Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

בדרך ליצירת זוגיות

1. מהי זוגיות?

זוגיות היא מערכת יחסים הדוקה המקשרת בין שני פרטים. בבסיסה של כל זוגיות עניין של כל אחד משני הצדדים לנהל קשר, בין אם הקשר חברתי, עסקי, רומנטי או כל הקשר אחר.

"זוגיות אצל האדם יכולה להתקיים במגוון רחב מאוד של דרכים, והיא כוללת פעמים רבות אמון בין הצדדים, מגורים משותפים, מחויבות והקמת משפחה. בניית קשר זוגי היא תהליך הדרגתי המחייב ויתורים כאלה או אחרים מכל אחד מהצדדים, ששיאו הוא הקמת משפחה, בדרך של נישואין או בדרכים אחרות. מאפיין בולט, אם כי לא הכרחי, של זוגיות הוא קיום יחסי מין בין בני הזוג" (Wikipedia).

יצירת זוגיות בסיוע NLP ודמיון מודרך

2. רקע תיאורטי

תיאוריית ההתקשרות – Attachment Theory

תיאוריית ההתקשרות היא אחת התיאוריות המרכזיות המצביעות כי המודלים המנטליים לזוגיות מתגבשים כבר בתקופה הילדות. תיאוריה זו התפתחה באמצע המאה הקודמת ומשגשגת עד היום. היא מסבירה לפחות בחלקו את טיב דפוסי יצירת הקשר בין הורה לילד, ומאוחר יותר בין מבוגר לרעהו.

ג'ון בולבי (1990 – 1907), פסיכיאטר ופסיכואנליסט בריטי אבי תורת ההתקשרות, האמין שלהתנסויות שלנו כתינוקות יש השפעה מכריעה על הדרך בה אנו יוצרים וחווים מערכות יחסים כמבוגרים. הוא טען, בניגוד להנחה הרווחת עד כה, כי הצורך אצל היונקים בחום, בקרבה, במגע, הינו צורך ראשוני, בסיסי ומולד שמטרתו חיפוש הגנה אצל האחר המשמעותי (בדרך כלל האם) מפני זרים.

מנגנון ההתקשרות התפתח במהלך האבולוציה כצורך קיומי בשל המצב הפגיע בו היו שרויים גורי היונקים שלא יכלו לדאוג לצרכיהם. תכליתו של המנגנון היה להגדיל את סיכויי היונקים לשרוד ולהתרבות.

מטרת התנהגות התינוק בתהליך ההתקשרות הינה להשיג תמיכה, רגיעה, הגנה, בטחון. ההתנהגויות הללו כוללות בכי, מציצה, לפיתה, מעקב וחיוך והן מסמנות למטפל להתקרב אל התינוק וליצור עימו קשר, חיפוש מגע עם הדמות המטפלת וכיוצא בזה.

כדי לחקור התנהגות זו, ערך בולבי תצפיות בתינוקות שהופרדו מאימותיהם. הוא הצליח להגדיר שלושה סגנונות התקשרות עיקריים: פעילות תקינה, פעילות יתר ותת פעילות של מערכת ההתקשרות. במהלך השנים, חוקרים נוספים ערכו מחקרים ותצפיות אשר הוסיפו מידע. ניתן לסכם את סגנונות ההתקשרות כמוצג בטבלה במצורפת בנספח 1.

לפי בולבי אדם יחפש במהלך חייו קשרים אשר יאוששו את אותו מודל אשר הוא רכש בילדותו. הוא האמין שילדים מפתחים מודלים מנטליים (ציפיות, אמונות, תבניות חשיבה והתנהגות) מסוימים כתוצאה מהתנסויותיהם עם הגורם המטפל במהלך שנותיהם הראשונות.

