Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

בדרך אל האושר

אנחנו נמצאים עכשיו בכתה שלנו, ברעננה… המקום מוכר ומרגיע… חווינו כאן הרפיות רבות ומהנות, ואנו לקראת הרפיה נוספת… אני מזמינה אתכם לעצום את העיניים… ברקע נשמעים צלילי מוזיקה נעימים… והצלילים מרגיעים ויוצרים תחושת הרפיה נעימה, המתפשטת בכל גופכם… יתכן שמידי פעם ישמעו ברקע צלילים נוספים… רחש המזגן או קולות של עוברי אורח ואולי ציוץ ציפורים… הקולות הללו מוכרים לכם, משתלבים ומעמיקים את תחושת הרגיעה… אפשרו לכל הצלילים האלה לחבר אתכם עוד פנימה… יחד עם קולי שלי שילווה אתכם לאורך כל ההרפיה…

מצאו לכם תנוחה נוחה, שמתאימה ונכונה לכם, על הכסא או אולי על המזרן… שימו לב למגע גופכם עם הכסא או המזרן… ותרגישו איך תחושת הרגיעה מעמיקה יותר ויותר… קחו נשימה עמוקה… ועוד אחת…  ואפשרו לגוף, עם כל נשימה ונשימה, לשקוע לתוך המזרן…  להירגע יותר ויותר…  ולהרפות יותר ויותר …  ושימו לב כמה זה נעים להתמסר… כמה זה פשוט וטבעי… וההרפיה מעמיקה והנוחות מתפשטת בפנים עוד ועוד…

שימו לב גם לתחושות שעולות בגוף … תנו לכל מה שעולה פשוט להיות שם… כל דבר שעולה יש לו מקום… יתכן שתחושו במתח שאולי הצטבר בגופכם… או מקום שיש בו כיווץ… אפשרו לעצמכם לנשום… ואפשרו לנשימה להגיע אליו, להזרים לתוכו אנרגיה… לאפשר לו להשתחרר… בקצב שלו… אפשרו לעצמכם לשחרר את כל שאריות המתח ועם כל נשימה תחושו איך הרגיעה בגוף מתפשטת ומעמיקה … והתחושות הללו תיקחנה אתכם פנימה… יותר ויותר …

יתכן גם שמידי פעם תחלוף בראשכם מחשבה … אפשרו למחשבה לחלוף… וכשהיא חולפת – תחושו שהשקט בגופכם עמוק יותר… תחושו בהנאה העמוקה  של הרגיעה…  וכל גופכם עטוף במעטפת של שלווה…

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-

ועכשיו, אתם מוזמנים לדמיין את עצמכם נמצאים בטבע… זהו יום נפלא שנועד לטיול בטבע… השמים סביב כחולים ובהירים, עד האופק… השמש מאירה באור רך ונעים… קרני השמש החמימות מגיעות אליכם ומלטפות את עורכם… ואתם הולכים במישור, בשביל רחב ומזמין,  השביל מחופה בדשא רך ונעים…. ומידי פעם מתעקל ימינה או שמאלה, מסביב לגבעה המעטרת את המישור הסובב אתכם… כל השטח, משני צידי השביל, מחופה גם הוא דשא, ומתוך הדשא צומחים שיחים נמוכים, הפורחים בשלל צבעים… הפרחים מפיצים ריח משכר…  ואתם נהנים מהיופי מהצבעוניות…

מידי פעם חולפות בשמים ציפורים ה"משוחחות" ביניהן בשלל ציוצים, וקולותיהן משתלבים למנגינה נעימה ומרגיעה…. אתם חשים במשב רוח קליל… ומשב הרוח מביא אליכם את ריחם הנפלא של הפרחים שסביבכם… אתם מרגישים רגועים… מוגנים… ובטוחים… וההליכה ממלאת אתכם בתחושת אושר…

אתם ממשיכים ללכת ורואים שבהדרגה, הנוף משתנה… ככל שאתם ממשיכים ללכת, הגבעות מתרבות ומתקרבות זו לזו… והופכות לגבוהות יותר… הצמחייה הופכת לדלילה יותר…

וכשאתם מביטים למרחק, מעבר לגבעות – ניבטים אליכם הרים גבוהים ורבי עצמה… ערומים מכל צמחיה… והדרך המתפתלת מהגבעות  אל מרומי ההרים נראית מרחוק כמו קו דק שצויר בעפרון… ומהמקום בו אתם עומדים, עולות בכם שאלות…  איך תוכלו לעבור בדרך העולה ומתפתלת בהרים? האם יש לכם את הכוחות הנחוצים? כוחות פיזיים… כוחות נפש?… האם אורבות שם סכנות?… אולי עדיף לעצור כאן? בגבעות הבטוחות? אך כוח פנימי, מתגבר על  החששות ומניע אתכם להמשיך בשביל…

וגם השביל שבו הלכתם השתנה… הדשא הפך לדליל יותר עד שהשביל התכסה עפר וחצץ… ואתם בוחנים את הנוף הנשקף למרחוק, ואת השביל הממשיך קדימה, ואתם שמים לב שיש בו עקבות רבות… כנראה עקבות של אנשים שעברו כאן לפניכם… עכשיו, אין כאן איש מלבדכם….

