מטרת ההדמיה: חוסר ביטחון או פחד מנהיגה בין עירונית

אפשרו לעצמכן מספר רגעים כדי לוודא שאתן מרגישות בנוח… אתן יכולות להתרווח על המזרן… ועוד מעט תוכלו להשתמש בדמיון שלכן כדי להרפות את עצמכן…

בינתיים… הקשיבו למוזיקה שברקע ותיהנו מהצלילים… אפשרו לעצמכן להתחבר לקצב המוזיקה… לשלווה שהיא משרה עליכן… ועכשיו התחילו לחשוב על המילה "רגיעה"… התמקדו והתרכזו במילה רגיעה… התחילו לחוש את המילה הזו בכל הגוף…

כשאתן אומרות לעצמכן: רגיעה… רגיעה.. רגיעה… המחשבות על רגיעה מרגיעות אתכן… וכשאתן חושבות על רגיעה… תוכלו לחשוב גם על המשמעות של המילה רגיעה… אתן חשות תחושת רפיון מתפשטת בכל הגוף…

הקשיבו למחשבות שלכן… לצליל המילה רגיעה… והצליל הזה מרגיע אתכן… לוקח אתכן יותר ויותר עמוק לתוך שלווה ורגיעה… אהיה כעת בשקט למשך דקה, ובדקה הזו המשיכו לחשוב על רגיעה…

אתן יכולות להתחיל לדמיין את עצמכן בחוף הים… השעה היא שעת בוקר מוקדמת… באחד הימים הנעימים של תחילת הקיץ… שמש נעימה זורחת… ואפשר ליהנות מטיול רגוע ונעים בחוץ… לנשום אוויר נקי של טבע… אתן מתמסרות לשמש החמימה… נושמות אוויר צלול של ים… קל מאוד להירגע ביום כזה בים…

אתן מתבוננות בשמיים המתבהרים אט אט… וככל שהשמיים מתבהרים כך מתעמקת הרגיעה שלכן… אתן פוסעות לאיטכן על החול הרך… ומפסיעה לפסיעה אתן חשות נעימות גדולה יותר בכפות הרגליים…

החול קריר למגע…. ואתן חשות את מרקם הגרגרים העדין מדגדג באצבעות הרגליים… והתחושה משרה שלווה ונעימות… אתן פוסעות אט אט לעבר המים….

זרימת המים ורחש הגלים נעימים לגופכן… מאפשרים להן להיות יותר ויותר רפויות… שלוות… ואם הצטבר מתח בכפות הרגלים… המים הקרירים ימיסו מתח זה… המים יכולים להפוך משהו קשה מבפנים למשהו רך יותר… כמעט נוזלי… זורם…

אתן עוצמות את העיניים ומאפשרות לתחושת הזרימה להנעים לגופכן ולהתפשט לכל פינה בו… וכשבדמיונכן אתן פוקחות את העיניים גופכן יהיה רגוע… ותוכלו לראות ציפור העומדת על החוף… ציפור שמשהו מנצנץ ברגלה… אתן מתקרבות ויכולות להבחין בטבעת המקיפה את רגלה של הציפור…

הציפור הזו מרגישה מאוד מוגנת כאשר הטבעת על רגלה… היא יודעת שמישהו דואג לה למזון ולמים… יש לה מחסה מפני הגשם בחורף והשמש בקיץ… ניתן לומר שהציפור משוחררת מדאגות קיום… יש מי שדואג לה… יש מי ששומר עליה… אך אם תסתכלו לתוך עיניי הציפור לעומק עיניה… לתוך תוכה אולי תגלו שם עצב…

אין לציפור אותה שמחת חיים שיש לציפורים ללא הטבעת… לציפורים שאינן כבולות לשרשרת שכובלת אותן… הטבעת הזו אולי קצת מכבידה עליה… אולי היא חשה אותה כמעכבת את מעופה… אולי היא רוצה לעוף גבוה יותר ואינה מצליחה…

משהו כבוי בציפור הזו… ואתן מוצאות עכשיו בדמיון שלכן דרך יצירתית לשחרר את הציפור מהטבעת… אולי תרצו להשתמש בצבת דמיונית שאתן שולחות אליה כדי לנתק בזהירות את הכבלים מבלי לפגוע ברגל… אולי תמצאו דרך אחרת משלכן לעשות זאת…

ואתן מתבוננות מוקסמות בציפור כשהיא מהססת לרגע ואז מחליטה לעוף… אתן חשות הזדהות ואופוריה מתחושת החופש והמרחבים… והציפור עפה גבוה יותר ויותר ממש קרובה לעננים…

לכל אחת מאיתנו יש חלק כלשהו שמרגיש כמו ציפור הכבולה למשהו… אתן מתבוננות בציפור החופשיה… כשהיא מרחפת באוויר בקלילות… דבר לא עוצר בעדה כשהיא עפה…

הטבע נתן לציפור כנפיים כדי לעוף… וגם אם היא צריכה לדאוג לעצמה, להיזהר… גם אם יש סכנות בחוץ… חשובה לציפור איכות החיים… אין מחיר לחופש שלה… אין מחיר לציפור כשהיא עפה ומרחפת ונהנית מהרוח… נהנית לנופף בכנפיים… והיא מאפשרת לעצמה ליהנות מהחופש הזה ולנדוד למקומות רחוקים… למקומות בדמיון…

ואולי הציפור הזאת תמצא ציפורים נוספות שגם הן העזו להיות חופשיות ולעוף… ותוכל לנדוד איתן ביחד למקומות רחוקים… אתן עוצמות את עיניכן… ובדמיונכן אתן חשות את אברי גופכן הרגועים הופכים אט אט לכנפיים… כנפיים קלילות…

ועם כל הצלילים הנפלאים של הטבע… אתן מרגישות בתוככן מנגינה מתנגנת עם פזמון חוזר… ומופיעות לפניכן המלים: "עופי ציפור… עופי… נועי ממקום למקום… מארץ לארץ… עופי… נועי ללא הגבלה… ותמצאי לך מקום לנוח… ובו תגיע השלווה".

וכשם שהציפור השתחררה מהטבעת ועפה חופשייה אל על… עפה משוחררת… קלילה יותר… כך גם אתן תוכלו לעוף אל החופש… ולהשיג כל מה שאתן רוצות להשיג… בדמיונכן תוכלו למצוא לעצמכן דרך יצירתית משלכן להשתחרר מכבלים הקשורים אליכן… אולי תקראו להן בשם אחר… אולי תקראו להן מוסכמות… אמונות… הנחות יסוד…

בדמיונכן תוכלו לנדוד למקומות רחוקים כמו הציפור ולחוש שם שלווה… בהרגשה טרייה… רעננה… רגועה… משוחררת ועם הרבה כוחות מחודשים… אתן מביאות את פירות החוויה המעצימה שחוויתן זה עתה לחיי היום יום שלכן…

ובקרוב יגיע הזמן לחזור בהדרגה לפי הקצב שלכן לחדר הזה… לאט לאט… תוכלו לחוש את כפות הרגליים… להזיז אותן מעט… להזיז את כפות הידיים… להניחן על העיניים… להסירן… ולאט לאט לפקוח את העיניים…