Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הדמיה לפני ניתוח גב

מטרת ההדמיה: חיזוק לפני ניתוח גב

כשאת שוכבת על הספה בעיניים עצומות… שימי לב שידייך מונחות לצידי גופך… משולבות על החזה שלך… ומרגישה את המגע של גופך על ספה… חשה את מגע הבגדים ולמגע רצועת השעון על ידך… ואת יכולה להרפות את הפנים ולאפשר לעיניים להעצם בקלות… ולאט לאט את נרגעת… כשאת נושמת פנימה והחוצה… פנימה והחוצה… שימי לב שהחזה שלך נע למעלה ולמטה… למעלה ולמטה…

ועם כל נשימה… אוויר צח מתפשט בתוך תוכך… והרוגע מתפשט בגופך… כשתחושת הנוחות גוברת… את צופה במחשבות שחולפות בראשך… ומודעת לכך שלעתים עינייך ממצמצות… תאפשרי למתח להתפוגג… תאפשרי למחשבות להישאר רחוק…

שימי לב כיצד את מרגישה מבפנים… תרגישי בנוח עם כל מה שנמצא בפנים… אולי את יכולה לשמוע קולות מבחוץ… קולות הבאים מהרחוב… קולות מכוניות ואנשים העוברים… תוכלי להבחין עד כמה השקט שבתוכך מתחזק עם כל צליל…  ועם כל צליל ההרפייה מעמיקה… תאפשרי לכל צליל לעטוף את כל גופך ולחלחל לליבך… צליל הטייפ מלווה אותך… כפי שקולי והמוזיקה מתנגנת וממלאה אותך ברוגע ובשלווה… את כבר רגועה לגמרי ויכולה להנות משקט נפשי… ואת נרגעת עמוק יותר ויותר…

ניתן לדמיין שבועה בצבע כחול בהיר מעט שקופה עוטפת אותנו… הבועה מגינה עלינו ומביאה איתה המון רגיעה ותחושת ביטחון נעימה וחמה… תחושה של הרמוניה ושקט… שקט ושלווה… שלווה כזאת המביאה תחושת חיוך בלב ובטחון…

לפעמים מהלך לא ידוע של החיים מעורר שאלות רבות ומביא איתו שאלות רבות… אך בכל מקרה נזכור את הבועה הקסומה שלה כוחות מיוחדים… כוחות קסומים ואיתה הכל אפשרי וטוב…

אני מזמינה אותך לדמיין יום בהיר… אחד הימים היפים של חורף… יום שאת יורדת אל החוף כי את  מרגישה שלשם את אמורה להגיע… את מגיעה לחוף הים שאת אוהבת ושמה לב שאולי בלי תכנון מוקדם… לבשת את הבגדים המתאימים ביותר ללכת לאורך החוף… בגדים שהופכים את ההליכה יותר קלה ונעימה.: (מכנסיים נוחים… טי שירט נוח גם הוא ונעלי ספורט שיקלו עליך את ההליכה)…

את נעמדת מול הים וליבך מתמלא באושר… מתרחב מול היופי שמשתרע לנגד ענייך… ים כחול-אפור שבו כל גווני הצבעים מתערבלים… מתמזגים… נפרדים… יוצרים גוונים בהירים ולעתים כהים… אך כל גוון יפייפה… את חושבת… איזה מזל שהגעתי לכאן! כי כאן אמור להתרחש דבר מה שעשוי לרפא כאב עתיק מאד… השמיים בהירים… פה ושם ישנו ענן בהיר… אוורירי… והענן גם הוא נירא לך מוכר וידידותי… כמה עננים מתחברים ואפשר לדמיין איזה ציור שמתאים… ציור של דמות או של דבר מה… ציור המחייך אליך… במקום בו הים והשמיים נפגשים… את רואה אור זהוב… פס דק של אור זהוב… והכל כל כך יפה!!…

את מתחילה ללכת… צעדיך מודגשים בתוך החול הרטוב… וכל צעד מקרב אותך לאיזה מקום שבו… ממתינים לך… השמש הנעימה מלטפת את עורך… עוטפת אותך בחמימות… כשרוח מלוחה מעיפה את בגדיך ומלווה אותך בהליכתך הקלילה… את רגועה לגמרי… את מרגישה שהתמלאת בטעם של הים וגופך חם מקרני השמש שליטפו אותך על חוף הים… את צועדת לאורך החוף כשבאופק את מבחינה בסירה העוגנת במרחק מה ממך… המראה מביא לליבך תחושת אושר לא מוסברת אך עמוקה ואת חשה שלשם את אמורה להגיע…

את ממשיכה לצעוד כשמנגינה מתנגנת בראשך… הסירה יותר קרובה… ויותר קרובה… וכשאת כבר לידה… את רואה שהיא בעצם סירה יפייהפייה… בצבע תכלת. את חשה שהיא סירה עתיקה… אך הצבע ניראה בה חדש… נקי… מיוחד… את מרגישה רצויה ומוזמנת להכנס אליה… אישה זקנה… נעימת סבר וחייכנית מקדמת אותך בברכה… ומזמינה אותך לשבת בכורסא מרופדת בבד רך ונעים בצבע שבדיוק מתאים לבחירתך… את כבר יודעת שהגעת לכאן כדי לסייע לגופך להחלים מכאבים עתיקים שחלקם מלווים אותך זמן רב מאוד וחלקם התעוררו רק לאחרונה…

