Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הדמיה יחודית לפתיחת מרפאה/קליניקה

הדמיה יחודית לפתיחת מרפאה/קליניקה

כתבה: ניבין אנדראוס

מצאי  לעצמך תנוחה נוחה… עצמי את העיניים… וקחי נשימה עמוקה… תוכלי לחוש את מגע גופך על המזרן או הכסא… להרפות מעט את השרירים… ולאט לאט להתחיל להתחבר למקום הפנימי שלך… את יכולה להקשיב לקולות בחדר ולחוש את הטמפרטורה בחדר… אפשרי לקולי ולמוזיקה ברקע  להרגיע אותך ולקחת אותך למקום שקט יותר… שימי לב לנשימה שלך… שימי לב לזרימת האוויר מבחוץ אל גופך… ומגופך החוצה… ההתמקדות בנשימה מאפשרת לך להגביר את תחושת הרגיעה… ותחושת הנינוחות הולכת וגוברת… יותר ויותר… אפשרי לנשימה שלך  לקחת אותך  עמוק לתוך עצמך… את לוקחת  נשימה ועוד נשימה… מאפשרת לעצמך שלווה… היא מתגברת עם כל נשימה… ואת  נינוחה יותר ויותר…

הדמיה

דמייני את עצמך עומדת במעלה הר גבוה ביום סתווי… השמש מחממת… את מתבוננת סביבך… מעליך בשמים עננים רכים ומרגיעים… האור רך ונעים… ריחות של הסתיו עולים באפך… את נהנית מריחות הפרחים… פרפר יפהפה חולף לידך… את חשה נינוחה ובטוחה…

היום את עומדת להגיע אל ראש ההר … את  צועדת במעלה ההר כבר תקופה לא קצרה והדרך נראית לא פשוטה לפעמים… יש לך היכולת והאמונה  להמשיך ולהתמיד במסע הזה ולהגיע לפסגה… הפסגה כבר נראית בהישג יד… ואת ממשיכה לטפס… חשה ברוח הנעימה על הפנים בזמן הצעידה.

לפעמים הפסגה נראית רחוקה… את תוהה  מה ישתנה בחיים שלך  ברגע שתגיעי  אליה… ויחד עם זאת את מאד רוצה להגיע לפסגה… כבר הרבה זמן שאת מחכה לכך…

את  ממשיכה לטפס… הטיפוס נעשה קשה יותר ויותר… עם זאת יש לך  היכולת להמשיך ולהתמיד בו… … הנוף מסביב מרגיע אותך… מאפשר לך להמשיך ולנוע… להמשיך לצעוד…  לנשום את האוויר שנהייה צלול יותר ויותר…

ולרגע אתת  עוצרת לנוח… לוקחת נשימה עמוקה… ומתבוננת אחורה… עשית כברת דרך ארוכה מאד גם בלימודים וגם בסטאג'… אפשרי לעצמך להיזכר בעשייה שלך… בהצלחות… מה הביא אותך עד לכאן… במהלך כל הדרך הייתה מטרה שעמדה מולך… מרפאה פרטית שתכלול את כל הדברים שאת אוהבת… וכעת כשאת מאד קרובה לפסגה את חשה שעוד מעט המטרה תושג… את חשה  התרגשות… התרגשות לקראת הפסגה… השגת המטרה…

והנה את כבר רואה את הפסגה מקרוב … וקולות של ציפורים נשמעים כאילו הן שרות רק עבורך… הציפורים שרות שיר אהוב ומוכר ומלוות אותך אל הפסגה היפהפייה… את מתבוננת בנוף… ואז לוקחת נשימה עמוקה במיוחד ומשלימה את הצעדים האחרונים… אולי הם נראים קשים… ועם זאת  להפתעתך את פשוט מדלגת  אליה… אל הפסגה… בקלילות…

וכעת את עומדת ומסתכלת על הנוף… זהו נוף מרהיב ביופיו… מתחתיך עמק מופלא… שיחים… עצים… ועשב… צובעים אותו בירוק… נהר כחול חוצה את הירוק… מהמקום בו את עומדת את יכולה לראות כעת דברים שאולי לא הבחנת בהם קודם… ובאמצע עומדת המרפאה שלך… גדולה , מוארת , מלאה , בולטת בנוף היפה

אוויר הפסגות נעים… רוח קלילה מלטפת את הפנים… ויוצרת תחושה טובה… תחושה שמשהו הסתיים… פרק הסתיים .. הלימודים והסטאג… ואחד אחר עומד  להתחיל… את מתחילה בדרכך המקצועית  בכוחות עצמך…

את יכולה לקחת נשימה עמוקה ולהעצים את  התחושה הזו…

וכעת, כשאת  מלאה בתחושה זו … … את יכולה להודות לעצמך ולכל אלו שתמכו בך על מסע חשוב זה… בקרוב יגיע הזמן להתחיל לחזור בחזרה… תוכלי לאסוף את התמונות והתחושות…  ולהתחיל בהדרגה ולאט לחזור לכאן… אל החדר הזה… ואת מתחילה  לחזור הנה … להניע מעט את כפות הידיים והרגליים… להניע בעדינות את גופך… להניע את ראשך בנינוחות מצד לצד… לנשום נשימה עמוקה… לפקוח לאט את העיניים… ולחזור בקצב שלך לערנות רגילה ולמודעות מלאה… לכאן… ולעכשיו…