ההדמיה נכתבה עבור מונחה האוהבת "ללכת על הקצה" ומבקשת עזרה "לעזוב את הקצה ולהיכנס פנימה".
רצוי להשמיעה מוסיקת רקע בצלילי ים עם שחפים.
ועכשיו אני מבקש ממך לעצום את עינייך ולהתרכז בנשימתך… נשימות רגילות ונשיפות קצת ארוכות… להוציא את האויר בהנאה… (המנחה יכול להצטרף בנשימות) ואם כל נשיפה ונשיפה… את יכולה להתחיל להירגע… את יכולה להרגיש חמימות ורוגע מתפשטים מהראש דרך הכתפיים למטה… וככל שתמשיכי לנשוף את האויר לאט ובקלילות החוצה… כך גם גופך יירגע… וחמימות ונועם יתפשטו בו… כל שאת צריכה לעשות הוא לנשום רגיל ולנשוף את האויר לאט לאט החוצה…
ותרשי לגוף שלך להירגע כי הוא יודע כבר מה צריך לעשות ואיך לעשות את זה…
עכשיו אני מזמין אותך לטיול מקסים בצפון הרחוק… אחד מאותם מקומות שלעיתים נדירות מגיעים לשם… לאחד הצוקים הגבוהים שנמצאים אולי בצפון סקוטלנד או אירלנד… צוק מדהים ביופיו שניתן לראות מרחוק את שפע הציפורים והעופות הממלאים את האויר בינו ובין הים… ואת ניצבת לרגלי הצוק… כאשר הים נמצא משמאלך… ואת מרגישה כאילו משהו בך מושך אותך לעלות למעלה… לטפס בשביל הצר שמוביל על קצה הצוק ועד למעלה… ואת מתחילה לעלות נינוחה וקלילה… וככל שאת עולה… הים שמשמאלך נמוך יותר ויותר… וגועש יותר ויותר…
ומשהו בתוכך יודע כי את מאוד בטוחה ומוגנת… והמשהו הזה מושך אותך להמשיך ולטפס מעלה מעלה… ומידיי פעם כאשר את עוצרת ומסתכלת שמאלה למטה… את רואה את הים הגועש… את השחפים שמעליו… ושומעת את המיית המים… וכל זה הופך לתמונה נפלאה… שמחזקת אותך… ואת יודעת כבר שיש בך את הכוחות ללכת על הקצה בביטחון ובכוחות פנימיים מחוזקים… וככל שאת מטפסת לראש הצוק את מבינה כבר אולי שתוכלי לבחור כל נתיב אחר מהנתיב שעל הקצה…
ואת ממשיכה ומגיעה לראש הצוק… ושם נגלה בפנייך המראה המרהיב ביותר… כל הים בעוצמתו… המיית המים… ציוץ השחפים… והרוח השורקת… ואת עומדת שם בבטחון… בנינוחות… ומשהו בך כבר מרגיש שמעכשיו תוכלי למצוא שבילים אחרים ללכת בהם…
ועכשיו את פונה ימינה… ורואה מישור יפה כמו אחת מאותן הערבות שישנם בדרום אמריקה… אולי… ואת מתחילה ללכת ומשאירה מאחורייך את קצה הצוק שמתרחק… וקלילות מלווה בהרגשת נעימה שמתפשטת בך גורמת לך לחלוץ את נעלייך וללכת יחפה… וההרגשה של האדמה מתחת לרגלייך עושה לך טוב… ואולי את יכלה להרגיש מחוברת למקום הזה…
והנה אחרי כמה צעדים את רואה חבילה קטנה על האדמה… ואת בטוחה שהיא בשבילך… וכשאת מרימה את החבילה את רואה ששמך רקום עליה… כמו אחת מאותן רקמות שראית אצל סבתך… או על מצעים ישנים… את פותחת את החבילה ומוצאת בתוכה את כל הבטחון שלך להמשך דרכך… ושוב את ממשיכה לצעוד קדימה… והנה שוב חבילה קטנה על האדמה… ואת כבר יודעת שחבילה זו מיועדת לך… את פותחת את החבילה… וגם כאן את שמך רקום עליה… כמו אחת מאותן רקמות ישנות… שאולי ראית פעם על מצעים ישנים… את פותחת את החבילה ומוצאת בתוכה את כל האהבה שבך להמשך דרכך…
וכשאת מצוידת בכל הבטחון והאהבה… את ממשיכה ללכת קדימה… וממרחק לא רב את רואה דמות… מישהי שמאוד דומה לך… עומדת שם בלבוש לבן… טהור כזה… ומשהו בפנים אומר לך כי הדמות הזו מחכה לך… והיא נמצאת כאן בשבילך… ללוות אותך בעתיד… וכשאת מגיעה אליה הדמות מושיטה לך ידיים וכאילו מבקשת להתמזג איתך… ואת יודעת שהדמות היא את העתידית… ואולי תירצי לקרוא לה בשם… ( לאפשר למונחה לתת שם לדמות ) יופי… ואולי תרצו להמציא סימן מיוחד שלכן… שתוכלו לקרוא אחת לשניה… ( לאפשר למונחה למצוא סימן מוסכם ביניהן ) ועכשיו תוכלי להיפרד מהדמות (אם ידועה שם הדמות להשתמש בשמה)… בידיעה ששתיכן יכולות לשוב ולהפגש לכשתרצו…
ואת יכולה להמשיך ולהתקדם באותה ערבה נפלאה… ולדעת שכבר בימים הקרובים תוכלי לבחור בדרכים נוספות… דרכים המובילות אותך קדימה… רחוק מהצוק… וככל שתתקדמי בדרכים הנוספות כך ייגבר בך הביטחון להשתמש בדרכים הנוספות… וככל שתשתמשי בדרכים נוספות… יפתחו בפנייך דרכים חדשות… בטוחות… מעניינות… דרכים שיובילו אותך בחיים מלאים… בטוחים… מעניינים… ותרשי לדרכים להוביל אותך הלאה והלאה… הן כבר יודעות איך להוביל אותך…
ועכשיו עם ההבנות החדשות… ומאותן הדרכים החדשות… תוכלי לבחור בדרך לחזור לכאן… למודעות של כאן ועכשיו… לנשום שלש נשימות עמוקות… להזיז ידיים ורגליים… יופי… להקשיב למוסיקה המתגברת… לפתוח עיניים…
למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP
דילוג לתוכן