" את שוכבת כעת על המזרן ומתחילה להירגע… מוזיקה נעימה מתנגנת ברקע… מזמינה אותך לנוח מטרדות היומיום… אולי גם יש עוד קולות ברקע עם זאת אני מזמינה אותך להקשיב לקולי ולמוזיקה הנעימה ולאפשר לעצמך להיכנס להרפיה…

את יכולה למצוא לעצמך תנוחה נוחה… ולהירגע עד כמה שמתאפשר… וכעת הקשיבי היטב ותגלי שאת יכולה להירגע אף יותר… את יכולה להרגיע את גופך בהדרגה… ולהתחיל מאצבעות הרגליים ולאפשר להן להירגע… ולעבור לעקבים שנכנסים להרפיה ונרגעים… והרגיעה הזו נעה כלפי מעלה… לכיוון הגוף שלך… לשוקיים… ולברכיים… ועוד למעלה לירכיים וגם הם פשוט נכנסים לרגיעה עמוקה…. לרפיון עמוק שמתפשט בהדרגה בכל הגוף… וכעת למעלה לאזור האגן שנרגע…ונרגע.. ונרגע עוד יותר… ועכשיו לגב.. ולבטן.. ועוד למעלה… לחזה שהופך לרפוי ומשחורר בכל מקום… אצבעות הידיים… פרקי הידיים… והאמות… והמפרקים… והזרועות… ולמעלה עד לכתפיים שגם הן נרגעות כעת וחשות בריפיון שפשט בהן… כל המתח המיותר מתפוגג ומשתחרר מכל חלקי הגוף… כך שהצוואר מאוד משוחרר ורפוי עכשיו… והלסת… השפתיים… הלחיים… והעיניים… והמצח… הראש כולו מצוי ברגיעה… וכל שאר הגוף נרגע כעת…. ונרגע אפילו יותר… ויותר… ועכשיו את רפויה כמו לאחר מאסג' או אמבטיה חמה… את רגועה מאוד….

וכעת כשאת רגועה ושלווה תוכלי להתחיל ולדמיין את עצמך פוסעת בחורשה… יום יפה בחוץ… השמש חמה ומלטפת ומאוד נעים לך לצעוד לאיטך בשביל לאורך שדרת עצים… וכשאת מביטה בעצים את מתפעלת מיופים ותוהה כמה גוונים של ירוק יש בטבע: ירוק בהיר וכהה, ירוק אפרפר וכחלחל, ירוק של זית וירוק של תפוח ואולי פה ושם הבזק מוזהב… את ממשיכה לנוע בשדרה כשרוח קלילה ונעימה מנשבת… אפשר לחוש את מגעה המענג והחמים על עור הגוף…זה מאוד מהנה… קרני השמש מסתננות דרך צמרות העצים ויוצרות מעין רקמה של אור וצל על השביל… את מריחה ריח רענן של פרחי יער… את מבחינה אולי בסנאי קטן או באיילה… תחושה נפלאה של שלווה עוטפת אותך… את מתמלאת שם בתחושת נוחות ורוגע… את חשה  מתחזקת מהשהות במקום כה שליו…
לאחר זמן מה, את רואה שהדרך הנוחה בה הלכת השתנתה במקצת… היא קצת יותר צרה… מדי פעם מופיע סלע שצריך לעקוף… וגם מזג האויר השתנה ונעשה קריר יותר….את מצפה להגיע לסופה של החורשה, לשדה רחב ידיים וירוק… וככל שאת ממשיכה ללכת האויר נעשה קר יותר ויותר וזה מקשה עליך לצעוד… את מאיטה… וכשאת מגיעה כעת לסופה של החורשה את מופתעת לגלות שהשדה הרחב מכוסה כולו בערפל… עננים אפורים, חלקם כהים יותר וחלקם כהים פחות… והמראה הערפילי והקודר הזה גורם לך עצב, יש לך עננים בלב… ואת חושבת לעצמך איך הגעתי לכאן? ומה אני עושה עכשיו? מחפשת אחר נקודת אחיזה כלשהי… את מתיישבת ונשענת על גזע עץ… ופתאום את נזכרת בתיק האדום שאת נושאת על כתפיך… זהו התיק שלך מהבית והתיק הזה מכיל בתוכו הרבה דברים שאת בחרת לשים בו… דברים שעוזרים לך תמיד… התיק הזה הוא כמו עוגן בשבילך ותחושה של חמימות ובטחון מתחילה לחלחל לתוך ליבך… את מחליטה לפתוח את התיק ומגלה בתוכו הפתעות: יש שם חפיסת שוקולד כהה ואיכותי… את טועמת ממנו ומתמלאת בהמון אנרגיה וחיוניות… ומצב הרוח מתחיל להשתפר… השוקולד הצמיא אותך ואת מוצאת בתוך התיק גם בקבוק מים שמרווה את צמאונך.., משהו כל כך בסיסי ומרענן שנותן לך הרגשה של חיות… וכעת כשאת מרימה לרגע את ראשך ומביטה לכיוון השדה את יכולה להבחין בעננים שמתחילים להתפזר ואפשר אפילו לראות פיסת שמיים כחולה… ודרך הערפל את יכולה עדיין לראות את המשך השביל שלך… ומסיבה כלשהי זה מקנה לך הרגשת בטחון.

סקרנית, את ממשיכה לחטט בתיק האדום ומוצאת שם הפעם את הבושם האהוב עליך… את מטפחת את עצמך… את מרססת קצת בושם על צווארך ותחושה של נמרצות מתפשטת בגופך… הריח הנעים והרענן מאוורר משהו בתוכך… ואת מרגישה יותר טוב עם עצמך ויותר קל לך…

כעת מלאה באנרגיה מחודשת ורעננות את קמה ופוסעת בשביל לכיוון השדה, אך לפני שאת מגיעה אליו את מופתעת לגלות שגדר קטנה ואחריה נחל מפרידים בינך ובין השדה… לא הבחנת בהם קודם לכן…  את תוהה מה לעשות ונזכרת בתיק שלך ויש לך הרגשה שיש שם משהו שיכול לסייע לך… את מחטטת בתיק ומוצאת שם כלי עבודה… מלאה במוטיבציה את מנסרת את הגדר המיותרת שמפריעה לך בדרך ומשתמשת בה ובכלי העבודה הנוספים כדי לבנות לך גשר… הכול מסודר עכשיו… גאה בעצמך על שהצלחת לבצע את המשימה הזאת את ממשיכה בדרכך לשדה המקסים והוא יפיפה ופתוח… יש לך תחושה של הקלה וחופש… את מביטה סביבך ורואה המון פרחים… כתומים, כחולים ואדומים… את מתענגת על הריח הנפלא שלהם… מקשיבה לקולות של הטבע… ציפורים מצייצות… השמש מאירה עליך ומרחיבה את לבך ואת מתמלאת בשמחה, באופטימיות ובחיות… ואת מבינה שלפעמים זאת רק זווית הראיה שמשנה את הכול… שהאושר נמצא קרוב יותר ממה שחשבת… ואת יכולה בקלות לעבור ממקום קר ואפור למקום אחר שיש בו שמש והרבה אור וצבעוניות…

ועוד מעט יגיע הזמן לחזור… את עוזבת את השדה וחורשת העצים… מביאה איתך את החוויה והתובנות שאספת בדרך… ולאט את חוזרת לכאן… לחדר הזה… חוזרת למודעות רגילה, מניעה את הבהונות… אצבעות הרגליים…  (המשך החזרה מהרפייה) "