בהמשך נעשו מחקרים נרחבים אשר הוכיחו את טענתו ואישרו כי קיימת מידה רבה של חפיפה בין תבנית ההתקשרות של מבוגרים לבין מודל ההתקשרות שחוו בילדותם. צוינו בין השאר התכונות הבאות כמאפיינות בני-זוג רומנטיים מבוגרים, ומבוססות על דפוסי התקשרות של תינוקות:

  • תחושת ביטחון בנוכחות האדם השני
  • ירידת מידת הביטחון כאשר השני אינו נגיש
  • מגע גופני אינטימי וקרוב
  • שיתוף
  • נגיעות בתווי הפנים זה של זה
  • Baby talk

חשוב לציין שמחקרים מאוחרים יותר מוסיפים הבדלים משמעותיים בסגנון ההתקשרות הנובעים מאופיו וייחודיותו של האדם, וברמת החרדה שלו בנסיבות מאיימות.

בדומה לבולבי, טוען ד"ר הארוויל הנדריקס, מייסד שיטת האימגו, כי בחירת בן זוג נעוצה בהתנסויות מוקדמות אשר תורגמו למידע ואוכסנו במוחנו ה"עתיק", הראשוני, המופקד על הישרדותנו. אחד ההבדלים המהותיים נמצא באפשרות התיקון. בבחירה מדוקדקת של מערכות היחסים שלנו בבגרותנו, מנסה מוחנו העתיק לשחזר את אותן התנסויות המוכרות לנו מימים ימימה ולתקנן.

זוגיות על פי 'עוצמת הרכות'

'עוצמת הרכות" הינה שיטת טיפול ייחודית המשתמשת בנענוע הגוף בקצב לב עובר (120 עד 160 פעימות לדקה) לריפוי הגוף והנפש כאחד. על פי 'עוצמת הרכות" מערכות היחסים שלנו הינן שיקוף מדויק של היחס שלנו לגופנו ועולמנו הפנימי.

לגוף מקום מכובד בגישה. בתוך הגוף מגולמת ההיסטוריה שלנו, ההתנסויות שלנו והלקחים, אמונותינו לגבי עצמנו והעולם, הרגשות שלנו, המאבקים הפנימיים, החוויות וכו'. במהלך השנים שכחנו איך לאהוב אותו, לטפח אותו, למדנו להתכחש אליו או לחלקיו, לשפוט, להתעלם ממנו ולא להקשיב לאותותיו. כדי להבין את הדפוסים במערכות היחסים שלנו עלינו להתבונן ביחס שלנו אל גופנו.

ההיגד "ואהבת לרעך כמוך" הינו עבור אקסיומה עבור הגישה. אין אנו מסוגלים לאהוב ולהעריך אדם אלא באותה המידה בה אנו יכולים לאהוב ולהעריך את עצמנו. העולם החיצוני והפנימי אחד הם. כל אשר קורה בעולמנו החיצוני הינו השתקפות של עולמנו הפנימי. כאשר אנו פוגשים דבר מה בבן זוגנו אשר אנו לא אוהבים, עלינו לשאול את עצמנו "היכן זה נמצא בתוכי?". וכך, כשדפוס מסוים של מערכת יחסים כושלת חוזר על עצמו במרוצת השנים, על האדם לשאול את עצמו: היכן הדפוס הזה נמצא אצלי? איך אני מכשיל את עצמי?

זוגיות על פי האמרה "משפחה כן בוחרים"

"בראשית בחרה הנשמה בהורים ובבני זוגה העתידיים. שם, בעולם שמעבר, לפני שנכנסנו לתוך גופנו, כאשר תכננו איזה גוף יהיה לנו, אילו הורים ואילו התנסויות חיים יהיו לנו כדי לאפשר לנו את הלמידה לה אנו זקוקים, בחרנו גם את בן הזוג או מספר בני זוג אפשריים עבורנו… כפי שבחרנו בהורינו כדי שיעוררו בתוכנו אותם התבניות ודפוסים שעלינו לנקות ולתקן, וגם אותן יכולות שעלינו לפתח ולהביא לידי ביטוי, כך גם נערכה הבחירה בבן הזוג." (אמיתי מגד).

