הדמייה : אנרגיית ריפוי לגוף
כתבה: ענבל
אני מזמינה אתכם לוודא שאתם במקום שנוח לכם בו בחלל החדר…
שימו לב טמפרטורה בחדר…
וכעת… משגופכם נח על המזרון, אתם מוזמנים לעצום את העיניים ולמצוא תנוחה נוחה..
למקם את עצמכם באופן שיאפשר לכם להתחיל להירגע…
האור בחדר כבר מעומעם, בחוץ כבר מזמן ירד הערב…
בחדר עדיין נשמעים רחשים אחרונים של התארגנויות לקראת ההרפיה…
אתם יכולים לשמע את המוסיקה השקטה, שמתנגנת ברקע ואת קולי, שמדבר אליכם…
ותוכלו להשתמש בכל אלה, כגשר למקום שקט ונעים שמצוי בתוככם… מקום שבו תוכלו פשוט להרפות…
אולי מחשבות עדיין חולפות בראשכם… חלקן אולי קשורות לשיעור שעברנו… אפשרו למחשבות לחלוף בסך כמו עננים… עננים בהם אתם יכולים להתבונן בשעה שהם חולפים הרחק בשמיים…
ובעוד המוסיקה ממשיכה להתנגן ברקע, תוכלו לוודא שגופכם מונח בנוחות על המזרן… והשקט בחדר נוכח… יותר ויותר… ככל שהשקט בחדר הולך ומעמיק, תוכלו להקשיב יותר לרחש נשימותיכם… לשים לב לקצב הנשימות… לעומק שלהן… למלאות שלהן…
ועם כל נשימה, מתפנה יותר ויותר מקום לשקט ולשלווה לחדור פנימה… לתוך גופכם… לתוך תודעתכם… כל נשימה – מבלי לשנות בה דבר – מאפשרת לרוגע ולהרפיה לחדור לגופכם…
שאריות המתח, שטרם שחררתם מהגוף, מוצאות את דרכן החוצה, עם כל נשיפה… ואתם נרגעים עוד… ועוד… מתמסרים למעטפת השקט והשלווה שמתעבה סביבכם, יותר ויותר…ואתם נעטפים בשקט עמוק…
וכשאתם עטופים ברוך החמים, שימו לב אט- אט לגוף שלכם… אפשרו לתודעה שלכם לחלוף, כגל אור, ששוטף אתכם מכיוון הראש, דרך העורף והשכמות… מטה… מטה… על פני כל גופכם…
גל, שסורק את כל גופכם, לאורכו ולעומקו הולך ומתרחק לו מהראש ומגיע עד… לכפות הרגליים…
ושימו לב..
שאתם מפנים קשב רב לגופכם… לוקחים לעצמכם את הזמן, להקשיב בתשומת לב רבה לידע, שמבקש לעלות מגופכם…
גופנו כמו פלסטלינה רכה, שחוויות החיים משאירות בה חותם:
מסקנות.. הגנות… מעמסות.. זיכרונות….
ידע.. שאנו צוברים לעצמנו על העולם…
תוכלו לשים לב אם יש אזור מסוים בגופכם, שקורא לכם להתייחס אליו…
אפשרו למודעות שלכם לקחת אתכם בעדינות ובבטחה אל אותו אזור בגוף, שמבקש
את הדקות הקרובות שלכם רק לעצמו…
זה יכול להיות איבר מסוים- גדול או קטן… פנימי או חיצוני…
אולי אפילו אזור שלם בגוף… או מערכת שלמה… שצמאים עכשיו להקשבתכם…
אפשרו לתת מודע שלכם לקחת אתכם למקום שהכי נכון לו כעת…
סמכו על התת-מודע שלכם, שיזמין אתכם להתמקד במקום, שבאמת נדרש לכם כעת בגוף…
ועכשיו… הניחו לעצמכם להתמקד באיבר או באזור, שאליו הגוף שלכם הזמין אתכם…
אפשרו לכל מה שרוצה לעלות… לעלות דרכו…
כל גוף והסיפור שלו…
לכל איבר יש ידע, שמבקש להיחשף ברגע שנכון לו – ידע, שמבקש ללמד אותנו דבר מה…
אולי יעלה כאב, אולי תחושת אי נוחות, אולי תחושה נעימה וטובה…
אולי קיימת באיבר הזה חולשה ואולי הוא מקור בלתי נדלה של חוזק…
אפשרו לאיבר, שנבחר, לחשוף בפניכם את חכמתו…
הקשיבו לו כשהוא לוחש לכם אמיתות שאולי שכחתם… תנו לו להזכיר לכם ולכוון אתכם לעוצמה שבכם…
השתמשו בתחושות שעולות מגופכם, כגשר לתוכן, שרוצה לבוא עכשיו לידי ביטוי..
זה יכול להיות זיכרון – חדש או עלום…
יכולים לעלות רגש, או תחושה…
יכול להיות שיעלה תוכן עתיק מימים שהגוף הרגיש אחרת…
או אולי דווקא מנקודה בזמן, שבה התחלתם לחוש כמו שאתם חשים עכשיו…
קחו לכם כעת רגע להקשיב לידע, שעולה מגופכם…
עד שתשמעו את קולי בעוד כדקה, הרשו לאיבר שבחרתם להשמיע לכם את סיפורו…
הרשו לו להזכיר לכם את מסקנותיו…
בדקו מה בדיוק עולה באמצעותו.. דווקא עכשיו..
תחזרו לשמע את קולי בעוד כשתי דקות.. (להמתין 2 דקות)
וכעת.. משהקשבתם לגופכם ולאזור שבחרתם, הודו לו על התזכורת, שהעניק לכם…
אפילו אם היא כואבת, הודו לו… התזכורת נועדה להגן עליכם וללמד אתכם…
(לחכות מעט..)
ומתוך ההודיה התמקדו כעת באנרגיה של ריפוי…
אנרגיית ריפוי מצויה באופן טבעי – בכל גוף חי…
אפשרו לאנרגית הריפוי המצויה בתוככם לזרום באופן חופשי בגופכם… הרפו כל מחסום שאתם מזהים ואפשרו לאנרגית הריפוי לזרום למקום שבחרתם…
אם גופכם מבקש לנוע מעט, מעצמו… ללא מאמץ… כדי לאפשר לאנרגיה לזרום – הרשו לו…
תוכלו לאפשר לחמצן שאתם נושמים, להגיע אל אנרגית הריפוי שלכם וללבות אותה…
כוונו את נתיב זרימתה של האנרגיה אל האיבר בו אתם מתמקדים… האנרגיה חודרת לכל מקום שנדרש מרפאת כל נקבובית… כל רקמה… וכל תא…
האנרגיה הזו היא שלכם – היא תמיד הייתה שם… וכעת אתם פשוט מאפשרים לגוף להיפתח אליה עוד… ועוד… מניחים לה לזרום בחופשיות… להמיס כל חסימה…
לשטוף את כל שעומד בדרכה…
והיא ממלאת אתכם בחיוניות בריאה…
עוד מעט יגיע הזמן לחזור… תוכלו לקחת לכם כעת עוד שתיים שלוש נשימות מלאות ומרפאות, שיעניקו לאנרגיה עוד המון חמצן…
לפני שתתחילו לפקוח את העיניים ולחזור לכאן…
לחדר הלימודים שלנו…
ליום __________…
דילוג לתוכן