Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

לב היקום

וכעת, אתם יכולים להתחיל ולדמיין את עצמכם פוסעים בדרך מיוחדת, סלולה, שמשני צידיה עצים גדולים… עצים שהעלים שלהם צבועים באינסוף גוונים של כתום, צהוב, אדום…

אתם נזכרים שהמראה הזה נקרא "קיץ אינדיאני" ותוהים מאין הגיע השם הזה…

לאורך הדרך, בינות העצים, אתם יכולים לראות בתי עץ קטנים, לבנים…

אתם פוסעים על פני הדרך הסלולה, אל עבר האופק, חשים את נקודת המפגש בין הנעליים לקרקע…

הדרך ארוכה, אינכם יודעים כמה זמן עוד עליכם לפסוע בה, עד ההגעה אל היעד…

אתם ממשיכים ללכת… רוח חמימה מלטפת את פניכם… אתם שומעים מרחוק ציפורים מצייצות… וככל שאתם ממשיכים בדרככם כך ציוץ הציפורים נשמע יותר ויותר קרוב…

אתם מתחילים לשאול את עצמכם, לאן בעצם מובילה הדרך?… מהו היעד הסופי?… או שאולי הדרך היא אינסופית?…

אתם מחליטים לעצור ולהיכנס לאחד הבתים הלבנים, הקסומים, המבליחים בינות העצים…

אתם הולכים ומתקרבים אל צד הדרך, פוסעים לכיוון שורת עצים תמירים, עתיקים… כשאתם עומדים קרוב לעצים אתם יכולים לראות שלעלים יש הרבה יותר גוונים ממה שרואים מרחוק… כל עלה נראה כמו יצירת אמנות של הטבע…

מאחורי שורת העצים אתם רואים קצה של בית לבן, שמושך את לבכם… ככל שאתם מתקרבים אל הבית, כך העצים מסתירים אותו פחות ופחות… והנה אתם כבר רואים את גב הבית ומבינים שכדי להגיע אל פתחו עליכם להקיפו…

כשאתם מגיעים לחזית הבית, אתם רואים שיש לו מרפסת עץ, רחבת ידיים… במרפסת כסא נדנדה כמו של פעם… הכסא מתנועע בעדינות, מהרוח הקלה… על מושב הכסא מונח ספר קטן…

אתם מרגישים שהמרפסת מזמינה אתכם… אתם פוסעים צעד ועוד צעד אל תוך המרפסת… כשאתם עומדים ליד כסא הנדנדה, אתם שמים לב שלספר מוצמד פתק ובו כתוב בכתב יד עדין ויפה: "אני מזמין אתכם לרדת ללב היקום, כדי למצוא בו את אבן החכמים"…

סקרנים ונרגשים, אתם לוקחים לידיכם את הספר ומתיישבים על כסא הנדנדה… הכסא מערסל ומחבק אתכם… תנועותיו הקצביות נעימות לכם… מהמרפסת הזאת ניתן לראות היטב את הנוף… אתם מביטים סביב ומבינים שהיער הוא אינסופי, שאתם מוקפים בנופי הקיץ האיניאני… צבעי הכתום-צהוב-אדום המרהיבים נראים מכל זווית…

כשאתם ממקדים את המבט אתם רואים שביל בין העצים… והנה, מימין אליו, עוד אחד, ועוד אחד… וגם משמאל… עוד שביל, ועוד ועוד שבילים… בכל כיוון אליו אתם מביטים ישנם שבילים… אתם מופתעים מכל האפשרויות ומבינים שצעדתם עד כה בדרך אחת ויחידה, מבלי להכיר דרכים נוספות, שבילים נוספים…

אתם מביטים על הספר שבידיכם, חשים את כריכתו בין אצבעותיכם, ורואים שהמילה "שיעור" כתובה עליו באותיות מוזהבות… אתם מבינים שהספר הזה מספר על שיעור… שיעור שלכם…

אתם פותחים את הספר ומתחילים לעיין בו… וככל שאתם מתקדמים בספר, אתם מרגישים שכעת הדברים הרבה יותר ברורים לכם… התודעה שלכם הולכת ונפתחת… ואתם מבינים פתאום דברים רבים על חייכם… למה הגעתם לחיים האלה… מדוע בחרתם להיוולד דווקא למשפחה שלכם, להורים שלכם… למה חוויתם חוויה זו או אחרת… למה פגשתם באדם זה או אחר… מה השיעור שעליכם ללמוד בתקופת חיים זו כדי שתוכלו להמשיך ולהתפתח… מה המסר…

אני אהיה שקטה עכשיו במשך שתי דקות כדי לאפשר לכם להרהר בשיעור שלכם, להבין מהי הלמידה המשמעותית שלכם…   (להמתין 2 דקות)

כשאתם מסיימים לעיין בספר אתם מביטים על האותיות המוזהבות שעל הכריכה וחשים שהן יוצרות קרן אור זהובה, שממלאת את לבכם באהבה ובקבלה… אהבה ליקום, אהבה לבריאה, אהבה לעצמכם… אתם חשים כי ההילה שעוטפת אתכם מתעצמת ומתחזקת…

אתם יודעים שכאשר ההילה קורנת וחזקה, היא משנה את ההרגשה הפנימית ואת האווירה שאתם יוצרים סביבכם… הילה מוארת, מושכת אליה יישויות שמימיות שמקנות לכם כוחות ריפוי, קסם אישי, אצילות, נדיבות… הילה מוארת, מגנה עליכם מכל דבר שלילי ומהווה מיגדולר זוהר, שמושך אליו את כל הטוב…

אתם מבינים שאילו לא הייתם עוצרים בדרך, אילו הייתם ממשיכים ללכת בדרך המוכרת, לא הייתם זוכים לחוויה הזו…

לפתע אתם מבינים דבר מה נוסף – לב היקום, המקום הזה שעליכם להגיע אליו, כדי למצוא בו את אבן החכמים, אינו אלא אתם עצמכם… בתוככם מצויים כל האוצרות…

כפי שבעולם הגשמי, אוצרות הטבע נמצאים מתחת לאדמה – כך גם בעולם הנפש, כל האיכויות והעוצמה שלכם נמצאות בתוככם ועליכם רק לגלות אותן…

מוארים וקורנים, אתם עוזבים את המרפסת ופונים להמשיך בדרככם, דרך פתוחה ומאפשרת, שיש בה אינסוף אפשרויות בחירה… וכעת, כשאתם בוחרים באחד השבילים, אתם יודעים בלבכם, שכל השבילים נכונים, כי היעד האמיתי אינו אלא אתם עצמכם…

החוויה שחוויתם חיברה אתכם אל כח החיים ואל הידע הקוסמי והטעינה את גופכם באנרגיה… היא לימדה אתכם שכדי להצליח לגעת בלבו של היקום, עליכם להעצים ולחזק את האור, האמונה והאהבה שבתוככם…

ועם התובנה הזו, אתם מוזמנים כעת לעזוב את היער… ובקצב שלכם, להתחיל ולחזור לכאן, אל החדר הזה… לקחת כמה נשימות עמוקות כדי לעורר את הגוף… להחזיר את התנועה לגופכם, בעדינות ובהדרגה… לפקוח את העיניים, ולחזור למודעות רגילה.