Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הדהוד השינוי

אנחנו נפגשים היום שוב , לאחר חופשה של שבועיים…השעה היא שעת _______… אנחנו נמצאים בתקופת האביב… תקופה של התחדשות הטבע… כך גם האדם כחלק מהטבע מתחדש רוחנית ופיזית… אני מזמינה אתכם למצוא את מקומכם… ישובים על כיסא או מזרן… לעשות את כול הסידורים האחרונים שיאפשרו לכם להיכנס להרפיה…
למצוא את התנוחה הנוחה לכם ביותר… אם תרצו תוכלו להתכסות… לאפשר לגוף לנוח ולאט לאט להתחיל להירגע …אתם מוזמנים לעצום את העיניים… שימו לב מהי התנוחה שבה בחר גופכם להירגע בה, והידיעה שלגופנו יש חכמה פנימית משלו כבר מתחילה להרגיע אתכם…
זה הזמן למנוחה עבורכם… אפשר לשמוע קולות מחוץ לחדר… ולשמוע קולות בתוך החדר… לכול יש מקום… אפשרו לעצמכם להאזין לצלילי המוסיקה השקטה שמלווה את קולי… המוסיקה שקטה… רגועה… היא מגיעה אליכם ומתפשטת בגופכם… שימו לב לקצב האיטי של המוסיקה שמזמין אתכם להאט את הקצב… לכל אחד יש קצב רגיעה משלו… רגיעה היא הזכות הטבעית שיש לכול אחד ואחת מאיתנו… זה קל ופשוט… וכעת אתם יכולים לשמוע את קולי לא רק באוזניכם אלא עם כל גופכם… אפשרו לעצמכם להרפות ולהרגיש איך הרגיעה הולכת ומעמיקה…
וכעת קחו נשימה עמוקה ואיטית… היו קשובים ומודעים לנשימתכם… הרגישו איך האוויר זורם פנימה לתוך גופכם והחוצה… שימו לב… בית החזה והבטן מתרחבים ומתכווצים מעט… עם השאיפה מלאו את ריאותיכם באוויר נקי… ובנשיפה שחררו את כל שאריות המתח…
החלל שבין המחשבות וודאי מופיע בחייכם מפעם לפעם, באופן בלתי סדיר… וייתכן אפילו שאינכם מודעים לכך… נשימה מודעת אחת מספיקה כדי ליצור חלל במקום שבו היה שטף בלתי פוסק של מחשבות… כל מה שעליכם לעשות הוא רק לתת לו להיות, זה קל ופשוט, זה קורה בטבעיות… ותחושת הנינוחות מתפשטת בכם יותר ויותר…. כעת הפנו את המודעות שלכם ללבכם… והקשיבו לו… ומתוך חלל השקט המהדהד בכם תוכלו להיות מודעים לפעימות הלב… ולהתחבר לקצב הפעימות… תוכלו להרגיש שכמו הלב הפועם והמחייה בהדהודו כך גם החמלה מהדהדת ומחייה לבבות…
וכשם שאתם מקשיבים להדהוד ליבכם תנו לו להוביל אתכם בדמיונכם אל המדבר… המדבר רחב הידיים נגלה לעיניכם במלוא תפארתו, במלוא פשטותו… יש לכם הרגשה שכבר הייתם במקום הזה… ובאיזשהו אופן אתם יודעים שהגיע הזמן לחזור לכאן שוב… אתם עומדים ומביטים מסביב… מבחינים בעומקו האינסופי של המדבר הטובל בשקט העצמתי שקיים רק בו… זה נוסך בכם תחושה של שלווה גדולה ובטחון… השעה היא שעת בין הערביים… צבעי המדבר מרהיבים ביופיים… אתם יכולים לראות את צבעי החול על גוניהם השונים מתערבבים זה בזה… חום, חום בהיר, אדמדם, לבן, צהבהב… צבעים שרוקדים בהרמוניה מושלמת עם צבעי שקיעת החמה…רוח קלה נושבת ומלטפת את גופכם…
כשמביטים למרחק ניתן לראות כי הנוף מעט הררי… יש שיחי מדבר מעטים ועצי מדבר שלובשים גוונים של ירוק וצהוב גם יחד… צלילי הרוח הקלה נשמעים מפעם לפעם ומפרים את הדממה העמוקה ששבה מהר לתפוס את מקומה… אתם כה מוקסמים מהמדבר… דוממים… מביטים… מקשיבים… מרגישים איך נוכחות המדבר הדוממת מהדהדת עם השקט הפנימי שלכם… הדממה עירנית… היא מאפשרת לכם להקשיב לצלילי הטבע… לחוש את הרוח המלטפת… להשתחרר… אתם יודעים שכאן זה המקום בו תוכלו להתכתב עם הטבע… עם השינויים שהוא מביא… כך גם השינוי שלכם יתהווה בכם…