ואתם ממשיכים להתקדם לאטכם לכיוון המקום שבו השביל מתפתל מעבר לגבעה, וכשאתם עוברים את הפיתול – אתם שמים לב שעל השביל, במרחק מה, יש כדור פורח, שהסתתר לו מאחורי הגבעה… בתחתית הכדור סל קלוע מנצרים ולסל מחובר בלון ענק, צבעוני, צבוע בכל צבעי הקשת, ואויר חם העולה מתחתית הסל מנפח אותו ושואף להעיף אותו לגבהים… והסל קשור בחבלים מתוחים, לנקודת עיגון בשביל… והכדור הפורח מרהיב ביופיו! לרגע, אתם תוהים אם תספיקו להגיע אליו, ואולי הוא כבר ממריא… אך משהו בכם אומר לכם שהכדור הפורח ממתין שם במיוחד בשבילכם… הוא המענה לחששות שהתעוררו בכם… הוא יספק לכם את ההגנה הנחוצה… משהו בכדור הפורח קורא לכם… ואתם מאיצים את צעדיכם, וכשאתם מגיעים לפתח הכדור, אתם חשים כאילו  הכדור הפורח מזמין אתכם להיכנס לתוך הסל… כאילו הוא אומר: חיכיתי לכם! אני מוכן להמריא… ובאופן כלשהו, הכדור הפורח משרה עליכם תחושת בטחון… תחושת רוגע, כאילו זה אך טבעי שכדור פורח ימתין לכם ורק לכם…

ואתם נכנסים לסל, בוחנים אותו ורואים שהוא מרווח ונעים… בתוך הסל יש מבער המחמם את האוויר שבתוך הכדור, ולמבער יש ווסת המאפשר לכם לשלוט על הגובה אליו תמריאו… ככל שתחממו את האוויר – תמריאו גבוה יותר, וככל שתקטינו את החום – הכדור ינמיך ולבחירתכם – אף ינחת על הקרקע… ובסל יש גם מושב מיוחד, שבו אפשר להתרווח ולצפות בנוף… ובתחושת בטחון, כמו הייתה זו פעולה יומיומית עבורכם, אתם משחררים את החבלים, מתיישבים במושב, והכדור ממריא ונישא ברוח הקלה….

תחושה של חופש אופפת אתכם ותחושת הקלה… אתם מכוונים את המבער כך שהכדור יהיה בדיוק בגובה שנעים לכם… יכולים לחוש את קרני השמש מחממות אתכם בעדינות… את הרוח הנעימה מלטפת את עורכם… מידי פעם חולפת לידכם ציפור שעפה בשמיים… בדרכה ליעד הידוע רק לה… ונדמה לכם שהיא מביטה בכם במבט מזמין… כאילו אומרת "ברוכים הבאים"… והכדור ממשיך ונישא עם הרוח, ואתם מביטים בהתפעלות על המרחבים המשתרעים מתחת…

הצורות והצבעים, המנוקדים באגמים ובנהרות יוצרים תחושה של ציור מלא הוד שצויר ביד אומן!… והרוח נושאת אתכם לאיטה, בבטחה, לכיוון ההרים… וככל שאתם מתקרבים, המראות הופכים לברורים ומזמינים… גם הדרך המתפתלת בין ההרים הופכת לברורה יותר… ועכשיו אתם נעים לכם ממש מעל ההרים… ואתם מנמיכים את עוצמת החום במבער, ומתקרבים באיטיות לקרקע, עד שהכדור הפורח נוחת על אחד הסלעים השטוחים, בסמוך לשביל…

ואתם יוצאים מהכדור הפורח וקושרים אותו לסלע… ויודעים שהוא ימתין לכם שם עד שתחזרו אליו… וכעת, כשאתם על ההר, הדרך נראית מזמינה ומעניינת, ואתם מחליטים להתנסות מעט בחוויית ההליכה בהר… וכשאתם הולכים, אתם מגלים שהשביל מתפתל בינות לסלעים, ולשמחתכם, מסתבר שברובה, הדרך יותר קלה להליכה מאשר הערכתם… ואתם הולכים בהר כאילו מגנט מושך אתכם מעלה, מעלה, לכיוון הפסגה… וכל מגע עם הטבע ממלא אתכם במשאבים המדויקים הנחוצים לכם… הסלעים בצידי הדרך, בעלי צורות מעניינות, מרשימים ומלאי הוד… למרגלותיהם אבנים קטנות מיוחדות בצורתן וכשאתם מביטים בהן – אתם מתמלאים בתחושת התפעלות והתלהבות! ואתם אוספים מהאבנים לכיסיכם או לתיק הגב שלכם… אבן אחת הנה אבן לכם של חיזוק הביטחון העצמי… אתם מקרבים אותה אל החזה ומחדירים מהאנרגיה שלה אל גופכם פנימה…  (להמתין מעט) אבן אחרת- אבן של אהבה… גם אותה אתם מקרבים אל החזה, אבן שלישית – אבן האושר…

