ואת יכולה לראות את עצמך פוסעת על דרך כורכר לכיוון הצוקים הצופים לים… השעה היא שעת שקיעה… השמש עדין תלויה מעל לקו המים באופק… ממש עוד רגע קט והיא נוגעת במים… את פוסעת למקום בו את יכולה לצפות במחזה זה…מהמקום הטוב ביותר… ואת כבר קרובה לקצה הצוק, ואת מגיעה ומתבוננת ומחפשת מקום נוח לישיבה… את מתיישבת על מצע רך שהטבע יצר עבורך… מעין שמיכת עשבים ירוקה ורכה… ואת שמחה לגלות שהשמש רק עכשיו מתחילה לגעת בקצה האופק במים… היא צובעת את השמים בגוונים מרהיבים של ורוד וכתום…  ואת תוהה לעצמך מתי אלוהים מצא את הזמן לערבב את כל הגוונים היפהפיים האלה ביחד ולצבוע את הערב בצבעים הכי חמים שיש?…

בתוכך את ממתינה למשהו גדול שיקרה… את עדין לא יודעת מהו… עם זאת את מחכה בסבלנות… את מתבוננת בכדור האש הכתום המתחיל להיעלם בתוך המים והנה כבר חצי כדור… ואת רואה שעם כל רגע שחולף גם גוני השמים משתנים… ואת רואה את קרני השמש חודרות ועוברות בין העננים הקלים וצובעות גם אותם בצבעי שקיעה חמים… ומרגע לרגע השמש הופכת לקטנה יותר… וקטנה יותר… עד שהיא נעלמת לגמרי… אך את מרגישה בטוחה ונינוחה…

והצבעים ממשיכים להשתנות… וצבע המים מקבל גוון כהה יותר, וגם השמים מתכהים… והנה מתחילים להופיע כוכבים ראשונים… ומרגע לרגע השמים מקבלים גוון כהה ועמוק עוד יותר… כעת את מבחינה כי הרחק בים יש אניה שאת אורותיה את רואה מהחוף, האוניה שטה לאיטה… כאילו הזמן עמד מלכת… דבר לא דוחק בה… יש לה הקצב שלה… מנקודת התצפית הנפלאה שלך את רואה כי גם הירח עלה והוא כולו מואר בלבן בוהק, הלילה הירח מלא… למרות החשכה את חשה מוגנת בפינה שקטה זו של העולם… ויודעת שזכית במקומות הישיבה הטובים ביותר למחזה בו את עומדת לצפות…, וכולך סקרנית לקראת הבאות…

והנה זה קורה… ממש מול עינייך… במרחק רב בשמים… מתחיל גשם של מטאוריטים… הם נראים כמו מאות כוכבים נופלים… חוצים את השמים לכל אורכם… מאירים את השמים באור של כוכבים… והמראה הזה מרתק בעיניך… ואת יודעת שאת יכולה ממש ברגעים אלה להביע משאלה… להניח אותה על כף היד ולנשוף על כף היד… והמשאלה תעוף לשמים ותתפוס כוכב נופל… והנה את כבר חושבת על המשאלה הראשונה שלך… היא יכולה להיות בכל נושא שעולה בדעתך… חשבי היטב על הניסוח כך שיהיה חיובי, וברגע שהמשאלה מוכנה הניחי אותה על כף היד… ונשפי…

והנה המשאלה מתעופפת אל מרכז השמים… הישר לכיוון המטאוריטים… ואת מתבוננת בה… מלווה אותה במבטך… ולהפתעתך, את רואה שממש כשהמשאלה מתקרבת למטאוריטים… מטאוריט אחד נדלק ומאיר הרבה יותר מהאחרים… כאילו עוצמתו הוכפלה כרגע… והוא אוסף את המשאלה שלך ומתמזג איתה… ואת יודעת שמרגע זה… המשאלה שלך תתחיל את דרכה ותועצם ממש כמו האור המועצם של המטאוריט… ומיום ליום היא תתהווה ותמצא את דרכה למציאות שלך… וגשם המטאוריטים נמשך ללא הרף, ואת כבר חושבת על משאלה נוספת, מנסחת אותה היטב… (להמתין)

ואת מניחה אותה על כף היד ו… נושפת… שוב את מתבוננת במשאלה המתעופפת… המחזה ממש מרתק אותך… עינייך מלוות את המשאלה בדרכה… ואת רואה כיצד המטאוריט הנכון נדלק באור גדול ומתמזג עם המשאלה… וביחד הם מקבלים עוצמה רבה אף יותר מזו שהיתה לכל אחד מהם בנפרד… ושוב מחדש את חושבת על משאלה חדשה… מנסחת אותה היטב… כדי שתגיע ליעדה בצורה הנכונה ביותר… בצורה המרופדת ביותר… (להמתין) ואת מניחה אותה על כף היד ונושפת… המשאלה יודעת את דרכה… היא מתעופפת בשמים ישירות לכיוון גשם המטאוריטים… ושוב את צופה בנס הנפלא בו המטאוריט מזהה את משאלתך… מתעצם ומאיר את השמים באורו הגדול… ושניהם מתמזגים והופכים לאחד… ועוד משאלה יוצאת לדרך…

ואת יושבת שם מרותקת מלאת שמחה והכרת תודה על מזלך הטוב, וממשיכה לצפות בכל פסי האור העפים מולך בשמים ומזמנים לך אפשרויות נפלאות… אני אהיה שקטה כעת במשך כדקה, בה תוכלי להמשיך ולנסח משאלות ולשלחן למטאוריטים, וודאי שאת מנסחת את משאלותיך היטב ובצורה חיובית… תשמעי את קולי בעוד כדקה…

וכעת, לאחר ששלחת הרבה משאלות, את חשה נפלא בתוכך… את חשה בעוצמה שהביאו איתם רסיסי הכוכבים… חשה באורם… ומברכת על מזלך הנפלא… את מבחינה כעת שהשחר מתחיל להפציע… לאט לאט הכוכבים הולכים ונעלמים… והעולם מתחיל להצטבע בצבעי בוקר רכים… את קמה ממקומך בידיעה שתוכלי לשוב למקום הזה בדיוק אם תרצי בכך, המקום ועוצמתו ימתינו לך בכל זמן שתבחרי… ואת מתחילה לפסוע בשביל חזרה… והשביל הזה מוביל אותך לכאן… לחדר הזה… לשעה זו… את יכולה לנשום עמוק… ולהעיר את גופך… וכשנכון לך פקחי את העיניים…וחזרי למודעות רגילה ולעירנות מלאה…