוונים של כחול וטורקיז… הים שקט… שלו ורוגע… ועם זאת, מלא בעוצמה… את יודעת עמוק בתוכך שמשהו בשייט הזה יאפשר לך היום לפגוש את עצמך במלוא עוצמתך…
בעוד את שטה במרחבי הים, את מבחינה לפתע מרחוק באי… האי נמצא עמוק בים ומזמין אותך להתקרב אליו יותר ויותר… להקיף אותו מכל צדדיו… להתבונן בו ואף לעלות עליו… האי מוקף בטבע יפיפה ומרהיב… גדלים עליו עצים וצמחים הצובעים אותו בירוק ובחום… הוא מלא באצות ים…
כשאת מביטה כעת לעבר האי ומנסה להתקרב אליו יותר, נראה שצדו האחורי והרחוק יותר חסום לגישה… גלים גבוהים מקיפים אותו והוא מכוסה בערפל… הערפל מקשה עליך לכוון את הסירה ולהתקרב יותר לאי… מתוך כך את מתחברת לניסיונות שלך לכוונן את עצמך בתקופה זו…
את גם יכולה לשים לב לקושי שלך לדייק את עצמך ולחזור לאיפוס המוכר לך מתקופות קודמות… ליכולת שלך לפעול מתוך הנאה וקלילות…
קול פנימי בתוכך אומר לך שככל שהסירה תעמיק יותר לתוך הים ולעבר האי, כך תוכלי לבטא ולחשוף את עצמך במלואך… תוכלי לפגוש מעמקים חדשים המצויים בך… תצליחי להיות מפוקסת ומדויקת יותר ויותר מול כל האנשים והמצבים, איתם את באה במגע…
יש בך בטחון,עם זאת, שככל שתעמיקי להיכנס לים ולהתקרב לערפל, הערפל יתפוגג והראות תשתפר… דרכך תתבהר לך יותר ויותר… האי מעורר את סקרנותך יותר ויותר, ואת נחושה להתקרב אליו… את יכולה להדליק פנס ולנווט בקלות את הסירה… ככל שהסירה מתקרבת אל צדו האחורי של האי את מאפשרת לפנס להאיר מקומות נשכחים בתוכך… וכך, ככל שאת מתקרבת בהדרגה אל האי הגישה אליו משתפרת והופכת לקלה ומהנה… את מחליטה לעצור את הסירה למרגלות האי ולהיכנס אליו… בפנים את מגלה שהאי רוחש חיים…
וכך כשאת מתבוננת באי מקרוב את מבחינה באנשים שאת חלקם את מכירה… משפחתך הקרובה ביותר ומשפחתך הרחוקה… ישנם גם חברים קרובים שלך ומכרים… עם חלקם יש לך קשרים חמים וקרובים… ועם חלקם האחר יש לך קשרים שטחיים וארעיים יותר… את יודעת שכל מפגש שלך עם האנשים באי טומן בחובו פוטנציאל להתפתחות עבורך… כל התנסות כזו מגלמת איכות נוספת הקיימת בך… הכניסה פנימה ממלאה אותך בהתרגשות גדולה וכולם באים להזכיר לך את המתנות הרבות שחלקת איתם… את השמחה, האופטימיות והחיוך שמלווים אותך בכל מצב… את יכולתך לקבל כל דבר וכל אחד בפתיחות ולהיות לו לאוזן קשבת… את יכולתך לנתח מצבים באופן שונה ומפתיע ולהקנות לו זווית ראיה חדשה ומרעננת… זו תחושה טובה להיפגש עם כל האנשים ולהיזכר בכל המתנות שחלקת איתם…את מתמלאת באנרגיות המיוחדות שמעבירים אליך כל הנוכחים , מרגישה אהבה גדולה ותחושת מלאות המוכרת לך…
לאט לאט את נפרדת מהאנשים באי… ומודה להם… בידיעה שתוכלי לפגוש כל אחד מהם שוב… תוכלי לקחת איתך את כל המתנות שחלקת איתם בידיעה שילכו ויתעצמו בכל מפגש מחודש עימם… את חוזרת בסירה אל חוף הים… ומשם את מתחילה לחזור לאט לאט לחדר הזה… מביאה איתך הרבה אהבה ושמחה…לוקחת נשימה עמוקה ושקטה… (להוסיף משפטי החזרה) … ופוקחת את העיניים…
דילוג לתוכן