מרחוק ניתן לראות אישה זקנה… ואתם פוסעים לעברה בביטחון ובסקרנות… היא מאוד שמחה לראותכם… עיניה רכות… מוארות ומזמינות… ואתם חשים שהיא מחכה לכם כבר הרבה זמן… היא מוכרת לכם… מבט עיניה הטובות ממיס בכם כל רסיס של חשש ומחזק את ביטחונכם בדרך… בידיה העדינות היא מגישה לכם קופסת מתכת… מעט כבדה במשקלה… יש עליה עיטורים מיוחדים וקסומים… האישה עוטפת אותה בשמיכה כחולה, רכה ומלטפת… ובזמן שאתם מקבלים אותה לידיכם , האישה הזקנה מסיטה את מבטה אל עבר ההר הקרוב… ואתם מבינים שהגיע הזמן לעלות להר… וכך… אתם מתחילים לפסוע ולעלות במעלה ההר באיטיות ובסקרנות… נהנים מהצבעים הנגלים אליכם… נושמים פנימה את הריח הנעים של השקט… וככול שאתם ממשיכים במעלה ההר… הדרך הנוחה שבה הלכתם הופכת אט אט צרה יותר… ותלולה יותר… אתם מתחילים להתעייף ולחשוב לעצמכם שאולי זה לא הזמן… אבל משום מה אתם ממשיכים ללכת במעין התעקשות פנימית וידיעה פנימית שזה מה שאתם רוצים… זה הזמן לשינוי.. .ככל שאתם עולים ומביטים לצדדים אתם פוגשים בצבעי השמיים המרגיעים… הם נותנים לכם כוח… הם מקסימים אתכם ברוגע שהם משרים עליכם… לאחר מספר מטרים נוספים אתם מגיעים לפסגת ההר… על פסגת ההר הרוח מעט קרירה יותר… היא מעבירה רטט עדין בגופכם… כשאתם מסתכלים מנקודת מבט גבוהה זו ניתן להבחין בשאר ההרים, בדיונות החול הפרושות, בעצים ובשיחים הנמוכים הבודדים הפזורים במרחב…
אתם מוצאים לעצמכם מקום נוח… פורסים את השמיכה הכחולה הרכה על האדמה הנעימה … המכילה… השמש החלה לשקוע ואט אט הערב מגיע… בעודכם יושבים על השמיכה ומניחים את הקופסה לידכם… אתם מביטים למעלה ורואים נשר גדול…יפהפה בצבעי שחור… לבן… חום… דואה בשמיים ומתכונן ללילה המגיע… החושך ממשיך לרדת בהדרגה… אתם כבר יכולים להבחין במספר כוכבים המאירים את השמיים… לחוש ברוח המרפרפת על פניכם וליהנות מהשקט… אתם בוחרים להבעיר מדורה ולהתחמם מעט לאורה… האור צבעוני… אדום… צהוב… לבן… כתום… אתם פותחים את קופסת המתכת ובתוכה מבחינים בספר עב כרס… אתם מכירים אותו… הספר שלכם… ריחו עתיק… כריכתו עבה… חומה… ועליו רשום שמכם באותיות זהב… אתם נרגשים כי הגיע הזמן לפותחו… כשאתם פותחים את הספר נגלים אליכם תמונות… מקומות… אירועים… ואנשים שנוכחים או נכחו בחייכם…
אלו הם פרקי חייכם… אתם מתחילים לראות את עצמכם בהווה … מהרהרים… נזכרים במצבים וחוויות שונות שעברתם…. הופכים דפים וחוזרים אחורנית בזמן, ורואים תמונות נוספות… זיכרונות נוספים… רואים את ההתפתחויות ואת הדרך שעברתם… עכשיו ניתן לפתח הבנה אחרת של המצב… להבחין במקורם של הדברים… בנסיבות שנוצרו ובתוצאות שחוויתם…
מי שיתבונן היטב לתוך צפונות ליבו יוכל להבין באמת את קשת המשמעויות של סיפור חייו… כעת אהיה בשקט למשך כדקה בה תאפשרו לעצמכם לעיין בספר… לבקר בציוני דרך בחייכם ולקבל תובנות… תוכלו לשמוע את קולי בעוד דקה… (להמתין דקה)
וכעת אתם ממשיכים לעלעל בדפי הספר ומבינים שישנם דפים ריקים המחכים שתכתבו בהם את חייכם… ומתוך הידיעה הזו אתם מבינים שכדי לעשות כן, עליכם לבער מכם את הישן… כשאתם מביטים במדורה, צבעיה כאילו חודרים לגופכם… כמו האש המחממת אתכם… וגם האש הפנימית בוערת בכם… אש ההתחדשות , אש השינוי שדורשת ניקיון פנימי… אש המבערת את כל מה שאין בו צורך :פחדים, דאגות ,עצבות, כעסים, אכזבות… כדי לעשות זאת אתם מוציאים מקופסת המתכת עט ונייר ועליו רושמים את כל מה שברצונכם להשליך למדורה… ומשליכים אותם אחד אחר השני… אתם יכולים לחשוב על עוד דברים שמהם תרצו להשתחרר… לרשום על גבי הדף ולהשליך לאש… אתם ממשיכים להביט באש עד אשר היא דועכת… ומרגישים חופשיים… נפער בכם חלל גדול… מלאו אותו בשמחה… מלאו אותו באהבה ובטחון… הרגישו את החופש שמאפשר לכם להתבונן פנימה , לקבל את עצמכם ולהבין את המסר ומה עליכם לעשות. ..התעייפתם… אתם נשכבים על השמיכה ומתעטפים בה… עיניכם כבדות ואתם שוקעים בחלומכם…