גישה זו מלווה אותי שנים. אפשר לתהות אם דברים אלו נכונים או לא. אפשר לשאול על פי המטה מודל: מי אמר? אך השאלה לדעתי אינה רלוונטית. חשוב הרבה יותר להתמקד בהיתכנות הבחירה והמשמעות הטבועה בה: לקיחת האחריות. לו רק לשנייה אדם יתבונן באפשרות שבחר את משפחתו ואת בן זוגו, מה הביא אותו לבחירה זו? ואם הבחירה הביאה עליו קשיים או סבל, מה עליו ללמוד מכך? מה השיעור, שאם יחמיצו, יביא עליו שוב ושוב את אותו סבל או אותם הקשיים? ולהיפך, מה הלמידה שכאשר תעשה על ידו, תביא אותו לשינוי אמיתי?

סיכום

גדילה במשפחה מסוימת עם אווירתה הייחודית משפיעה עלינו עמוקות ובקרבתה אנו יוצרים את היסטורית האהבה שלנו, את דפוסי ההתקרבות/התרחקות, את המודלים המחשבתיים/רגשיים/התנהגותיים המסוימים, האמונות והערכים אשר יוליכו אותנו במסכת הקשרים העתידיים. יחד עם זאת, אין לשכוח שתמונה מורכבת זו, נוצרת גם כתוצאה מיחסי גומלין בין סביבתנו לאישיותנו ונפשנו הייחודיות, בין אם נולדנו איתן בחיים אלו או כבר בחיים קודמים.

3. תיאור מקרה

ענת (שם בדוי), בת 30, רווקה, התקשרה אליי כשבהרגשתה היא אינה מתנהלת כשורה בחיים בכלל ובתחום הרומנטי בפרט. עוד בשיחת הטלפון נוצר ראפור מעולה אשר אפשר להציף במהירות את התכנים הבאים:

מפגשים 1-2 – 10 שאלות והדמיות לחיזוק משאבים

  • מטרה: יצירת זוגיות.
  • גדלה במשפחה חמה עם הורים מקסימים אך בתחושה של חופש וחוסר בקורת קיצוניים, ללא מסגרת. לקחה על עצמה אחריות רבה בניסיונה ליצור מסגרת זו.
  • משקעים רבים מזוגיות קודמת שנמשכה קרוב ל- 10 שנים.
  • היסטוריה של "התרסקות" במצבים קשים ובתחומים שונים,המשאירה "חותם".
  • פחד עז מליצור זוגיות חדשה, ופחד מתלות.
  • הכללות ואמונות רבות לגבי עצמה ומציאת זוגיות מתאימה: "אני לוקחת הכל בקיצוניות, אף פעם לא הצטיינתי בשום דבר, קשה לי להתאהב, לא אוכל להתאהב שוב, לא אמצא מישהו שיכול להתאים לי, אני לא מאמינה בעצמי".
  • מוטיבציה המדמיינת תחילת זוגיות חדשה כתהליך מעייף, דורש מאמץ רב, פחד "לצאת מהריבוע".
  • תמונת זוגיות מושלמת של הוריה (ערך).
  • הרגל להיות לבד / נוחות.

מפגש 3 – שינוי היסטורית ההתרסקות
בחשיפת האירוע המוקדם ביותר בגיל 10, גילתה ענת פחד להיות לבד והתחילה לבכות פעם ראשונה מזה זמן רב. בניקוי עלו רגשות של בטחון, חוסן, שליטה, התחזקו אמונותיה באדם, ביכולתה לתת לדברים לעבור והכל יהיה בסדר (מול האמונה: "אני מתרסקת והדברים משאירים בי חותם).

מפגש 4 – הילדה הפנימית
במפגש ענת מבינה שאף אחד לא דואג לילדה, לשיעורים שלה או נותן מסגרת, חום, בטחון. היא מגלה צורך להגן עליה. ענת הבוגרת מגלה כי הצליחה לעבור את זה, עובדה הנותנת לה בטחון, זורע זרע של אמונה בעצמה.
קבלה משימה לפגוש את הילדה כל יום במשך שבוע.

