Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הרפיה

 

סידורים אחרונים לקראת ההרפיה…

שימו לב לגוף שלכם שנח על המזרן בישיבה או בשכיבה…  אתם יכולים לשים לב לידיים שלכם אם הן בצדי הגוף או שהן נחות אחת על השנייה… ואתם יודעים שתמיד תוכלו לשנות תנוחה מחוסר נוחות לנוחות… אתם יכולים לאפשר לגוף להרפות בקצב שלו… נשמו 3 נשימות עמוקות… כשאתם נושמים הכניסו לגופכם רגיעה וכשאתם נושפים הוציאו את כול הלחץ או המתח שיש שם… נשמו רגיעה אל כול חלק וחלק בגוף שזקוק לרגיעה… הרגיעה מתחילה בקדקוד הראש ויורדת למטה לשאר חלקי הגוף עד לכפות הרגליים…  שימו לב איך הרגיעה מתעמקת יותר ויותר עם כול נשימה… אתם יכולים לשמוע את המוסיקה שמתנגנת ברקע ואת הקול שלי שמדבר אליכם… וההרפיה מתחילה להעמיק יותר ויותר לתוך התת מודע שלכם… המקדש שלכם…

היום עסקנו ב____ וזה הרגע לו חיכיתם…  הרגע בו אתם יכולים לאפשר לעצמכם לנוח… להירגע… זה בעצם לא דורש מכם לעשות משהו או אפילו לחשוב… פשוט להיות… ההרפיה היא מתנה לגוף שרגיל להתרוצץ במהלך היום יום… וכעת הוא יכול לנוח ולהרפות… זוהי מתנה לנפש שמבקשת רגיעה… עכשיו היא יכולה להרפות ופשוט להיות… אתם כבר עשיתם הרפיות רבות כך שהיכולת שלכם להירגע קיימת בכם… ואתם יכולים להרגיש איך ההרפיה מתעמקת מרגע לרגע… והופכת להיות טבעית לכם… וזה קל ופשוט…

התחילו לדמיין את עצמכם הולכים על שביל של אדמה רכה ונעימה… בצדי השביל יש קני-סוף שמרשרשים קלות למשב רוח קלה ועדינה…  הרוח מלטפת את הפנים והגוף שלכם ונותנת לכם תחושה של חופש…  אתם פוסעים על השביל ולא ממש יודעים לאן מוביל השביל… אולי אתם חוששים שתופתעו ממה שתפגשו בהליכה על השביל… עם זאת משהו בהליכה על האדמה הנעימה והרוח הקלילה שעוטפת אתכם נותן לכם ביטחון לסמוך על הדרך הזאת… אתם ממשיכים לצעוד על השביל…ואתם רואים מעין שער בהמשכו של השביל…

והשער קורן אור נעים בצבעים שונים ומופלאים… אתם נמשכים אל השער באופן טבעי… כאילו יש לשער אנרגיה כלשהי שמושכת אתכם אליו… אתם חשים באנרגיה הזאת וככול שאתם מתקדמים לעבר השער האנרגיה הזאת עוטפת אתכם יותר ויותר… זוהי אנרגיה של אהבה… אתם יכולים להרגיש שעם כול צעד לעבר השער חלקים שונים בגוף מתחילים לקבל עוד ועוד מהאנרגיה הזאת… אנרגיה  מופלאה של אהבה טהורה… השביל שאתם פוסעים עליו מתחיל להיות תלול וקצת סבוך בהדרגה… וקצת לא נוח לצעוד על השביל… עם זאת אתם ממשיכים לצעוד עליו ולהתקרב יותר ויותר אל השער… אתם כבר כמעט מלאים באנרגיה כך שאתם לא מייחסים חשיבות לפיתולי השביל… כשאתם מגיעים אל השער אתם יכולים לראות שהשער כולו עשוי אור צבעוני מופלא… אפשר ממש לראות את הצבעים מתמזגים זה עם זה ויוצרים הרמוניה שממש אפשר לחוש בה… אתם עומדים מתחת לשער  המופלא… והעמידה מזרימה אליכם אור שמלטף את כול גופכם החל מהראש עד לכפות הרגליים… וההרגשה הזאת חדשה לכם… זוהי הרגשה מלאה באהבה וחופש טהור שהוא פשוט ומופלא… אתם מתמכרים להרגשה ונותנים לעצמכם להתמסר לאור למשך כמה רגעים…