ובחלומכם אתם מרגישים שהכובד שהשלתם מעצמכם… החמץ שביערתם יחד עם הרצון ליצור את דפי העתיד שלכם, גורמים לתחושת קלילות… ובתחושת קלילות זו אתם יוצאים מגופכם ומרחפים ממעל… רואים את עצמכם ישנים וממשיכים לרחף מעל הפסגה… כשאתם דואים ממעל תרגישו איך הרוח הרכה נושאת אתכם… אור השחר עולה… התחושה היא תחושת חוזק… חופש… דממה בתוככם… ממעל אתם נעשים מודעים לעומק האינסופי של היקום… תחושת יראה ומסתורין אופפת אתכם… קרן אור בשיפולי ההרים מפציעה ואתם חשים בנוכחות הנשר שלכם לצידכם… כנפי הנשר עצמתיות, בצבעי חום-שחור-לבן , נוצותיו מלאות ומרשימות כמו מגן נותן חסות… עצמתו במעופו… דואה גבוה ונוסק אל על… וכמו הנשר החובק כל והיודע ,אתם מנפנפים בידיכם בחוזקה מספר פעמים… כך אתם משחררים את שאריות האנרגיה העודפת… הוא מתקרב אליכם כאילו רוצה להראות לכם משהו…
הוא מעביר אליכם את הידיעה שהגיע הזמן לחשב לבחור מסלול מחדש… ההדהוד מפעם בכם… כשמביטים למטה רואים כי הכול נראה שונה מאוד מהזווית הזו… רואים שיש דרכים רבות ושכולן מובילות למקום כלשהו…
לכל דרך יש שער משלה… השערים דומים אך שונים… קרני השמש כבר מאירות בחוזקה ואתם נחשפים שוב ליופיו ולהתעוררותו של הטבע… הנוף מרהיב… אתם ממשיכים לדאות… גומעים מרחקים… וחשים עצמכם נמשכים לשער מסוים… אתם מתקדמים לעברו… יורדים בדאייתכם עוד ועוד… עד אשר אתם מגיעים לקרקע… אפשרו לעצמכם למצוא מקום נוח לנחות בו… אתם נוחתים… עומדים על האדמה הרכה ופוסעים בנתיב שבחרתם… מתקרבים אל השער ופותחים אותו… כשאתם נכנסים… מכל עבר אפשר לראות פרפרים צבעוניים יפהפיים מעופפים… גוניהם שונים וחדים… השמיים כחולים ובהירים… אתם שומעים מסביבכם את ציוץ הציפורים… והשמש החמה מלטפת את עורכם… כשפוסעים על האדמה אפשר להרגיש ברכות שלה… ובמקומות מסוימים יש צמחייה ירוקה ובוהקת ופרחים שונים פזורים מסביב… מבחינים בסלע יציב ומתיישבים עליו, מתבוננים ומקשיבים לצלילי הטבע השונים…. מבינים שכל הדברים קשורים זה לזה וקשורים למקור החיים שמתוכו הם נובעים… כל אבן, כל ציפור, כל פרח וכל פרפר יכולים להראות לכם את הדרך חזרה לעצמכם… זה גורם לכם להתפעם מהטבע… ההבנה היא שכול המופיע בחייכם הוא בר חלוף… כמו הטבע המשתנה… וההתפעמות מזכירה לכם את הדהוד לבכם…
לאט לאט הולך החלום ומתרחק… השמיכה העוטפת אתכם נופלת מעל גופכם… השחר הפציע וצבעי השמיים שוב מאירים עליכם… והוא מזכיר לכם את הדהודכם בעצמתו… הוא רואה הכול ומבין מה עליו לעשות… מה עליו לבחור ולשנות… כך גם אתם אחרי שהתנתקתם… התעוררתם… התחדשתם ובחרתם בשינוי… אתם קמים עם כוחות מחודשים… מלאים בשמחה ואהבה… אוספים את חפציכם ויורדים במורד ההר, שם אתם פוגשים באישה הזקנה, המדריכה שלכם, שמהדהדת לכם את המסר שקיבלתם… אתם נפרדים ממנה בידיעה שתפגשו בה שוב… אתם פוסעים שוב במדבר הדממה שמהדהד בתוככם את השקט הפנימי…ופעימות ליבכם קוראות לכם להתעורר…. בתחושה מופלאה זו הביאו את החוויה הקסומה הזו לחייכם והתחילו לחזור אט אט… בקצב שלכם… הניעו את כפות רגליכם… את אצבעות ידיכם… פקחו את העיניים ושובו למודעות וערנות רגילה…

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.