Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

לביטחון עצמי, לשלווה ולהקשבה לחוכמת הלב

לביטחון עצמי, לשלווה ולהקשבה לחוכמת הלב

הרפייה יחודית לפתרון בעיה

כתבה: קרן לריה אלמגור

אפשרי לעצמך להירגע …לנוח מעט .. להרפות מענייני היומיום …ומצאי תנוחה נוחה… עצמי את עינייך ואפשרי להן לנוח מכול המראות…  תנו לאוזנייך לנוח מהקולות    ואפשרי להן להתמקד בקול שלי… את יכולה להרגיש את מגע הגוף על הכיסא עליו את יושבת…  החושים שלך נחים עכשיו… נרגעים עכשיו…. ואת חשה שלווה יותר ויותר…  ואת מוכנה לצאת למסע בדמיון מסע שיחזק אותך ויעצים אותך… אפשרי לעצמך לצאת למסע קסום זה… מסע שכולו למען ההתפתחות האישית שלך והצמיחה שלך…

דמייני את עצמך נמצאת בטבע…  בתוך  שדה רחב ידיים… זה יכול להיות שדה  שביקרת בו בעבר או מקום דמיוני … למעלה השמיים מעוננים… ומין ערפל סמיך עוטף את כול השדה…  רוח נעימה מנשבת על פנייך… ברקע את שומעת ציוצי ציפורים… ואת נהנית מהחיבור הנעים שיש לך עם הטבע… …

את מתבוננת בשיחים, בעצים הקטנים ובפירות שגדלים שם… את מלאת התרגשות מהידיעה שכול פרי שונה במעט מהפרי לידו… ועם זאת, דומה בהרבה… את יודעת שכדי לגדול בצורה המיטבית זקוקים העצים, השיחים והפירות למים אוויר ושמש… הצורך המוחלט של הפירות במשאבים הללו מזכיר לך את צרכייך, ואת מתחילה להרהר לעצמך… מה אני צריכה על מנת לגדול?… למה אני זקוקה מהעולם על מנת שאוכל לתת לו את פרותיי שלי… את מתמסרת לקרני השמש ומתמלאת לאט לאט באנרגיות של צמיחה…

את מתבוננת על רגלייך ועולה בך תחושת ביטחון… הרגליים האלה שמחברות הרבה פעמים בינך לבין אימא אדמה… אמממ….  תחושת ביטחון… ביטחון בעצמי… ביטחון בסובבים אותי…אכן ביטחון  הוא משאב יקר מאוד, והוא חשוב לי…

את ממשיכה להרהר ובעודך נושמת עמוק את אוויר הפרדס פנימה עולה בך תחושה של שלווה פנימית… הנשימה מרגיעה אותך…היכולת שלך להרגיע את עצמך עם הנשימה מזכירה לך את תחושת השלווה… גם היא חיונית להתפתחות ולגדילה שלך …

ומבלי שתשימי לב הפרדס הופך לשקט… כול כך שקט שאת יכולה לשמוע את פעימות הלב שלך…. בלי הוראה מפורשת ממך… הלב הזה שפועם… שנים שהוא פועל עוד לפני שיצאת לאוויר העולם מזכיר לך את חוכמת הלב המצויה בך תמיד… ומזכיר לך להקשיב לו…

לאט לאט את  שמה לב שהערפל שעטף  את השדה מתחיל להתפוגג… העננים בשמים גם הם מתפזרים לאט ומאפשרים לקרני השמש לחדור ולחמם את העצים, השיחים, הפירות, וכמובן אותך…

את מרגישה מחוזקת יותר מחום השמש וכן מהידיעה שהביטחון ,השלווה וחוכמת הלב ילוו  אותך בכול דרך בה תפני ….

ועם הידיעה הזאת את מתחילה לחזור הנה …לאט לאט ובהדרגה לחדר הזה… להניע מעט את הרגליים והידיים… לנשום נשימה עמוקה… ובעדינות לפקוח את העיניים…  לחזור בקצב שלך.. למודעות רגילה ולעירנות מלאה… לכאן ולעכשיו…