כעת אהיה בשקט כדקה בה תאפשרו לעצמכם לחוש בחזה את עצמת התחושות שמשאבים אלו מעניקים לכם. בעוד כדקה תשמעו את קולי שוב        [המתנה של דקה]

וכשאתם ממשיכים להתקדם, נגלה לעיניכם אגם נסתר… מבריק בצבעים של כחול וירוק, והמראה שלו בעל יופי מהפנט, ומושך את העין…  ואתם יודעים שהוא היה שם כל הזמן, נסתר מהעין…  ממלא אתכם בתחושת שמחת חיים משכרת…. ומהמקום בו אתם עומדים, אתם יכולים להבחין שעל שפת האגם גדלים צמחים צבעוניים המעטרים אותו כמו מישהו אסף חרוזים קטנים ונוצצים, וחרז אותם לשרשרת מרהיבה… מראה הצמחים ממלא אתכם יופי ורעננות,  יצירתיות ואסתטיות… אתם משתהים שם למספר רגעים, מתבוננים באגם ובמחרוזת המעטרת אותו, ונהנים מהתחושה הממלאת אתכם! [הפסקה קצרה]  אתם שמים לב שעל חלק מהשיחים בצידי השביל יש פירות מאכל… תותים, פטל… ואתם טועמים את הפירות ומתמלאים תחושה של מתיקות…

אתם חשים רצון לנוח במקום הזה… תהיה לכם כעת דקה בה אני אהיה בשקט ואתם תוכלו למצוא לכם בצד הדרך, מקום נוח לישיבה … להתיישב, ליהנות מהמראות  הנשקפים, המרהיבים ביופיים…. לספוג את חומה של השמש, ולשאוב ממנה אנרגיה ועצמה! ובעודכם נחים ונהנים מהטבע הסובב אתכם, תעצימו את תחושות ההתלהבות, שמחת החיים, האופטימיות, הביטחון העצמי והאהבה שאתם שואבים מהטבע, בידיעה, שמקרוב, הכול יותר פשוט, וקל… בעוד דקה, תשמעו שוב את קולי   [המתנה של דקה]

וכעת, לאחר שחוויתם את הדרך ושנתתם מנוחה לעצמכם, ולאחר שספגתם לתוככם את המשאבים שהטבע מעניק בנדיבות, אתם יודעים שהאנרגיות האלה שלכם ויישארו תמיד בתוככם… מיום ליום התחושות והאנרגיות שחוויתם כעת ישפיעו יותר ויותר על חיי היומיום שלכם… מיום ליום העולם יראה לכם יפה יותר ומזמין יותר… מרגע לרגע יהיה לכם טבעי ופשוט לגייס את המשאבים הפנימיים שלכם ולרתום אותם כדי לפעול… ובכל פעם תגלו מחדש שהאושר הוא הפעולה עצמה…. והוא תמיד מפתיע ומתגלה מעבר לעיקול בדרך…

ועם התובנות הללו, אתם מתחילים לחזור אל הכדור הפורח, והוא  ממתין לכם, בדיוק באותו מקום בו קשרתם אותו…  ואתם נכנסים לסל של הכדור הפורח … ובביטחון, אתם משחררים את החבלים, והכדור ממריא ונישא ברוח בגובה המתאים לכם…. ואתם שמים לב שכיוון הרוח השתנה, וכעת הכדור הפורח עושה את דרכו לכיוון הגבעות בהן גיליתם אותו… וכשאתם מגיעים לגבעות, אתם מתקרבים באיטיות לקרקע… עד שהכדור הפורח נוחת ברכות בקצה שדה פרחים ריחני, אותו שדה בו החל המסע…  ואתם רגועים… מוגנים… בטוחים… ומצוידים במשאבים שישמשו אתכם בכל עת שתזדקקו להם…

ועכשיו, מגיע הזמן לחזור לכאן… אני מזמינה אתכם לשוב ולשים לב למגע גופכם עם הכסא או המזרן… ולקולי שליווה אתכם לאורך כל ההרפיה…, קחו נשימה עמוקה… ולאט לאט, בקצב שלכם תניעו מעט את אצבעות הידיים ואת כפות הרגלים, תמתחו, תפקחו עיניים ותחזרו למודעות רגילה, לערנות רגילה, לחדר כאן, ברעננה.

 

 

 

דילוג לתוכן