מפגש 5 – הדמיה לפרידה
למרות שחשבה שכבר סגרה מעגל, ענת גילתה שעדיין מקוננת בה מידה של כעס על החבר הקודם. היא הבינה במהלך הדמיה זו כי אולי נותרה בה סוג של תלות בו. הטכניקה אפשרה לענת להבין כי התמונה שאדם יוצר לעצמו בראש אינה בהכרח המציאות (וואו!), ושיש ביכולתה של תמונה זו לחסום זמן רב. היא גם הגיעה למסקנה שלמדה המון מהקשר המאכזב.

החלטתי להמשיך ולנקות רגשות קשים במפגשים הקרובים ולבדוק מאוחר יותר אם אכן נשארה תחושת התלות.

מפגש 6 – עיגון לרחם – כעס
המכנה המשותף: כך ענת מתמודדת עם הפחד והלחץ, בצורה של כעס. זו דרכה להוציא את הפחד.
המשאב החסר: ביטחון בעצמי.

התהליך איפשר לענת לחוות התנסויות אחרות, בהן נותנת לדברים לעבור לידה, בלי לסחוב כאבים וכעסים. הניקוי נעשה תוך כדי רגשות שמחה, בטחון, חוזק, שלמות.

מפגש 7 – שחזור גלגולים (השטיח המעופף) – מלכודת הפחד
ענת תארה את הפחד להתחיל זוגיות חדשה כבלתי מוסבר, כמלכודת.
במהלך השחזור ענת חוותה חיים בגוף של אישה צעירה שחייתה לבדה, עצמאית, עוצמתית ומנהיגה. הבינה שהיא "כן מסוגלת", "כן יכולה לקחת אחריות". לשאלה "מה היא לוקחת מהחוויה לחיים האלו", היא ענתה ש"הלבד היה מאוד עוצמתי" וכנראה שהיא פוחדת לאבד את העוצמה בזוגיות. זוהי כמובן אמונה שכדאי להתייחס אליה בהמשך.

מפגש 8 – סיכום ביניים וחידוד מטרה
ענת עשתה עבודת ניקוי משמעותית. בתחילת סדרת המפגשים לא יכלה אפילו לדמיין את עצמה בתוך זוגיות. היא הרגישה מבוכה רבה לדבר על הנושא. מרגש לגלות שכעת, היא מדווחת שהפחד עדיין קיים, אך לא באותן עוצמות אלא יותר כסוג של הרגל. הפחד שנותר הוא מההתחלה של זוגיות חדשה. בהמשך נוכל להתייחס לכך בהליך של בניית מוטיבציה.

לאחר עבודת הניקוי ניתן להמשיך במסע ולגשת למערכת היחסים הסבוכה שלה עם אמה, ולאחר מכן להרגל, למוטיבציה, לאמונות ולערכים:

תוכנית להמשך המפגשים

  • שיחה עם האם.
  • שחרור מתלות באדם לאחר בירור אם התלות עדיין קיימת.
  • שינוי הרגל להיות לבד.
  • מוטיבציה: התחלת זוגיות חדשה היא מאמץ, התמודדות.
  • אמונות: לא חושבת שאוכל פעם לאהוב יותר.
  • אמונות: אין משהו שיכול להתאים לי.
  • אמונה: אני לא מאמינה בעצמי.
  • ערכים: זוגיות – הגדרה מחדש / שינוי סולם ערכים.

4. יתרונות NLP ודמיון מודרך ליצירת זוגיות

ל- NLP כלים רבים לפתרון קושי ביצירת זוגיות בזמן קצר.

ראשית, הנחות היסוד. לדוגמא, יש בהנחה "המפה שונה מהשטח" בכדי להחזיר למונחה את השליטה בחייו. אם את המציאות האובייקטיבית (השטח) לא ניתן להכיר, אלא דרך המסננת של החושים ושל המשמעות אותה אנו מייחסים להתנסויות (המפה), אזי את המסננת הזו ניתן לשנות, להרחיב ובכך ליצור את המציאות הרצויה לנו. הזוגיות כבר אינה תלוית "מציאות" (הילדות הפוגעת, גילי המופלג, מימדי גופי, מספר בני זוג פנויים אפשריים… וכולי).