אתם עוברים את השער ושמים לב שנכנסתם לעמק קסום… מולכם יש מפל גדול שמזרים מים לבריכה קטנה בעמק… בצד הבריכה מעיין נובע… המקום מלא בפרחי בר ואתם יכולים לראות פרפרים שונים בכל מיני צבעים עפים בעמק הקטן… יש לכם הרגשה שלא הגעתם למקום הזה סתם… כאילו המקום הזה משך אתכם אליו… זה המקום הטבעי לכם ועם זאת כול כך מופלא… המקום הזה הוא מתנה עבורכם… מתנה שאתם כל כך ראויים לה על כול מה שעברתם… כול מה שאתם זקוקים לו נמצא במקום הזה… אתם יכולים אולי להרגיש הכרת תודה לעצמכם ולגוף שלכם שהביא אתכם למקום הזה… אתם אולי מתרגשים מהמעמד שלכם במקום הזה… ויכולים להרגיש איך המקום הקסום הזה מחבק אתכם… אתם מוצאים אבן גדולה מול המעיין ויושבים עליה… לפתע המים מתחילים לנבוע מהמעיין לכיוונכם ולאט לאט מקיפים אתכם באופן פלאי ולא מוסבר… המים מתחילים להקיף אתכם מכפות הרגליים ומתחילים לעלות למעלה לאט לאט לשאר חלקי הגוף… והמים נעים באטיות למעלה ומדי פעם הם נוגעים בכם… ועם כול מגע של המים בכם יש תחושת הקלה כאילו יורדות  אבנים קטנות מהגוף שלכם… האבנים הקטנות הם משקעים שנוצרו וכבר אין לכם עניין בהם… ועם מגע המים הם יורדים זה אחרי זה…  והרגשה של קלילות  ממלאת במקומם…

המים ממשיכים לעלות והם כבר עוטפים את כולכם  במעין מערבולת נעימה… והמים שקופים כך שאתם יכולים לראות דרכם את העמק הקסום… השהייה בתוך מעגל המים הטבעי יוצרת הרמוניה וממלאה אתכם לאט לאט בכוח חדש… כוח מלא באהבה וקבלה… כוח מלא בביטחון ורצון להתחדש… והשהייה בתוך המעגל היא קלה ופשוטה… אתם לא צריכים לעשות דבר הכול קורה מעצמו… ועם כול רגע שעובר הכוח הזה רק מתעצם ומתעצם בתוככם…

כעת אהיה בשקט למשך כ-2 דקות בהן תוכלו להינות ולהתמלא בתחושות האלו… בעוד שתי דקות תשמעו את קולי שוב…    (להמתין 2 דקות)

והמים מתחילים לחזור לאט לאט למעיין… והמעגל מתחיל להיות קטן יותר ויותר עד שכול המים נמצאים חזרה במעיין… אתם מסתכלים על עצמכם ורואים שעור הגוף שלכם קורן יותר… ובהרגשה אתם קלילים יותר… אתם עוד נפעמים מהתהליך שעברתם…  ולאט לאט אתם יכולים לקום ולהתחיל להיפרד מהעמק המופלא… וללכת לכיוון השער המואר בצבעים… אתם מסובבים את ראשיכם לעמק ויכולים להרגיש הכרת תודה לזמן הזה… אתם יוצאים מהשער מלאים בכול הטוב שאספתם…

ולאט לאט השביל מתערפל ואתם יכולים להרגיש איך אתם חוזרים לחדר הזה עם כול הכוח החדש שאצלכם… ובהדרגתיות למתוח את כפות הידיים והרגליים… להרגיש את גופכם על המזרן… ובקצב שלכם לפקוח את העיניים ולחזור לכאן… המוזיקה נחלשת וזה אומר שהגיע הזמן לחזור לחדר כאן…