את מתיישבת בכורסא שנמצאת בחדר נעים… חדר בדיוק כמו שאת אוהבת… ואותו חדר מרוהט ומקושט כאילו את סידרת אותו… את מופתעת אך גם בטוחה שכל מה שאמור להתרחש כאן יהיה לטובתך… לבריאותך ומתוך אהבה אמיתית אליך… האישה הזקנה מגישה לך משקה בכוס מקושטת באומנות מדהימה… כוס שאת מכירה אולי מאיזה זמן… אולי מאיזה מקום… המשקה בו צלול ושקוף ואת יכולה להבחין בפניך המשתקפים בתוכו כשחיוך נעים על פניך… את שותה את המשקה בלגימות איטיות כשעם כל לגימה זורם בתוכך נוזל חם ומרגיע… ועם כל לגימה בטחונך מתחזק ואמונתך גדלה… המשקה הוא קסום ואת שוקעת בהדרגה בתוך שינה עמוקה ובטוחה…

בזמן שנתך… חלומותיך נעימים… חלומות שבהם את מרגישה שגופך קליל ונוח ואת רואה את עצמך רוקדת באור שעוטף אותך וחלקיקים זעירים מהאור חודרים לכל מקום בגופך הזקוק לריפוי… הריקוד דומה לריקוד של פרפר ואת מרגישה כל רגע קלילה יותר ויותר… המוסיקה שמלווה את הריקוד משרה עליך תחושת נינוחות ורוגע… את  מרגישה בטחון בליבך טוב לך… נכון לך… בדיוק מה שגופך ונפשך זקוקים…

אחרי זמן… את ממשיכה לנוח ומאפשרת לחלקיקים להשפיע באופן מלא… את נחה על הכורסא הנוחה שהאישה זקנה הובילה אותך אליה… לאחר כמה רגעים… את פוקחת את העיניים כשגופך רגוע ובו בזמן גם מלא באיזה אנרגיה חדשה שמזמן לא חשת כזו… את יודעת שגופך עבר מטמורפוזה… יתכן שאברים מסוימים החלימו… אחרים השתחררו מכאבם ויש אברים שממש מרגישים טוב… גופך הוא ידידך הטוב וכעת… לאחר הטיפול  הנהדר הוא הפך להיות ידיד אמת כפי שמזמן חלמת…

את קמה מהכורסא הנוחה… נפרדת בדרך שלך מהאישה הזקנה… יורדת אל החוף ולהפתעתך השעה זהה לשעת הגעתך… משהו בתוכך אומר לך שעברה יממה… ואת צועדת על החול כשצעדיך יותר קלילים מפעם… את מביטה פעם נוספת אל הסירה שמתרחקת ממך כשליבך אומר לך שתמיד תוכלי לחזור לחוף הזה המוכר… לגוונים המדהימים של הים והשמיים… וכשתרצי… הסירה תמתין לך עם האישה הזקנה…

כמו הטיפול באור שעברת  בחוף הים ובסירה… כך גם הניתוח שאת עומדת לעבור… הרופאים הסבירו לך בדיוק מה יעשו… את תרדמי… כשאת שלווה. לחייך יהיו ורודות והמרדים יעמוד ליד ראשך ויחייך כי הכל יתנהל כמצופה… את חשה שאפשר לסמוך עליהם כפי שסמכת על הזקנה… הרופאים שיטפלו בך ירגיעו אותך  לגמרי. שני המנתחים  יקבעו את שתי החוליות L4 L5 על ידי שני זוגות ברגים… והכל יעשה בזריזות ובעדינות… כמו עם אצבעות של פייות… אצבעות שיודעות בדיוק במה לגעת… פעם זריזות… פעם איטיות לפי הצורך. וכעבור שעתיים הקיבוע יושלם… כל הנוכחים בחדר יחייכו מסיפוק ושביעות רצון.  אחד הרופאים יסיים את העבודה ויתפור את הפתח הקטן שבגבך… ואת תשכבי… רדומה… רגועה ושקטה… בוטחת בעבודת הרופאים שבאו לכאן במיוחד בשבילך ושכל מטרתם להקל עליך…

מחוץ לחדר הניתוח ימתינו אימך ובעלך… הם אולי יהיו מעט נרגשים כי הם אוהבים אותך אך גם הם סומכים על הרופאים שיטפלו בך ומקווים שהכל ייעשה על הצד הטוב ביותר… הניתוח יסתיים… יביאו אותך לחדר ההתאוששות… בהדרגה את תתעוררי מההרדמה… ובועה תעטוף אותך ובתוכה מיליוני חלקיקים שיתפשטו ויחדרו לכל מקום שבו יש צורך… וירפאו בעדינות כל חלק וחלק… בדיוק כמו בסירה שבים…

את שלמה לגמרי עם מה שאת עומדת לעבור… את  מחוזקת ותוכלי לחוש את הרכות והתודה שבליבך… כמה טוב לסמוך על האנשים שחושבים על טובתינו… כמה טוב להנות מהחיים כשגופך הוא ידידך…

* ובעתיד הקרוב תאפשרי לעצמך ליצנוח עם כל כובד משקלך על מיטתך שבבית…

ובהדרגה… את חוזרת לכאן… לספה שעליה את שוכבת… לחדר המוכר… שימי לב שהמוסיקה נחלשת עד שנעלמת… ובהדרגה… הבועה מתמוססת… בקצב שלך… את נושמת נשימה עמוקה… את מזיזה את אצבעות הרגליים… את אצבעות הידיים… ופוקחת את עינייך…

למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP

דילוג לתוכן