הכנות אחרונות להרפיה… חלק מכם בחרו לשבת על הכיסא, חלק מכם בחרו לשכב על המזרן… מה שחשוב זה שעכשיו הגיע הזמן להירגע… לאפשר לגוף שלנו לנוח ולכמה רגעים פשוט להרפות… ברקע מתנגנת מוזיקה מרגיעה, ותוכלו לשמוע גם את הקול שלי שהולך ללוות אתכם בהרפיה זו.
אני מזמינה אתכם לקחת נשימה עמוקה… למלא את חלל הבטן באוויר… ולאט לאט להתחיל להוציא אוויר… ועכשיו ניקח נשימה נוספת, נמלא את הגוף בחמצן ורוגע ולאט לאט נשחרר…
ומרגע לרגע תחושת הרגיעה תעמיק יותר ויותר… ואיתה גם תחושה של שלווה ושל שקט…
ועכשיו תוכלו להתחיל לדמיין את עצמכם נמצאים על הר גבוה שטוח בחלקו העליון… הכול בחוץ חשוך, עם זאת יש הרבה אור בזכות הכוכבים… ברקע שורר שקט ומדי פעם קולות של צרצרים… זהו השקט של הלילה, השקט של הטבע… ומזג האוויר נעים וגורם לכם להרגיש תחושת חמימות… אתם שוכבים לכם על שק שינה, נושאים עיניכם אל השמיים ונדהמים מכמות הכוכבים שאתם רואים מעליכם… אומרים שהמקום הטוב ביותר לצפות בכוכבים הוא מקום גבוה וזה בדיוק המקום בו אתם נמצאים כרגע. ואתם אכן על פסגת הר… השמים בהירים… אין עננים… הירח ממש בתחילת זריחתו… וזה הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכבים)…
בעודכם מסתכלים למעלה, ונהנים מיופיו של שביל החלב, אתם מתחילים לראות מדי פעם כוכבים נופלים. והכוכבים האלה בעצם נקראים מטאורים. חלקם מהתקופה האחרונה, וחלקם יכולים גם לשוטט בחלל מאות שנים עד שהם נלכדים בכוח הכבידה של הארץ והופכים למטאור .
ועם כל מטאור שנופל, תוכלו להרגיש איך יורדת לכם עוד אבן מהלב. וזה יכול להיות דברים שמעסיקים אתכם בתקופה האחרונה, וגם דברים שהולכים איתכם שנים ולקח להם זמן להגיע… אולי אלה מחשבות שהעסיקו אתכם לאחרונה, אולי אמונות שמגבילות אתכם… אולי תחושות שהייתם רוצים להיפטר מהן , או כל דבר אחר…
ואני אהיה עכשיו בשקט למשך דקה אחת, בזמן הזה תוכלו להביט בכוכבים, ועם כל כוכב נופל, להסיר מעצמכם עוד ועוד דברים שהייתם רוצים להיפטר מהם… (להמתין דקה)
ואחרי שהסרתם מעצמכם את כל המטאורים, אתם מרגישים הרבה יותר רגועים… אתם מרגישים תחושת שלווה ורוגע… נהנים מהלילה הזה, מהרגע הזה, מהזכות הזאת…
ולאט לאט אתם מתחילים גם להסתכל סביבכם, וממש לא רחוק מכם אתם רואים בקתה בה אור דולק בכניסה… אתם מחליטים ללכת לכיוון הזה, משהו באוויר משדר לכם ביטחון ורוגע… אתם הולכים לכם לאט ובביטחון ונהנים מהדרך… אתם מתקרבים יותר ויותר אתם לפתע רואים אדם מבוגר, בא בימים, בלבוש לבן מכף רגל ועד ראש… והאדם הזה מחכה לכם, כאילו ידע שתגיעו לשם…
לאט לאט אתם מתקרבים אל האיש הזה… הוא רואה אתכם, מברך אתכם לשלום, מודה לכם על שהגעתם ונותן לכם במתנה גלימה לבנה וגדולה…
והגלימה הזאת היא גלימה מיוחדת…
היא גלימה שברגע שאתם לובשים אותה אתם הופכים לרואים ואינם נראים…
ואתם מחליטים לשים עליכם את הגלימה, ולצעוד ביחד עם אותו אדם אל תוך הבקתה.
ובכניסה לבקתה אתם רואים חץ עם השם שלכם שמסמל לכם לרדת במדרגות… אתם יורדים מדרגה אחר מדרגה, הגלימה עלייכם, אתם יכולים לצפות בכול, אך אף אחד לא יכול לראות אתכם…
ובתוך החדר למטה מחכה לכם הפתעה….
בתוך החדר למטה נמצאים כל אותם האנשים שנמצאים בחייכם או שהיו אי פעם חלק מהחיים שלכם… בתוך החדר נמצאים כל אותם האנשים שיכולים להגיד עליכם מילים טובות ומחממות… כל אדם שאי פעם עזרתם לו, הייתם שם בשבילו, שימחתם אותו, ליוויתם אותו, ניגבתם לו את הדמעות או עשיתם כל דבר שגרם לו אושר…
והאנשים האלה באו במיוחד… הם באו כדי להראות לכם לכמה אנשים בחיים עזרתם. כמה דברים טובים אנשים חושבים עליכם… כמה אנשים מעריכים אתכם, מעריצים אתכם או רואים בכם גיבורים…
ועכשיו אני אהיה בשקט . בזמן הזה , תוכלו להתהלך סביב אותם האנשים ולשמוע מה כל אחד אומר עלייכם… תוכלו לשמוע כמה טוב יש בכם, כמה נתינה חמלה ואהבה… ותשמעו שוב את הקול שלי בעוד כ-2 דקות…
(להמתין 2 דקות)
ואחרי שזכיתם לראות את עצמכם מנקודת מבט קצת אחרת, אתם לפתע מעריכים את עצמכם יותר… ולאט לאט אתם מתחילים לעזוב את החדר, בידיעה שבכל זמן שתרצו תמיד תוכלו לחזור לאל החדר המיוחד הזה…
וברגע שיצאתם תוכלו להסיר מעצמכם את הגלימה, בידיעה שאתם כבר לא זקוקים לה יותר… בידיעה שאתם חוזרים לראות, חוזרים להיראות, אבל משהו בראייה שלכם לגבי עצמכם השתנה . אתם רואים את עצמכם באור חיובי יותר… אתם רואים כמה נתינה, כמה חמלה ואהבה הענקתם בחייכם… אתם יודעים כמה טוב יש בכם, וכמה חשוב מדי פעם להוקיר ולהזכיר לעצמנו את הדברים הטובים שעשינו…
ועם כוחות מחודשים אתם לאט לאט יכולים להתחיל לחזור לכאן. תוכלו להזיז את אצבעות הידיים והרגלים, וברגע שמרגיש לכם לפקוח את העיניים ולחזור בקצב שלכם לכאן, לעירנות מלאה ולמודעות רגילה…
דילוג לתוכן