זוהי שעת ערב… ערב יום _____ … חשוך בחוץ וחשוך מעט בפנים…
אתם יכולים למצוא לעצמכם תנוחה נוחה על המזרן או על הכסא ….
שימו לב למנח האיברים שלכם… תוכלו להתאים את תנוחת הידיים… הרגליים… הגב… הצוואר… והראש… למזרן או לכסא .. וכאילו אתם יושבים או שוכבים על מצע נוצות… אפשרו לגופכם להתרווח… ומרגע לרגע אתם חשים כיצד גופכם שוקע עוד ועוד…….
אתם יכולים לחוש בנשימה שלכם תוך שאתם שומעים את קולי… נשימה קלה ורגועה… קלה ורגועה ..
ייתכן שתשמעו קולות נוספים מבחוץ או כאן בחדר… אפשרו לקולות השונים… למוסיקה שברקע ולקולי לסייע לכם בתהליך ההרפיה ….
יתכן שתגיע מחשבה… ואולי עוד אחת… וכדרכן של מחשבות… אפשרו למחשבות לנוע מכם והלאה כמו סרט נע… ולהשאירן הרחק מאחור……
ליד כפות רגליכם אתם יכולים לדמיין כדור אור קטן שמתגלגל… הכדור מתפצל לכל הצדדים ומתחיל להתפשט בחמימות כלפי מעלה… אורו עוטף אתכם ברכות כפי שעוטפים תינוק קטן בעריסתו… והרוגע והחמימות מתפשטים להם עוד ועוד…
וכעת תוכלו לדמיין עצמכם בטבע… וכמו בחלום הכול מוחשי וחי… אתם עומדים במרכזה של גבעת כלניות… הכלניות פורחות בשלל צבעים: לבנות, ורודות, אדומות, סגולות… ויש בניהן גם כאלה שצבען אינו אחיד… והירוק משתלב ביניהן ברכות…..
אתם פוסעים בין הפרחים… נהנים מהצבעים… עוקבים אחר דבורה המרפרפת מפרח לפרח… לרגע היא גלויה ולרגע נסתרת… אתם נושמים את האוויר וחשים בריחות מסביב… אולי זה ריח האדמה הלחה… אולי זה ריח העלים… ואולי משהו אחר…. לפניכם סלעים ועליהם רגבי אדמה הממלאים כל סדק… אתם בוחרים לשבת על סלע או ישירות על האדמה הלחה ונהנים מהרוגע… מהשקט והיופי סביב …..
אתם מתבוננים הרחק מטה… וכמו מבעד למשקפת במורד הגבעה אתם מבחינים בעמק בו עובר נחל… ובעמק סלעים לבנים הפזורים לכל אורך הגדה… וצמחייה ירוקה מסודרת משני צידי הנחל כאילו חובקת אותו… ומתווה לו את הדרך…
אתם שומעים קולות דיבור ורואים דמויות מתנועעות… חלקכם חוששים… חלקכם סקרנים… והאחרים מתרגשים….
אתם מתקדמים לקראתם… במבט ראשון אתם מבחינים שאלו אנשים בגילאים שונים… ייתכן והיכרתם אותם בתקופות שונות בחייכם… הלבוש… השיער… הידיים… הרגליים… ובעיקר המבט… משהו שם מוכר …. קרוב… משהו שבעבר שימח אתכם מאוד… העניק לכם…
ובהגיעכם למרחק נגיעה… חלקכם מושיט ידיים ומחבק את הדמות הקרובה אליכם… אחרים מלטפים את פניה… את שערה… ואולי תבחרו רק להביט בעיניים ללא מילים… העיניים הן חלון הנשמה… דרכן אתם מביטים פנימה…
אפשרו למבט להובילכם פנימה אל הלב… שימו לב כיצד אתם חשים… הרגישו בנוח עם כל מה שנמצא בפנים… וכמו עטופים בצמר גפן רך ונעים אתם נעים פנימה עטופים רוך… אהבה… בטחון… ושמחה…. וכך אתם חולקים מבטים… חיבוקים… ליטופים עם שאר הדמויות …
אתם שומעים ציוץ ציפורים מבעד לצמחייה… ואתם חושבים על מתנות שתרצו להעניק לדמויות שלפניכם …. כל אחת ואחת מן הדמויות שלפניכם חופנת בידיה משהו להעניק לכם ואתם כמותם…
אני אהיה בשקט כשתי דקות ובהן תוכלו להעניק ולקבל מתנות… תוכלו להתבונן במתנות… ותוכלו להודות לאנשים להם על תרומתם לחייכם… בעוד שתי דקות תשמעו שוב את קולי ….
ולפני שתיפרדו מכולם אתם בוחרים לחבק את הצעיר או הצעירה בחבורה… חיבוק מתמשך,,, אולי תניפו אותו באוויר או תבחרו לרקוד עמו… אתם חשים בשובבות שבו ובחיות שבכם… אתם סופגים את ניחוח שיערו… חשים את רכות לחייו… נשקו… חבקו… הריחו…. לטפו עוד ועוד… תוכלו לבחור להתמזג עמו עד שתהיו לאחד ….
וכך כשאתם ספוגים בביטחון… באהבה… בתחושות רוך ונועם… אתם מעצימים את הרגיעה יותר ויותר… אתם מתהלכים בידיעה שבכל תקופה בחייכם… פגשתם דמות שאהבה אתכם והעניקה לכם מטובה… זה ממלא אתכם בשמחה… בביטחון ובנינוחות ….
אתם שומעים את פכפוך המים בנחל ופוסעים לקראתו… הסלעים פזורים לאורך הגדה וחלקם אף מים… נראה כאילו יד עלומה סדרה אותם כך… והמים סביב… ביניהם… ולידם… מקיפים… מלטפים… ובהמשך מתמזגים לזרימה במורד הנחל ….
אתם שוטפים פניכם… ומסירים מעליכם שאריות אבק ושאר דברים….
התיק שנשאתם על גבכם עמוס מתנות… ביניהן כאלה שיש לכם בשפע… ואתם מותירים מן המתנות לאחרים שיפקדו את המקום… זה ממלא אתכם שמחה… רוגע… שלווה… אהבה…
ובקרוב יגיע הזמן להתחיל לחזור… אתם יכולים לעזוב את העמק הקסום ולאט לאט לעלות בשביל… מעלה לגבעת הכלניות… ואם תביטו מטה אולי תראו נקודות קטנות מתרוצצות ומלקטות …
תנועתן מזכירה לכם כי היגיע הזמן לחזור… אט אט אתם חשים את מעטפת האור שהייתה סביבכם מתלכדת לכדי כדור קטן המונח למרגלות רגליכם… אתם יכולים לקחת אותו איתכם או לבחור לזמן אותו בפעם אחרת…
וכעת… בהדרגה… התחילו להביא את עצמכם לכאן ועכשיו… לחדר הזה… ולחזור יותר ויותר למודעות רגילה… לאט לאט הניעו את כפות הידיים ואת כפות הרגליים… הביאו את הידיים מעלה מעבר לראש… פקחו את העיניים והתיישבו…
דילוג לתוכן