דוגמא נוספת היא "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". הנחה זו משחררת מאשמה, מבושה, מתחושת "אני לא בסדר". היא מכבדת את המונחה. כשאדם מבין מה הכוונה החיובית המסתתרת מאחורי התנהגותו, התנהגות זו כבר אינה יכולה להיות אוטומטית ולנהל אותו.

גישת רטר לדמיון מודרך ו-NLP מאפשרת ליצור תקשורת עם תת-המודע. על ידי הרפיה ודמיון מודרך ניתן לחשוף במהירות את אותם מנגנוני הגנה אשר הופנמו בתת-המודע שלנו בשנותינו הראשונות. כך בעזרת טכניקות NLP, ניתן לשנות את המודלים המגבילים להם אנו כבר איננו זקוקים, ולפרוש בפני האדם מגוון אפשרויות חדשות לקלוט את העולם.

ביבליוגרפיה

1. דפוסי התקשרות Attachment של תינוקות והשפעתם על תפקוד האדם הבוגר בזוגיות, חברה ועבודה – www.psychologia.co.il/attach1.htm
2. A Brief Overview of Adult Attachment Theory and Research – http://www.psych.uiuc.edu/~rcfraley/attachment.htm
3. טובי בראונינג (2000) – עוצמת הרכות, ריפוי הגוף-נפש ומערכות היחסים במשפחה ובחברה – הוצאת מודן
4. הדריקס ה. – סוד המשיכה – פרק מתוך הספר 'ולבסוף מוצאים אהבה' – הוצאת אחיאסף
5. מגד א. (2004) – משפחה כן בוחרים – הוצאת נורד
6. www.nlpuniversitypress.com
7. כשירות חברתית (מדריך למנחה בסדנא) שוש ויפעת בן אמוץ – ירושלים, התשנ"ט, 1999
8. דפנה ואמיר רטר (2005) – תקשורת עם התת-מודע

נספח 1

סגנון התקשרות

התנהגות הגורם המטפל

התנהגות ורגשות התינוק
בטוח
פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות
60% מהאוכלוסייה

התנהגות עקבית של האם
חמה, אמפתית ומגיבה לצרכי התינוק, זמינה רגשית, מעודדת חקירה עצמאית, מהוות מקור בטחון ורגיעה

מפתח ערך עצמי ובטחון עצמי המאפשרים לו לחקור את העולם סביבו. ילד כזה יפעיל את מנגנון ההתקשרות (התנהגויות התקשרותיות) ברגעים מאיימים. בטחון בנגישות האם והתנהגות האם. מפתח מודל של ניסיונות חיפוש קרבה מוצלחים

חרד אמביוולנטי
פעילות יתר של מערכת ההתקשרות
20% מהאוכלוסייה

התנהגות לא עקבית של האם
לפעמים מעודדת קרבה ולפעמים דוחה, לא תמיד מהווה מקור לרגיעה ובטחון, לא תמיד זמינה

חוששים לחקור את עולמם בצורה עצמאית, נצמדים לאם. יחס אמביוולנטי כשהאם חזרה לאחר הפרידה, מחפשים קרבה וכועסים בו זמנית על היעדרותה. מפתחים חוסר ביטחון בנגישות האם ובקבלתה את ניסיונות ההתקרבות שלהם. ילד כזה יפעיל יתר על המידה את מנגנון ההתקשרות ברגעים מאיימים.

חרד נמנע
תת פעילות של מערכת ההתקשרות
20% מהאוכלוסייה

קרה, מתעלמת מהילד, אינה מספקת הגנה, דחייה רגשית או פיזית של התינוק, חוסר עניין, כעס, דוחה את ניסיונות הקרבה

הבנה שאין טעם לפנות לגורם המטפל, מפסיק לחפש הגנה, חווה לחץ מהדחייה גדול מהלחץ הנובע מהגורם המאיים, נראים עצמאים, חוקרים את עולמם בלי לחפש את האם, נמנע מלהפעיל את מנגנון ההתקשרות ברגעים מאיימים.
פעילות שאינה תקינה מהותית של מערכת ההתקשרות

הזנחה, התעללות

בעיות נפשיות, בעיות מוטוריות